שמאלניות מעוורת עיניים

עתה גם בארצות הברית יודעים שהכפשות אישיות של מי שמבקש להיבחר אינן מועילות.

ד"ר חיים משגב , י"א בחשון תשע"ז

זה היה לילה קסום. כמו לילות דומים שחווינו בישראל, כשהלכנו לישון עם שמעון פרס  - והתעוררנו עם יריבו. פעם זה היה מנחם בגין ופעם זה היה יצחק שמיר –  ופעם זה קרה עם בנימין נתניהו.

אבל מה ששימח אותי במיוחד היו  הפרצופים המרוחים בזחיחות מלגלגת של גדודי העיתונאים שנשלחו מישראל כדי לסקר את ניצחונה של "המועמדת שלהם".

ככל שנקפו השעות הבעת הפנים המטומטמת שלהם השתנתה. היא הפכה למשהו לא ברור. הם נראו כמי שמבקשים להתעורר מחלום רע.  קשה לי אפילו להגדיר את מה שראיתי אצל כמה מהם.  שליחי המדיה הישראלית - וגם אלה שישבו באולפנים בישראל -  פשוט לא הבינו איך שוב זה קורה להם. הם הרי ניסו "להסביר", ביחד עם חבריהם בעיתונים המקומיים, בניו-יורק ובלוס אנג'לס,  שהיו כל-כולם מוטים וחסרי כל אינטגריטי, להמוני האמריקנים הנבערים מדעת, לדעתם,  במי עליהם לבחור  - והנה המיליונים שעמדו בתור לקלפיות במשך שעות פשוט סירבו להאזין להם. הם הצביעו כפי שהבטן הכתיבה להם  - ולא כפי שפרשני ה - C.N.N.    קבעו שהם צריכים  להצביע.

וזה היה פשוט מחזה נפלא. עולם התקשורת המשוחד בארה"ב, הניאו-ליברלי,  כביכול,  הלא-ישר, המייצג אליטות מנוונות, שיש בו גם רכיבים של שחיתות,  אם זוכרים שכתבים ב – C.N.N. הדליפו שאלות למועמדת הדמוקראטית לפני עימותים טלוויזיוניים,  הזכיר לי כמה קווים  דומים גם במקומותינו. נזכרתי, למשל,  ב "תחקירים" לא הגונים וגם בעובדה שרוב פרשני-הזבל, אלה שהרוק ניתז  מפיהם כל אימת שהם מדברים על יישובה של ארץ ישראל, מנסים להשיג בדרכים עקלקלות את מה שלא מצליח להם, פעם אחר פעם, בקלפיות.

אז  עתה גם בארצות הברית יודעים שהכפשות אישיות של מי שמבקש להיבחר אינן מועילות. הבוחר הממוצע, זה שקם בכל בוקר לעמל יומו ומגיע לעת פרישה מותש וחסר מקור הכנסה אמיתי כדי לממן באמצעותו את אחרית ימיו בכבוד, בגלל שרי אוצר חסרי כל  שמץ של בושה,  יודע לסנן את המידע שהוא מקבל מאמצעי התקשורת הממוסדים -  ולעשות את מה שצריך לעשות. במטה הדמוקרטי למדו את זה קצת באיחור וכיום הם בוודאי מכים על חטא, שכן הם הרי יכולים היו ללמוד מניסיונו של ראש הממשלה שלנו. במשך שנים הוא סובל מפרי עטם של עיתונאים שאין בינם לבין יושרה מאומה.

אז נכון שאצלנו עוד לא פרסמו "תמונות עירום" של אשת ראש הממשלה  - אבל את כל השאר כבר עשו למכביר. הנבירה בפח האשפה אף פעם לא חדלה. בנימין נתניהו  כבר גבר על כל אלה  - אולם עתה נותר לראות אם מישהו כאן למד את הלקח שזה עתה יצא לאור בארה"ב.

הנבואה ניתנה, כידוע,  לסוג מסוים של אנשים, אבל אני מוכן להתנבא כאן ועכשיו: שום לקח לא יילמד פה. עקבתי אחרי הפרשנים-מטעם, הלוקים בשמאלניות מעוורת עיניים, בעיתונים ובטלוויזיה, לאחר שדונלד טראמפ נבחר,  ומצאתי שהכול נותר כשהיה.

לכל אלה שהיו נגד בנימין נתניהו יש, גם עתה, "הסברים" טובים למה שקרה באמריקה – וככל שאני מבין הם לא מתכוונים להרפות.

וזה מה שיש לי להגיד להם: למלשינים אל תהי תקווה, כך נאמר בתפילותינו, וזה מה שצריכים לזכור כל חורשי הרעה.