הגורם האנושי בתורת ארץ ישראל

כדי להנהיג את עם ישראל לקראת ממטרותיו צריך ללמוד גינוני מלכות.

הרב אברהם בלס , י"ח בטבת תש"פ

משה רבנו מגיע בשליחות הקב"ה לגאול את עם ישראל ממצרים, ואכן בסופו של דבר לאחר שאהרן דיבר אל העם ולאחר שמשה רבנו עושה את האותות עם ישראל מאמין שהקב"ה פקד את עמו ורוצה לגאלו. 

משה ואהרן מגיעים לפרעה בבקשה שיוציא את עם ישראל ממצרים ופרעה לא רק שלא משחרר את ישראל , אלא עוד מגביר את הגזירות. שוטרי ישראל פוגשים במשה ואהרן ואומרים להם שהם רק גרמו להם צרות וברור להם שהקב"ה עתיד להעניש אותם על כך שניסו לשכנע את פרעה לשחרר אותם ממצרים.

אם אנו מנתחים את דברי השוטרים הרי שאנו רואים שהשוטרים הם מאמינים גדולים, הם מאמינים בהשגחה פרטית ובשכר ועונש. בפשטות אנו רואים כאן אמונה בי"ג העיקרים של הרמב"ם. זקני ישראל היו אמורים לבוא עם משה ואהרן אל פרעה, אולם באמצע הדרך הם נשמטו אחד אחד (שמות ה, א רש"י שם). השאלה העולה היא אם אכן מדובר באנשים מאמינים מדוע הם נשמטו אחד אחד.

התשובה היא שלהאמין  בי"ג עיקרים זה לא דבר קשה כל כך. מה שיותר קשה היא האמונה בכוחות שהקב"ה טבע באדם לפעול ולעשות. הקב"ה רוצה שעם ישראל יפעל בתחיות ארץ ובסופו של דבר יקים ממלכת כהנים וגוי קדוש – מדינה שקוראת בשם הקב"ה. אמונה עצמית, כלומר אמונה בכוחות שהקב"ה נתן לאדם היא דבר קשה הרבה יותר מאשר האמונה בי"ג עיקרים של הרמב"ם.

מהי סיבת העומק לעשרת המכות. לכאורה שאלה זאת אינה ברורה דיה הרי  ישנם פסוקים מפורשים בפרשת עשרת המכות שעונים על שאלה זאת – בזאת תדע כי אני ה', למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ, בעבור הראתך את כוחי ולמען ספר שמי בכל הארץ למען תספר באזני בנך ובן בנך.

ישנם מספר סיבות מפורשות המסבירות את מכות מצרים הן ביחס למצרים והן ביחס לישראל. המשותף ההסברים הללו הם יכולתו האין סופית של הקב"ה. גם חובת הסיפור  שהצטווינו לספר לדורות הבאים עיקר עניינו הוא היכולת הבלתי מוגבלת של בורא העולם. 

לכאורה דברים אלו  כלל וכלל אינם מספקים . האם ללא מכות מצרים לא היינו מאמינים ביכולותיו האין סופיות של בורא העולם? התשובה ברורה לא בגלל מכות מצרים אנו מאמינים בקב"ה ולכן אנו חוזרים על השאלה מהי הסיבה למכות מצרים.

רש"י בהסתמך על מדרש תנחומא חושף את הסוד, וממילא פותח לנו מפתח להבין את הסיבה למכות מצרים, ובעצם עונה על השאלה מה צריך עם ישראל ללמוד מגלות מצרים בכללותה. 

הקב"ה רצה ללמדנו כיצד מנהלים מלחמות, שהרי עוד מעט צריכים לכבוש את הארץ וצריכים לדעת כיצד להלחם. התנחומא פותח צוהר ליסוד המלחמות – בשלב ראשון פוגעים במקורות המים של האויב – מכת דם, בשלב שני צריך לבלבל את האויב – מכת צפרדע וכך הלאה.

אם במבט ראשון נראה שהכתוב מעמיד את הקב"ה במרכז, הרי כוונת התורה היא להעמיד את הגורם האנושי במרכז. זכיתי לשמוע מפי מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל שהחפץ  חיים נשאל האם מותר לקצוץ איברים כדי להשתחרר מהשירות הקשה בצבא הרוסי. תשובת החפץ חיים הייתה שדבר זה אסור וזאת משני טעמים.

הטעם הראשון הוא  שהאדם אסור לו בשום פנים ואופן לפגוע בגופו.

הטעם השני הוא שאנו נמצאים בשלב של חבלי משיח, וחלק ממהלך זה הוא כיבוש הארץ. אם לא נתאמן בצבא הרוסי כיצד נדע להילחם ולכבוש את הארץ.

ואם בהתכוננות לקראת מלחמה עסקינן, הרי שהירושלמי (שבת ו, ד) על הפסוק 'וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים' (שמות יג, יח) מסביר שעם ישראל יצא ממצרים מצויד בחמשה כלי זיין. כבר שיוצאים ממצרים צריך להתחיל להתאמן בעשיית מלחמות.

היסוד הראשון כאמור אותו רוצה התורה ללמד אותנו דרך גלות מצרים היא למידת המלחמות.

 היסוד השני הוא יסוד המלכות.

כדי להנהיג את עם ישראל לקראת ממטרותיו צריך ללמוד גינוני מלכות. ואכן גלגלה ההשגחה שמשה רבנו גדל בבית פרעה ושם הכשירו אותו למלכות. האגדה אינה מסתפקת בנתון זה ומוסיפה שכאשר ברח משה רבנו למדיין הוא כבש את כוש ושם הוא נתמנה למלך, משה רבנו היה צריך גם למלוך בפועל כדי להכשיר את עצמו למלכות על ישראל. בקשר לבריחתו של משה למדיין שואל הירושלמי (ברכות ט, א): 'וכי אפשר לברוח מן המלכות'?

מלכות היא כלי ארגוני חזק מאין כמותו, וכדי לממש את מטרותיו של עם ישראל בעולם, הרי חייבים להקים מלכות חזקה.

את נושא חשיבות המלכות אנו מוצאים ברש"י (ספר שמות י"א, ח ד"ה וירדו כל עבדיך). משה רבנו בשיחתו האחרונה עם פרעה אומר (שמות יא, ח) 'וירדו כל עבדיך' שכוונת הדברים היא שפרעה ירד אל משה. מדוע הפך משה את הדברים כך שמשתמע שהוא יהיה זה שירד אל פרעה? התשובה היא שמשה עשה זאת כדי לחלוק כבוד למלכות.

כאמור מלכות היא כלי שבלעדיו עם ישראל לא יכול לקיים את תפקידו בתחתיות ארץ. תפקיד עם ישראל הוא לקדש שם שמים בתחתיות ארץ על ידי הקמת 'ממלכת כוהנים וגוי קדוש'. דווקא במצרים חשוב להדגיש את היסוד הזה.