העפיפון של פייגלין

מבחינת פייגלין, תוקם כאן ממשלת שמאל, יפונו יישובים, תירמס הזהות היהודית, ויונהג כאן שמאל כלכלי, העיקר שנהיה בסאטלה.

איתמר סג"ל , כ"ד באדר ב תשע"ט

טוב, החלטתי גם אני לבדוק #למה זהות. לא התעצלתי, וקראתי את מצע המפלגה, לאורכו ולרוחבו.

בואו נפתח בטוב. וואלה, מדובר במשהו מרענן. מפלגות רבות כבר שכחו מה זה מצע. מפלגות אחרות משרבטות אותו זמן קצר לפני הבחירות. הפעם, מדובר במסמך רציני, גדול מימדים ורחב אופקים שנכתב לאורך חודשים רבים. יש בו לא רק מה לא, אלא הרבה מה כן, דבר טוב כשלעצמו ומחזה נדיר במחוזותינו. הנהירה הטרנדית אחרי זהות מלמדת שהציבור לא צורך רק גראס, אלא גם תוכן רציני, מצע מפורט, ורצינות מול הבוחר.

ובכל זאת. רבים תמהים מה הביא את האיש הנמרץ שפקד אלפי אנשים לליכוד לטובת 'מנהיגות יהודית', הלוחם הדגול למען ארץ ישראל ב'זו ארצנו', ללחום את מלחמת הגראס, הפרדת הדת מהמדינה, הנישואין האזרחיים וביטול חוק החמץ?

לכל ארכו ורחבו של המצע מטיף פייגלין למדינה יהודית, מדינה שקוראת בשם ה' אלוקי ישראל ובונה את בית המקדש השלישי. זה מדהים: פייגלין לא מהסס לקרוא בשם ה' בגאון, ולדבר על מטרותיה האלוקיות של ממלכת היהודים השלישית, תופעה מעניינת כשלעצמה.

ומיד, מטיל פייגלין את צדו השני של המטבע. מדינה יהודית? ודאי! אומר פייגלין, לצד חופש אזרחי ודתי מוחלט. מדינה יהודית, רק שתעשה בה מה שאתה רוצה, בבית, בחוץ, ובכלל.

כך, לכל ארכו ורחבו של המצע, פייגלין יוצר בלבול מוחלט בין שני מושגים דומים, אך כל כך רחוקים. פייגלין מדבר רבות על חירות, אך בעצם כוונתו לפורקן, במקרה הטוב, ולאנרכיה מוחלטת במקרה הרע. פייגלין כמובן מבסס את שיטתו על התורה ודברי חז"ל, 'אל תקרי חרות על הלוחות אלא חירות', ושכח שאותה תורה הטילה לא מעט חובות ומצוות על הפרט ועל הכלל כאחד. פייגלין כנראה אינו יודע שהחירות עליה מדברת התורה אינה אלא שחרור משעבוד האדם לדחפים ומאוויים נמוכים וזמניים, לטובת התמסרות עבור אידאלים של דבקות אלוקית ותיקון עולם. לא ממש זורם עם אידאולוגיית הקנאביס.

כמה דיבורים גבוהים על חירות ומפגש טבעי עם ה', לצד אפס עגול של מחוייבות לדבר ה'. לא מצוות, לא שבת ולא כשרות, ה'יהדות הגלותית', כלשונו של פייגלין. המצע של פייגלין מלא בדיבורים נפלאים על דרכו של אברהם אבינו, שאהב את ה' וידע את ה', מתוך חירות כמובן. אברהם אבינו אורח קבוע במצע, משה רבינו כבר נשאר בחוץ. כידוע, נבואתו של משה פייגלין גדולה מנבואתו של משה.

אין ספק שמלבד אותה אידאולוגית עפיפון בלי חוט של פייגלין, גם הכסאולוגיה משתתפת כאן בתפקיד ראשי. פייגלין עצמו שינה את עמדותיו והמיר את מלחמת הארץ במלחמת צמח הארץ. גם מספר 2 שלו, בלוליינות מדהימה דילג בין ש"ס, למפלגת עם שלם, משם לליכוד, לבית היהודי ובסוף לזהות. מסופקני אם בזמן הקצר שחלף בין מפלגה למפלגה הספיק הרב אמסלם ללמוד היטב את עמדותיה של כל מפלגה אליה צנח. מעניין לדוגמא לשמוע מה יאמר אמסלם, דיין בכיר בבית דין פרטי לגיור, על מצע זהות, לפיו הגיור יהיה באחריות הרבנות הראשית בלבד? לחילופין, מעניין לדעת מהי עמדת חסיד הרווחה ממפלגת עם שלם על תפיסת השוק החופשי של מורו החדש במפלגת זהות.

שורה תחתונה. הרבה מילים גבוהות, שום דבר למעשה. מערמות של סעיפים נותר רק עשן הקנאביס. מבחינתו של פייגלין, תוקם כאן ממשלת שמאל, יפונו יישובים, תירמס הזהות היהודית, ויונהג כאן שמאל כלכלי, העיקר שנהיה בסאטלה, נגלגל גלגול קטן ונרגיש טוב.

ועוד נקודה אחרונה. המילים הגבוהות של פייגלין והמצע המהונדס מסתירות מאחוריהן יאוש עמוק ופסימיזם מכל מה שנבנה וקיים כאן עד היום. בעיני משה פייגלין כולנו עבדים נרצעים, סוג של אזרחי ברית המועצות לשעבר הנתונים בגולאג, מחכים למשה הגואל שישחרר אותנו מעבדות המדינה, אל ארץ החירות הנכספת. כל זה זר לעין תורנית, עין של תורת ארץ ישראל, עין של אמון במציאות, ראיית הטוב, כמובן יחד עם חפץ התיקון והשיפור, עין של תורה ועבודה, עין טובה של בני אברהם אבינו.