האמת שקשה לי להפריד

אולי זה קשור לזה שאני בת בכורה ויחידה

ומרגיש לי שהמקום שלי נלקח.

80% מהשיחות והאנרגיה בבית זה עליו ואיתו..

ואני מרגישה שעם כל הברכות והמתנות שה' נתן לי,

עד שאני לא נשואה או לפחות מאורסת,

אני קצת מפריעה לאנשים בעיניים...

יש לי משפחה מקסימה ואוהבת מאד מאד,

וזה ברור לי כל כך.

רק שזה מה שבשנה האחרונה אני מרגישה...

או שעשיתי השתדלות מינימלית ואפסית ממש.

די סמכתי על ההורים שלי שעבדו קשה עד שהם הרימו ידיים...

מתכוונת בע"ה לעשות השתדלות משמעותית גם בעניין הזה,

כן, אני באמת נזקקת וחסרה, ואשמח מאד מאד לעזרה!!

ולהפסיק לברוח מזה.

תודה לך!

ובעיקר על זה שאני נורמאלית....

רגועה עכשיו..

לפעמים זה מעמיס רגשית, מלחיץ ומבזבז מלא זמן!

תתנחמי בזה שיש לך יותר זמן לחשוב מה את רוצה.

ולא בטוח שכל מה שאת רואה כבנות ראויות גם הוא רואה כך, כנראה שגם לו קשה.

אני חושב שאם את רוצה להעלות את מפלס ההצעות זה ידרוש ממך להיות חלק מחברה שדומה לך מבחינה דתית וגם מבינה שאת רווקה. חברתיות מעלה את מפלס ההצעות פלאים, וכמובן גם תפילות

אני אישית בתקופה שאין לי כמעט הצעות, אחרי מלא זמן שהיה לי עומס. זה נותן לי זמן לנשום, ב"ה.

למרות שאצלי זה ברוב המקרים הצעות לא רלוונטיות בכלל

נ.ב, את בסדר גמור! למה שהתחושות שלך, שהם לגיטימיות מאוד (במיוחד כשאת מכירה בשליליות שבהן), יעידו עליך משהו?

לכולם עוברות המחשבות האלה בראש, זה טבעי וזה קורה. ובכלל אם כבר, אשרייך שאת מעיפה אותן החוצה!

במה שכתבת.

עודף הצעות זה באמת מסחרר,

ולכן אני כן רוצה שכבר יהיה לו טוב,

והוא ימצא את שלו,

בלי קשר לקושי שלי.

אני חברותית פלוס פלוס,

אבל עם חברות מכל הסגנונות,

ופח' מהסגנון המסויים שאני רוצה ומתחברת אליו.

שהוא די מצומצם..

וכנראה הכי קשה לי בכל פעם, להכיר בזה שאני בן אדם ולא מלאך..

פרפקציוניזם שכזה..

ולמה כל הבנות מאשימות את עצמן בפרפקציוניזם?

אני פשוט רוצה להיות מושלמת מידי...

פרפקציוניזם שהוא מגרעה הוא כזה שמוביל לבעיה רצינית (חוסר ביטחון עצמי, הערכה עצמית נמוכה, חוסר יכולת להשלים דברים). בשאר המקרים זה מרגיש שמי שאומר את זה פשוט לא מודע לחסרונות האמיתיים שלו

ואז בסוף אומרים שאנחנו חופרות ומנתחות וכו'...

או שאצלכם זה אחרי גמרא

ולנו זה טבעי??

אפילו לא קרוב

לקחתי את זה לכיוון של לחשוב מה נמצא מאחורי כל מילה,

במקום להתייחס למשפט כולו...

עודף ניתוח מוביל לתוצאה לא טבעית.

סתם הזכיר לי מישהו שכל  מילה שאמרתי לו,

לקח לכיוונים הזויים לגמרי.

זאת הסתכלות שכלית על העולם, זאת גם ככה תכונה גברית.

לא חושב שאני מפריז בה יותר מדי... מפריז במתינות

תודה על המחמאה

ואתם מהורהרים...

לא התכוונתי ש-זה- עודף ניתוח,

הזכרת את המילה ניתוח, אז זה הזכיר לי משהו מעצבן שהוזכר לעיל.

במידה הנכונה זו באמת אחלה תכונה.

ויש לי מלא מחמאות מהסוג הזה.

ככה פורום צריך להתנהל לדעתי העניה.

וזהו, באתי לגנוב לך את הפורום.

במיוחד כשיוצאים חזרה החוצה מהישיבה. כנראה שעל גבי הפורום זה יותר קשה

אבל ת'כלס,

כל משהו מוקצן לצד אחד הוא לא טבעי ולא בריא,

וצריך לבדוק מאיפה הוא נובע..

ואם לא, אז אחרי שהוא מחליט שכן, הוא מקבל כן.

אולי 3-4 אמרו לא...

ומגיע לו, הוא באמת בחור שווה וטוב, מלא מעלות חיצוניות ופנימיות וכ' וכ'

ועובד על עצמו, בצורה מאד מיוחדת ובולטת ולא רגילה.

מקווה שחלק זה ממני 

אבל זה עובדה.

הוא גם יותר במיינסטרים ממני,

אז זה סיבה נוספת.

אבל נשמע שאת אחות מצויינת, שכך את רוצה להילחם בתחושה טבעית כל כך בשביל אחיך. נשאר רק לאחל הצלחה.

בע"ה, וגם לך!

24 שע'....

זה מה שמדהים אותי, בכל פעם כשאני קצת עצובה או מיואשת יתר על המידה,

שעות עד יום אח"כ, ה' מראה לי שפשוט חבל... אפשר גם אחרת.

אבל היום זה היה שקוף.

הרגשתי בצהריים שכבר אין לי מושג מה מתאים לי ואם הוא באמת קיים, 

ואם הוא כן קיים, איך אני מגיעה אליו?? כל מי שניסה לשדך לי, לא מבין ומכיר את הסגנון...

ייאוש נחמד כזה.

ואז יצאתי עם אמא שלי  והיא התחילה לדבר איתי על עוד הצעה של אח שלי- 

ואז סיפרתי לה מה שאני מרגישה, ושקשה לי ואני מקנאה ורוצה גם הצעות טובות ובעיקר להרגיש שאני עושה להם נחת. 

והיא אמרה שמה לעשות, באמת לדבר על ההצעות ולבדוק אותן, עושה לה טוב ומחייה אותה....

מסתבר שלא אהבתי את התשובה הזו, אבל זה מה יש.....

בסדר היום שלי, רוב הזמן עובר עם אוכלוסייה חילונית או מסורתית, מה שרחוק מאד ממה שאני מחפשת,

היום הסתובבנו  עם אנשים מהמגזר, פגשנו מלא  וקיבלתי מילים טובות (איזה כייף זה, תגידו עוד פעם, לא שמעתי) 

ו'מה, את בטח יוצאת עם מלא... אה לא?? טוב. אז תקחי ת'שדכן הזה והזה- מלא שמות שבחיים לא הייתי מכירה...

הם מתעסקים בדיוק עם הסגנון שלך- יש!! אז הוא קיים!!

אז נכון, אל תבטחו בנדיבים, ולא מהם תבוא ישועתי- 

אבל הי!! ה' שולח לי עידוד ותקווה!!

ופתאום גם התבוננתי באמת על אמא שלי וראיתי עם כמה לחצים וטרדות היא מתמודדת,

אז ברור שלדבר על הצעות אופציונליות לנחת מהילדים, עושה לה טוב.

תצאי מעצמך ילדה, יש גם לאנשים סביבי תסכולים קשיים וייאוש...

את היום סיימנו בבי"ח, (בע"ה רפואה שלימה למי שצריך) 

ושוב לקבל פרספקטיבה ולהבין שיש דרך וקשיים לכל אחד,

והעיקר בחיים זה להתמודד (ולא להימלט מהתמודדות, כי תמיד תהיה אחת כזו)

להתמקד ולהגדיל את הטוב שיש, להשתדל לעשות טוב לאחרים סביבי

וכל דבר יבוא בזמנו המדוייק, אם רק אעשה השתדלות ואהיה באמת מוכנה,

וחבל להיות בצער ולנסות לדחוק את השעה.

אז נכון לאח שלי יש מלא הצעות,

ולי הרבה פחות,

ועדיין זה ניסיון שלו,

ואני רואה את הטוב, ואולי אפילו רוצה, בניסיון שלי,

ואני אתמודד, ואשתדל להיות בשמחה, כמו גדולה!!

מקווה לזכור את זה גם בהמשך, 

ברגעים של הנפילות שעוד יבואו בוודאי,

אבל לפח' אוכל לחזור למה שכתבתי ולהיזכר..

מודה לכם מאד על ההבנה, השתתפות והעזרה!! 

בשורות טובות לכולנו!!

שהקושי מתחיל כששוכחים את זה.

וכשאני מגדירה את עצמי לפי אירועים חיצוניים..

איך אמונה ובטחון זה הבייסיק של החיים האלה!!

אבל מסכימה שאם האדם יטפס בסולם שלו,

הוא כנראה יגיע רחוק יותר...

וכל ניסיון והתמודדות באים באמת כדי לנוסס ולהרים ולגדל אותנו,

ולא כדי שנברח מהם...

חיזקת!

שמשקים אותו והרבה זמן הוא לא צומח,

עד שהצמיחה היא בבום אחד למלוא הגובה??

יותר נכון בת אדם. 

בקיצור - מותר לך לחוש רגשות מעורבים ולרצות קצת יותר צומי גם אלייך. זה טבעי וזה אנושי וזה נצרך. 

ב"הצלחה!

אבל גם לא כייף לגלות רגשת כאלה ולהשלים עם זה שאני אנושית..

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.