"ההסתדרות היא זו שהכשילה במשך השנים כל הסדר אפשרי בתחום הפנסיה. כך טוען איל בן שלוש הממונה על שוק ההון הביטוח והחסכון במשרד האוצר. בן שלוש התייחס לנושא הפנסיה בהופעתו בפני פורום המרכז הישראלי לניהול (המי"ל).
הוא אף גילה כי הועבר לידו מסמך ממנו עולה, כי כבר במחצית שנות ה-70' נערך מחקר עבור ההסתדרות ע"י אקטואר בכיר, שצפה את משבר קרנות הפנסיה הותיקות, אך ההסתדרות התעלמה מהדו"ח ואף פיטרה את האקוטאר.
בהתייחסו לרפורמה בפנסיה אמר שלוש כי "כשיצאנו לדרך עם הרפורמה בפנסיה חששנו שהציבור יצביע ברגליים וראו זה פלא – הסקטור הצומח ביותר כיום הוא תחום הפנסיה. אנשים מתעניינים ורוצים לרכוש פנסיה. זוהי הבעת אמון גדולה של הציבור ברפורמה."
לדבריו, ברפורמה בפנסיה, שלחה הממשלה שני מסרים לציבור. אחד לציבור המעסיקים, לפיו עליהם לגלות אחריות מלאה לתחום הפנסיה של עובדיהם. הוא הדגיש כי הוא ימשיך להתעקש שמלוא ההטבות והתמורות בקרנות ילכו לעובדים. המסר השני הופנה לציבור הרחב ולפיו בשעת משבר פיננסי הממשלה לא תספק 100% מהפתרון. במקרה של הרפורמה בפנסיה, העובדים משתתפים ב-30% מהפתרון באמצעות התאמת זכויות, הגדלת ההפקדות והעלאת גיל הפרישה.
בן-שלוש טען בהקשר זה, כי הממשלה שגתה כאשר סיפקה את מלוא הפתרון למשבר הבנק למסחר מה גם שלא פועל בארץ ביטוח פיקדונות. הממשלה אינה מתנערת מאחריותה לנושא הפנסיה, אך כאמור לטענתו ההסתדרות היא זו שהכשילה במשך השנים כל הסדר אפשרי בתחום הפנסיה.
הממונה על שוק ההון הדגיש, כי ברפורמות בפנסיה ובביטוח הממשלה ממשיכה באסטרטגיה שנקבעה בשנות ה-80' וה-90' של צמצום מעורבותה בשוק ההון. על רקע זה דוחה בן-שלוש את ההצעות שהממשלה תכוון אשראי למענקים לסקטורים שונים כמו סקטור הדיור.
בשוק ההון הישראלי אמר בן שלוש, חסר כיום צרכן נבון שידע להגן על האינטרסים שלו. במצב כזה אין מנוס למפקח אלא להיות אגרסיבי ולהגן על הצרכן. לדבריו, הצרכן הישראלי מקבל החלטות פיננסיות גורליות, כמו לקיחת משכנתא ותכנון פנסיוני, מבלי שיש לו ידע מספיק בנושא. הוא קרא להכניס את הנושא הפיננסי לחומר הלימוד בבתיה"ס מאחר ויש לו חשיבות רבה לכלכלה הלאומית.
בן-שלוש העריך, כי המשבר הבא בתחום הפנסיה צפוי להתרחש בתחום הפנסיה התקציבית. לדבריו, מדובר בגירעון אקטוארי ענק שיחייב שעבוד של 24 מיליארד שקלים בשנה מתקציב המדינה. לדבריו, הממשלה שוגה כאשר היא משמשת בעת ובעונה אחת גם כמעסיק וגם כמנהלת ההסדר הפנסיוני ולכן עליה לגשת באומץ לטיפול בנושא כבר עתה.
בהתייחסו לענף הביטוח אמר איל בן-שלוש, כי הכשל המרכזי בענף היה שהיצרנים תיגמלו ותמרצו את המתווכים בענף ולא את הצרכנים הסופיים. לדבריו, מצב זה משתנה ולראשונה אנו עדים לכך שחברות הביטוח ממתגות את עצמן ופונות ישירות לצרכנים. לדבריו, גם היצרן וגם המתווך צריכים להתמקד בצורכי הלקוח הסופי וכך נקבע במסקנות ועדת בכר.(ר)
הוא אף גילה כי הועבר לידו מסמך ממנו עולה, כי כבר במחצית שנות ה-70' נערך מחקר עבור ההסתדרות ע"י אקטואר בכיר, שצפה את משבר קרנות הפנסיה הותיקות, אך ההסתדרות התעלמה מהדו"ח ואף פיטרה את האקוטאר.
בהתייחסו לרפורמה בפנסיה אמר שלוש כי "כשיצאנו לדרך עם הרפורמה בפנסיה חששנו שהציבור יצביע ברגליים וראו זה פלא – הסקטור הצומח ביותר כיום הוא תחום הפנסיה. אנשים מתעניינים ורוצים לרכוש פנסיה. זוהי הבעת אמון גדולה של הציבור ברפורמה."
לדבריו, ברפורמה בפנסיה, שלחה הממשלה שני מסרים לציבור. אחד לציבור המעסיקים, לפיו עליהם לגלות אחריות מלאה לתחום הפנסיה של עובדיהם. הוא הדגיש כי הוא ימשיך להתעקש שמלוא ההטבות והתמורות בקרנות ילכו לעובדים. המסר השני הופנה לציבור הרחב ולפיו בשעת משבר פיננסי הממשלה לא תספק 100% מהפתרון. במקרה של הרפורמה בפנסיה, העובדים משתתפים ב-30% מהפתרון באמצעות התאמת זכויות, הגדלת ההפקדות והעלאת גיל הפרישה.
בן-שלוש טען בהקשר זה, כי הממשלה שגתה כאשר סיפקה את מלוא הפתרון למשבר הבנק למסחר מה גם שלא פועל בארץ ביטוח פיקדונות. הממשלה אינה מתנערת מאחריותה לנושא הפנסיה, אך כאמור לטענתו ההסתדרות היא זו שהכשילה במשך השנים כל הסדר אפשרי בתחום הפנסיה.
הממונה על שוק ההון הדגיש, כי ברפורמות בפנסיה ובביטוח הממשלה ממשיכה באסטרטגיה שנקבעה בשנות ה-80' וה-90' של צמצום מעורבותה בשוק ההון. על רקע זה דוחה בן-שלוש את ההצעות שהממשלה תכוון אשראי למענקים לסקטורים שונים כמו סקטור הדיור.
בשוק ההון הישראלי אמר בן שלוש, חסר כיום צרכן נבון שידע להגן על האינטרסים שלו. במצב כזה אין מנוס למפקח אלא להיות אגרסיבי ולהגן על הצרכן. לדבריו, הצרכן הישראלי מקבל החלטות פיננסיות גורליות, כמו לקיחת משכנתא ותכנון פנסיוני, מבלי שיש לו ידע מספיק בנושא. הוא קרא להכניס את הנושא הפיננסי לחומר הלימוד בבתיה"ס מאחר ויש לו חשיבות רבה לכלכלה הלאומית.
בן-שלוש העריך, כי המשבר הבא בתחום הפנסיה צפוי להתרחש בתחום הפנסיה התקציבית. לדבריו, מדובר בגירעון אקטוארי ענק שיחייב שעבוד של 24 מיליארד שקלים בשנה מתקציב המדינה. לדבריו, הממשלה שוגה כאשר היא משמשת בעת ובעונה אחת גם כמעסיק וגם כמנהלת ההסדר הפנסיוני ולכן עליה לגשת באומץ לטיפול בנושא כבר עתה.
בהתייחסו לענף הביטוח אמר איל בן-שלוש, כי הכשל המרכזי בענף היה שהיצרנים תיגמלו ותמרצו את המתווכים בענף ולא את הצרכנים הסופיים. לדבריו, מצב זה משתנה ולראשונה אנו עדים לכך שחברות הביטוח ממתגות את עצמן ופונות ישירות לצרכנים. לדבריו, גם היצרן וגם המתווך צריכים להתמקד בצורכי הלקוח הסופי וכך נקבע במסקנות ועדת בכר.(ר)