אין איחוד – ילכו לליכוד

תגיות: איתמר סג"ל
איתמר סג"ל , ט"ו באדר תשע"ט

אין כאן האשמה. לא הייתי בצוות משא ומתן, ואף אחד לא שאל לדעתי. כל אחד כמובן מאשים את חברו, כולם צודקים, וכולם טועים.

האמת, זה גם ממש לא משנה. לא לי, ולא לציבור. לנו משנה התוצאה, אך ורק התוצאה. לפוליטיקה יש כללים מאד מאד ברורים. הפוליטיקה לא מתעניינת מי צדיק ומי רשע, מי נחמד ומי צודק.

היא מתחשבת בכח, וזהו, שלום וביי. הפוליטיקה לא מתחשבת בטהרנים ובצדקנים, היא מתחשבת בחזקים. וואלה כולכם צודקים. ההוא לא התגמש, ההוא דרש יותר מידי, וההוא לא בא לפגישה מכרעת. כולכם צודקים, רק חבל שאת הפוליטיקה זה פשוט לא מעניין.

כעת, מפלגה עם ארבעה מנדטים היא כלום פוליטי. היא תקבל תפקיד שר אחד ומעט תקציבים דלים, וזה בהנחה שהיא לא תמצא את עצמה מחממת את ספסלי האופוזיציה, כמו שקרה לאיחוד הלאומי לפני כמה קדנציות.

היא לא יכולה לקדם חוקים משמעותיים, כי היא לא לשון מאזניים. קחו את חוק ההסדרה כדוגמא. זבולון אורלב ניסה עם שלושה מנדטים – והושלך מכל המדרגות. שרים שתכננו לתמוך – אוימו בפיטורין. סמוטריץ' עם שמונה מנדטים לבית היהודי ניסה – היה קשה – אבל הצליח לו, לא כי נתניהו רצה, פשוט כי לא הייתה לו ברירה.

הציבור לא רואה ערך גדול להצביע למפלגה שבכל הסקרים מקבלת ארבעה מנדטים או מתנדנדת. במקרה הרע היא לא תעבור, ואזי איבדנו 6-8 מנדטים לטובת ממשלת מרכז - שמאל, במקרה הרע היא תעבור ותהיה חסרת השפעה. בין כך ובין כך, סתם טרחתי לבוא לקלפי, וסתם חבל על פתקית הנייר.

אני איש הציונות הדתית, ומצביע טבעי של הבית היהודי – האיחוד הלאומי. מגיע לי שתהיה לי מפלגה שתייצג אותי, ואת הצרכים החשובים של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. באמת מגיע לי, אבל כמה חבל, את הפוליטיקה זה פשוט לא מעניין. נבכה, נצרח, נתלונן, היא לא מתכוונת להתרגש. קטע מוזר, בפוליטיקה. בנוהג שבעולם, ככל שאדם יותר בצרה, יותר אנשים נחלצים לעזרתו. לא כן בפוליטיקה. ככל שמפלגה יותר בצרה צרורה, כך יותר אנשים נוטשים, כדי לא לאבד את קולם לאבדון.

אני מאד רוצה שהבית היהודי - האיחוד הלאומי תעבור ותכנס לכנסת. – זה כל כך חשוב שהיא תעבור, זה כל כך מוצדק. יש לה מורשת, עבר, ובתקווה גם עתיד. אבל כיון שהפוליטיקה חרשת – אין לי ברירה אלא להתיישר, ולהצביע רק למפלגה שבוודאות תעבור, שבוודאות תשפיע.

עכשיו תראו. יש לכם עד יום חמישי לעשות עם זה משהו. אין לנו עניין באשמים, לא באחראים ולא במה בדיוק ואיך צריך לעשות. אני מדבר כאן על המציאות. והמציאות כרגע די ברורה – במצב של פילוג – מפלגה אחת ודאי לא עוברת, ושתי האחרות על הגבול.

כיון שאלו פני הדברים, אל נא תתפלאו על התוצאה הצפויה. אל תשאלו מדוע הבייס ברח לימין החדש או לליכוד. לא יעשו את זה מרצון, בטח לא מרשעות. רצינו לעשות טוב, יגידו. רצינו לשים בקלפי טב, אבל בלית ברירה, שמנו מחל, והמחילה מראש.