חקירה מגמתית - פסולה

אין מדינה בעולם המערבי שבה יש גופים כמו פרקליטות המדינה שפטורים מכל פיקוח ציבורי ושבכוחם להדיח את מי שעומד בראש המדינה בהבל פה.

ד"ר חיים משגב , כ"ט בתשרי תש"פ

דעות ד"ר חיים משגב
ד"ר חיים משגב
צילום: עצמי

משהו ממש לא טוב עובר על המשטר הדמוקרטי בישראל – ואם מישהו עוד היה זקוק להוכחה היא נחתה עלינו בעצם הימים האלה.

החקירה שנפתחה נגד שני יועצים של ראש הממשלה בגין הטרדת עד, לכאורה, פשוט מעבירה אותנו למחוזות רעים במיוחד. זה ממש לא ייאמן. פרקליטות המדינה נוקטת בשיטות שלא היו מביישות ארגוני פשיעה – ואין פוצה פה ומצפצף. דממה באמצעי התקשורת הקונבנציונליים.

ושלא יהיה ספק: מעורבותם של גורמים שונים בקרב הרשויות שתכליתן לאכוף את החוק – ולא לרמוס אותו ! - כבר גרמה נזקים כמעט בלתי הפיכים להליך הדמוקרטי בישראל; האמון בהן בוודאי  כבר נשחק עד דק. העברת המנדט לבני גנץ לא הייתה מתרחשת בנסיבות רגילות – וזה מה שצריך להדאיג כל אחד. היסודות של המערכות השלטוניות מטלטלים מצד לצד כמו ספינה שנקלעה ללב הסערה – והסכנה לקריסה של הבית כולו  קרובה מתמיד. ממשלת מיעוט היא רק אחד מחלומות הביעותים העולים בשנתי.

כבר פעמיים התקיימו בחירות בשנה האחרונה – והכרעה ברורה אין; ולא בגלל שאין לגוש הימין רוב ברור ומוצק בקרב האוכלוסייה היהודית. יש גם יש - ולכן  את הסיבה יש לחפש לא אצל ציבור הבוחרים, הלוא הוא הריבון בכל חברה חופשית, אלא במקום אחר; במשרדיהם של אוכפי החוק; שלחלקם, למצער, יש הרגשה שמותר להם לפעול ללא הבלמים המקובלים בכל חברה חופשית. 

כל מי שעיניו בראשו יכול להבחין בכך, שמי שמשבש עתה את ההליך הדמוקרטי היא קבוצה של לא-נבחרים, אלה שזכו במקומות שונים בעולם לכינוי המפוקפק ה - DEEP STATE; וזה, לטעמי, הביטוי המדויק למצב הפרובלמטי שבו אנחנו נמצאים כיום. נבחרי הציבור הורדו מהגלגל – ובמקומם עלו עליו שורה של "פקידים" שעושים במערכת השלטונית כבתוך שלהם.

אין מדינה בעולם המערבי שבה יש גופים כמו פרקליטות המדינה שהם פטורים מכל פיקוח ציבורי ושבכוחם להדיח את מי שעומד בראש המדינה בהבל פה. וגם אם יתארו אחרת את מה שהתחולל כאן בשנתיים-שלוש האחרונות, אי אפשר לברוח מן המסקנה שאנחנו עומדים לפתחו של מדרון חלקלק שבסופו כאוס שעלול לשבש על כולנו, לא רק על ראש הממשלה, את עולמנו.

בארצות הברית, הליך ההדחה של הנשיא ( המעוגן בחוקה ) נקרא IMPEACHMENT ; אבל את היוזמה לנקיטה במסלול הזה לא קובעים פקידים במשרד המשפטים אלא נבחרי הציבור – ואת ההליך עצמו מקיימים בפומבי בסנאט. שם מוצגות הראיות – ורק ברוב של שני שלישים ממאה חברי הסנאט אפשר להדיח את הנשיא.

מה שלא קורה אצלנו. מספיק שאדם אחד, לא נבחר ציבור, המתמנה לתקופה מוגבלת בת חמש שנים, מי שיש לו גם שאיפות אישיות מאוד מסוימות, יחליט שיש, לדעתו, מספיק ראיות כנגד ראש הממשלה כדי שתתקיים מהפכה שלטונית. 

אינני יודע דבר על יחסי הכוחות בחדרים האפלים  ששם מתקיימים הדיונים הדומים בעיני להליכים שתקיימו אי שם בימי הביניים בארמונות של המלכים -  אבל להדלפות משם אני נחשף בכל ערב. אסור שתופעה כזאת תשנה סדרי בראשית במקומותינו. לא מעט נזקים כבר נגרמו.

זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת; השיבוש של ההליך הדמוקרטי. הציבור בוודאי הושפע מן הפרסום של "כתב החשדות" שהיה כל-כולו, בפועל, לא יותר מנייר-עמדה של שורה של פקידים. המהלך כולו היה בלתי נסבל, לטעמי, שכן כל מה שהופיע במסמך שהוכן במשרד המשפטים פורסם ללא תגובה הולמת של מי שנחשד במה שהופיע בו. החד-צדדיות הייתה, כך אני סבור, שלא במקומה.

הכול נחשפו למה שחושב היועץ המשפטי – ואיש לא טרח לבקש, לפני הבחירות, תגובה, מן הנוגע בדבר, כמקובל בפרסומים עיתונאיים; מה שהעיד, לדעתי, על חוסר תום לב; מרכיב שמצאתי, לא אחת, לאורך השנים.

ההדלפות המגמתיות שהזינו את מהדורות החדשות במשך שנים היו אף הן חלק מן ההליך האנטי-דמוקרטי שליווה אותנו ושתכליתו הייתה ברורה לכול; לשבש על הציבור את דעתו ולגרום לשינוי בדפוסי ההצבעה. עוד לפני שאפילו נפלה ההכרעה אם יש עילה טובה לפנייה לבית המשפט.

אולם מה שמטריד אותי הכי הרבה היא החשאיות. רק במדינות טוטליטאריות פועלים כך; מאחורי גבו של הציבור. 

רק שם מתירים לחוקרים שמוכתמים בניגוד עניינים לטפל בחקירות. רק שם מתקיימת אכיפה בררנית. ורק שם חוששים פוליטיקאים שישלפו אותם מתוך "רשימה שחורה" אם הם ינסו לפגוע במערכות שרומסות, למעשה, לדעתי, את לחוק – ולא עושות לשם אכיפתו.