יד רכה מרפרת על מקלדת המחשב השולחני. עוד מעט, עוד שינוי קטן ונגמר היום. המחשב ננעל והכיסא מתרוקן.
תחושה קשה של ריקנות זורמת בחלל החדר. צלצול טלפון טורף את מחשבותיהם של הנוכחים אולם בעל המכשיר בוחר להשתיק אותו, ולשים אותו בכיס. הטלפון מנסה שוב את מזלו והפעם אפילו לא נענה בהשתקה. בסוף הוא מתייאש.
עוד 40 שניות והמפתח במתג ההתנעה, ולאחר שתי דקות של נסיעה אפשר לראות מתרחק את השער הצהוב של היישוב. לא היו טרמפיסטים הפעם.
מי שמסתכל במבט מאחור יראה כיצד רכב אחד שזוחל עולה לו על העצבים. שתי פניות חדות של ההגה והעניין נשאר מאחוריו. גם הפקק שבדרך כלל מפריע לפונים בגבעת אסף הלך לישון היום והתנועה הייתה חלקה.
לאן ?
לא יודעים. העיקר להתרחק. לברוח. להתאדות.
(טוב, בגוש דן לגמרי אפשר להתאדות)
עוד עקיפה אחת של משאית והמחוג מתייצב סביב 140 קמ"ש. הטלפון הסלולרי מגלה שהמחוג משקר והמהירות האמיתית היא קצת פחות מזה, אבל למי אכפת - העיקר להתקדם.
האוטו מנגן את "שני אורות בליל", בעת שהאוטו מאבד מהירות לקראת הפניה שמאלה בצומת המשטרה הבריטית, במקום הידוע מאז ומקדם בשם "נחל השודדים" (ואדי חרמיה).
למה משם? זאת הוא לא ידע.
עוד כמה קילומטרים של נסיעה בכביש המפותל, והגענו לכיכר. פניה ימינה בדרך המפותלת לכיוון יישובי מערב בנימין.
שוב רכב מזדחל, לחכות עד שתעבור המשאית ממול ושוב עקיפה. עוד כמה דקות נעבור את השער של היישוב עטרת.
באחד הפיתולים זה קרה. אבן מדוייקת נזקה לעבר הרכב ופגעה בנהגו. הנהג ניסה לייצב את ההגה עם היד שנשברה אולם ללא הצלחה. אבן נוספת פגעה ושברה את בסיס חגורת הבטיחות וקרעה אותה.
רדיוס הפניה לא הותיר לו כל סיכוי.
הנהג איבד שליטה והרכב, פורד פוקוס אם תהיתם, החל בנפילה מהירה לתהום, שחיכה לו כמה מאות מטרים מתחת. בהעדר חגורת בטיחות תקינה הוא עף מהרכב החוצה ומכה אחת מהסלע הקשה גמרה את העניין.
נהג תושב ביתילו שחזר הביתה התקשר למשטרה וניסה להסביר בעברית רצוצה את שראו עיניו.
רבע שעה אחר כך, קבוצות whatsapp של עיתונאים:
דוברות המשטרה (מחוז ש"י): בתאונת דרכים שאירעה בכביש 465 בין עטרת לחלמיש נהרג אזרח ישראלי. מחקירת התאונה על ידי בוחן התנועה של תחנת בנימין עולה כי בשל תקלה ברכב, איבד נהג הרכב את השליטה והידרדר לתהום.
המשטרה פתחה בחקירה, הודעה נמסרה למשפחה.
העיתון של מחר אפילו לא יתייחס.