נפתלי, לאן פניך?
נפתלי, לאן פניך?

אתמול, בישיבת ועידת מרכז הבית היהודי השלים בנט את האקזיט השלישי שלו. לאחר האקזיט העסקי, האקזיט שבו ניצח את אורלב בראשות הבית היהודי, כעת השלים בנט את השליטה המלאה במרכז המפלגה.

בכלל לא בטוח שזה רע. המרכז לא הוכיח את עצמו כמביא מצביעים רבים. שריונים של טאלנטים ברשימה אמנם בא על חשבונם של הח"כים המכהנים, המכתתים רגלם כבר ארבע שנים באירועי הפריימריס, וכעת מפסידים מקום ריאלי נוסף, אבל יש בזה הרבה מן המוצדק. אין יכולת ביד הח"כים המכהנים כיום בבית היהודי להגדיל את כח המפלגה יותר ממה שהיא כיום.

מלבד איילת שקד, אין כיום אף ח"כ בבית היהודי המסוגל להביא בכוחות עצמו אפילו מנדט אחד. הפריימריז נראה כפסטיבל דמוקרטי, אבל יש בו הרבה מחלות. החל מכילוי הזמן של הח"כים לטובת בר בת מצוות, אזכרות ואירועי סרק של הפוקדים הגדולים, דרך פעילות פרלמנטרית מוטה לטובת מרכזי הכח של הפוקדים, וכלה בבזבוז כסף, כספי ציבור וכספים פרטיים, שפעמים רבות הולך לטמיון.

לכן, השאלה היא אחת ויחידה. את מי מתכוון נפתלי לשריין, ולאן הוא מתכוון לכוון את הספינה. למעלה מחמש שנות מגורים בלב תל אביב, התערות בציבור התל אביבי החילוני והמסורתי, הבהירו לי באופן ברור: התל אביבים ושות' לא יצביעו לבנט. נקודה. זה משהו בדי אן איי התל אביבי, או בי אן איי של הציבור החילוני בערי המרכז בישראל. כפי שתושבי עיירות הפיתוח הורגלו לתת את קולם לליכוד, כך ערי המרכז נתנו את קולם לעבודה או למרצ.

רבים ממצביעי העבודה עברו ל'יש עתיד', מפלגה המדמה להם את 'העבודה' של פעם, אבל זה הכי הרבה שהם מסוגלים לעבור. הימניים שבהם, נתנו או יתנו את קולם לליכוד, ואין להם שום סיבה לבחור בבית היהודי, ולא יעזרו שלשה חילוניים בעשירייה הראשונה. המפלגה מתהדרת ב'פורום החילוני', אבל האמת שמדובר בקבוצה קטנה מאד, חסרת כח אמיתי בשטח. קל וחומר הוא, שאין בדעתם של הלהט"בים או תומכיהם לתת את קולם לבית היהודי, ולא יעזרו כל הדיבורים על ההכלה או הרצון לקבל בזרועות פתוחות.

גם מהדרוזים, שאותם מאד באופנה לקרב, ובצדק, לא תצמח ישועה גדולה למפלגה. הדרוזים היא הקבוצה הזוכה ליחס הח"כים הגדול ביותר בישראל. הקבוצה הקטנטנה הזו זוכה לשר במפלגת הליכוד, ח"כ ב'כולנו', ח"כ במפלגת העבודה וח"כ ב'ישראל ביתנו'. במצב הזה, קשה להאמין שיש בכח הקבוצה הדרוזית בבית היהודי להביא עשרות אלפי מצביעים חדשים למפלגה.

למפלגה שלשה קהלים טבעיים: הציונות הדתית לגווניה, המתיישבים ביהודה ושומרון, והציבור המסורתי. הדרך היחידה כעת להגדיל באופן משמעותי את קהל הבוחרים של הבית היא לפנות לקהלים איתם יש מכנה טבעי משותף, שהתפספס בשנים האחרונות. מדובר על קהל המזרחים בפריפרייה ובערי הלווין של המרכז, ועל תושבי יו"ש שעברו במסות גדולות לליכוד במהלך השנים האחרונות.

קהל נוסף פוטנציאלי שהצטרף בעשר השנים האחרונות הוא קהל עולים מצרפת וממדינות נוספות, עולים בעלי תודעה ציונית ומסורתית דתית. על המפלגה להשיל את התדמית האקסלוסיבית ולהתחבר לכל האוכלוסיות הללו בקשר טבעי, במהות ובשטח. מדובר בשינוי תודעה, שינוי שפה, שינוי חלוקת משאבים, וכמובן, כאן טמונה השאלה לאן ולמי יופנו השיריונים בכנסת הבאה.