זאת בנימוס

נכון שזה לא ממש נוח, אבל זה פותר את בעיית הצניעות.

בכל אופן, אין בזה משהו לא מנומס.   

וחוץ מזה, אם חברה שלך בעצמה נפלה על הרצפה?

1- ואי, נראלי כבר כתבת פה כל כלל אפשרי..😅

כשיש שתיה חמה, לחכות שיתקרר טיפה,

ולא לעשות לגימות קטנות ומרעישות

זה כלל טוב?

2- אממ.. לפי הרשימה שכתבת, אני לא מנומסת בעליל

אבל לפי הרשימה שלי, אז כן ב"ה😅

3- ממ.. @ניק נימוסי 

לוידעת, לא הצלחתי לתייג..🤷‍♀️

כך שזה לא מומלץ במיוחד

1. אסור לאכול כנפיים עם הידיים (אבל איך למען ה' אמורים לאכול אותם? בסכין ומזלג?)

   אסור לדבר בסלנגים (אוך. מי המציא את החרטא הזו...?)

2. אני ישראלית טיפוסית (תבינו לבד...) - - - - 

3. אממממ ניק מנומס? יש כזו חיה? ואי ואי מוזר... אולי נכיר פה אחד כזה...

פשוט חוסר נימוס ברוטאלי!

רמיסה בוטה של כל כללי הגינונים!!

דג שחייב לאכול עם היידים??

וכל דגי הים בידכם ניתנו

אחרת זה סכנה וסכנתא חמירא מאיסורא

כנפיים!!!

אחלה כללים, אהבתי!

1. לא לאכול ספגטייייי אי אפשר לאכול את זה בנימוס!!!

2. אני ממש בעד נימוסים! אממ לדרג את עצמי? לא יודעת משהו בין 7 ל8...

לא לאכול ספגטי!!

וזה הלכה 

קרה לי מלא בעיקר כשאני חייבת לשבת ליד מישהו ולא יכולה ללכת (באוטובוס, בכיתה) שאנשים מנסים לדבר כשאין בכלל על מה. ואין דרך מנומסת להגיד להם לסתום.

2. לא לקחת ממישהו משהו ולצעוק לבעל החפץ "לקחתי!" וללכת- מי אמר שהוא מסכים שתיקח את זה?

3. לא לעשות סצנות בציבור- צעקות, מריבות, התלהבות מוגזמת ממשהו, כל דבר שיגרום לאנשים מסביב להסתכל עליך כאילו זאת סצנה בסרט ויעשה בושות למי שלידך (מופנה לאחים שלי!)

4. בכלל ברחוב אני משתדלת לא להראות שום רגשות גם אני נזכרת במשהו מצחיק או ששכחתי לעשות משהו, או כל הבעת קיום אנושי, אני מנסה לשמור על פנים חסרי הבעה כאילו אני מול "קו גנב הפנים" מאווטאר אם מישהו מכיר.

אני ממש מודעת לכל דבר הכי קטן בהתנהגות שלי כשאני מול אנשים. אז לא הייתי אומרת שאני סופר מנומסת, רק שאם אני פולטת משהו מטופש זה רודף אותי למשך כמה ימים שבהם אני מנתחת למה זה היה מטופש מכל זווית אפשרית.

אני שונאת כינויי חיבה במיוחד מאנשים שאני לא קרובה אליהם בשום צורה.

השכן מהקומה למטה שפעם הייתי עושה לילדים שלו בייביסיטר קורא לי "יעלי" ואין לי אומץ להגיד לו להפסיק.

ברור שהייתי בבית שלו הרבה פעמים, אבל בשביל הילדים! כל פעם שאני נאלצת לדבר איתו זה מפדח ברמות בעיקר כי הוא מרגיש הרבה יותר בנוח ממני. (עם אישתו אין לי שום בעיה)

שלא תדעי מצרות אילו כינויי חיבה מצמידים לי.... \ידבפרצוף\

זה הרעיון שמישהו מרגיש מספיק בנוח לקרוא בכינויים כשההרגשה ממש לא הדדית.

באמת חוסר טאקט ונימוס...

בקצב הזה את תהיי הניק המתוייג שלי...

(בהתחשב בנסיבות עדיין לא מצאתי ניק ראוי להערכה מפאת נימוסין... חח)

א' שזקנים חייבים להבין את זה זה שאתה יושב לידם באוטובוס לא אומר שאת ההבסט פרנד שלהם וחייב לשמוע את כל מה שיש להם להגיד!!

ובשני אני ממש תומכת...

#לעלות מדרגה מדרגה, ולא בזוגות/ בשלשות/ בכל מיני צורות מוזרות.

#לא להעיר לאנשים על חוסר תיקנות לשונית במה שהם אומרים, לדוג לתקן שתיים לשניים, וכו...

נראה לי בשלוש שנים האחרונות אף פעם לא עליתי מדרגה אחר מדרגה....

זה פשוט כי אני גבוהה, וזה סתם מעצבן לעלות אחד אחד, אין לי סבלנות לזה זה סתם שוחק את הסחוס...

אני פשוט קופצת את כל הקומה שתים שתים פחות בפסיעות, יותר בקפיצות...

זה כזה... באויר כזה...

חחחח בקיצור...

אם זה נקרא חוסר נימוס אז אני ממש ברוטאלית בזה....

זה אולי לא נעים אבל דוקא הנימוס אומר לדבר בצורה תקינה.

חח בתור המעצבנת שמעירה לכולם...

טוב, את האמת זה גם קסתקסת רלוונטי לגביי...

אבל מלעשות...

יש כאלה שרח"ל הציון שלהם בהבעה, ספרות, דקדוק ולשון - גבוהים יותר מהציונים בתנ"ך ודינים...

טוב... בוא נאמר שעם השם היציאתי של הניק שלך לא ממש ציפינו ממך לטאקט מיותר.... חח

זה כדי ליצור הילה רשמית, מכובדת.

סורי על הדוגריות אבל זה חסר טאקט לחיות על חשבון החבר שלך

זה לא אנושי זה אנוכי מידי

כולכם

נימוסים זו סתם מידה מכובדת להתנהגות שבא אתה לא מטרד לאחרים.

אז רק ברעיון של "מה ששנוא עליך" כדאי לשמור על מודעות עצמית.

ורוב הדברים האלה זה יותר רגישויות של בנות, חלקן מוצדקות יותר מאחרות.

לאכול בציבור- זה יותר דאגה להתלכלך, לאכול בכמות מוגזמת או כל מצב נלווה שיהיה לא נעים. באמת רוב הזמן זה הכל בראש ולא משנה לאף אחד אם כל הפרצוף שלך יהיה אדום ונפוח מ3 קילו פסטה ברוטב.

להתכופף- אם מכופפים רק את הגב ומשאירים רגלים ישרות, יש חלקים בגוף שיותר בולטים מאחרים, זה סתם מרגיש לא צנוע. הפתרון הוא או לא להתכופף, או לכופף גם את הרגלים למרות שזה פחות נוח. (זה מה שאני עושה, אבל בבית, לא זכור לי שהייתי צריכה להתכופף ברחוב)

לדבר- כשהייתי קטנה כשדיברתי עם אחים או ההורים שלי ברחוב משום מה ניסיתי לדבר בצורה שאנשים ברחוב ששומעים אותנו יבינו את כל הסיפור

"אז ביום שלישי צריך להכין תיק, אנחנו יוצאים ביום רביעי בבוקר"

-"יוצאים לטיול לצפון? וצריך להביא בגדי החלפה כי יש בצימר בריכה, נכון?" 

אז להימנע מדיבור ברחוב זה בדיוק ההפך מזה, אתם לא בסרט ואנשים מסביב הם לא הקהל, מרגיש לא נעים לשתף לעיני כל את תוכניות הצימר, המריבות אחים,  העובדה שיש לך תור לרופא בגלל כמות נזלת חריגה, או כל דבר פרטי אחר.

וגם אנשים אחרים לא בדיוק רוצים לשמוע את סיפור חייך כי יש להם חיים משל עצמם.

ג'נטלמן שפותח את הדלת לגברת, סוחב לה את הקניות, מקרב את הכיסא שלה לשולחן, ועוד כל מיני דברים שבאמת מתאימים לבריטי קר.

(ואת האמת אם זה לא במסגרת של דייט או משהו זה לא נשמע נעים בכלל משהו שחוטף לך את הקניות מהידיים, נוגע לך בכיסא כשאת מנסה לשבת, ונדחף לפנייך רק לפתוח את דלת שממילא באת לפתוח)

נימוסים זה הלכות

וכן טאקט זה סוג של הלכה

הרבה יותר נוח זה סכין בימין (או בשמאל לשמאליים)...

סתם לא, חס ושלום!

למה לא חתכת את הירק ברגליים

טוב לא יודעת נראה לי פשוט התרגלתי אבל אני אוכלת תמיד עם מזלג בשמאל לא משנה מה זה... וזה די נוח לי..

הכללים האלה משתנים כל כמה שנים והם בעיקר כדי להשוויץ שאתה במעמד גבוהה שיכול להרשות לסבך לעצמו את החיים כי אין לו צרות אחרות.

היום יש כמה כללים בסיסים, אבל כל מיני פרטים שוליים שסתם מסבכים לא רלוונטיים.

נגיד מפיון על הצוואר זו פשוט האופנה של לפני כמה מאות שנים, ואז שינו אותה למפיון על הברכיים, אבל בימינו אף אחד לא שם מפיון.

הידעתם שהעשירים פעם היו שולחים ביחד עם ההזמנה לסעודה איזה כללי שולחן יהיו בה?

הכללים היו מגיעים לשלב שבלתי אפשרי לעקוב אחריהם, אז היו מאפסים אותם ומתחילים להוסיף בחזרה.

אשכרה היה כלל שחייבים לכסות את הרגליים של כל הרהיטים עד הרצפה- כי "אם רגלי רהיטים גלויות גם רגלי אישה יכולות להיות גלוית."

לא שבאמת מישהו חושב שכיסא נראה כמו אישה, זאת השווצה שיש להם טונות בד יוקרתי לבזבז.

אנחנו לא רוצים לחיות ככה:

(תתעלמו מזה שהם אוכלים חזירים ולובסטרים)

אם זה סתם בן אדם זר, זה נראה כאילו הוא מתחיל איתך או משהו.

הפוך ממה שעושים תמיד...

אוכלים עם סכין בימין ומזגל בשמאל

שורה 7

זה קצת גדול עלי..

קרה בטעות אני מדגיש

אפילו מלכת אנגליה עושה ככה(אמיתי)

אבל תיזהר לא לעשות קניבליזם עצמי

אבל רק אם אתה ממש מיואש

אבל אל תדאג... זה בד"כ עובר עם הגיל... 

אלא אם כן הברוטאליות אצליך היא ממש כרונית

אהה לא לאכול פסטה או מסטיק או פלאפל בדייט או בראיון..
זה נחשב כלל נימוס??

אל תאכל בפה פתוח (בטח ובטח בנוגע לביסלי)

אל תישתעל על מישהו אחר (כי אז צונאמי יראה בשבילו כמו טיפת גשם)

אל תקיא באוטובוס (וואי היה קו אחד ידוע לשמצה שבו כול חברי זה אחר זה הקיאו בו. וואי סיוט. ואני הייתי צריך לחכות להם עד שהם יסיימו לנקות. כאילו ברצינות תתאפקו. אל כשזה לא נשלט אנחנו נסלח)

אל תיגע במישהו אחר לאחר שאכלת ארטיק דביק (לא נראה לי שיש צורך בהסבר למה)

אל תבעט בכיסא שמולך באטובוס או תשים עליו רגליים כשמישהו נמצא שם (גם אם זה ממש מפתה. או שמישהו מעצבן נמצא שם)

אל תפדח את מכריך ותצעק ברחוב יאו. אשכרה החלקת על בננה? יא חתיכת פלופ  (לא נעים לכולנו)

עד כאן עצותי. מקווה שתחכימו

זה מנומס לעשות עם קש בועות בכוס של השוקו? 

לא כתבת שזה לא בסדר

חצי ממה שהיא עושה בבית זה להשתמש בחדר שלי בתור מרכזייה ולנסות לתקן את הסידור עבודה כי מישהו הבריז או משהו.

וזה מזעזע חחחח

"מנהג אבותינו- בידינו" 

(אני לא יודע אם כתבו אתזה לפני כי לא קראתי את כל התגובות)

גם זה פסוק נכון

אני התייחסתי לפסוק אחר

"דגי הים בידכם ניתנו"

אגב אצל אשכנזים זה לא עובד כי כתוב "ועצת ה היא סכו"ם"

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...