חובה לפנות בבירור סכסוכים ממוניים אל בתי דין לממונות ולציית לדעת תורה, זה המסר העולה מ 3 ימי הדיונים שהתקיימו במהלך הכינוס השנתי הארבע עשרה של "הליכות עם ישראל". הכינוס הוקדש השנה לתכנון ובנייה ואיכות הסביבה, וכן לעיונים במשנתו של הרמב"ם לרגל 800 שנה לפטירתו.
בכנס הדגיש הרב הראשי שלמה עמאר כי "הדין שלא ללכת לערכאות הוא חובה של כולם – דתיים וחילוניים".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מאות רבנים ודיינים מן הארץ והתפוצות דנו בשורה ארוכה של סוגיות הקשורות בהעמקת המודעות לדין תורה ולחובת הפנייה לבתי דין לממונות. המשתתפים בכינוס היו: הרבנים הראשיים לשעבר, הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם שפירא, הרב ישראל מאיר לאו, הרבנים הראשיים הנוכחיים הרב שלמה עמאר ועמיתו הרב יונה מצגר, מנכ"ל משרד הדתות עו"ד מאיר שפיגלר, מנכ"ל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן דהאן, הרב הצבאי הראשי ישראל וייס, ח"כ זבולון אורלב, ח"כ צבי הנדל, ח"כ אפי איתם, הרב מרגולין המנהל את מרכז רבני אירופה ועוד. את כנס הפתיחה הנחה עו"ד הרב צוריאל בובליל המשמש גם כדיין בבי"ד לממונות.
נשיא הכנס הרב רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרה"ר לישראל, אמר בפתחו של הכנס כי המודעות למשפט התורה הולכת וגוברת, וגם משפטנים שאינם דתיים מעדיפים להתדיין בבתי דין לממונות במסגרת בוררות. כמו כן ישנה הכרה בחשיבות המפעל ותעיד על כך לדבריו השתתפותם של מאות רבנים בכינוס ואחדות הדעות באשר לחשיבותם וחיוניותם של בתי הדין לממונות.
אולם, ציין הרב ערוסי "המפלגות הדתיות אינן עושות די לעיגון מעמדם החוקי של בתי הדין לממונות כחלק ממוסדות המשפט בישראל. במצבנו היום, בעודנו רואים כיצד המדינה מתנתקת מן הדת, משרד הדתות בוטל, המועצות הדתיות קורסות, יש חשש כבד שגם חידוש המשפט העברי לא יחזיק מעמד".
הרב ערוסי קרא לכל חברי הכנסת הדתיים להעמיד את ענין המשפט העברי על סדר היום הלאומי.
הרב עובדיה יוסף פנה בדבריו אל כל הדיינים וביקשם לנהוג בדרך הפשרה. לדבריו, צדק אין בו טיפת רחמים. ובמשפט יש מעט רחמים, יש בו מעט לפנים משורת הדין. הדיין לדבריו צריך לנהוג בדרך של פשרה כדי ששני הצדדים המתדיינים ייצאו נשכרים. זהו משפט צדק.
הרב הראשי לישראל יונה מצגר אמר כי הוא פועל לכך שלצד כל רבנות יוקם בי"ד לממונות, כדי "שתרבה תורה ופסקיה, והציבור ילך ע"פ תורת משה ולא בדרך של חולין". הרב מצגר שהתייחס בדבריו ליום פטירתו ה-800 של הרמב"ם שחל בשבת האחרונה, חשף כי במהלך פגישתו עם מלך ספרד, הבטיח לו המלך שהוא יקים מוזיאון לזכרו של הרמב"ם.
"משפט התורה הוא משפט אלוקים, בשונה ממשפט האדם שאנשים מחליטים בו, לעתים, על פי נטיות לב שיכולים לשנות לכאן או לכאן", אמר הרב הראשי שלמה עמר שקבל על כך "כי יש אנשים בתוכנו הקמים עלינו ומנסים להרוס ולהילחם בכל כוחם נגד התורה. יש ירידה גדולה ברוחניות ורבים הם האנשים שאינם יודעים כלל מהו דין תורה והם נלחמים בזה. הדין שלא ללכת לערכאות הוא חובה של כולם – דתיים וחילוניים".
ח"כ זבולון אורלב ציין בדבריו כי דרך סוגיית דיני הממונות ניתן לראות את יופיה של התורה משום שסוגיה זו אינה מעוררת מחלוקת, ובתי הדין לממונות מתנהלים על בסיס החלטה חופשית של אנשים. לדבריו, בתי הדין לממונות שונים בהתנהלותם מבתי הדין הרבניים. מתקיים בהם הליך מהיר ואנשים יוצאים מהם בתחושה כי נעשה להם דין צדק. "בתי הדין לממונות הם קונצנזוס בקרב כל חברי הכנסת הדתיים שמגובשים כדי לסייע למפעל החשוב הזה".
"ראוי הוא הרב ערוסי לקדם את הענין, ראוי הענין עצמו וראוי העם לחקיקה בענין זה", אמר ח"כ צבי הנדל. נמסר כי הנדל הגיע לכינוס היישר מההפגנה למען יישובי גוש קטיף.
למצב השירותי הדתיים במדינה התייחס הממונה מטעם רה"מ לניהול משרד הדתות עו"ד מאיר שפיגלר, שציין כי היתה זו שנה לא קלה שבה משרד הדתות חדל מלהתקיים והוא מנוהל על ידי משרד ראש הממשלה. הוא הביע תקווה כי בשנה הבאה ניתן יהיה לעשות יותר למען שירותי הדת בישראל, ובתוכם שיפור מעמדם של בתי הדין לממונות.
הרב הראשי לשעבר אברהם שפירא בירך את מפעלו של הרב ערוסי וקרא להקמת בתי דין בכל אתר ואתר כדי להגדיל בתודעת הציבור את סמכות משפט התורה.
ח"כ אפי איתם יו"ר המפד"ל התייחס למצבו של עם ישראל ואמר כי זוהי תקופת נסיון ומשבר, "משבר הוא גם שבר וגם לידה. בכל סיכון יש גם סיכוי, ובכל ניסיון נשברים כלים קטנים ונוצרים כלים גדולים. אנחנו אנשי אמונה. וככאלה אנו מתייחסים לייסורים הללו לא כחבלי מיתה אלא כצירי לידה. מפעלו של הרב ערוסי לחדש את המשפט העברי הוא מפעל חשוב ביותר ואנו נעשה הכל כדי לסייע בידו".
הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לשעבר, הקדיש את דבריו לנושא תכנון עיר בישראל "עיר נאה עם מינימום של מפגעים אקולוגיים. לדבריו ככל שהעיר או הישוב יהיו מקודשים יותר, כך הדרישה לנוי תהיה קפדנית יותר".
בכנס הדגיש הרב הראשי שלמה עמאר כי "הדין שלא ללכת לערכאות הוא חובה של כולם – דתיים וחילוניים".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מאות רבנים ודיינים מן הארץ והתפוצות דנו בשורה ארוכה של סוגיות הקשורות בהעמקת המודעות לדין תורה ולחובת הפנייה לבתי דין לממונות. המשתתפים בכינוס היו: הרבנים הראשיים לשעבר, הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם שפירא, הרב ישראל מאיר לאו, הרבנים הראשיים הנוכחיים הרב שלמה עמאר ועמיתו הרב יונה מצגר, מנכ"ל משרד הדתות עו"ד מאיר שפיגלר, מנכ"ל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן דהאן, הרב הצבאי הראשי ישראל וייס, ח"כ זבולון אורלב, ח"כ צבי הנדל, ח"כ אפי איתם, הרב מרגולין המנהל את מרכז רבני אירופה ועוד. את כנס הפתיחה הנחה עו"ד הרב צוריאל בובליל המשמש גם כדיין בבי"ד לממונות.
נשיא הכנס הרב רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרה"ר לישראל, אמר בפתחו של הכנס כי המודעות למשפט התורה הולכת וגוברת, וגם משפטנים שאינם דתיים מעדיפים להתדיין בבתי דין לממונות במסגרת בוררות. כמו כן ישנה הכרה בחשיבות המפעל ותעיד על כך לדבריו השתתפותם של מאות רבנים בכינוס ואחדות הדעות באשר לחשיבותם וחיוניותם של בתי הדין לממונות.
אולם, ציין הרב ערוסי "המפלגות הדתיות אינן עושות די לעיגון מעמדם החוקי של בתי הדין לממונות כחלק ממוסדות המשפט בישראל. במצבנו היום, בעודנו רואים כיצד המדינה מתנתקת מן הדת, משרד הדתות בוטל, המועצות הדתיות קורסות, יש חשש כבד שגם חידוש המשפט העברי לא יחזיק מעמד".
הרב ערוסי קרא לכל חברי הכנסת הדתיים להעמיד את ענין המשפט העברי על סדר היום הלאומי.
הרב עובדיה יוסף פנה בדבריו אל כל הדיינים וביקשם לנהוג בדרך הפשרה. לדבריו, צדק אין בו טיפת רחמים. ובמשפט יש מעט רחמים, יש בו מעט לפנים משורת הדין. הדיין לדבריו צריך לנהוג בדרך של פשרה כדי ששני הצדדים המתדיינים ייצאו נשכרים. זהו משפט צדק.
הרב הראשי לישראל יונה מצגר אמר כי הוא פועל לכך שלצד כל רבנות יוקם בי"ד לממונות, כדי "שתרבה תורה ופסקיה, והציבור ילך ע"פ תורת משה ולא בדרך של חולין". הרב מצגר שהתייחס בדבריו ליום פטירתו ה-800 של הרמב"ם שחל בשבת האחרונה, חשף כי במהלך פגישתו עם מלך ספרד, הבטיח לו המלך שהוא יקים מוזיאון לזכרו של הרמב"ם.
"משפט התורה הוא משפט אלוקים, בשונה ממשפט האדם שאנשים מחליטים בו, לעתים, על פי נטיות לב שיכולים לשנות לכאן או לכאן", אמר הרב הראשי שלמה עמר שקבל על כך "כי יש אנשים בתוכנו הקמים עלינו ומנסים להרוס ולהילחם בכל כוחם נגד התורה. יש ירידה גדולה ברוחניות ורבים הם האנשים שאינם יודעים כלל מהו דין תורה והם נלחמים בזה. הדין שלא ללכת לערכאות הוא חובה של כולם – דתיים וחילוניים".
ח"כ זבולון אורלב ציין בדבריו כי דרך סוגיית דיני הממונות ניתן לראות את יופיה של התורה משום שסוגיה זו אינה מעוררת מחלוקת, ובתי הדין לממונות מתנהלים על בסיס החלטה חופשית של אנשים. לדבריו, בתי הדין לממונות שונים בהתנהלותם מבתי הדין הרבניים. מתקיים בהם הליך מהיר ואנשים יוצאים מהם בתחושה כי נעשה להם דין צדק. "בתי הדין לממונות הם קונצנזוס בקרב כל חברי הכנסת הדתיים שמגובשים כדי לסייע למפעל החשוב הזה".
"ראוי הוא הרב ערוסי לקדם את הענין, ראוי הענין עצמו וראוי העם לחקיקה בענין זה", אמר ח"כ צבי הנדל. נמסר כי הנדל הגיע לכינוס היישר מההפגנה למען יישובי גוש קטיף.
למצב השירותי הדתיים במדינה התייחס הממונה מטעם רה"מ לניהול משרד הדתות עו"ד מאיר שפיגלר, שציין כי היתה זו שנה לא קלה שבה משרד הדתות חדל מלהתקיים והוא מנוהל על ידי משרד ראש הממשלה. הוא הביע תקווה כי בשנה הבאה ניתן יהיה לעשות יותר למען שירותי הדת בישראל, ובתוכם שיפור מעמדם של בתי הדין לממונות.
הרב הראשי לשעבר אברהם שפירא בירך את מפעלו של הרב ערוסי וקרא להקמת בתי דין בכל אתר ואתר כדי להגדיל בתודעת הציבור את סמכות משפט התורה.
ח"כ אפי איתם יו"ר המפד"ל התייחס למצבו של עם ישראל ואמר כי זוהי תקופת נסיון ומשבר, "משבר הוא גם שבר וגם לידה. בכל סיכון יש גם סיכוי, ובכל ניסיון נשברים כלים קטנים ונוצרים כלים גדולים. אנחנו אנשי אמונה. וככאלה אנו מתייחסים לייסורים הללו לא כחבלי מיתה אלא כצירי לידה. מפעלו של הרב ערוסי לחדש את המשפט העברי הוא מפעל חשוב ביותר ואנו נעשה הכל כדי לסייע בידו".
הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לשעבר, הקדיש את דבריו לנושא תכנון עיר בישראל "עיר נאה עם מינימום של מפגעים אקולוגיים. לדבריו ככל שהעיר או הישוב יהיו מקודשים יותר, כך הדרישה לנוי תהיה קפדנית יותר".