נגיד בנק ישראל הבאה הוא סטנלי פישר, כך פורסם לפני זמן קצר.
פישר בן 61, הוא יהודי אמריקני דובר עברית, המשמש כסגן יו"ר קבוצת "סיטיבנק" העולמית, ולשעבר המשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, ויחל בתפקידו ביום שני הקרוב.
הרקע לפנייה אל פישר הוא חוסר יכולתם של שר האוצר וראש הממשלה להגיע להחלטה משותפת ומוסכמת לגבי אחד האישים ששמם הוזכר עד כה כמועמדים לתפקיד. המועמדים היו: פרופ' אבי בן-בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר, דוד קליין הנגיד הנוכחי, ופרופ' ליאו ליידרמן.
נתניהו הנחה את צוות המנכ"לים לחפש אחר מועמד שנהנה ממוניטין ואהדה בקהילה העסקית הבינלאומית, בדומה לפרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל. הנחתו של נתניהו היא, שאישיות כזו תועיל לפיתוח קשרים עם גורמים פיננסיים בינלאומיים ולהעלאת קרנה של הכלכלה הישראלית.
בתחילה פנו באוצר אל הפרופ' אבישי ברוורמן שכיהן בעבר בתפקיד בכיר בבנק העולמי והוא בעל קשרים ענפים במערכת הכלכלית העולמית. ואולם, ברוורמן, נשיא אוניברסיטת באר-שבע דחה את ההצעה. במקביל, שקל הצוות את מועמדותו של פרופ' יצחק סוארי לתפקיד, אולם גם הוא העדיף להישאר בתפקידו הנוכחי. כמו כן, נבדק אם פרנקל יהיה מוכן לשוב ולכהן בתפקיד נגיד בנק ישראל.
תוך כדי הבדיקות עם אישים בארץ, עלה גם שמו של פרופ' סטנלי פישר, מבכירי הכלכלנים בעולם, שהיה ממחברי התוכנית להצלת המשק הישראלי בשנת 1986.
לפני כשנה השתתף פישר בחגיגות היובל לבנק ישראל בירושלים ושם אמר: "אני לא רואה שום אלטרנטיבה למדיניות הנוכחית של הבנק המרכזי בישראל: משמעת פיננסית ועמידה ביעדי האינפלציה לצד גמישות כלכלית ונכונות לספוג תנודות בשער החליפין של המטבע.
"העצה המרכזית שאני יכול לתת לממשלת ישראל היא להסדיר בחקיקה את עצמאותו של בנק ישראל, במיוחד לאור העובדה שישראל היא היחידה מבין השווקים הצומחים שאין לה חוק מסוג זה.
"ממשלת ישראל הלכה רחוק מדי בהתערבותה בנושאים הפיננסיים המופקדים בידי הבנק. עצה נוספת שאני יכול לתת היא שהבנק צריך לראות ביציבות פיננסית מטרה, אבל לאו דווקא מטרה מיידית. ייתכן שאתם צריכים לקחת דוגמה מבנקים מרכזיים, למשל בבריטניה, שבה קובעים יעד אינפלציה לשנתיים ולא לשנה. יעד כזה מאפשר גמישות אינפלציונית מסוימת שמאפשרת לכלכלה ולתעסוקה לצמוח.
"מצד שני כדאי ללמוד מהבריטים גם בשל העובדה שהם מדייקים ביעדים האינפלציוניים שלהם כלפי מעלה ולא רק כלפי מטה. צריך לקחת בחשבון שאינפלציה שלילית היא בעיה לא פחות מאינפלציה חיובית גבוהה. אני רוצה לצטט דברים שאמר כאן נגיד הבנק לשעבר, ארנון גפני, בחגיגות היובל הקודמות שערכתם ב-1979: 'השאיפה לשלב יציבות פיננסית עם צמיחה ותעסוקה מלאה היא יותר Wishful Thinking מאשר אפשרות', אמר אז גפני. ואולם, מדיניות שמירת היציבות הפיננסית הוכיחה שהדבר אפשרי במדינות רבות ובהחלט גם בישראל. ישראל השתלבה מאוד בשווקים הפיננסיים בעולם בשנים האחרונות, ומדיניות הבנק של ישראל שמרה כאן על היציבות ועוררה בכך אמון ברחבי העולם".
בראיון עיתונאי לפני כחודשיים הביע דעתו על הרפורמות שמקדם שר האוצר בנימין נתניהו: "כמעט הכל נעשה בכיוון הנכון, והרפורמות אף נעות בקצב מתאים. יש דברים שכבר מדברים עליהם 20-15 שנה, כמו הפרטת אל-על, בזק והבנקים, אז טוב שדברים מתחילים לזוז. המיסים בישראל גבוהים, מערכת הרווחה גדולה מדי וצריך להקטין אותה. עם זאת, צריך למצוא דרך לעזור לחלשים בחברה".
לשאלה מה דעתו על המדיניות של בנק ישראל השיב פישר: "יש סביבת אינפלציה נמוכה ונכון עשה הנגיד, דוד קליין, כשהוריד את הריבית באחרונה. אני מאלה שסבורים שאינפלציה נמוכה מדי גרועה כמו אינפלציה גבוהה מדי. כך כשיש אינפלציה שנמוכה אפילו מ-2%, בוודאי שניתן להפחית את שערי הריבית. אני יכול לומר שאפילו צריך להמשיך להוריד את הריבית".
סיטיבנק היה המוסד הפיננסי הבינלאומי הראשון שפתח נציגות בישראל. תאגיד 'סיטיגרופ ישראל' החל את פעילותו בישראל ב-4 ביולי 2000, ומצהיר כי קהל לקוחותיו מונה כיום למעלה מ-150 חברות ומוסדות פיננסיים. התאגיד מספק מגוון רחב של שירותי בנקאות והשקעות עבור חברות מובילות במשק, מוסדות פיננסיים ובמגזר הציבורי בישראל. טווח השירותים שהוא מעניק כולל ניהול תזרים מזומנים, בנקאות אלקטרונית, עסקאות מט"ח ומימון סחר בינלאומי לתאגידים.
פישר בן 61, הוא יהודי אמריקני דובר עברית, המשמש כסגן יו"ר קבוצת "סיטיבנק" העולמית, ולשעבר המשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, ויחל בתפקידו ביום שני הקרוב.
הרקע לפנייה אל פישר הוא חוסר יכולתם של שר האוצר וראש הממשלה להגיע להחלטה משותפת ומוסכמת לגבי אחד האישים ששמם הוזכר עד כה כמועמדים לתפקיד. המועמדים היו: פרופ' אבי בן-בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר, דוד קליין הנגיד הנוכחי, ופרופ' ליאו ליידרמן.
נתניהו הנחה את צוות המנכ"לים לחפש אחר מועמד שנהנה ממוניטין ואהדה בקהילה העסקית הבינלאומית, בדומה לפרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל. הנחתו של נתניהו היא, שאישיות כזו תועיל לפיתוח קשרים עם גורמים פיננסיים בינלאומיים ולהעלאת קרנה של הכלכלה הישראלית.
בתחילה פנו באוצר אל הפרופ' אבישי ברוורמן שכיהן בעבר בתפקיד בכיר בבנק העולמי והוא בעל קשרים ענפים במערכת הכלכלית העולמית. ואולם, ברוורמן, נשיא אוניברסיטת באר-שבע דחה את ההצעה. במקביל, שקל הצוות את מועמדותו של פרופ' יצחק סוארי לתפקיד, אולם גם הוא העדיף להישאר בתפקידו הנוכחי. כמו כן, נבדק אם פרנקל יהיה מוכן לשוב ולכהן בתפקיד נגיד בנק ישראל.
תוך כדי הבדיקות עם אישים בארץ, עלה גם שמו של פרופ' סטנלי פישר, מבכירי הכלכלנים בעולם, שהיה ממחברי התוכנית להצלת המשק הישראלי בשנת 1986.
לפני כשנה השתתף פישר בחגיגות היובל לבנק ישראל בירושלים ושם אמר: "אני לא רואה שום אלטרנטיבה למדיניות הנוכחית של הבנק המרכזי בישראל: משמעת פיננסית ועמידה ביעדי האינפלציה לצד גמישות כלכלית ונכונות לספוג תנודות בשער החליפין של המטבע.
"העצה המרכזית שאני יכול לתת לממשלת ישראל היא להסדיר בחקיקה את עצמאותו של בנק ישראל, במיוחד לאור העובדה שישראל היא היחידה מבין השווקים הצומחים שאין לה חוק מסוג זה.
"ממשלת ישראל הלכה רחוק מדי בהתערבותה בנושאים הפיננסיים המופקדים בידי הבנק. עצה נוספת שאני יכול לתת היא שהבנק צריך לראות ביציבות פיננסית מטרה, אבל לאו דווקא מטרה מיידית. ייתכן שאתם צריכים לקחת דוגמה מבנקים מרכזיים, למשל בבריטניה, שבה קובעים יעד אינפלציה לשנתיים ולא לשנה. יעד כזה מאפשר גמישות אינפלציונית מסוימת שמאפשרת לכלכלה ולתעסוקה לצמוח.
"מצד שני כדאי ללמוד מהבריטים גם בשל העובדה שהם מדייקים ביעדים האינפלציוניים שלהם כלפי מעלה ולא רק כלפי מטה. צריך לקחת בחשבון שאינפלציה שלילית היא בעיה לא פחות מאינפלציה חיובית גבוהה. אני רוצה לצטט דברים שאמר כאן נגיד הבנק לשעבר, ארנון גפני, בחגיגות היובל הקודמות שערכתם ב-1979: 'השאיפה לשלב יציבות פיננסית עם צמיחה ותעסוקה מלאה היא יותר Wishful Thinking מאשר אפשרות', אמר אז גפני. ואולם, מדיניות שמירת היציבות הפיננסית הוכיחה שהדבר אפשרי במדינות רבות ובהחלט גם בישראל. ישראל השתלבה מאוד בשווקים הפיננסיים בעולם בשנים האחרונות, ומדיניות הבנק של ישראל שמרה כאן על היציבות ועוררה בכך אמון ברחבי העולם".
בראיון עיתונאי לפני כחודשיים הביע דעתו על הרפורמות שמקדם שר האוצר בנימין נתניהו: "כמעט הכל נעשה בכיוון הנכון, והרפורמות אף נעות בקצב מתאים. יש דברים שכבר מדברים עליהם 20-15 שנה, כמו הפרטת אל-על, בזק והבנקים, אז טוב שדברים מתחילים לזוז. המיסים בישראל גבוהים, מערכת הרווחה גדולה מדי וצריך להקטין אותה. עם זאת, צריך למצוא דרך לעזור לחלשים בחברה".
לשאלה מה דעתו על המדיניות של בנק ישראל השיב פישר: "יש סביבת אינפלציה נמוכה ונכון עשה הנגיד, דוד קליין, כשהוריד את הריבית באחרונה. אני מאלה שסבורים שאינפלציה נמוכה מדי גרועה כמו אינפלציה גבוהה מדי. כך כשיש אינפלציה שנמוכה אפילו מ-2%, בוודאי שניתן להפחית את שערי הריבית. אני יכול לומר שאפילו צריך להמשיך להוריד את הריבית".
סיטיבנק היה המוסד הפיננסי הבינלאומי הראשון שפתח נציגות בישראל. תאגיד 'סיטיגרופ ישראל' החל את פעילותו בישראל ב-4 ביולי 2000, ומצהיר כי קהל לקוחותיו מונה כיום למעלה מ-150 חברות ומוסדות פיננסיים. התאגיד מספק מגוון רחב של שירותי בנקאות והשקעות עבור חברות מובילות במשק, מוסדות פיננסיים ובמגזר הציבורי בישראל. טווח השירותים שהוא מעניק כולל ניהול תזרים מזומנים, בנקאות אלקטרונית, עסקאות מט"ח ומימון סחר בינלאומי לתאגידים.