קורצקי נשלח למרדף אחר מכונית תופת, פילס לעצמו דרך ביריות הפחדה לעבר קיר, והואשם בגרימת מותו של נער פלשתיני. לאחר שהרמטכ"ל סירב לחון את בנם, פתחו הוריו בשביתת שבת מול משרד הביטחון .

ביום שני השבוע הגיעו יפים ומלכה קורצקי לכלא שש, לביקור ראשון של בנם צביקי. בדיוק שבוע לפני כן, מצא עצמו צבי (צביקי) קורצקי, סגן מפקד גדוד מצטיין, מאחורי הסורגים הצבאיים, בחברת סוחרי סמים, מוכרי נשק לפלשתינים או סתם חיילים נפקדים. ברדיו שידרו באותה שעה דיווחים על שחרור 160 מחבלים, כמחווה למצרים על שחרור עזאם עזאם. סרן קורצקי, שאישיותו וסגולותיו זכו לשבחים מפי מפקדיו בחיל התותחנים, לא זכה למחווה מקבילה מהרמטכ"ל, למרות פניותיהם ותחנוניהם של עשרות אנשים ללשכת יעלון.

בבוקרו של אותו יום, כמנהגם מאז נכלא בנם, ישבו ההורים בשער משרד הביטחון בתל-אביב, בשביתת שבת פרטית, עד שבנם ישוחרר מהכלא. עודם יושבים, ניגשה אליהם קצינה המשרתת בלשכת יעלון. "באופן אישי, אני מזדהה מאוד עם צבי", אמרה להם. "לשכתו של הרמטכ"ל מוצפת באלפי פניות של אנשים, מהארץ ומחו"ל, בדרישה לשחרר אותו, ויעלון חושב כעת על הנושא", סתמה ולא פירשה. על מה בדיוק חושב זה שהחליט רק בשבוע שעבר לדחות את הערעור שהוגש לו בנושא קורצקי: חנינה? שינוי גזר-דין? משפט מחודש? או אולי הוא חושב להשאיר את הקצין המצטיין בכלא לכל תקופת מאסרו?


הכתבה המלאה במדור העיתון בשבע