"הדברים של פנחס ישרים, נכונים, אמיתיים עד מאוד", אמר חנן פורת, "זה פשוט שהחוק הזה, שנקרא חוק פינוי-פיצוי הוא למעשה חוק הטרנספר, הוא חוק ארור שאין לו שום מקום בספר החוקים של מדינת ישראל והוא מבייש אותנו גם כחברה יהודית וגם כחברה אנושית ודמוקרטית".
"אני הצבתי במסיבת העיתונאים של מועצת יש"ע שאלה בפני העיתונאים. אמרתי להם, 'איך יכול להיות הדבר שבשעה שטרנספר לערבים ואפילו בהזזת כפר ממקום למקום, הדבר נחשב לחוק גזעני כמו שראינו שח"כ אורי אריאל ניסה בשעתו, כגימיק, להעלות חוק כזה ביחס לכפר ערבי מסויים וראינו שנזעקה היועצת המשפטית של הכנסת ואמרה שעל פניו זהו חוק גזעני ועל כן אין לו שום אפשרות להתגלגל אפילו בהליכי חקיקה גם אם יהיה לו רוב, ואילו לגבי יהודים, במנוחת נפש, אתם יכולים לדבר על כך שיעקרו אלפים ואלולי רבבות יהודים ממקומם ואין פוצה פה ומצפצף' ". פורת אמר כי הוא רצה לשמוע מהעיתונאים את ההבדל בין המקרים אך לא שמע.
שאלתי את העיתונאים 'מדוע אינכם שואלים את השאלה הזאת את ראש הממשלה או כל שר בממשלה'?, כל הפלפולים שנאמרו בנושא הם פלפולי הבל שאין להם שום בסיס.
"התשובה לשאלה הזאת היא שהם חושבים שההתיישבות שלנו לא לגיטימית מלכתחילה", קבע פורת והסביר כי לשיטתם, לא צריכים יהודים לגור באותם חבלי ארץ מלכתחילה ולכן ההתיישבות, או ההתנחלות הזאת, יסודה בפשע. "דבר זה עצמו", הוסיף, "גובל במחלת נפש והוא דבר איום ונורא. הם לא יגידו את זה, אבל זה מה שמסתתר באבחנה בין יהודים וערבים".
פורת סיפר כי בפגישה שערך עם היועץ המשפטי לממשלה הוא הציג בפניו את השאלה הזאת ואמר כי זוהי שאלת היסוד. "לא היתה לו תשובה עליה מעבר לפלפולים משפטיים שאין ביניהם ליושר ומוסר כהוא זה", אמר.
בתשובה לשאלה מה הוא מצפה מתושבי יש"ע לעשות כשיגיע יום פקודה ענה פורת כי קודם כל, הוא מקווה שלא יגיע יום פקודה ובדיוק לשם כך ההתעוררות הגיעה כבר בשלב הזה. "יש לנו קוד מוסרי ואתי משלנו והוא קובע שיהודי לא ירים יד על יהודי ולא יקלל יהודי ושאלימות, ועל אחת כמה וכמה מלחמת אחים, לא תהיה בשום מקרה, בשום תנאי ובשום מחיר". "זוהי המגבלה", אמר, "ומעבר לכך יכולים להיות דברים רבים, וכדאי לראות את ה'דגם האוקראיני', שיצאו רבבות אנשים לרחובות והגיעו למצב ששותקה המדינה ונאלצה מערכת השלטון שם להסכים לבחירות חוזרות".
"בקשתנו היתה שהדברים האל יובאו, לפחות, להכרעת העם. לא מפני שהכרעת העם בסוגיה כגון זו נותנת לגיטימציה לעקירת ישובים אלא מפני שאנחנו לא נתנתק מהעם, ננסה לדבר על לבו ובעזרת ה' נצליח, אך אם חלילה לא נצליח נוכל לזעוק, לבכות, לצפות לסיעתא דשמיא, אבל נוכל לשלוט שהעניינים לא יתדרדרו למלחמת אחים".
פורת ציין כי בקרב המחנה הלאומי קיים תסכול מהמהלכים הכוחניים של ראש הממשלה, ביניהם ההתעלמות ממשאל מתפקדי הליכוד, פיטורי השרים על מנת להעביר את ההתנתקות בממשלה ועוד. "הדברים שפנחס ולרשטיין אמר היו ביטוי פשוט וטריוויאלי שתחושה של רבים וללא ספק הקול הזה אינו רק קולו של פנחס ולרשטיין אלא הוא קולו של הציבור הישר והנאמן, לא רק לערכי ישראל אל גם לערכי היסוד של זכויות האדם". פורת ציין כי אם בצרפת היו מבקשים לעקור כפרים יהודיים שלמים ממקומם היו קוראים לזה בכל העולם גזענות ולגירוש היהודים היו קוראים טרנספר. "מה שבכל העולם ברור יהיה מותר רק בארץ ישראל?", שאל.
לשאלת המראיין, עוזי ברוך, האם עדיף משאל עם או שעדיפות בחירות ענה פורת כי הוא איננו קובע מסמרות והדגיש שעיקר הוא שהדברים יובאו להכרעת העם. "בשלב הזה, עוד לפני הסוגיה של הכרעת העם, אני חוזר ואומר כי עצם החוק לעקור יהודים מביתם ומאדמתם על לא עוול בכפם הוא חוק לא אנושי, לא יהודי, לא מוסרי ומכיוון שגם המוסר וגם האמונה עימנו, אז בחסדי ה' אנחנו ננצח".
עוד אמר כי חשוב שהדברים האלה, לפני שהם באים לתכניות מעשיות, יאמרו בקול צלול וברור לא מתוך שנאה ולא מתוך נצחנות אלא מתוך אמת מוסרית "והאמת המוסרית היהודית הזאת", לדבריו, "סופה שתנצח".
"אני הצבתי במסיבת העיתונאים של מועצת יש"ע שאלה בפני העיתונאים. אמרתי להם, 'איך יכול להיות הדבר שבשעה שטרנספר לערבים ואפילו בהזזת כפר ממקום למקום, הדבר נחשב לחוק גזעני כמו שראינו שח"כ אורי אריאל ניסה בשעתו, כגימיק, להעלות חוק כזה ביחס לכפר ערבי מסויים וראינו שנזעקה היועצת המשפטית של הכנסת ואמרה שעל פניו זהו חוק גזעני ועל כן אין לו שום אפשרות להתגלגל אפילו בהליכי חקיקה גם אם יהיה לו רוב, ואילו לגבי יהודים, במנוחת נפש, אתם יכולים לדבר על כך שיעקרו אלפים ואלולי רבבות יהודים ממקומם ואין פוצה פה ומצפצף' ". פורת אמר כי הוא רצה לשמוע מהעיתונאים את ההבדל בין המקרים אך לא שמע.
שאלתי את העיתונאים 'מדוע אינכם שואלים את השאלה הזאת את ראש הממשלה או כל שר בממשלה'?, כל הפלפולים שנאמרו בנושא הם פלפולי הבל שאין להם שום בסיס.
"התשובה לשאלה הזאת היא שהם חושבים שההתיישבות שלנו לא לגיטימית מלכתחילה", קבע פורת והסביר כי לשיטתם, לא צריכים יהודים לגור באותם חבלי ארץ מלכתחילה ולכן ההתיישבות, או ההתנחלות הזאת, יסודה בפשע. "דבר זה עצמו", הוסיף, "גובל במחלת נפש והוא דבר איום ונורא. הם לא יגידו את זה, אבל זה מה שמסתתר באבחנה בין יהודים וערבים".
פורת סיפר כי בפגישה שערך עם היועץ המשפטי לממשלה הוא הציג בפניו את השאלה הזאת ואמר כי זוהי שאלת היסוד. "לא היתה לו תשובה עליה מעבר לפלפולים משפטיים שאין ביניהם ליושר ומוסר כהוא זה", אמר.
בתשובה לשאלה מה הוא מצפה מתושבי יש"ע לעשות כשיגיע יום פקודה ענה פורת כי קודם כל, הוא מקווה שלא יגיע יום פקודה ובדיוק לשם כך ההתעוררות הגיעה כבר בשלב הזה. "יש לנו קוד מוסרי ואתי משלנו והוא קובע שיהודי לא ירים יד על יהודי ולא יקלל יהודי ושאלימות, ועל אחת כמה וכמה מלחמת אחים, לא תהיה בשום מקרה, בשום תנאי ובשום מחיר". "זוהי המגבלה", אמר, "ומעבר לכך יכולים להיות דברים רבים, וכדאי לראות את ה'דגם האוקראיני', שיצאו רבבות אנשים לרחובות והגיעו למצב ששותקה המדינה ונאלצה מערכת השלטון שם להסכים לבחירות חוזרות".
"בקשתנו היתה שהדברים האל יובאו, לפחות, להכרעת העם. לא מפני שהכרעת העם בסוגיה כגון זו נותנת לגיטימציה לעקירת ישובים אלא מפני שאנחנו לא נתנתק מהעם, ננסה לדבר על לבו ובעזרת ה' נצליח, אך אם חלילה לא נצליח נוכל לזעוק, לבכות, לצפות לסיעתא דשמיא, אבל נוכל לשלוט שהעניינים לא יתדרדרו למלחמת אחים".
פורת ציין כי בקרב המחנה הלאומי קיים תסכול מהמהלכים הכוחניים של ראש הממשלה, ביניהם ההתעלמות ממשאל מתפקדי הליכוד, פיטורי השרים על מנת להעביר את ההתנתקות בממשלה ועוד. "הדברים שפנחס ולרשטיין אמר היו ביטוי פשוט וטריוויאלי שתחושה של רבים וללא ספק הקול הזה אינו רק קולו של פנחס ולרשטיין אלא הוא קולו של הציבור הישר והנאמן, לא רק לערכי ישראל אל גם לערכי היסוד של זכויות האדם". פורת ציין כי אם בצרפת היו מבקשים לעקור כפרים יהודיים שלמים ממקומם היו קוראים לזה בכל העולם גזענות ולגירוש היהודים היו קוראים טרנספר. "מה שבכל העולם ברור יהיה מותר רק בארץ ישראל?", שאל.
לשאלת המראיין, עוזי ברוך, האם עדיף משאל עם או שעדיפות בחירות ענה פורת כי הוא איננו קובע מסמרות והדגיש שעיקר הוא שהדברים יובאו להכרעת העם. "בשלב הזה, עוד לפני הסוגיה של הכרעת העם, אני חוזר ואומר כי עצם החוק לעקור יהודים מביתם ומאדמתם על לא עוול בכפם הוא חוק לא אנושי, לא יהודי, לא מוסרי ומכיוון שגם המוסר וגם האמונה עימנו, אז בחסדי ה' אנחנו ננצח".
עוד אמר כי חשוב שהדברים האלה, לפני שהם באים לתכניות מעשיות, יאמרו בקול צלול וברור לא מתוך שנאה ולא מתוך נצחנות אלא מתוך אמת מוסרית "והאמת המוסרית היהודית הזאת", לדבריו, "סופה שתנצח".