קונסטנטין קנאב, עובד לשעבר בחברת אבטחה סיפר לוועדה כי מעסיקו הוריד משכרו החודשי, שלא בצדק,סכום כולל של 450 ₪: ”150 ₪ הוריד לי המעביד מהמשכורת בטענה שלא בצעתי את המשמרת האבטחה כראוי. אבל בפועל הלחצן באמצעותו צריך לדווח למוקד על סיום הסיור השגרתי במסגרת האבטחה לא היה תקין ועל כן המוקד לא קיבל את קריאתי והמעביד הסיק שלא בצעתי את החובות המוטלות עליי במשמרת. וכל זה לא באשמתי. 300 ₪ נוספים נגבו ממני כי החלקתי בבוץ ומכשיר הקשר שברשותי ניזוק בעקבות הנפילה".
ח”כ ענבל גבריאלי, יוזמת הדיון אמרה כי ”חברות פרטיות שמעסיקות עובדים מחתימות אותם על חוזים דרקונים הכוללים קנסות כבדים בתוך החוזה באופן שאינו חוקי". ח"כ גבריאלי ביקשה שמשרד התמ”ת יבצע יותר אכיפה בעניין מכיוון שהתופעה פוגעת באוכלוסיות החלשות שעוסקות באבטחה ושמירה. "צריך לקבוע תיקון בחוק שיקבע שכל עבירה כזו של מעביד תחשב עבירה פלילית", אמרה.
עו”ד נוער וגנר ועו”ד שלמה יצחק, נציגי משרד התמ”ת אמרו כי בדיוק בנקודה אליה כיוונה ח"כ גבריאלי ישנה בעיה. "הבעיה המרכזית היא שאין לנו יכולת אכיפה מספקת, אין לנו מספיק כוח אדם ותקציבים, בפועל ישנם רק 22 פקחים שאמורים לאכוף את החוק על כל המעסיקים בחברות הפרטיות בכל הארץ, זה הרי בלתי אפשרי", אמרו.
ח”כ שאול יהלום, יו”ר ועדת הרווחה קבע בתום הישיבה כי הוכח שהקנסות שמוטלים על עובדים בניגוד לחוק הם תופעה קיימת. "זו תופעה בלתי חוקית, שלילית ויש לעקור אותה מהשורש", אמר. עוד אמר שהוא מתכוון להגיש הצעת חוק פרטית בעניין, וקרא לחברי הכנסת להצטרף אליה. "החוק היום לא כולל סנקציות נגד המעביד אלא אם כן מדובר בעברה על שכר מינימום ורק אז זו עברה פלילית ומחייב את התערבות משרד התמ”ת. כל עוולה אחרת של המעסיק , כמו קנסות על נזקים והעדריות, הם בבחינת עברה שאין בה התערבות פלילית והעובד יכול לפנות לבית הדין לעבודה, אבל אין סנקציות של ממש כלפי המעביד. בכוונתי לתקן את החוק כך שעל המעביד יוטלו סנקציות של ממש במישור האזרחי, למשל, ישולם לעובד פי עשרה ממה שנגבה ממנו, וגם במשור הפלילי ,שמשרד התמ”ת יוכל להעמיד את המעביד לדין", דברי ח"כ יהלום.