הפלונטר הצה"לי
הפלונטר הצה"לי

לפני מספר שנים הגישו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה לרמטכ"ל מסמך עמדה מקיף אודות שאלת שילוב הנשים בצה"ל, במערך הלוחם ובכלל.

המסמך, שהפך בהמשך למסמך המכונן של פקודת השירות המשותף, עסק בין השאר בצורך להכריע בהתנגשות שנראית כבלתי נמנעת.

למסקנת חוקרי המכון המהולל, כאשר מן העבר האחד עומד ערך שילוב הדתיים והחרדים ומן העבר השני יעמוד ערך שילוב הנשים, יגבר האחרון על הראשון. ברבות הימים, כאמור, הפכה החוברת, ובתוכה הפסקה האמורה, לתכנית העבודה המרכזית של צה"ל ביחס לשילוב הנשים בשורות הצבא, כזה ראה וקדש.

ההכרעה הזו מגלמת בתוכה עיקרון נוסף, דרמטי הרבה יותר – גם עיקרון עוצמתו הקרבית של צה"ל ושלמותו המבצעית אינה דוחה באופן מיידי את עיקרון השוויון בין הגברים לנשים. גם כאן, ידחה לפעמים האחרון את הראשון. ראינו את זה בבג"ץ אליס מילר, ואנו רואים את זה היום כאשר ערמות של פוליטיקלי קורקט מסמאות את העיניים ומדמיינות עולם בו גברים נשים ממלאות תפקיד קרבי ללא הבדל מחבריהן הגברים.

וכך, מתוך אותה החלטה אסטרטגית, מוצאים עצמם הדתיים והחרדים נדחקים אט אט מעוד ועוד יחידות בהם יכלו לשרת בעבר. גדודי התותחנים משופעי הביינישים בעבר, כמעט מעורבים לחלוטין כיום, והדתיים נקבצו באו לך אל גדוד אחד מכל גדודי התותחנים שנשאר מגדרי לפליטה. גדודי פיקוד העורף מעורבים כולם, וכך גם גדודי הגנת הגבולות. בשלב הבא סומן חיל השריון, וכבר כעת ממשיך היח"צ המשומן לצטט מפקדים בעבר ובהווה שבעיניהם אין כל פסול בשילוב לוחמות בגולני, צנחנים, ובשורות הסיירות המובחרות. 

צה"ל חייב להחליט, כי פשוט אי אפשר לנגן שני אקורדים שונים בעת ובעונה אחת. אם החלטתם שהמטרה המרכזית היא גיוס מוגבר של בנות, תוך פתיחת עשרות תפקידים וגדודים קרביים לשירות מעורב, שיבושם לכם. אם החלטתם שזו מטרתו המרכזית של דו"צ, להחצין ולמכור לתקשורת כל סיפור אודות לוחמת, גם אם אין כל 'סיפור' ואותה לוחמת בסך הכל עשתה את המוטל עליה, זכותכם המלאה. אבל, רק אל תרימו גבה כאשר מתברר שבקרב הציבור החרדי מבינים את הבלוף ונשארים בבית.

אין מה לדאוג, הנפלטים מקרב הציבור החרדי, אלו שרבים מהם אף לא שומרים שבת כהלכתה, ימשיכו מן הסתם למלא את השורות החסרות בנצח יהודה ובפלוגות 'החרדים' בגבעתי ובחטיבה האדומה. אבל הזרם המרכזי, אלו שכל כך חשוב שיתגייסו, יקחו חלק בהגנת המדינה ויסחפו אחריהם את הציבור כולו בקשר שותפות ומעורבות, הם לא יבואו, ומנקודת מבטם, אין כל סיבה לבוא. הם הבינו היטב את מי הצבא מעדיף מבין השניים, ומי הבן החורג אותו מקרבים רק בשל הוראת לשון החוק ויעדי הגיוס, כאשר בסתר מעדיפים שישאר בבית ולא יבוא, ולו בשביל לחסוך מעט כאב ראש מיותר.

באותו מטבע, אי אפשר לעודד גיוס חרדים ודתיים וליצור עבורם אוירה מזמינה, וביד השניה להחליש את הרבנות הצבאית, להשתיק אותה ולתלוש ממנה את ענף תודעה יהודית. קצת מצחיק לראות את ליברמן ואת האוחזים בשיטתו מדמיינים את הציבור החרדי פושט שחור ועוטה מדי חאקי אך לוחמים באותה העת במחלת ה'הדתה' כלשונם, בשורות צה"ל. עליהם להחליט: צבא עם חרדים, וממילא צבא דתי יותר, עם פחות עירוב נשים, או צבא חילוני מעורב, ללא החרדים. 

עד עכשיו היה הסידור נח לכולם. צה"ל סיפק נתונים שריצו את הכנסת ואת הממשלה, ללא כיסוי אמיתי למספרים, כמעט ללא חרדים אמיתיים בשורותיו, וללא צורך לשנות בשל כך את פניו ולעצור את שילוב הבנות המקודש, אותו המשיך באותה העת ביתר שאת.  כעת, לשמחתינו, הבלוף התגלה וצה"ל יצטרך סוף סוף להחליט לאן פניו. אנחנו כמובן, נמשיך ונעקוב.