מיץ ענבים תירוש יחדל מלהיות שמו של מיץ הענבים מתוצרת "כרמל מזרחי", לאחר שהשופט ישראל אקסלרד, פוסק בקנין רוחני, הורה לרשם הפטנטים למחוק את המונח "תירוש" מסימני המסחר הרשומים של "כרמל מזרחי", ולאפשר לכל החברות המתחרות לעשות שימוש בשם "תירוש".
מדובר במילה המתארת "מיץ ענבים טבעי", קבע השופט בהחלטתו, ולכן אינה צריכה להיות נחלתה של חברה אחת בלבד.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בנימוקי החלטתו סורק השופט אקסלרד את הופעתה של המילה ושימושיה שלדבריו "בעלת מטען הסטורי, מקראי תרבותי וספרותי, וקיימת לה הגדרה מילונית ומשמעות בשפת היומיום –העברית המדוברת". הוא מציין כי היא מוזכרת בתנ"ך 26 פעמים ב 22 פרקים שונים וכי "השימוש במילה 'תירוש' במקרא נעשה בהקשר של תנובת מיץ העינב, והיא מובאת בהקשרים של פוריות, פריחה כלכלית, שבע ושמחת לבב". השופט מצטט את המילה המופיעה גם בשירה העברית: בשיר "היה או לא היה" שהולחן על ידי מרדכי זעירא, ב"שיר היין" של חיים חפר, וב"שירו השיר" של מתתיהו שלם. עוד מביא השופט את הופעת המילה בצורתה המילונית ממילונים שונים כמו: מילון אבן שושן, מילון העברי השלם, "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות" מאת יעקב כנעני, מילון "מאלף עדתי" מאת מאיר עדן, וגם ממילונו של אליעזר בן יהודה "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" שבו נכתב כי "תירוש" הוא: "מיץ ענבים שלא הפך ליין".
מדובר ב"מילה 'חיה' הנמצאת בשימוש בתחומי חיים שונים ואשר שורשיה נטועים עמוק במקורות ובשירה", כותב השופט. "האם ראוי לה למילה כזאת , מילה בעלת מטען תרבותי מקראי הסטורי ספרותי מקצועי ולשוני – עכשווי שתישאר רשומה כסימן מסחר לגבי מיץ ענבים בבעלות אחד ויחיד מן הציבור? לא אוכל לתת לזאת יד, והתשובה חייבת להיות לטעמי שלילית ", ממשיך השופט וכותב.
בסיכום החלטתו קובע השופט כי "אין להשאיר את רישום הסימנים הנדונים על כנם במתכונתם הנוכחית. לכן אני מורה על מחיקתם".
מדובר במילה המתארת "מיץ ענבים טבעי", קבע השופט בהחלטתו, ולכן אינה צריכה להיות נחלתה של חברה אחת בלבד.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בנימוקי החלטתו סורק השופט אקסלרד את הופעתה של המילה ושימושיה שלדבריו "בעלת מטען הסטורי, מקראי תרבותי וספרותי, וקיימת לה הגדרה מילונית ומשמעות בשפת היומיום –העברית המדוברת". הוא מציין כי היא מוזכרת בתנ"ך 26 פעמים ב 22 פרקים שונים וכי "השימוש במילה 'תירוש' במקרא נעשה בהקשר של תנובת מיץ העינב, והיא מובאת בהקשרים של פוריות, פריחה כלכלית, שבע ושמחת לבב". השופט מצטט את המילה המופיעה גם בשירה העברית: בשיר "היה או לא היה" שהולחן על ידי מרדכי זעירא, ב"שיר היין" של חיים חפר, וב"שירו השיר" של מתתיהו שלם. עוד מביא השופט את הופעת המילה בצורתה המילונית ממילונים שונים כמו: מילון אבן שושן, מילון העברי השלם, "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות" מאת יעקב כנעני, מילון "מאלף עדתי" מאת מאיר עדן, וגם ממילונו של אליעזר בן יהודה "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" שבו נכתב כי "תירוש" הוא: "מיץ ענבים שלא הפך ליין".
מדובר ב"מילה 'חיה' הנמצאת בשימוש בתחומי חיים שונים ואשר שורשיה נטועים עמוק במקורות ובשירה", כותב השופט. "האם ראוי לה למילה כזאת , מילה בעלת מטען תרבותי מקראי הסטורי ספרותי מקצועי ולשוני – עכשווי שתישאר רשומה כסימן מסחר לגבי מיץ ענבים בבעלות אחד ויחיד מן הציבור? לא אוכל לתת לזאת יד, והתשובה חייבת להיות לטעמי שלילית ", ממשיך השופט וכותב.
בסיכום החלטתו קובע השופט כי "אין להשאיר את רישום הסימנים הנדונים על כנם במתכונתם הנוכחית. לכן אני מורה על מחיקתם".