בועטים במדינה, למה?

ד"ר חיים משגב , ד' באייר תשע"ז

שבוע בלבד מפריד בין יום השואה, שנועד להזכיר לכולנו את מה שקרה ליהודים כשכל אומות העולם עמדו מנגד, לבין יום הזיכרון לזכר אלה שנפלו במערכה על תקומתה של המדינה היהודית ובמהלך קיומה -  אבל תראו איזה הבדל בין המספרים המתפרסמים בערבו של כל אחד מן הימים הללו.

במהלך כחמש שנים בלבד נרצחו כשישה מיליון יהודים, בעוד שהפרויקט הציוני, מיום היווסדו ועד עצם הימים האלה, גבה את דמם  של כעשרים וארבעה אלף אנשים – חלק גדול מהם לא בשדות הקרב אלא כתוצאה מפעולות טרור - במשך כמאה וחמישים שנים; מאז שלהי המאה  ה – 19 פחות או יותר. אינני משתמש במילה "רק", מפאת כבודם של אלה שקפחו את חייהם במערכות ישראל, אבל מילה זו מתבקשת בהקשר זה.

אין מי שרשאי, כמובן, למעט בכאבן של המשפחות שיקיריהן נפלו במלחמה הבלתי נגמרת  על שרידותו של העם היהודי  - אבל תראו את ההבדל. מחד, מיליונים שהולכו כצאן לטבח – להוציא מעטים שניסו להיאבק פה ושם ללא הרבה סיכוי -  ומאידך, לוחמים גאים שנהרגו למען מטרה שמעולם לא הייתה צודקת ממנה.

ובכל זאת, ולמרות כל הפערים הבלתי נתפסים בין שני המספרים הללו, יש בינינו לא מעטים שבועטים בוקר וערב במדינה שהעם היהודי הקים לעצמו, תוך שהם מבקשים לכרסם בעצם יכולתה להגן על עצמה.  

ללא הרף מספרים לנו גורמים אנרכיסטיים עד כמה רעים אנחנו; על שאין אנו מוותרים על אדמות לטובת "העם האחר" כדי שגם לו תהיה  "מדינה". אז הנה הדברים ברחל בתך הקטנה : לא יקום ולא יהיה. אם חפצי חיים אנחנו, היהודים,  עלינו לקיים את היכולת לשלוט בגורלנו, במולדתנו, על כל חלקיה, מן הנהר ועד לים, כיוון שאיש לא יעשה את המלאכה במקומנו.

ועוד זאת חשוב לזכור: כבר ויתרנו, אם כי לא מרצון, על חלקה המזרחי של ארץ אבותינו. כתב המנדט הבינלאומי שנמסר לבריטניה העניק לנו גם את החלק הזה, עד שפוליטיקאים ציניים גזלו אותו מאיתנו לטובת "העם הירדני" שמעולם לא היה קיים לפני זאת.

ואם היינו זקוקים להוכחה ניצחת בעניין הציניות שבה נוהגים ביהודים מאז ומעולם, היא הגיעה בימים אלה, כשהתברר ללא צל של ספק, שהמעצמות שנלחמו בגרמניה ידעו שעמנו מובל לכבשנים בשלב מאוד מוקדם – והם לא עשו דבר. הם יכולים היו להפציץ את מסילות הברזל או את כבשני התופת עצמם – והם לא עשו זאת. הבריטים יכולים היו לפתוח את שערי הארץ כדי להתיר למיליונים להגיע ארצה  - והם סירבו.

אז עכשיו מבקשים מכל עבר, בקהילה הבינלאומית, זו ששיתפה פעולה עם הנאצים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, שנוותר על עוד אדמות כדי להקים עליהן עוד "מדינה" שתהפוך עד מהרה למוקד טרור – ולקרש קפיצה לכל מי שיבקש להשמידנו.

לא יקום ולא יהיה. מולדתנו ההיסטורית תהיה לעולמי עד מקום משכנו של הבית הלאומי של העם היהודי. גם במחיר של פגיעה בדרישה של אוכלוסייה שמעולם לא קיימה בשטחים הללו לאומיות משלה.

לא נוותר, גם אם כל העולם יעמוד מולנו. שכן אנחנו יודעים שזה אותו עולם שהניח לנאצים להוציא להורג שישה מיליון מבני עמנו בעת שהיינו חסרי ישע.

לא ניתן עוד לציניות הבוטה לשחק בגורלנו.