מצחיק שהיא עדיין מאמינה.
נכון,זאת לא אני.זאת מפלצת השדים שבתוכי.
היא זאת שרוצה למות,היא זאת שקשה לה עם זה.היא זאת שצריכה לספר.דחוף.דחוף באמת.אבל היא זה לא אני.אני סתם לא שייך.
טוב לך לספר.אתה חייב.אבל זה יהיה רע.
אולי לא?
אתה יודע שלא תעשה אתזה אז למה המחשבה בכלל?