שמחה מוקדמת

גיוסו של ארי הרו קצת מטריד, אפוא, גם מבחינה ציבורית. הרושם הכללי שמתקבל הוא שבאמת מדובר באיזה "מסע צייד" בלתי נגמר, אנטי דמוקרטי בעליל.

ד"ר חיים משגב , י"ד באב תשע"ז

השמחה קצת מוקדמת על גיוסו של ארי הרו כעד מדינה. מה שהרבה יותר חשוב הוא לחזור ולהדגיש שמי שמתאר אותו – ולא בתום לב  - כ"שולה זקן" של בנימין נתניהו קצת מיהר בהסקת מסקנות.

ראשית, צריך לזכור ששולה זקן הועמדה לדין ביחד עם אהוד אולמרט – וזה לא המקרה הנוכחי.  ושנית, חשוב לומר שמי שמימן את עורך הדין של זקן בשלב הראשון - ואלה היו אנשיו של אולמרט – גרם לה ליפול ברשתו של בית המשפט המחוזי בירושלים. היא הורשעה בעוד שאולמרט זוכה באותו סיבוב.

עורך הדין שמומן, כאמור, בידי אנשיו של אולמרט - ובעניין זה נעברו, להערכתי, גם עבירות אתיות וגם עבירות פליליות של שיבוש ההליך המשפטי - גרם לה שלא להעיד בבית המשפט, כדי למנוע בעד הפרקליטות מלבנות באמצעותה את הראיות נגד הבוס שלה לשעבר. שולה זקן הרגישה לכודה, שכן היא הורשעה לשווא בעבירה שיוחסה לה.

וכשנפתח המשפט השני בפני השופט דוד רוזן בבית משפט מחוזי בתל אביב , היא כבר הרגישה שכשל כוחה. היא הקליטה, אפוא, את אולמרט כשהוא מנסה להדיח אותה – ומכאן התגלגלו הדברים עד לסוף המר ( של אולמרט).

וזה לא המצב עתה. העבירה שבה נחשד הרי ארו,  אין לה כל קשר לנתניהו. עם זאת, השמועות אומרות שהרי ארו מבקש להקל עם עצמו תמורת מסירת אינפורמציה בנושאים אחרים לגמרי. ההדלפות מחדרי החקירות בלהב 433 הן, כרגיל, זדוניות, לא אמינות ומוטות.

ובכלל הייתי רוצה לדעת מי הם אותם חוקרים שכל העת מדליפים לחבריהם בתקשורת.  התופעה נראית בעיני פשוט מגעילה והיא מטילה דופי בכל היחידה הזאת המנוהלת בידי מי שניצל בעור שיניו מתלונה של קצינה על הטרדה מינית.  בסיפור הזה, אגב, עוד לא נאמרה, ככל שאני מבין, המילה האחרונה.

אבל השאלה היא מדוע פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה אינם מביאים לידי בירור את ההתרחשות הבזויה הזאת – וככל שאני מבין גם אנשים בפרקליטות מעורבים בה. אחרת, אין להבין כיצד עיתונאים יודעים, כביכול, מה עמדתו של פרקליט זה או אחר.

כך או כך, החקירות נמשכות מזה שנתיים, או יותר, מאז הבחירות האחרונות, למעשה, ולכן קצת קשה להבין כיצד השלומיאלים ביחידת העילית לא הצליחו לגבש ראיות של ממש עד עתה. הניסיון לגייס עד מדינה בוודאי מעיד על חולשת הראיות שנאספו עד כה, מה שהיה מצדיק, לכאורה, את סגירת תיקי החקירה – אבל זה לא יקרה.

גיוסו של ארי הרו קצת מטריד, אפוא, גם מבחינה ציבורית. הרושם הכללי שמתקבל הוא שבאמת מדובר באיזה "מסע צייד" בלתי נגמר, אנטי דמוקרטי בעליל. פרשנים-מטעם עולים לשידור בערוצים השונים ודברי ההבל שהם משמיעים מדיפים ריח רע של רצון לירות את החץ  - ואחר כך להקיפו בעיגול.  חלק מן הפרשנים האלה אני מכיר – ואני יכול להעיד שאף לא  אחד מהם נקי מהטיה פוליטית; וחלק מהם אף נושא על גבו משא אישי לא קטן.

מה שמחזיר אותי ליחידה המפוארת-כביכול שמקום מושבה בלוד. אין לי ספק, שלא אצל ארי הרו יימצא מה שהחוקרים, הזחוחים, הפוגעים בעצם התנהגותם המדליפה בתקינותו של הליך החקירה, מחפשים לשווא מזה זמן כה רב.