האם רבין בגד?

מסירת חלקי ארץ ישראל הייתה פשע, הבאת רב מרצחים היישר מתוניס לכאן ולנהל עמו משא ומתן הייתה סוג של טירוף.

איתמר סג"ל , י"ג בחשון תשע"ט

איתמר סג"ל
איתמר סג"ל
צילום: עצמי

את המובן תמיד יש להגיד באופן ברור: לאיש אין זכות ליטול את חייו של איש אחר. שופך דם האדם באדם, דמו ישפך, ולארץ לא יכופר בה כי אם בדם שופכו.

ארור האיש שהעלה על דעתו לעשות כדבר הזה, ארור האיש שנטל נשק וגדע את חייו של יהודי אחר בן עמו, קול דמי אחיך זועקים אליך מן האדמה.

עצם הסלידה הנוראה ממעשי רצח ואלימות אינו מקהה את עצם הזעזוע והביקורת על הטרפת שאחזה את ממשלת רבין בהביאה את מדינת ישראל כולה לפי תהום של שפיכות דמים.

רבין לא היה בוגד, כיון שכלל גדול בדין, אדם נידון על פי רובו. רוב חייו היו נתינה ביטחונית למען מדינת ישראל בפלמ"ח, בצה"ל ובמשרד הביטחון. אבל ארץ ישראל בהחלט נבגדה. היא נמכרה תמורת נזיד עדשים, האדום האדום הזה, נהרות של דם יהודי שנשפך ללא אבחנה בין אזרח לחייל, ילד, ילדה זקן וזקנה, מיונק ועד איש שיבה.

כאותו בן סורר ומורה שנידון על שם סופו, שודאי עתיד ללסטם ולרצוח את הבריות, כך אותו הסכם ארור עם רב המרצחים, המחבל מטוניס וחבר מרעיו, אינו אלא מעשה שתחילתו בפשיעה וסופו באונס, אונס של כל עם ישראל ומדינת ישראל שאנוסה עד היום לאכול יום יום את פירות הבאושים של הסכם הדמים.

רבין לא היה פושע, כיון שמטרתו הייתה טובה. אבל מעשה אוסלו היה פשע. ההסכם עבר בכנסת ברוב דחוק ובשוחד פוליטי, אבל רבין המשיך הלאה. ערפאת רחץ ידיו בדם יהודי, והכריז ימים ספורים לפני חתימת ההסכם כי הוא עתיד ללכת בסך הכל בדרכו של מוחמד, ולחתום על הסכם נוסח הסכמי חודייבה, אבל רבין עצם את עיניו.

אוטובוסים התפוצצו, עשרות יהודים נהרגו בבית ליד ובמקומות אחרים, אבל רבין עצם את עיניו האשים את החמאס והתנחם בקרבנות השלום, למרות התמיכה השקטה של ערפאת. גם כאשר הגיע הרוצח לבוש הכאפיה למדשאות הבית הלבן במדי צבא, כאומר שאת חרבו הוא לא מתכוון להניח בקרוב, רבין לחץ בחום את ידיו.

מסירת חלקי ארץ ישראל הייתה פשע, הבאת רב מרצחים היישר מתוניס לכאן ולנהל עמו משא ומתן הייתה סוג של טירוף, אבל ההיסטוריה מלמדת שכבר היו דברים מעולם, וטענת 'שלום אכן עושים עם אויבים' אכן נשמעת.

אבל, היכן נשמע כדבר הזה מאז היות האדם על פני האדמה, שיחמש אדם או עם את אויבו המושבע? כיצד זה לא רעדו זרועות ידיהם, עת העבירו לאוייב עשרות אלפי רובי סער ומיליוני כדורי הרג? כיצד המשיך לבם לפעום כרגיל עת נסעו שריוניות צה"ל בלב רמאללה, חברון ויריחו, נושאות דגל פלסטין?הלב עדיין מסרב להאמין. מה חשבו? מה סברו? רק משוגע יפקיר את חייו בידי שונאו.

ובכל זאת, נוח בשלום יצחק רבין. רוב ימיך הקדשת לעם ישראל ולמדינה וזאת לא ניתן למחוק. אמנם בסוף ימיך, שמא כוונך הייתה רצויה, אך מעשיך לא היו רצויים. את מעשיך הטובים יש להדגיש ולהעלות על נס, ואת אוסלו וגרורותיו יש לקבור קבורת חמור למען לא יזכרו ולא יעלו על לב, האמת, גם למענך, כדי שיהיה זכרך הטוב ברוך.