אבל בסוף זה ישתלם לכם ולה

זו לא באמת שינה נורמלית בעגלה

הייתי שמה אותה במיטה כשהיא עייפה מאד,יושבת לידה קצת ויוצאת מהחדר,כל כמה דקות נכנסת מלטפת ויוצאת

היא פשוט רגילה שאת נשברת בסוף ומוציאה אותה.היא צריכה להבין שזה לא יקרה

זה ייקח כנראה כמה לילות והיא תתרגל,את צריכה סבלנות והנבנה עמוקה שזה הכי טוב בשבילה,גם אם היא בוכה הרבה

מיד.

אני לא טיפוס שיכולה לעבוד בשיטה הזאת  

תודה על המענה

נוח לה בעגלה והיא לא מבינה מה הבעיה בזה

אחרי שהיא תראה שאת מתעקשת,היא תבין שאין ברירה. מה עדיף 2 לילות קצת קשים עם בכי ואח"כ שתיכן ישנו נורמלי?או חודשים שלמים של חוסר שינה לאמא ולילדה ואמא שלא מתפקדת ומתמוטטת?

תודה רבה!

את בטוחה שיש לך מספיק חלב?, כי תינוקת שיונקת מספיק לא אמורה לקום בתדירות כזאת.

לפעמים זה מראה על חוסר בחלב או ירידה באיכות שלו ממילא הוא פחות משביע.

תנסי להעשיר את האוכל שלך. לאכול כף שקדייה כל יום וכדומה.

בנוגע לטקס השכבה - אני סבורה שזה גיל קצת צעיר בשביל טקס קבוע וסדיר לגמרי, ובוודאי שנורמלי שינויים כמו שעת מקלחת וכדומה. לדעתי היא עדיין קטנה קצת בשביל סדר יום קבוע לגמרי.

בנוגע לשינה בלול - צר לי, זה קשה לשנות הרגלים וזה באמת יכול להיות כמה לילות קשים של בכיות...

אם החלב שלך בטוח בסדר, הייתי מנסה לשלב את ההעברה בחזרה ללול ביחד עם להרגיל אותה להפסקות מסודרות.

כמובן שתהיי חייבת לגייס את בעלך בשביל לעשות את זה כי אחרת תתמוטטי. אחרי שהיא אוכלת ארוחה כמו שצריך, לא נותנים לה לאכול שוב לפני שעברו 3 שעות.

אבל כן הייתי בודקת את עניין החלב, כי ילד שבע כמו שצריך לא אמור לקום בתדירות כזאת.

בהצלחה והרבה כוח. תתפללי גם על זה...

אף פעם אני לא בטוחה... אבל בשאיבות בעבודה יש ב"ה מספיק, וגם ביום יום היא רגועה ושמחה וחייכנית כרגיל. (נגיד בימי שישי ושבת כשהיא איתי בבית, היא יונקת כל 3 שעות ואפילו יותר (כי אוכלת קצת גם מצוקים). אז לפי זה אין כל כך הגיון שדווקא בלילה לא ישביע אותה, נכון?

מה את מתכוונת בלהרגיל אותה להפסקות מסודרות? תוכלי קצת לפרט, בדיוק את זה אני צריכה לשמוע... טיפים מעשיים.

ואגב, היא לא בהכרח בוכה בלול, היא מתהפכת, משחקת, מחייכת, קוראת לי אם אני יואצת ולפעמים גם בוכה אם עזבתי את החדר (גיל של חרדת נטישה), ואם היא הולכת לישון כשאני בעצמי כבר במיטה בדרך לישון, אני לא מסוגלת להרדם כשהיא עדיין לא ישנה...

למה שאמרה ברכת ה'. אם יש מספיק אוכל היא לא אמורה לינוק כל חצי שעה/שעה.

היא התרגלה שאת המוצץ שלה, ואת חייבת להרגיל אותה שאת לא כי אחרת זה לא ייגמר.

אין ניסים בתחום הזה..

מה שאני מציעה זה כך: היא מתעוררת פעם ראשונה, אם עבר 3 שעות מאז שאכלה בפעם הקודמת - קדימה להניק אותה.

(יש ילדים שאוכלים כל 3 שעות עד גיל מאוחר גם אם אוכלים מספיק לפני השינה).

אם לא עברו 3 שעות - אל תתני לה, ואם את מתמוטטת ולא מצליחה להרגיע אותה - שבעלך יחליף אותך, ואל תישברי לפני שעוברים שלוש שעות.

אז יהיו כמה לילות קשים והיא תתרגל.

והכי חשוב, כמו שציינה ברכת ה' - הילדה מרגישה כמה את שלימה עם עצמך. אם לך ברור במאה אחוז שעכשיו לא מגיע לה אוכל והיא צריכה לישון, היא תבין את השדר, זה דברים שעוברים בתת מודע ואני מאוד מאמינה בהם.

הרבה הצלחה.

לעבור איזשהו תהליך...

צפוף בעגלה ולא נוח ולא נראה לי שבריא כל כך לישון שם...

מה את חושבת?

אהלן,

לגבי ההתעוררויות כל חצי שעה שעה לינוק- היא לא רעבה.. היא פשוט יודעת להירדם רק ע"י הנקה- אני טועה?

אם כן- היא מתעוררת בלילה (כל תינוק מתעורר בלילה, השאלה אם יודע לחזור לישון) ומשום שהיא יודעת להירדם ע"י הנקה, היא מחפשת לינוק... לכן היא צריכה ללמוד להירדם לבד.. 

גם אצלי זה היה ככה, התעוררה כל חצי שעה- שעה לינוק וזה היה סיוט.

אני הלכתי על פי שיטת "לילה טוב" זו שיטה שמלמדים את התינוק להירדם לבד ולא נותנים לו לבכות! בניגוד לשיטת החמש דקות וכד'.

אפשר כמובן ללכת עם יועצת שינה שתלווה אתכם, ואפשר לנסו לבד.. (אני עשיתי לבד, עדיין לא הגענו ללילה מושלם, אבל יש שיפור מטורף, יונקת פעם אחת או פעמיים בלילה, ולא נרדמת עם הנקה בתחילת הלילה..

אז יש תקווה.. תנסי אולי קצת לקרוא על שיטת לילה טוב..

אני מניחה אותה בעגלה אחרי שהיא מקולחת ושבעה, מחשיכה את החדר והיא נרדמת תוך מספר דקות לבד. 

ב"ה למדנו כבר מגיל צעיר, בעלי ואני, לזהות אצלה עייפות ולא לגרור את זה.

אני דווקא חושבת שההתעוררויות שלה בלילה והרצון לינוק זה כאב שיניים, לפי איך שהיא מוצצת ונושכת אותי.

תודה על התגובה, סתם מעניין לשמוע עוד על השיטה אני אנסה לקרוא.

קודם כל השיטה טוענת שתינוק מגיל חמישה חודשים יודע להירדם לבד, לכן אפשר מגיל חמישה חודשים להתחיל ולא לפני.

הרעיון הוא לעשות טקס שינה קטן, אחרי האוכל, לכבות את האור, להגיד לילה טוב ולהכניס למיטה. 

אם התינוק בוכה- להרים, לחבק, להרגיע ולהחזיר למיטה (ולא מדברים עם התינוק בשלב  הזה) אם בוכה שוב- להרים וככה יויו, עד שהוא רגוע במיטה ונרדם. אז בפעמים הראשונות התינוק לא רגיל לזה, וזה יכול לקחת זמן.. ואחכ משתפר פלאים..

לשיטה יש ארבעה שלבים- שלב ראשון, מניחים יד על תינוק, יש מגע, כל הזמן עד שהוא נרדם.

שלב שני- יושבים לידו בלי מגע, שלב שלישי- יושבים על יד הדלת, שלב רביעי- מניחים במיטה ויוצאים מהחדר.

ואם מתעורר במהלך הלילה- מחזירים לישון באותה שיטה- מרימים, מרגיעים ומחזירים למיטה- אלא אם כן זה הזמן לאכול ואז מאיכלים. 

זה בגדול..

כל תזוזה שלנו בחדר מעירה אותה...

היא נתנה לי מרווח של שעה וחצי- שעתיים

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)

רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי

(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)

לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.

לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל

מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.

מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

את בתוך המערבולת הרגשית כרגע, וזה ברור שהראש רץ לכל המחשבות האלה אבל זה לא רלוונטי כרגע. חכי קצת, תתאוששי, תנשמי, ואח"כ תעשי חושבים ממקום אחר.

וחיבוק על ההפלה❤️‍🩹, כל מה שאת מרגישה עכשיו נורמלי מאד❤️.

לדעתי המחשבות על עוד ילד כן או לא, זה לא הזמן עכשיו.

בכל מקרה כרגע את לפני גרידה ולהבנתי ייקח עוד כמה שבועות או חודשים עד שהגוף יחזור לעצמו

אני במקומך הייתי מניחה את זה.

תשקלו את זה שוב כשזה יהיה רלוונטי.

ואני חושבת שאת מאוד נורמלית עם התחושות שלך.

וזה קשר ישיר לקושי בהריון.

בעצמי עברתי בהריון הראשון הריון סיוט עם היפרמזיס קשוח

וכל פעם שהגעתי לאולטרה סאונד בהריון ידעתי שאם יגידו שהעובר בלי דופק או משהו כזה

יהיה בי חלק שישמח שהקושי המטורף הזה הסתיים.

ב"ה ההריון הסתיים בידיים מלאות אבל אני ממש מבינה את התחושה שלך.

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש

ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....

וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..

עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו

(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)

התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.

אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.

אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה