מרכז מורשת יהדות קוצ'ין הציג ספר ותקליטור "שירת נשים של יהודי קרלה". על עריכת התקליטור "הו תוּכּי רב יופי" עבדה ד"ר ברברה ק' ג'ונסון ממכללת איתקה, ניו יורק.
הספר "יפהפיה" יוצא לאור ע"י הוצאת יד בן צבי, ולעריכתו ולתרגומו שותפים מר סקריה זכריה מאוניברסיטת סנסקריט, קלדי, קרלה (במליאלם), וגב' אופירה גמליאל, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הערב התקיים בשיתוף עיריית ראשון לציון ומרכז מורשת יהדות קוצ'ין. את הערב פתח יו"ר מכון בן צביר, מר מיכאל גלצר. נשאו דברים גם פרופ' אדוין סרוסי, מנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית, מר יצחק אליה, מנהל מרכז מורשת יהדות קוצ'ין ומר מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון.
מר אליה אמר לערוץ 7 כי הספר החדש מרכז למעשה למעלה מ-250 ספרי שירה שנמצאו אצל הנשים בחו"ל ובארץ. "השירים מספרים על ההיסטוריה, על סיפורי הקהילה בקוצ'ין והנדידה, וחלק הם על סיפורי התנ"ך. יש את הספר אצלנו לנשים מבוגרות והן היו שרות בשמחות, בעיקר בשבתות כלה ובבריתות".
לדבריו, חלקם של הספרים נדירים אולי למעלה מ-600 שנה שמספרים כאמור את סיפורי התנ"ך.
מר אליה מציין כי מרכז מורשת יהדות קוצ'ין הוקם ב-1990 בעקבות ההתעניינות הרבה של הקהילה הצעירה. כיום מונים חברי הקהילה כ-7,000 נפש בכל רחבי הארץ כאשר המרכז יושב בנבטים "על טהרת יהדות קוצ'ין".
"על אף שמנינו 2,800 ב-1954 כשעלינו רוב הקהילה, יש התעניינות גדולה והדור הצעיר מחפש שורשים. הם יוצאים לדרום מערב הודו ומסתכלים על העבר שלהם".
כיום נשארו משפחות יהודיות בודדות בקוצ'ין, כ-70 נפשות סך הכל. הקהילה שם שומרת על בתי הכנסת ומוסדות הקהילה.
בימים אלה מתכוונים במרכז המורשת לשפץ יחד עם שלטון קרלה את אותם מבנים עתיקים ולהקים מוזיאון "בשביל הדור שיראה את הקהילה כמה הייתה עשירה במסורת היהודית".
לפני כ-4 שנים יצאה משלחת לקרלה ויצרה קשרים טובים עם אנשי השלטון. מר אליה שהיה בין השליחים, אמר כי השלטון היה מוכן לעשות הכל ולעזור הן באמצעות ארכיאולוגים שיחשפו עתיקות, והן בתכנון ובייעוץ. אבל הבהירו כי כסף אין להם ולכן כל ההוצאות יהיה רק הקהילה.
יצויין כי גלות קוצי'ן הייתה אולי הנידחת בגלויות. מנותקים היו יהודי קוצ'ין במשך אלפי שנים ממרכזים יהודים. חברי הקהילה עלתה לארץ אך ורק מתוך ערגה לציון ולא בגלל רדיפות.
הספר "יפהפיה" יוצא לאור ע"י הוצאת יד בן צבי, ולעריכתו ולתרגומו שותפים מר סקריה זכריה מאוניברסיטת סנסקריט, קלדי, קרלה (במליאלם), וגב' אופירה גמליאל, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הערב התקיים בשיתוף עיריית ראשון לציון ומרכז מורשת יהדות קוצ'ין. את הערב פתח יו"ר מכון בן צביר, מר מיכאל גלצר. נשאו דברים גם פרופ' אדוין סרוסי, מנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית, מר יצחק אליה, מנהל מרכז מורשת יהדות קוצ'ין ומר מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון.
מר אליה אמר לערוץ 7 כי הספר החדש מרכז למעשה למעלה מ-250 ספרי שירה שנמצאו אצל הנשים בחו"ל ובארץ. "השירים מספרים על ההיסטוריה, על סיפורי הקהילה בקוצ'ין והנדידה, וחלק הם על סיפורי התנ"ך. יש את הספר אצלנו לנשים מבוגרות והן היו שרות בשמחות, בעיקר בשבתות כלה ובבריתות".
לדבריו, חלקם של הספרים נדירים אולי למעלה מ-600 שנה שמספרים כאמור את סיפורי התנ"ך.
מר אליה מציין כי מרכז מורשת יהדות קוצ'ין הוקם ב-1990 בעקבות ההתעניינות הרבה של הקהילה הצעירה. כיום מונים חברי הקהילה כ-7,000 נפש בכל רחבי הארץ כאשר המרכז יושב בנבטים "על טהרת יהדות קוצ'ין".
"על אף שמנינו 2,800 ב-1954 כשעלינו רוב הקהילה, יש התעניינות גדולה והדור הצעיר מחפש שורשים. הם יוצאים לדרום מערב הודו ומסתכלים על העבר שלהם".
כיום נשארו משפחות יהודיות בודדות בקוצ'ין, כ-70 נפשות סך הכל. הקהילה שם שומרת על בתי הכנסת ומוסדות הקהילה.
בימים אלה מתכוונים במרכז המורשת לשפץ יחד עם שלטון קרלה את אותם מבנים עתיקים ולהקים מוזיאון "בשביל הדור שיראה את הקהילה כמה הייתה עשירה במסורת היהודית".
לפני כ-4 שנים יצאה משלחת לקרלה ויצרה קשרים טובים עם אנשי השלטון. מר אליה שהיה בין השליחים, אמר כי השלטון היה מוכן לעשות הכל ולעזור הן באמצעות ארכיאולוגים שיחשפו עתיקות, והן בתכנון ובייעוץ. אבל הבהירו כי כסף אין להם ולכן כל ההוצאות יהיה רק הקהילה.
יצויין כי גלות קוצי'ן הייתה אולי הנידחת בגלויות. מנותקים היו יהודי קוצ'ין במשך אלפי שנים ממרכזים יהודים. חברי הקהילה עלתה לארץ אך ורק מתוך ערגה לציון ולא בגלל רדיפות.