העלייה להר הבית צריכה להיראות אחרת

רוב השינויים בהר הבית מאירים פנים רק למי שמתחייב "לשחק לפי הכללים" אותם קבע יורם הלוי.

תום ניסני , י"ח בשבט תשע"ט

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

באתר ערוץ 7 פורסם השבוע טור המשבח את מפקד מחוז ירושלים, ניצב יורם הלוי.

כותב הטור, כפי שכבר נוכחנו לדעת לא פעם, משתייך לחבורה קטנה ומצומצמת בה השתמש הלוי לאורך שנותיו כמפקד המחוז, כדי ליצור "הפרד ומשול" בקרב עולי הר הבית והפועלים בנושא. זה אולי, אם תרצו, ההישג העיקרי של הלוי עם סיום כהונתו כמפקד מחוז ירושלים.

לשם שינוי, ברצוני לדון קצת בעובדות ולא בסופרלטיבים מסולפים, דבר שהפך להיות מצרך נדיר במחוזותינו, ובמיוחד במחוז ירושלים.

הנתונים מאשרים כי ישנם יותר ויותר עולים להר הבית מדי חודש ומדי שנה לאורך השנים האחרונות. אבל, וזה אבל חשוב – את ההישג הזה יש לזקוף לזכותם של אותם פעילים מסורים שמעבירים הרצאות בפני חניכי מכינות, מגיעים לחוגי-בית, מפיצים בדפי הפייסבוק, ועומדים בכל שער ופינה וזועקים על חשיבות העלייה להר הבית, במיוחד במצבו הקשה הנוכחי. פעילים אלה, המסבירים את חשיבות העלייה ומקרבים את עם ישראל להר הבית, הם הסיבה לגידול במספר העולים, לא מדיניות המשטרה במקום הקדוש.

השבוע הוזמנתי להרצות בפני בני מכינה מעורבת, חילונים ודתיים לפני עלייתם למחרת להר הבית. בשל קוצר זמנים וכן העובדה שהעלייה להר הבית כלל לא הייתה בתכנון שלהם, העלייה הוגדרה כ"רשות". החניכים הלכו לישון בשעה מאוד מאוחרת, ולמחרת כולם החליטו לקום ולעלות להר.

הם לא עשו את זה בזכות יורם הלוי, לא בזכות משטרת ישראל ואפילו לא בזכות יחסהּ של מדינת ישראל באופן כללי להר הבית. בדיוק להיפך, הם עלו כי הם רוצים להיות חלק ממי שקוראים תיגר ומשנים את המצב הרע הנוכחי. הם עלו כי הם הבינו וגילו עולם שלם שהסתירו מהם: שהר הבית הוא המקום החשוב באמת, הוא העיקר, הוא הלב והנשמה, והמצב כיום הוא בלתי-נסבל. זו הסיבה שרבים עולים להר הבית – הם מבינים את החשיבות.

וכאן טמון אחד השקרים הגדולים בתקופתו של מפקד המחוז הלוי. הלוי הצליח לייצר ביוזמתו קבוצה שאותה כינה במסמכים רשמיים "צוות ההיגוי של עולי הר הבית". בין הקבוצה הזו לבין המשטרה נוצרו יחסים של קח-תן מובהקים: אתם תפרגנו ותגנו על שמה הטוב של המשטרה, תתאמצו לפרסם בשבחנו מאמרים ופרסומים שונים, ובתמורה תקבלו "הנחות" סמויות מהעין מצדנו.

אכן, השתנו דברים בהר הבית. כיום משטרת ישראל צריכה לשבור את הראש כאשר היא עוצרת ומעכבת יהודים. בעבר, מעצרים על תפילה היו עלולים להסתיים בלילה במעצר. כיום – "מסתפקים" במשטרה בגירוש והכנסה ל"רשימה שחורה". ההתקדמות הזו הגיעה לא הודות להלוי וחבר מרעיו, אלא הודות לאותם הפעילים שנכנסו תחת האלונקה ושילמו מחיר אישי עד שהדבר קיבל הד-תקשורתי, וכן הודות לעורכי-הדין, שיצרו מאזן הרתעה מול המשטרה.

באופן-כללי, רוב השינויים הנוספים סביב הר הבית מאירים פנים רק למי שמתחייב "לשחק לפי הכללים" אותם קבע הלוי. מי שמעז לערער ולטעון לזכותו להתפלל, לשתות מים בחופשיות מהברזיות שבהר או לנוע ללא-מעקב צמוד, יזכה לחיים קשים וליד קשה.

בהר הבית עדיין אסור לשתות מים מהברזיות, אסור להתפלל בגלוי, אסור לשיר את ההמנון הלאומי, אסור לקטוף עלים מהעצים, ולעתים, וזו גזירה חדשה שהוטלה לאחרונה, אסור לשבת אם השוטרים קובעים כך. והקביעה בדרך כלל שרירותית, לפי מצב רוחו של השוטר התורן.

לא-זו-אף-זו, אחת השיטות שפיתחה משטרת ישראל תחת יורם הלוי היא צווי ההרחקה מהר הבית, אותם חילק הלוי לעשרות עולי הר-הבית בגין "עבירות" שונות ומשונות, ביניהן שירת ההמנון בהר.

כדאי גם לזכור עוד דבר או שניים שקרו תחת משמרתו של הלוי בהר הבית. בחודש ינואר 2018 התקיים דיון בבג"צ על אפליית יהודים בכניסה להר הבית. הלוי, שהגיע להעיד בדיון, לא רק שלא נהג באומץ לב ואמר "אכן, ישנה אפלייה נגד יהודים בהר הבית", אלא מעל דוכן העדים טען כי אין כלל אפליה נגד יהודים דתיים בכניסה להר הבית.

ביולי 2017, נרצחו שני שוטרים דרוזים בהר הבית, שוב – תחת משמרתו של הלוי. מאז ועד היום, כמעט דבר לא השתנה – יהודים בהר הבית ממשיכים להיות "מפוקחים" 24/7 על-ידי שוטרים המתעדים אותם, לרוב על ידי מצלמות וידאו משטרתיות, אך לעתים על ידי שימוש בטלפונים הניידים הפרטיים של השוטרים, בזמן שכניסת ערבים-מוסלמים עם תיקים עליהם מתקיימת ללא בידוק ביטחוני כלל.

ישנם הטוענים שלחלק מהעולים יש רק טענות כלפי המשטרה אך אינם מציעים פתרונות ולכן אין בכוונתי לסיים מבלי להציע כיצד בראייתי מפקד אמיץ של מחוז ירושלים צריך להיראות, ואיך צריך לנהוג. מפקד מחוז ראוי יכול לדאוג לכך שיהודים יפסיקו להיעצר על הבלים שאינם מעוגנים בחוק הישראלי. מפקד מחוז ראוי יכול להפסיק להנהיג נהלים בלתי-חוקיים של רדיפת עולים להר הבית, מעקב אחריהם, תיעודם והרחקתם מההר לחודשים ארוכים ללא-משפט. מפקד מחוז ראוי, היה רואה בפיקודו על הר הבית שליחות היסטורית ומשימה לאומית, ולא מקום בו שולטים הטרור והאפליה.

מגיע לנו ולמקום הקדוש ביותר ביהדות מפקד מחוז שיראה בעולים היהודים התקדמות מבורכת ולא "תיירים", "מבקרים", או נטל.