אלוף פיקוד מרכז משה קפלינסקי (בתמונה) הדיח את חותמי מכתב הקצינים של חטיבת בנימין שבו ביקשו שלא להורות להם לפנות יהודים מבתיהם. בין החותמים הוא סא"ל במיל' יואל צור. צור אומר בראיון לחגי סגל בערוץ 7 כי במפגש עם האלוף שבו הודיע על הדחתם הוא אמר כי "הוא רואה בחומרה את המעשה שלנו והוא אינו יכול לעבור לסדר היום ולכן ינקוט בהליך פיקודי".
לאחר מכן אומר צור, התייחסנו והסברנו שהדברים אינם בדיוק כך ולא הובנו ולבסוף התקיים דיון פנימי שבו היו כאלו שחשבו לקבל חלק מהדברים וחלק אחר סבר שאין צורך "להתקרנף ולהשתפן". בסופו של דבר התקבלה ההחלטה שאין משנים דבר מנוסח המכתב המקורי ו"אנחנו עומדים מאחוריו בשתי רגליים יציבות וממשיכים בכיוון זה, לא כורעים ברך ולא משתחווים".
צור מוסיף כי "יכול להיות שאפשר להבין שאנחנו מסרבים, ואיני מתרגש מכך. אני מאד שלם עם מה שכתבתי".
לדבריו כל אחד מהחותמים נכנס באופן אישי לשיחה עם האלוף שבסופו של דבר "הודיע באופן חגיגי שאינו יכול לקבל את המעשה הנוראי והמחפיר הזה והוא החליט להדיחנו מתפקידנו".
צור מוסיף כי בפגישתו עם האלוף, שנמשכה כשלש דקות, אמר לו: "אם תניח בפני האלוף, את המכתב, אני חותם עליו שוב בשתי ידיים ולא חוזר בי בשום דבר ובשום פסיק. אני לא אהיה שותף לזה. אנחנו ניכנס להסטוריה היהודית כאמיצים, וכאנשים שעמדו בראש המחנה ושלא היו מוכנים לתת את ידם לפשע הזה של עקירת יהודים מבתיהם. כל מי שיהיה שותף למעשה זה יהיה לדראון עולם, ולכן איני חושב שיש לי מה לחזור בי.
יתירה מזו, אם תקבל פקודה להחזיר את אום אל פחם או טייבה או לפנות את ערביי יפו מבתיהם או ערביי לוד ורמלה, איש לא יעשה זאת. אך אנחנו יהודונים ועוד לא השתחררנו כל כך מהעבר הלא רחוק שלנו. אני לא מהזן שאפשר להעיף אותו מהבית. אני תוצרת הארץ ולא אהיה שותף למעשה כזה. אני נאמן לדעתי בענין זה".
הוספתי, מציין צור, כי אם האלוף מעונין לשמוע את המשנה הסדורה שלי, הוא מוזמן בסיימו את תפקידו ב 30 לחודש זה, לשבת עימי, ולפנות לשם כך שעתיים בתוך סדר יומו, ואז ארצה בפניו את כל משנתי בסוגיה: "איך אני רואה את אחיזתם של יהודים בארץ בכל מקום שלא יהיה".
צור מוסיף כי האלוף הביע את צערו בפניו וזאת משום ש"באופן אישי קיימת בינינו ידידות ואנחנו נפגשים לעיתים. הוא אמר שהוא מצטער משום שהוא יודע עם מי יש לו עסק".
לדבריו, שאלת האחריות הלאומית הנוגעת ללכתה של שדרת הפיקוד בחטיבת בנימין שחתמה על המכתב עלתה במערך השיקולים. "איני מקל ראש בכך אך האחריות היא על ראש הממשלה, שר הבטחון, הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד. הם אלו שהחליטו את מה שהחליטו ואני מניח שהם עושים את החשבון והם ימצאו את הפתרון".
צור הוסיף כי שמע שמועות בדבר רצונם של קצינים בחטיבות נוספות ביו"ש לעשות את שהם עשו אך "אני לא קורא לאיש לעשות את מה שאני עשיתי, כל אחד עושה את החשבון שלו האם הוא מוכן להיות שותף במעשה מבזה זה של עקירת יהודים מביתם".
לאחר מכן אומר צור, התייחסנו והסברנו שהדברים אינם בדיוק כך ולא הובנו ולבסוף התקיים דיון פנימי שבו היו כאלו שחשבו לקבל חלק מהדברים וחלק אחר סבר שאין צורך "להתקרנף ולהשתפן". בסופו של דבר התקבלה ההחלטה שאין משנים דבר מנוסח המכתב המקורי ו"אנחנו עומדים מאחוריו בשתי רגליים יציבות וממשיכים בכיוון זה, לא כורעים ברך ולא משתחווים".
צור מוסיף כי "יכול להיות שאפשר להבין שאנחנו מסרבים, ואיני מתרגש מכך. אני מאד שלם עם מה שכתבתי".
לדבריו כל אחד מהחותמים נכנס באופן אישי לשיחה עם האלוף שבסופו של דבר "הודיע באופן חגיגי שאינו יכול לקבל את המעשה הנוראי והמחפיר הזה והוא החליט להדיחנו מתפקידנו".
צור מוסיף כי בפגישתו עם האלוף, שנמשכה כשלש דקות, אמר לו: "אם תניח בפני האלוף, את המכתב, אני חותם עליו שוב בשתי ידיים ולא חוזר בי בשום דבר ובשום פסיק. אני לא אהיה שותף לזה. אנחנו ניכנס להסטוריה היהודית כאמיצים, וכאנשים שעמדו בראש המחנה ושלא היו מוכנים לתת את ידם לפשע הזה של עקירת יהודים מבתיהם. כל מי שיהיה שותף למעשה זה יהיה לדראון עולם, ולכן איני חושב שיש לי מה לחזור בי.
יתירה מזו, אם תקבל פקודה להחזיר את אום אל פחם או טייבה או לפנות את ערביי יפו מבתיהם או ערביי לוד ורמלה, איש לא יעשה זאת. אך אנחנו יהודונים ועוד לא השתחררנו כל כך מהעבר הלא רחוק שלנו. אני לא מהזן שאפשר להעיף אותו מהבית. אני תוצרת הארץ ולא אהיה שותף למעשה כזה. אני נאמן לדעתי בענין זה".
הוספתי, מציין צור, כי אם האלוף מעונין לשמוע את המשנה הסדורה שלי, הוא מוזמן בסיימו את תפקידו ב 30 לחודש זה, לשבת עימי, ולפנות לשם כך שעתיים בתוך סדר יומו, ואז ארצה בפניו את כל משנתי בסוגיה: "איך אני רואה את אחיזתם של יהודים בארץ בכל מקום שלא יהיה".
צור מוסיף כי האלוף הביע את צערו בפניו וזאת משום ש"באופן אישי קיימת בינינו ידידות ואנחנו נפגשים לעיתים. הוא אמר שהוא מצטער משום שהוא יודע עם מי יש לו עסק".
לדבריו, שאלת האחריות הלאומית הנוגעת ללכתה של שדרת הפיקוד בחטיבת בנימין שחתמה על המכתב עלתה במערך השיקולים. "איני מקל ראש בכך אך האחריות היא על ראש הממשלה, שר הבטחון, הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד. הם אלו שהחליטו את מה שהחליטו ואני מניח שהם עושים את החשבון והם ימצאו את הפתרון".
צור הוסיף כי שמע שמועות בדבר רצונם של קצינים בחטיבות נוספות ביו"ש לעשות את שהם עשו אך "אני לא קורא לאיש לעשות את מה שאני עשיתי, כל אחד עושה את החשבון שלו האם הוא מוכן להיות שותף במעשה מבזה זה של עקירת יהודים מביתם".