במהלך עדותו אתמול בפני ועדת אור סיפר אליק רון על האירועים שקדמו להתפרעויות הערבים בתחילת האירועים בחודש אוקטובר, התפרעויות שבמהלכן נהרגו, 13 ערבים ישראלים.
כתבינו אריאל כהנא ואפי מאיר דיווחו כי ניצב רון פתח את עדותו בסקירה היסטורית קצרה של המאבק הערבי נגד תהליך גאולת הקרקעות בידי התנועה הציונית.
לדבריו, שורשיהם של מהומות אוקטובר נעוצים בהפגנה פרועה שהייתה בשפרעם לפני כארבע שנים נגד הריסת מבנה בלתי חוקי על אדמות מדינה, מבנה שהערבים הועידו למסגד.
כתבתנו תמר יהל הוסיפה, כי לדבריו של ניצב רון בשלוש הפעמים שבהם ניסה כוח המשטרה לקיים את צו בית המשפט לפינוי השטח, איימו הערבים כי \"יישפכו נהרות של דם אם יבואו לפנות\".
בכשל מערכתי הועבר \"התיק\", מבית – המשפט , למשרד הפנים ומשם- למשרד הדתות, והוחזר לבית משפט. בית המשפט קבע קביעה נחרצת כי בכל המהלך המשפטי שהתנהל אז, ובו תבעו הערבים בעלות על אדמת המסגד הוכח כי המסמכים שהציגו הערבים היו מסמכים שקריים. פרנסי ציבור, ובראשם נשיא המדינה דאז עזר ויצמן, נכנעו לאלימות הערבית, ופייסו את המתפרעים, ובכך הכשירו את הקרקע להתפרצויות אלימות וקשות שהתרחשו מאוחר יותר, וכך \"טיהרו את השרץ\", כלשונו של רון.
בעדותו מחה ניצב רון על כך שהערבים מציבים \"עובדות בשטח\" בבנייה בלתי חוקית בממדים נרחבים, ומתעלמים לחלוטין מהחלטות בית המשפט, או ממערכת החוקים הקיימת במדינת ישראל. כמו כן ציין רון כי אין מתאפשר כלל לעובדי הרשויות להיכנס ולבצע את עבודתם, כמו במקרים של צורך בפיקוח של מס הכנסה או מע\"מ, או בקריאות מוני מים וחשמל, ועוד. בכך שמדינת ישראל אינה מטפלת בבנייה בלתי חוקית, ובאי תשלום מסים, אמר רון, היא בעצם מתגמלת את האלימות הקשה השוררת בשטח בפרס.
עוד אמר רון כי במסגדי התנועה האיסלמית מושמעת הסתה קשה מאוד נגד היהודים, וכי אימאמים רבים המקבלים משכורת ממשרד הדתות (!) מסיתים בגלוי כי \"ע\"פ הקוראן, היהודים הם קופים וחזירים, שיש להשמידם!\" רון דיווח כי לכל מסית יש שם וכתובת, וכי אפשר להפסיק הסתות אלו. רון דיבר על השימוש הרב בכדורי גומי שנעשה במהלך פיזור המהומות, ואמר כי השימוש בהם נבע מהעובדה שהיה מחסור חמור בכוח אדם ובציוד נאות ומתאים לנסיבות במחוז הצפון.
בעדותו הוסיף רון כי במהלך מהומות הסתיו פתחו פורעים פלשתינים באש חיה אל מכונית של עולים חדשים מרוסיה ליד כפר כנא, ורק בדרך נס לא היו נפגעים בנפש. לדעתו, היה צריך אז להטיל עוצר כדי למנוע הישנות השימוש בנשק חי, אך הדבר לא נעשה.
בהמשך עדותו אמר רון כי השב\"כ והמשטרה נכשלו בחיזוי ספציפי של המהומות בסתיו. כדי למנוע אותן, לדבריו, היה צורך בתגבור של 7000 שוטרים נוספים. בתשובה לשאלת השופט אור אם לא תרם בעצמו לפרוץ המהומות בהתבטאויותיו הקשות כלפי הערבים, השיב רון כי \"פרשנות מסיתה, וצביעות, הן של התקשורת והן של ח\"כים במדינת ישראל, העמידו אותי בעמדה קשה מאוד, ואני דוחה את הטענה הזאת מכל וכל. הפכתי לאויב בגלל עומדי בפרץ ובגלל היותי שומר חוק\". לשאלת פרופ\' שמעון שמיר, מחוקרי הוועדה, האם ניצב אליק רון רואה בערביי ישראל איום אסטרטגי על מדינת ישראל השיב רון כי מי שאומר שאין לנו זכות על אדמות המדינה אכן יש בו משום סיכון אסטרטגי למדינה.
בראיון עמו למוסף \"שבעה ימים\" של \"ידיעות אחרונות\" ביוני 2001 אמר רון כי השר לבטחון פנים דאז, שלמה בן עמי לא נתן תמיכה לפיקודיו, אלא העדיף להסביר לחברי הכנסת הערבים כמה התאמץ להדיח את רון מתפקידו.
כתבנו בני טוקר מסר כי מחוץ לאולם בית המשפט העליון, שבתוכו העיד רון, התקיימו שתי הפגנות – בעד רון ונגדו. המפגינים הערבים הגיעו כשבידיהם תצלומים של הרוגי המהומות בסתיו.
ח\"כ זבולון אורלב שיבח את מה שהוא כינה אומץ לבו של ניצב רון לחשוף את ההסתה הלאומנית הפרועה במגזר הערבי, ואת חוסר האונים המשווע שגילו ממשלות ישראל. לדבריו, לנוכח עדותו של רון, ברורה היום מידת אחריותם הכבדה של המנהיגים הערבים לשפיכות הדם בסתיו.
יו\"ר חרות, ח\"כ מיכאל קליינר אמר בתגובה לעדותו של אליק רון: \"בושה לחיות במדינה שבה אנשי החוק הופכים לנאשמים, ופורעי החוק למאשימים\".
כתבינו אריאל כהנא ואפי מאיר דיווחו כי ניצב רון פתח את עדותו בסקירה היסטורית קצרה של המאבק הערבי נגד תהליך גאולת הקרקעות בידי התנועה הציונית.
לדבריו, שורשיהם של מהומות אוקטובר נעוצים בהפגנה פרועה שהייתה בשפרעם לפני כארבע שנים נגד הריסת מבנה בלתי חוקי על אדמות מדינה, מבנה שהערבים הועידו למסגד.
כתבתנו תמר יהל הוסיפה, כי לדבריו של ניצב רון בשלוש הפעמים שבהם ניסה כוח המשטרה לקיים את צו בית המשפט לפינוי השטח, איימו הערבים כי \"יישפכו נהרות של דם אם יבואו לפנות\".
בכשל מערכתי הועבר \"התיק\", מבית – המשפט , למשרד הפנים ומשם- למשרד הדתות, והוחזר לבית משפט. בית המשפט קבע קביעה נחרצת כי בכל המהלך המשפטי שהתנהל אז, ובו תבעו הערבים בעלות על אדמת המסגד הוכח כי המסמכים שהציגו הערבים היו מסמכים שקריים. פרנסי ציבור, ובראשם נשיא המדינה דאז עזר ויצמן, נכנעו לאלימות הערבית, ופייסו את המתפרעים, ובכך הכשירו את הקרקע להתפרצויות אלימות וקשות שהתרחשו מאוחר יותר, וכך \"טיהרו את השרץ\", כלשונו של רון.
בעדותו מחה ניצב רון על כך שהערבים מציבים \"עובדות בשטח\" בבנייה בלתי חוקית בממדים נרחבים, ומתעלמים לחלוטין מהחלטות בית המשפט, או ממערכת החוקים הקיימת במדינת ישראל. כמו כן ציין רון כי אין מתאפשר כלל לעובדי הרשויות להיכנס ולבצע את עבודתם, כמו במקרים של צורך בפיקוח של מס הכנסה או מע\"מ, או בקריאות מוני מים וחשמל, ועוד. בכך שמדינת ישראל אינה מטפלת בבנייה בלתי חוקית, ובאי תשלום מסים, אמר רון, היא בעצם מתגמלת את האלימות הקשה השוררת בשטח בפרס.
עוד אמר רון כי במסגדי התנועה האיסלמית מושמעת הסתה קשה מאוד נגד היהודים, וכי אימאמים רבים המקבלים משכורת ממשרד הדתות (!) מסיתים בגלוי כי \"ע\"פ הקוראן, היהודים הם קופים וחזירים, שיש להשמידם!\" רון דיווח כי לכל מסית יש שם וכתובת, וכי אפשר להפסיק הסתות אלו. רון דיבר על השימוש הרב בכדורי גומי שנעשה במהלך פיזור המהומות, ואמר כי השימוש בהם נבע מהעובדה שהיה מחסור חמור בכוח אדם ובציוד נאות ומתאים לנסיבות במחוז הצפון.
בעדותו הוסיף רון כי במהלך מהומות הסתיו פתחו פורעים פלשתינים באש חיה אל מכונית של עולים חדשים מרוסיה ליד כפר כנא, ורק בדרך נס לא היו נפגעים בנפש. לדעתו, היה צריך אז להטיל עוצר כדי למנוע הישנות השימוש בנשק חי, אך הדבר לא נעשה.
בהמשך עדותו אמר רון כי השב\"כ והמשטרה נכשלו בחיזוי ספציפי של המהומות בסתיו. כדי למנוע אותן, לדבריו, היה צורך בתגבור של 7000 שוטרים נוספים. בתשובה לשאלת השופט אור אם לא תרם בעצמו לפרוץ המהומות בהתבטאויותיו הקשות כלפי הערבים, השיב רון כי \"פרשנות מסיתה, וצביעות, הן של התקשורת והן של ח\"כים במדינת ישראל, העמידו אותי בעמדה קשה מאוד, ואני דוחה את הטענה הזאת מכל וכל. הפכתי לאויב בגלל עומדי בפרץ ובגלל היותי שומר חוק\". לשאלת פרופ\' שמעון שמיר, מחוקרי הוועדה, האם ניצב אליק רון רואה בערביי ישראל איום אסטרטגי על מדינת ישראל השיב רון כי מי שאומר שאין לנו זכות על אדמות המדינה אכן יש בו משום סיכון אסטרטגי למדינה.
בראיון עמו למוסף \"שבעה ימים\" של \"ידיעות אחרונות\" ביוני 2001 אמר רון כי השר לבטחון פנים דאז, שלמה בן עמי לא נתן תמיכה לפיקודיו, אלא העדיף להסביר לחברי הכנסת הערבים כמה התאמץ להדיח את רון מתפקידו.
כתבנו בני טוקר מסר כי מחוץ לאולם בית המשפט העליון, שבתוכו העיד רון, התקיימו שתי הפגנות – בעד רון ונגדו. המפגינים הערבים הגיעו כשבידיהם תצלומים של הרוגי המהומות בסתיו.
ח\"כ זבולון אורלב שיבח את מה שהוא כינה אומץ לבו של ניצב רון לחשוף את ההסתה הלאומנית הפרועה במגזר הערבי, ואת חוסר האונים המשווע שגילו ממשלות ישראל. לדבריו, לנוכח עדותו של רון, ברורה היום מידת אחריותם הכבדה של המנהיגים הערבים לשפיכות הדם בסתיו.
יו\"ר חרות, ח\"כ מיכאל קליינר אמר בתגובה לעדותו של אליק רון: \"בושה לחיות במדינה שבה אנשי החוק הופכים לנאשמים, ופורעי החוק למאשימים\".