אַתְּ עוֹמֶדֶת עַל הָהָר הַגָּבוֹהַ. יֵש בְּיָדַיִּךְ חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְשוֹפָר, וְיֵש בְּרֵיאוֹתַיִּך מֵלֹא הָאַוִיר שֶשָאַפְת עוֹד כְּשֶהָיִית לְמַטָּה.
וְהִנֵּה-הִגַּעְתּ אֶל הָהָר, וְכָל עָרֵי יְהוּדָה פְּרוּשׂוֹת לְפָנַיִךְ.
הֵם רָאוּ אוֹתָךְ עוֹלָה, הֵם בָּאוּ סְבִיבוֹתַיִךְ, נִמְצָאִים וְלֹא נִמְצָאִים.
הַחֲצוֹצְרוֹת הֵבֵאתְ כְּדֵי לְכַנֵּס אוֹתָם, אֶת אוֹתָם הָעוֹמְדִים כָּפוּף מוּלֵךְ. בְּאַלְפֵיהֶם, בְּרִבּוֹתֵיהֶם. יֵשׁ בָּהֶם הָרָצוֹן לִשְׁמֹעַ אוֹתָךְ, הֵם לֹא מְרֻכָּזִים. לְקוֹל פְּסִיעוֹתַיִךְ הֵם בָּאוּ, אֲבָל הֵם לֹא קַשֵּבִים,
כְּשָׁבִים.
אַתְּ עוֹמֶדֶת מוּלָם, כְּמוֹ נִשְקֵפֶת לְכֻלָּם, כְּמוֹ הֵם מִסְתַּכְּלִים בְּךָ. כְּאִלּוּ כְּבָר תָּקַעתְּ בַּחֲצוֹצְרוֹת וְכֻלָּם עָשׂוּ אֹזֶן כַּאֲפַרְכֶּסֶת. וְאַתְּ - אַתְּ נְבוֹכָה, מְבֻלְבֶּלֶת. נִרְאֶה כְּאִלּוּ שָׁכַחְתְּ מָה רְצוֹנֶךְ, לְשֵׁם מָה עָלִית.
וְעָרֵי יְהוּדָה-עֲסוּקִים אִישׁ אִישׁ בִּדְבָרַיו. חַשׁוּ אֶת נוֹכְחוּתֶךְ, בַּל תִּטְעִי. רַק לֹא מַמָּשׁ שָׂמוּ לֵב אֵלַיִךְ, לֹא הִסְתַּכְּלוּ בָּךְ.
וְאַתְּ- אַתְּ כְּבָר נְבוֹכָה, מַרְגִּישָׁה אֶת הַמַּחֲנָק בַּגָרוֹן, הַרְבֵּה יֵשׁ לָךְ לוֹמַר. וְהַפַּחַד הַזֶּה עַכְשָׁיו- הוּא מַמָּשׁ לֹא טוֹב לָךְ. אַתְּ יוֹדַעַת. הִגִּיעַ הַזְּמַן. הִגִּיעַ הַזְּמַן.
אַתְּ מַסְמִיקָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ מִתְעַלְּמִים מִמֵּךְ. אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֵין זֶה נָכוֹן. אֲבָל לְהוֹצִיא מִפִּיךְ הֶגֶה- בְּדַּל צְלִיל-אַתְּ לֹא מוֹצִיאָה. רֵיאוֹתַיִך מְלֵאוֹת אֲוִיר לִצְעֹק, מְבַשֶּׂרֶת, לִצְעֹק!- הָרִימִי בְּכֹחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת, אַל תִּרָאִי.