כמו כן קובע החוק כי המבנה ישומר במצבו המשוחזר ויוכשר להפעלתו כמוזיאון. המוזיאון עצמו יופעל על ידי ועד מנהל ומועצה בת 15 חברים: שבעה ח"כים מכהנים, אליהם יצטרפו שבעה חברים עליהם ימליץ יו"ר הכנסת (שני ח"כים לשעבר, מומחה לשימור אתרים, שני מומחים בהיסטוריה ובמדע המדינה ושני נציגים נוספים) וכן ראש עיריית ירושלים.
כתבנו קובי פינקלר מדווח כי החוק אף קובע במפורש כי כל הפוגע בבית פרומין, או מבצע בו שינויים בניגוד להוראות החוק - דינו מאסר שלוש שנים. קובי פינקלר מוסר שבעקבות מאבק ציבורי שהובילה המועצה לשימור אתרים, וביוזמת המועצה, הגישו חברי הכנסת רן כהן (יחד), אילן שלגי (שינוי), ניסן סלומיאנסקי (מפד"ל) ויורי שטרן (האיחוד הלאומי) ארבע הצעות חוק שמטרתן הפיכת בית פרומין למוזיאון הכנסת ולמרכז ללימודי דמוקרטיה ושלטון. ההצעות אוחדו להצעה אחת, עליה חתמו 13 ח"כים נוספים: אורי אריאל, אורית נוקד, עבד אלמאלכ דהאמשה, דוד טל, רוני בריזון, רשף חן, חמי דורון, יעקב מרגי, אהוד רצאבי, יגאל יאסינוב, מלי פולישוק-בלוך, אתי לבני ואילן לייבוביץ'. ועדה מיוחדת, בראשותו של ח"כ יורי שטרן, ואשר הורכבה מנציגי ועדות הפנים, הכספים והחינוך, שקדה רבות על הנושא והיא שהגיעה לנוסח הסופי של החוק שאושר היום. לקידום החקיקה תרם רבות גם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שהיה מראשוני התומכים להפיכת המבנה למוזיאון בית המחוקקים.
בית פרומין, הנמצא ברח' המלך ג'ורג', שימש כמשכנה הראשון של כנסת ישראל בירושלים, ובין השנים 1966-1950 פעלו בו הכנסת הראשונה עד החמישית. מעל דוכן המליאה נאמו בלהט בן גוריון, בגין, אשכול, בורג, שרת, באדר, גולדה מאיר, בן אהרון ורבים אחרים, ובמקום זה ממש התקבלו מספר רב של חוקים שסייעו רבות לעיצובה של מדינת ישראל, ובהם חוקי יסוד (הכנסת, הממשלה, נשיא המדינה), חוק השבות, חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, חוק שוויון זכויות האשה, חוק הביטוח הלאומי, חוק שעות עבודה ומנוחה ועוד.
לאחר מעברה של הכנסת למשכנה הנוכחי, שימש המבנה את משרד התיירות, עד מעברו של המשרד לקריית הממשלה לפני כשנה וחצי. הקרקע, שבמקור היתה שייכת למינהל מקרקעי ישראל, נמכרה תמורת 10 מיליון ש"ח בלבד ליזם פרטי, שעל פי התכנית שהופקדה בשנת 1992 בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה - התעתד להרוס כליל את המבנה ולהקים תחתיו מבנה בן 16 קומות למגורים, למלונאות ולמסחר.
יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים שעמדה מאחורי המאבק אומר: "אנו שמחים על כך שהכנסת הכירה בחשיבות שימורו של בית פרומין, ומשוכנעים שנבחרי הציבור יפעלו במהירות להשלמת תהליך החקיקה שיבטיח את עתידו של המבנה, המהווה אבן דרך כה חשובה בתולדות מדינת ישראל והכנסת בפרט, והמבטא יותר מכל את לב לבה של הדמוקרטיה הישראלית".
כתבנו קובי פינקלר מדווח כי החוק אף קובע במפורש כי כל הפוגע בבית פרומין, או מבצע בו שינויים בניגוד להוראות החוק - דינו מאסר שלוש שנים. קובי פינקלר מוסר שבעקבות מאבק ציבורי שהובילה המועצה לשימור אתרים, וביוזמת המועצה, הגישו חברי הכנסת רן כהן (יחד), אילן שלגי (שינוי), ניסן סלומיאנסקי (מפד"ל) ויורי שטרן (האיחוד הלאומי) ארבע הצעות חוק שמטרתן הפיכת בית פרומין למוזיאון הכנסת ולמרכז ללימודי דמוקרטיה ושלטון. ההצעות אוחדו להצעה אחת, עליה חתמו 13 ח"כים נוספים: אורי אריאל, אורית נוקד, עבד אלמאלכ דהאמשה, דוד טל, רוני בריזון, רשף חן, חמי דורון, יעקב מרגי, אהוד רצאבי, יגאל יאסינוב, מלי פולישוק-בלוך, אתי לבני ואילן לייבוביץ'. ועדה מיוחדת, בראשותו של ח"כ יורי שטרן, ואשר הורכבה מנציגי ועדות הפנים, הכספים והחינוך, שקדה רבות על הנושא והיא שהגיעה לנוסח הסופי של החוק שאושר היום. לקידום החקיקה תרם רבות גם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שהיה מראשוני התומכים להפיכת המבנה למוזיאון בית המחוקקים.
בית פרומין, הנמצא ברח' המלך ג'ורג', שימש כמשכנה הראשון של כנסת ישראל בירושלים, ובין השנים 1966-1950 פעלו בו הכנסת הראשונה עד החמישית. מעל דוכן המליאה נאמו בלהט בן גוריון, בגין, אשכול, בורג, שרת, באדר, גולדה מאיר, בן אהרון ורבים אחרים, ובמקום זה ממש התקבלו מספר רב של חוקים שסייעו רבות לעיצובה של מדינת ישראל, ובהם חוקי יסוד (הכנסת, הממשלה, נשיא המדינה), חוק השבות, חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, חוק שוויון זכויות האשה, חוק הביטוח הלאומי, חוק שעות עבודה ומנוחה ועוד.
לאחר מעברה של הכנסת למשכנה הנוכחי, שימש המבנה את משרד התיירות, עד מעברו של המשרד לקריית הממשלה לפני כשנה וחצי. הקרקע, שבמקור היתה שייכת למינהל מקרקעי ישראל, נמכרה תמורת 10 מיליון ש"ח בלבד ליזם פרטי, שעל פי התכנית שהופקדה בשנת 1992 בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה - התעתד להרוס כליל את המבנה ולהקים תחתיו מבנה בן 16 קומות למגורים, למלונאות ולמסחר.
יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים שעמדה מאחורי המאבק אומר: "אנו שמחים על כך שהכנסת הכירה בחשיבות שימורו של בית פרומין, ומשוכנעים שנבחרי הציבור יפעלו במהירות להשלמת תהליך החקיקה שיבטיח את עתידו של המבנה, המהווה אבן דרך כה חשובה בתולדות מדינת ישראל והכנסת בפרט, והמבטא יותר מכל את לב לבה של הדמוקרטיה הישראלית".