לפעמים צריך מונופול - תגובה לרב חיים נבון

דוקא בעניינים בהם עוסקת הרבנות הראשית כדאי שיהיה מונופול ממשלתי. איתמר סג"ל עונה לרב חיים נבון.

איתמר סג"ל , כ"ט באדר תשע"ט

איתמר סג"ל
איתמר סג"ל
צילום: עצמי

הרב חיים נבון כידוע השתבח בכישרון כתיבה והסברה יוצא מן הכלל, והוא מסביר בפוסט מנומק בפייסבוק שפורסם גם כאן בערוץ 7, מדוע יש להפריט את שירותי הדת במדינת ישראל, ואין לאפשר שום מונופול דתי במדינת ישראל.

קיצור דבריו – כשם שבשוק הכלכלי, הפרטה יעילה ומועילה יותר מפעולות שמבצעת הממשלה, כך בתחום שירותי הדת, שיתייעלו לדבריו אם רק תואיל המדינה לצאת ולאפשר לשוק החופשי לומר את דברו.

הנחת היסוד לפיה מונופול הוא שורש כל הרע היא, שבעוד מונופול מציע שירות גרוע יותר, תמורת מחיר גבוה יותר, תחרות מעודדת הורדת מחירים לצד ייעול בשירות או במוצר. כל זה טוב ויפה וגם נכון, כאשר דרישת הצרכן היא לקבל מוצר זול ואיכותי. בתחום הכשרות, לעומת זאת, מטרת רוב הצרכנים – בעלי העסקים והקונים כאחד – לקבל את המוצר במחיר זול יותר, ללא קשר לאיכות המוצר, בו הם לא מבינים דבר וחצי דבר.
יהדות במרחב הציבורי לא מסתכמת במימון המדינה למקוואות. יש כאן אמירה חשובה, מהפכנית למדי, לפיה היהדות היא חלק מהותי מבשורת מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם.

הפרטת שוק הכשרות לזכיינים פרטיים, שמטרתם כידוע רווח כלכלי, תגרום תהליך הפוך. כדי להוזיל את המוצר וכדי למשוך לקוחות נוספים, יהיה עליהם להוריד את איכות ורמת הכשרות.

אמנם, רוב עם ישראל מחפש את 'חותמת' הכשרות, אך לא מוטרד במיוחד מי החותם. מרגע פתיחת שוק הכשרות ופירוק המונופול, המרוץ לתעודה יתחיל, לא מאהבת ארגון רבני צוהר, אלא בעיקר מחיבת הממון. בתי העסק יחפשו לחסוך, וכל הממעיט בדרישות כשרות וממעיט במחיר, הרי זה משובח, העיקר שיתן תעודה.

ובאמת, למה לקחת ירק 'חסלט' אם יש מי שמסתפק בחסה ערבית שטופה במים, ללא משגיח בפועל שיפקח שאכן היא נשטפת, שהרי אפשר לסמוך על אמון הדדי 'והדרכה' בלבד של בית העסק? איזה מלון יבחר לארח משגיח בשבת על חשבונו אם אפשר לקבל תעודת כשרות יפה תוך חיסכון בהוצאת אירוח המשגיח בשבת? רק חשבו, אלו שיניים יהיו לגופי הכשרות מול בתי העסק אם ברגע שגוף הכשרות יסיר את ההשגחה, יכול בית העסק לעבור לגוף הכשרות מתחרה שישמח ללקוח חדש?    

עד כאן טכניקה, מכאן מהות.

יהדות במרחב הציבורי לא מסתכמת במימון המדינה למקוואות. יש כאן אמירה חשובה, מהפכנית למדי, לפיה היהדות היא חלק מהותי מבשורת מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, המדינה היהודית היחידה בעולם כולו.

הדוגמא שמביא הרב נבון, לפיה בתי הכנסת אינם באחריות המדינה ולכן הם מצליחים, היא עצמה הראיה לדברינו. בית הכנסת הוא עניין פרטי, רכוש אדם או קהילה, חידוש של שלהי בית שני, חידוש שנוצר בשל אובדן המרכז המדיני הלאומי בירושלים, אובדן הסנהדרין בלשכת הגזית ובית המלך הצמוד אליה. מה יאמר הרב נבון לרעיון למסור את מערת המכפלה או את הר הבית לידיים פרטיות?

ואם נתייחס לדברי הרב זקס שהביא הרב נבון, לפיהם בית המקדש חרב בגלל שהיה בשל גביית מיסים ולא בהתנדבות העם כמשכן במדבר, הרי שאין לדבר הזה כל ראיה ורמז בכתובים, והוא חידוש, במחילה, שלא שמעתיו מעולם.

כשם שלא יעלה על דעת אדם להפריט את בית המשפט העליון, צה"ל, רשות המיסים, משטרת ישראל, בנק ישראל, רשות מקרקעי ישראל וגופים לאומיים אחרים, גופים שאין תפקידם להמכר לאנשי עסקים תאבי ממון ורווח, אלא להישאר נחלת הכלל לעולם, כך מדינת ישראל, מדינה יהודית, חלק מהותי ממנה היא מציאותה של היהדות במרחב הציבורי בישראל.

עלינו לשאוף ליהדות ממלכתית במרחב הציבורי, זו בשורת ישראל לעולם, זו בשורת הציונות הדתית. וכשם שלא מפריטים את צה"ל אלא מייעלים את מערכותיו, כך יש בהחלט לייעל את מערכת הכשרות ומערכות נוספות, תחת הרבנות הראשית:

ולמעשה, יש הרבה מה לעשות: יש לנתק באופן מיידי את יחסי המשגיח – מושגח, ולאפשר הכנסת מצלמות במקומות שהדבר מתאפשר. יש להסדיר חוזה עבודה כלל ארצי ונהלי כשרות ברורים ואחידים, כדי לפשט את התהליך עבור בתי העסק. יש להקל על הביוקרטיה ככל שניתן בתהליך מתן הכשרות, ולבנות מנגנון שמבקר את פעילות המשגיחים ומפטר בעת הצורך משגיח שסרח. המלאכה ללא ספק רבה, אך אפשרית.