עוד סיפור התרסק

גם אני לא אובייקטיבי, מטבע הדברים, כמו כל בן אנוש, אבל מה שקרה בימים האחרונים צריך להדאיג כל אזרח ששלטון החוק יקר לליבו.

ד"ר חיים משגב , י"א בתמוז תשע"ט

ד"ר חיים משגב
ד"ר חיים משגב
צילום: עצמי

אף אחד לא ממש יצליח לשכנע אותי שחומרי החקירה שמגיעים לידי עיתונאים מתוך תיקיו של ראש הממשלה מועברים אליהם בידי מלאכי שרת. לא יד אלוהים בהדלפות.

ידי אדם עומדות מאחורי כל הדלפה. היא בוודאי איננה תמימה. איש גם לא יכול לטעון שהמדליף מבקש לשרת מטרה לגיטימית כלשהי. לכן, אני מוצא בו, במדליף, רק רצון ברור, בלתי ניתן להפרכה, להערכתי, ליצור אווירה עוינת לבנימין נתניהו. 

הבחירות בפתח ומישהו, ככל הנראה, סבור שחומרי החקירה המודלפים, חלקית, באורח סלקטיבי, מתוך כוונה שאי אפשר להתכחש לה, עשויים להטות את הכף. זה לא יקרה, להתרשמותי, אבל הרצון של המדליפים מתוך מערכת אכיפת החוק - ולא יכול להיות, לדעתי, מקור אחר -  לגרום להטיית התוצאות ביום הקלפי מריח לא טוב.

גם אני לא אובייקטיבי, מטבע הדברים, כמו כל בן אנוש, אבל מה שקרה בימים האחרונים צריך להדאיג כל אזרח ששלטון החוק יקר לליבו.  גיא פלג קיבל ממקור לא ידוע חלק מתמליל חקירה שבו נשמע החוקר, למיטב שיפוטי, מנסה להפיל בפח את ראש הממשלה. הוא חוזר ושואל אותו על מסוק כלשהו שהסיע את ארנון מילצ'ן ואת שותפו העתידי, איש עסקים הודי, לירדן. נתניהו מתפתל בתשובותיו. ניכר היה שהוא לא זכר את הפרשה. בד בבד, הניסיון שלו להסביר לחוקר הלא מנומס, לטעמי, שבגדול היה לו עניין בהקמת הפרויקט על גבול ירדן לא צלח. החוקר לא רצה להאזין. הוא נשלח למטרה אחרת.

עד כאן, הכול בסדר. פלג עשה את עבודתו. הדליפו לו חומרי חקירה  - והוא פרסם אותם. אלא שלמחרת התברר, מתוך הדלפה אחרת, שאותה קיבל אלי סניור מ"ידיעות אחרונות", שהחוקר ידע בעת שהוא חקר את נתניהו שהוא לא קשור כלל ועיקר לכל "פרשת המסוק". היו בפניו עדויות של ארנון מילצ'ן ושל עוזרתו הנאמנה, הדס קליין, שמהן עולה, שאת המפגש עם מלך ירדן ארגן ראש המוסד, מאיר דגן, שאף הצטרף לפגישה ושהמסוק היה בכלל  ירדני; לא צה"לי. לדברי קליין, את עלותו שילם מילצ'ן.

בנקודה זאת, אני יכול לגייס עשרות שנות ניסיון ולומר כך: החוקר הונחה לנהוג, למיטב שיפוטי,  בחוסר הגינות. האמת הרי הייתה ידועה למפקדיו וליועץ המשפטי לממשלה מתוך העדויות האחרות ובכל זאת החוקר נתבקש לחלץ מראש הממשלה תשובות שיכולות היו להפליל אותו. אין להבין אחרת את התנהגותו של החוקר. 

היועמ"ש  בוודאי ידע את האמת. תמונת העדויות, כולן, הייתה פרושה בפניו; מה שלא הפריע לו לנסח "כתב החשדות" שחוטא בנקודה מרכזית  לעובדות. ביחד עם צוות של פרקליטים בכירים שהתחבטו והתלבטו במשך שבועות ארוכים הוא התעלם, לכאורה, מהעדויות של שני עדי המפתח. גרסתם לא מוצאת את ביטויה המפורש במסמך שהכול הופכים בו והופכים בו; והרי  אם "פרשת המסוק" נופלת מה עוד נותר בסיפור ההזוי הזה ? 

מזה הרבה מאוד זמן אני טוען שמדובר במסע ציד; לא פחות. במטרה להשיג חילופי שלטון. הסימנים לכך היו לא מעטים, לגרסתי, והם מרוחים לאורך ולרוחב כל מהלך החקירה. חוקרים שטופים בניגודי עניינים, לכאורה, ניהלו אותה. היא הייתה מגמתית. לא הגונה. עדויות חשובות נזרקו הצידה. כל אדם הגון צריך היה לסלוד ממה שהתגלה השבוע.

אינני יודע מה יעלה עוד עד ליום הבחירות – אבל זה נראה לא טוב. היועץ המשפטי לממשלה צריך ליתן הסברים במקום להתפייט מדי כמה ימים בכנס כזה או אחר.