את ההצעה הגיש ח"כ רוני בר-און שהדגיש כי "זאב ז'בוטינסקי הוא מדור הנפילים של אבות הציונות. הוא הקדיש את חייו להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל, הטביע את חותמו על הציונות ועל דמותה של המדינה ברוח משנתו של חוזה המדינה, ותורתו הניחה את התשתית למדינה הליברלית המודרנית, הנשענת על ערכי הדמוקרטיה, הדאגה לזולת וערכי המסורת היהודית".
בר-און התרגש בנאומו ואמר "מעטות הן הפעמים בהן אדם עולה לדוכן כשהוא מציע הצעת חוק כשהוא גם שלם עם ההצעה שלו, גם שמח בה וגם נרגש ממנה. זהו רגע כזה".
השר שטרית אמר בדיון כי הממשלה תומכת בהצעת החוק וכי ז'בוטינסקי היה מענקי הרוח ואחד מאלה שיכלו לחזות קדימה, היה בין אלה שהזהירו מפני השואה המתקרבת, ודרש מיהודי אירופה לעלות לישראל.
באופן חריג ביקש את רשות הדיבור גם שר האוצר בנימין נתניהו, שאביו, הפרופ' בנציון נתניהו היה בין מקורביו של ז'בוטינסקי. נתניהו אמר כי "ז'בוטינסקי חשב שדרושה צבאיות יהודית. כל ההתקפות עליו היום מקובלות כנכסי צאן ברזל של הקיום הלאומי שלנו. מי כאן מדמיין קיום יהודי ללא צבא, שיגן על חיי המדינה היהודית? הוא חזה אכן את השואה, אבל הוא גם חזה את הצרכים של המדינה להיאבק בתחום המדיני הבין-לאומי, מה שהוא קרא לו תורת הלחץ. הוא הבין את חשיבותה של דעת הקהל ואת העובדה שאנחנו יכולים לנצח בשדה הקרב ולהפסיד בשדה הקרב המדיני אם לא נוכל להפעיל את טיעונינו ועמדותינו אל מול הטיעונים הכוזבים שיפעילו אויבינו".
חברי הכנסת מהשמאל, חיים אורון ויוסי שריחד התנגדו נמרצות להצעת החוק, וטענו כי רק הרצל לבדו הוא אבי הציונות, ואם קובעים יום לזיכרו של זאב ז'בוטינסקי, הם מבקשים לנהוג כך גם במאיר יערי, ברל כצנלסון, יעקב חזן ויצחק טבנקין, ממנהיגי תנועת העבודה.
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין לא הפסיד את ההזדמנות לעקוץ את ראש הממשלה ואמר: "ז'בוטינסקי אמר "ציון כולה שלנו", אז כל מי שמצביע בעד החוק, אני מקווה שהוא גם יקיים את מה שהוא אמר".
בר-און התרגש בנאומו ואמר "מעטות הן הפעמים בהן אדם עולה לדוכן כשהוא מציע הצעת חוק כשהוא גם שלם עם ההצעה שלו, גם שמח בה וגם נרגש ממנה. זהו רגע כזה".
השר שטרית אמר בדיון כי הממשלה תומכת בהצעת החוק וכי ז'בוטינסקי היה מענקי הרוח ואחד מאלה שיכלו לחזות קדימה, היה בין אלה שהזהירו מפני השואה המתקרבת, ודרש מיהודי אירופה לעלות לישראל.
באופן חריג ביקש את רשות הדיבור גם שר האוצר בנימין נתניהו, שאביו, הפרופ' בנציון נתניהו היה בין מקורביו של ז'בוטינסקי. נתניהו אמר כי "ז'בוטינסקי חשב שדרושה צבאיות יהודית. כל ההתקפות עליו היום מקובלות כנכסי צאן ברזל של הקיום הלאומי שלנו. מי כאן מדמיין קיום יהודי ללא צבא, שיגן על חיי המדינה היהודית? הוא חזה אכן את השואה, אבל הוא גם חזה את הצרכים של המדינה להיאבק בתחום המדיני הבין-לאומי, מה שהוא קרא לו תורת הלחץ. הוא הבין את חשיבותה של דעת הקהל ואת העובדה שאנחנו יכולים לנצח בשדה הקרב ולהפסיד בשדה הקרב המדיני אם לא נוכל להפעיל את טיעונינו ועמדותינו אל מול הטיעונים הכוזבים שיפעילו אויבינו".
חברי הכנסת מהשמאל, חיים אורון ויוסי שריחד התנגדו נמרצות להצעת החוק, וטענו כי רק הרצל לבדו הוא אבי הציונות, ואם קובעים יום לזיכרו של זאב ז'בוטינסקי, הם מבקשים לנהוג כך גם במאיר יערי, ברל כצנלסון, יעקב חזן ויצחק טבנקין, ממנהיגי תנועת העבודה.
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין לא הפסיד את ההזדמנות לעקוץ את ראש הממשלה ואמר: "ז'בוטינסקי אמר "ציון כולה שלנו", אז כל מי שמצביע בעד החוק, אני מקווה שהוא גם יקיים את מה שהוא אמר".