כתבנו קובי פינקלר מסר כי סמוך לשעה 15:30 ביום שישי ירו שני מחבלים לעבר מכונית שנסעה בין צומת תפוח לצומת מגדלים. כל ארבעת נוסעי המכונית נפצעו ופונו לבית החולים בילינסון, שם מת עטיה מפצעיו. בביה"ח מאושפזים פצוע קשה מאוד, שסובל מפגיעות בראשו ובחזהו, פצוע בינוני ופצוע קל.
החיילים במכוניות, שהיו בדרכם ל"שבת מחזור" במכינה הקדם צבאית במעלה אפרים, היו חמושים והשיבו אש לעבר המחבלים.
כתבנו חגי הוברמן מציין כי לפני כשבוע צוטט גורם בכיר במערכת הביטחון, שקרא לשקול סגירתם של המכינה ב"עטרת כוהנים" וב"מעלה אפרים" מכיוון ש"אינם מקנים ערכים דמוקרטיים לתלמידיהם וכי מועברים שם מסרים פוליטיים קיצוניים וכי בחלק מהדברים ניכר עידוד לסרבנות על רקע תוכנית ההתנתקות".
במכתב ששיגר הרב זאב שרון, ראש המכינה הקדם-צבאית "ארזי הלבנון" במעלה אפרים ורבו של יוסי עטייה הי"ד אשר נרצח ביום שישי בדרכו לשבת מחזור במכינה לשר-הביטחון הוא כותב: "נדהמתי לשמוע בגלי צה"ל את הדברים הללו, מבלי שכלל היתה פניה אלינו לבירור הסוגיה. אם הגורם הבכיר, הוא גם זה שמסר את תוכן הדברים לכבתים, והוא מוכן להודות בכך, אז אתבע אותו על הוצאת דיבה ושם רע.
"מעולם לא נאמר על ידי מישהו במכינה, מעולם לא נכתב, ומעולם לא חשב מישהו, שצריך לקרוא לסירוב פקודה. המציאות היא הפוכה לחלוטין. הפוסק ההלכתי והחינוכי של המכינה במעלה אפרים מיום היווסדה, הוא הרב שלמה אבינר שליט"א (גם של עטרת כוהנים). והוא כבר הביע את התנגדותו לסירוב פקודה, מעל כל במה אפשרית".
הרב שרון הוסיף: "בראיון טלוויזיוני שהתקיים איתי בערוץ 1 לפני כשלושה חודשים, אמרתי במפורשות שאני נגד קריאה לסירוב פקודה. שנשאלתי לאחר מכן על ידי חברים, כיצד אני יוצא נגד הפסק של הרב
שפירא שליט"א ורבנים רבים אחרים, השבתי שאני הקטן אינני רואה את עצמי ראוי בכלל לחלוק על גדולי הרבנים של דורנו, אלא שהפוסק שלנו הוא הרב אבינר. כמו יתר ראשי המכינות גם אני חתום על מסמך נגד קריאה לסרבנות, שנשלח אליך ולשרת החינוך, על ידי כל המכינות הקדם~צבאיות חילוניות ודתיות כאחד.
הרב שרון גם רומז מיהו, לדעתו, ה"בכיר במערכת הביטחון" שקרא לסגור את הישיבה: "לפני 9 חודשים הזמנו ביוזמתנו, את סגן שר הביטחון מר זאב בוים, לבקר במכינתנו. התקיים דיון מופלא שבו נדונו הסוגיות הערכיות של תוכנית הנסיגה. אף אחד לא אמר באותו דיון שהוא יסרב פקודה. אף אחד לא אמר שלא צריך לקיים החלטות דמוקרטיות. חבל שסגן השר לא מבין את אופי ורמת הדיון המאפיינים בית מדרש לומד ותוסס. זאת גם כאשר תלמיד חולק על רבו באופן היותר נחרץ, כל זאת
כדי להגיע לברור האמת. זו הדרך בה אנו מצליחים להוציא מבתי המדרש של המכינות את הלוחמים והמפקדים המעולים, צה"ל מכיר כבר הרבה שנים".
במבנה הקמפוס הנטוש של מעלה-אפרים
כתבנו חגי הוברמן מוסיף כי 90 תלמידים לומדים במכינה הקדם צבאית במעלה-אפריים, שהשנה
פתחה את המחזור הרביעי שלה. 75 הם תלמידי שנה א', ועוד כ-15 תלמידי שנה ב'. ב-4 שנותיה הראשונות למדו בה כ-200 תלמידים, כולם התגייסו אח"כ לצבא, רובם ליחידות קרביות.
המכינה החלה לפעול בראש-חודש אלול תשס"א. המכינה נקראת "ארזי הלבנון", לא רק בגלל שמטרתה להוציא ארזים בתורה, אלא בגלל שמלכתחילה היתה אמורה לקום באביבים שבגבול הלבנון. היוזמה קמה אחרי הנסיגה המבישה מלבנון, כשכולם חזו צפון תחת אש קטיושות והתקפות מחבלים. מאיר ארביב חיפש יישוב בצפון הזקוק לחיזוק, והופנה לאביבים. "שלושים שנה לא באה לשם משפחה חדשה, שם צריך להקים מכינה", אמרו לו.
שעות ארוכות של ישיבות בוזבזו כדי להבין ששום גורם לא המושב, לא המועצה האזורית, לא הסוכנות, לא מסוגלים להקים שם ולו בית אחד. שבועיים לפני שקמה המכינה הודיעו להם: חבל על הזמן. אין לכם מה להקים מכינה באביבים.
כיוון שנושא אביבים ירד מהפרק, חיפשו מקום אחר. פנו שוב לסוכנות. זה היה זמן קצר אחרי שאריאל שרון נכנס לתפקידו כראש הממשלה. בלשכה של שרון קיבל אותם עוזרו לענייני התיישבות עוזי קרן. אז עלה הרעיון להקים את המכינה בקמפוס הנטוש של מכללת מעלה~אפרים. המכללה ננטשה כבר לפני למעלה משנה, כשפרצה הלחימה ביש"ע.
תלמידים ממרכז הארץ חששו להגיע, מרצים סירבו לבוא, המוסד האקדמי התפרק. במקום נותר ציוד יקר בשווי מאות אלפי דולרים, כולל אולפן צילום משוכלל שבניית מבנה הקבע עבורו הופסקה אף היא באמצע, ונותרה כ"פיל לבן" (הצבע האמיתי של קירותיו הוא אדום בוהק למרחוק) סמוך לכביש המוביל למכללה. תלמידי המכינה נכנסו למבנים הנטושים של הקמפוס, שם היא שוכנת עד היום.
החיילים במכוניות, שהיו בדרכם ל"שבת מחזור" במכינה הקדם צבאית במעלה אפרים, היו חמושים והשיבו אש לעבר המחבלים.
כתבנו חגי הוברמן מציין כי לפני כשבוע צוטט גורם בכיר במערכת הביטחון, שקרא לשקול סגירתם של המכינה ב"עטרת כוהנים" וב"מעלה אפרים" מכיוון ש"אינם מקנים ערכים דמוקרטיים לתלמידיהם וכי מועברים שם מסרים פוליטיים קיצוניים וכי בחלק מהדברים ניכר עידוד לסרבנות על רקע תוכנית ההתנתקות".
במכתב ששיגר הרב זאב שרון, ראש המכינה הקדם-צבאית "ארזי הלבנון" במעלה אפרים ורבו של יוסי עטייה הי"ד אשר נרצח ביום שישי בדרכו לשבת מחזור במכינה לשר-הביטחון הוא כותב: "נדהמתי לשמוע בגלי צה"ל את הדברים הללו, מבלי שכלל היתה פניה אלינו לבירור הסוגיה. אם הגורם הבכיר, הוא גם זה שמסר את תוכן הדברים לכבתים, והוא מוכן להודות בכך, אז אתבע אותו על הוצאת דיבה ושם רע.
"מעולם לא נאמר על ידי מישהו במכינה, מעולם לא נכתב, ומעולם לא חשב מישהו, שצריך לקרוא לסירוב פקודה. המציאות היא הפוכה לחלוטין. הפוסק ההלכתי והחינוכי של המכינה במעלה אפרים מיום היווסדה, הוא הרב שלמה אבינר שליט"א (גם של עטרת כוהנים). והוא כבר הביע את התנגדותו לסירוב פקודה, מעל כל במה אפשרית".
הרב שרון הוסיף: "בראיון טלוויזיוני שהתקיים איתי בערוץ 1 לפני כשלושה חודשים, אמרתי במפורשות שאני נגד קריאה לסירוב פקודה. שנשאלתי לאחר מכן על ידי חברים, כיצד אני יוצא נגד הפסק של הרב
שפירא שליט"א ורבנים רבים אחרים, השבתי שאני הקטן אינני רואה את עצמי ראוי בכלל לחלוק על גדולי הרבנים של דורנו, אלא שהפוסק שלנו הוא הרב אבינר. כמו יתר ראשי המכינות גם אני חתום על מסמך נגד קריאה לסרבנות, שנשלח אליך ולשרת החינוך, על ידי כל המכינות הקדם~צבאיות חילוניות ודתיות כאחד.
הרב שרון גם רומז מיהו, לדעתו, ה"בכיר במערכת הביטחון" שקרא לסגור את הישיבה: "לפני 9 חודשים הזמנו ביוזמתנו, את סגן שר הביטחון מר זאב בוים, לבקר במכינתנו. התקיים דיון מופלא שבו נדונו הסוגיות הערכיות של תוכנית הנסיגה. אף אחד לא אמר באותו דיון שהוא יסרב פקודה. אף אחד לא אמר שלא צריך לקיים החלטות דמוקרטיות. חבל שסגן השר לא מבין את אופי ורמת הדיון המאפיינים בית מדרש לומד ותוסס. זאת גם כאשר תלמיד חולק על רבו באופן היותר נחרץ, כל זאת
כדי להגיע לברור האמת. זו הדרך בה אנו מצליחים להוציא מבתי המדרש של המכינות את הלוחמים והמפקדים המעולים, צה"ל מכיר כבר הרבה שנים".
במבנה הקמפוס הנטוש של מעלה-אפרים
כתבנו חגי הוברמן מוסיף כי 90 תלמידים לומדים במכינה הקדם צבאית במעלה-אפריים, שהשנה
פתחה את המחזור הרביעי שלה. 75 הם תלמידי שנה א', ועוד כ-15 תלמידי שנה ב'. ב-4 שנותיה הראשונות למדו בה כ-200 תלמידים, כולם התגייסו אח"כ לצבא, רובם ליחידות קרביות.
המכינה החלה לפעול בראש-חודש אלול תשס"א. המכינה נקראת "ארזי הלבנון", לא רק בגלל שמטרתה להוציא ארזים בתורה, אלא בגלל שמלכתחילה היתה אמורה לקום באביבים שבגבול הלבנון. היוזמה קמה אחרי הנסיגה המבישה מלבנון, כשכולם חזו צפון תחת אש קטיושות והתקפות מחבלים. מאיר ארביב חיפש יישוב בצפון הזקוק לחיזוק, והופנה לאביבים. "שלושים שנה לא באה לשם משפחה חדשה, שם צריך להקים מכינה", אמרו לו.
שעות ארוכות של ישיבות בוזבזו כדי להבין ששום גורם לא המושב, לא המועצה האזורית, לא הסוכנות, לא מסוגלים להקים שם ולו בית אחד. שבועיים לפני שקמה המכינה הודיעו להם: חבל על הזמן. אין לכם מה להקים מכינה באביבים.
כיוון שנושא אביבים ירד מהפרק, חיפשו מקום אחר. פנו שוב לסוכנות. זה היה זמן קצר אחרי שאריאל שרון נכנס לתפקידו כראש הממשלה. בלשכה של שרון קיבל אותם עוזרו לענייני התיישבות עוזי קרן. אז עלה הרעיון להקים את המכינה בקמפוס הנטוש של מכללת מעלה~אפרים. המכללה ננטשה כבר לפני למעלה משנה, כשפרצה הלחימה ביש"ע.
תלמידים ממרכז הארץ חששו להגיע, מרצים סירבו לבוא, המוסד האקדמי התפרק. במקום נותר ציוד יקר בשווי מאות אלפי דולרים, כולל אולפן צילום משוכלל שבניית מבנה הקבע עבורו הופסקה אף היא באמצע, ונותרה כ"פיל לבן" (הצבע האמיתי של קירותיו הוא אדום בוהק למרחוק) סמוך לכביש המוביל למכללה. תלמידי המכינה נכנסו למבנים הנטושים של הקמפוס, שם היא שוכנת עד היום.