תינוקת שנרדמת רק בעגלה, מתעוררת מלא בלילה, אני על סף שבירהמק"ר

צריכה כל כך את העיצות שלכן!

 

בת 8 חודשים,לפני כחודשיים מסיבה כלשהי היתה צריכה לישון בעגלה כמה ימים, התרגלה לזה וזהו.

נרדמת רק בעגלה,מה שלא ניסתי לא עבד.

מילא זה שתרדם ואני אעביר אותה, אבל היא גם ישנה הרבה יותר טוב בעגלה, בלילות שאני לא מעבירה יש ל מרווחים יותר גדולים (ועוד רגע פירוט על המרווחים) ובלילות שכן ישנה בלול- מתעוררת המון.

 

ועכשיו פירוט על ה"מרווחים":

היא מתעוררת המון המון המון בלילה, ברמה שזה כבר נהיה לי קשה, אני לא מתפקדת! יכול להיות גם כל חצי שעה, כל פעם יונקת או קצת או מלא וחוזרת לישון, אבל אני כבר לא מסוגלת נפשית...

כשהיא עושה איתי חסד היא נותנת לי מרווחים של שעתיים...

 

ניסינו: לתת ארוחה מוצקים לפני השינה, לתת דייסת שיבולת שועל (הגברת לא אוהבת), חשבנו שיניים אז לתת אקמול לפני השינה ולמרוח ג'ל, לא לתת לה לישון הרבה אחה"צ, להוציא אותה מהחדר שלנו, טקס שינה קבוע, כלום כלום לא עזר!!

 

אולי כתבתי קצת מבולגן אז ככה:

1. יש רעיון איך להרגיל אותה לישון בחזרה בלול?

2. איך אתן מוציאות את הקטן התורן מהחדר? היה לי ממש קשה נפשית וטכנית (כל פעם ללכת לדחוף מוצץ, להניק, לראות שלא מכסה את עצמה וסתם לעבור לראות שהכל בסדר...), אשמח לטיפים בעניין.

3. מה אתן עושות עם טקס שינה במקרים שיש דברים שוברי שגרה? (עשתה קקי אז מקלחת אותה יותר מוקדם, יוצאים אז המקלחת והשעת שינה משתבשים, אכלה משהו מלכלך וצריכה מקלחת הרגע וכד', זה קורה הרבה...)

4.מה עושים עם הלילות, זה בעיקר הבעיה שלי, יש לכן רעיונות שלא חשבתי עליהם עדיין? או טיפים איך ליישם את מה שכתבתי למעלה שניסתי?

5. זה עובר מתישהו? הצילו אני עייפה, זה כל מה שישי לי במוח!

 

ואגב, בעלי מנסה לקום אליה הוא, זה לא עוזר, היא צורחת עד שאני לוקחת אותה...

 

תודה מראש, תבורכנה!
 

לדעתי אין דרך להרגיל אותה בלי לקחת בחשבון שהיא תבכה הרבהלמה לא123

אבל בסוף זה ישתלם לכם ולה

זו לא באמת שינה נורמלית בעגלה

הייתי שמה אותה במיטה כשהיא עייפה מאד,יושבת לידה קצת ויוצאת מהחדר,כל כמה דקות נכנסת מלטפת ויוצאת

היא פשוט רגילה שאת נשברת בסוף ומוציאה אותה.היא צריכה להבין שזה לא יקרה

זה ייקח כנראה כמה לילות והיא תתרגל,את צריכה סבלנות והנבנה עמוקה שזה הכי טוב בשבילה,גם אם היא בוכה הרבה

ברוב המוחלט של הלילות היא נרדמת בעגלה ואני מעבירה אותה ללולמק"ר

מיד.

אני לא טיפוס שיכולה לעבוד בשיטה הזאת  

 

תודה על המענה

תראי,היא בת 8 חודשים היא לא מבינה מילים,היא מבינה מעשיםלמה לא123

נוח לה בעגלה והיא לא מבינה מה הבעיה בזה

אחרי שהיא תראה שאת מתעקשת,היא תבין שאין ברירה. מה עדיף 2 לילות קצת קשים עם בכי ואח"כ שתיכן ישנו נורמלי?או חודשים שלמים של חוסר שינה לאמא ולילדה ואמא שלא מתפקדת ומתמוטטת?

אבל אשמח להחכים אולי יש איזשהו פתרון אחר?למה לא123


מבחינתי זה פתרון אחרון, אולי יהיה פה למישהי רעיון אחר....מק"ר

תודה רבה!

עוקבת .. אשמח גם להחכים ולך מק"ר מאחלת בהצלחה!!!אמא לגוזלים
אמן! גם לךמק"ר


רק לוודאחצי שליש

את בטוחה שיש לך מספיק חלב?, כי תינוקת שיונקת מספיק לא אמורה לקום בתדירות כזאת.

לפעמים זה מראה על חוסר בחלב או ירידה באיכות שלו ממילא הוא פחות משביע.

תנסי להעשיר את האוכל שלך. לאכול כף שקדייה כל יום וכדומה.

בנוגע לטקס השכבה - אני סבורה שזה גיל קצת צעיר בשביל טקס קבוע וסדיר לגמרי, ובוודאי שנורמלי שינויים כמו שעת מקלחת וכדומה. לדעתי היא עדיין קטנה קצת בשביל סדר יום קבוע לגמרי.

בנוגע לשינה בלול - צר לי, זה קשה לשנות הרגלים וזה באמת יכול להיות כמה לילות קשים של בכיות...

אם החלב שלך בטוח בסדר, הייתי מנסה לשלב את ההעברה בחזרה ללול ביחד עם להרגיל אותה להפסקות מסודרות.

כמובן שתהיי חייבת לגייס את בעלך בשביל לעשות את זה כי אחרת תתמוטטי. אחרי שהיא אוכלת ארוחה כמו שצריך, לא נותנים לה לאכול שוב לפני שעברו 3 שעות.

אבל כן הייתי בודקת את עניין החלב, כי ילד שבע כמו שצריך לא אמור לקום בתדירות כזאת.

בהצלחה והרבה כוח. תתפללי גם על זה...

וואי כמה אני מתפללת על זה...מק"ר

אף פעם אני לא בטוחה... אבל בשאיבות בעבודה יש ב"ה מספיק, וגם ביום יום היא רגועה ושמחה וחייכנית כרגיל. (נגיד בימי שישי ושבת כשהיא איתי בבית, היא יונקת כל 3 שעות ואפילו יותר (כי אוכלת קצת גם מצוקים). אז לפי זה אין כל כך הגיון שדווקא בלילה לא ישביע אותה, נכון?

 

מה את מתכוונת בלהרגיל אותה להפסקות מסודרות? תוכלי קצת לפרט, בדיוק את זה אני צריכה לשמוע... טיפים מעשיים.

 

ואגב, היא לא בהכרח בוכה בלול, היא מתהפכת, משחקת, מחייכת, קוראת לי אם אני יואצת ולפעמים גם בוכה אם עזבתי את החדר (גיל של חרדת נטישה), ואם היא הולכת לישון כשאני בעצמי כבר במיטה בדרך לישון, אני לא מסוגלת להרדם כשהיא עדיין לא ישנה...

אני מתכוונתחצי שליש

למה שאמרה ברכת ה'. אם יש מספיק אוכל היא לא אמורה לינוק כל חצי שעה/שעה.

היא התרגלה שאת המוצץ שלה, ואת חייבת להרגיל אותה שאת לא כי אחרת זה לא ייגמר.

אין ניסים בתחום הזה..

מה שאני מציעה זה כך: היא מתעוררת פעם ראשונה, אם עבר 3 שעות מאז שאכלה בפעם הקודמת - קדימה להניק אותה.

(יש ילדים שאוכלים כל 3 שעות עד גיל מאוחר גם אם אוכלים מספיק לפני השינה).

אם לא עברו 3 שעות - אל תתני לה, ואם את מתמוטטת ולא מצליחה להרגיע אותה - שבעלך יחליף אותך, ואל תישברי לפני שעוברים שלוש שעות.

אז יהיו כמה לילות קשים והיא תתרגל.

והכי חשוב, כמו שציינה ברכת ה' - הילדה מרגישה כמה את שלימה עם עצמך. אם לך ברור במאה אחוז שעכשיו לא מגיע לה אוכל והיא צריכה לישון, היא תבין את השדר, זה דברים שעוברים בתת מודע ואני מאוד מאמינה בהם.

הרבה הצלחה.

אני מבינה, אבל...מק"ר
מה עושים כשהיא צורחת כל כך?
היא יודעת לעשות את זה... ואם היא לא נרגעת? לתת לה לבכות 3 שעות? אם היא תרדם מתוך בכי אני זאת שלא ארדם מהמצפון...

תודה על הפירוט! אני כנראה צריכה חיזוקים בעניין
ראי תגובתה של ברכת ה. אין לי מה להוסיף. בהצלחה חצי שליש


תודה גם לךמק"ר


הנקה זה לא צורך אוכל בהכרחברכת ה
העובדה שהיא קמה הרבה וגם יונקת כשקמה זה לא אומר שהיא רעבה או שיש בעיה בחלב.
היא קמה כי אין לה הרגלי שינה טובים. והיא התרגלה לקבל הנקה בתור משהו מרגיע ומנחם.
ולפותחת- אישית לא הייתי נותנת הנקה בכל פעם שמתעוררת.
בגיל זה לרוב לא צריך לאכול יותר מפעמיים במשך הלילה. נניח אולי 3 פעמים אבל לא כל חצי שעה או שעה!
לא אציע איך לעשות את השינוי כי אני דוגלת בשיטה שאת לא, אבל לדעתי זה צריך להיות הכיוון. שאת תהיי בטוחה ורגועה לגבי הצרכים שלה- שטוב ונכון לה לישון במיטה ולא בעגלה, שטוב ונכון לה לאכול איקס פעמים בלילה ולא יותר. כשלך יהיה ביטחון ואמון מלא בצרכים שלה וביכולת שלה לחזור לסדר תקין יקל עלייך לפעול בדרך שמתאימה לך להשגת המטרה.
בהצלחה!
אני אשמח אם תוכלי כן לפרטמק"ר
מה את מציעה?
קשה לי עם בכי של תינוקות בקטע שהוא ממושך ושהתינוק נראה כבר גמור מזה...
אני אשמח לשמוע עיצות איךלא להגיע למצב כזה או מה אתן עושות אז?
ובכל לשמוע מה את מציעה במקום הנקה? מוצץ?
שיר/נדנוד/ליטוף לא מזיז לה כשהיא מתוך שינה ורוצה אותי...
תראיברכת ה
לא מזיז לה זה עניין של שדר והתרגלות. זה היא לא מגיבה לזה כי היא למדה שעי המשך בכי בסוף היא תקבל את מה שהיא רגילה. ברגע שתבין שלא, ציק צק היא תתרגל למשהו אחר.
מה שאני עושה זה לשבת לידה ליד המיטה, בחדר החשוך, מדברת, מלטפת, מסבירה, מציעה מוצץ (כשהבכי חזק זה לא עוזר אבל באיזשהו שלב מתחילים להרגע ומוכנים לקחת). נכון בפעם הראשונה זה יכול להיות ממושך מאוד 40 דקות או שעה, אבל בסוף נרגעת, נשכבת, נרדמת.
אז יש בכי, אבל לא התעלמות שלי ממנה ומהבכי. אני לידה מדברת ומסבירה ומלטפת וכו.
פעם הבאה באותו לילה כבר יהיה אולי קצר יותר ותוך 2-3 לילות מנסיון שלי זה מסתדר.
ואני חושבת שהייתי עושה ביחד את התהליך גם מעבר למיטה וגם אי מתן הנקה.
ומנסיון שלי קל יותר בחדר אחר ולא בחדר ההורים.
בהצלחה!
תודה על הסבלנות והמענה! נראה שגם אני וגם היא צריכותמק"ר

לעבור איזשהו תהליך...

מעייף.....למה מפריע לך שהיא תישן בעגלה?יעל מהדרום
כרגע לא מפריע לי כלום.. העיקר שתישן, אבל זה נורמלי?מק"ר

צפוף בעגלה ולא נוח ולא נראה לי שבריא כל כך לישון שם...

מה את חושבת?

לפי דעתי זו בעיה התנהגותיתלמה לא123


אני הייתי משאירה שם, כדי לישון טוב....יעל מהדרום
אם נח לה ולך מה אכפת לך מה נורמלי?דבורית
טוב לה בעגלה שתישן שם
יכול להיות שהצפיפות תורמת לה לבטחון, כמו כירבול כזה. ואילו הלול רחב לה מידי
ותינוקות יונקים אכן קמים בלילה, זו תופעה נפוצה..
אולי כדאי ייעוץ שינה..?rm

אהלן,

לגבי ההתעוררויות כל חצי שעה שעה לינוק- היא לא רעבה.. היא פשוט יודעת להירדם רק ע"י הנקה- אני טועה?

אם כן- היא מתעוררת בלילה (כל תינוק מתעורר בלילה, השאלה אם יודע לחזור לישון) ומשום שהיא יודעת להירדם ע"י הנקה, היא מחפשת לינוק... לכן היא צריכה ללמוד להירדם לבד.. 

גם אצלי זה היה ככה, התעוררה כל חצי שעה- שעה לינוק וזה היה סיוט.

 

אני הלכתי על פי שיטת "לילה טוב" זו שיטה שמלמדים את התינוק להירדם לבד ולא נותנים לו לבכות! בניגוד לשיטת החמש דקות וכד'.

אפשר כמובן ללכת עם יועצת שינה שתלווה אתכם, ואפשר לנסו לבד.. (אני עשיתי לבד, עדיין לא הגענו ללילה מושלם, אבל יש שיפור מטורף, יונקת פעם אחת או פעמיים בלילה, ולא נרדמת עם הנקה בתחילת הלילה..

 

אז יש תקווה.. תנסי אולי קצת לקרוא על שיטת לילה טוב..

דווקא במקרה שלנו לא ככה, היא נרדמת לבד, בלי הנקהמק"ר

אני מניחה אותה בעגלה אחרי שהיא מקולחת ושבעה, מחשיכה את החדר והיא נרדמת תוך מספר דקות לבד. 

ב"ה למדנו כבר מגיל צעיר, בעלי ואני, לזהות אצלה עייפות ולא לגרור את זה.

 

אני דווקא חושבת שההתעוררויות שלה בלילה והרצון לינוק זה כאב שיניים, לפי איך שהיא מוצצת ונושכת אותי.

 

תודה על התגובה, סתם מעניין לשמוע עוד על השיטה אני אנסה לקרוא.

 

את יכולה לכתוב קווים כלליים של השיטה?למה לא123


זה נשמע גם שיניים - קשה קשה, אבל עובריפעת 177


כמה נקודות על השיטהrm

קודם כל השיטה טוענת שתינוק מגיל חמישה חודשים יודע להירדם לבד, לכן אפשר מגיל חמישה חודשים להתחיל ולא לפני.

הרעיון הוא לעשות טקס שינה קטן, אחרי האוכל, לכבות את האור, להגיד לילה טוב ולהכניס למיטה. 

אם התינוק בוכה- להרים, לחבק, להרגיע ולהחזיר למיטה (ולא מדברים עם התינוק בשלב  הזה) אם בוכה שוב- להרים וככה יויו, עד שהוא רגוע במיטה ונרדם. אז בפעמים הראשונות התינוק לא רגיל לזה, וזה יכול לקחת זמן.. ואחכ משתפר פלאים..

לשיטה יש ארבעה שלבים- שלב ראשון, מניחים יד על תינוק, יש מגע, כל הזמן עד שהוא נרדם.

שלב שני- יושבים לידו בלי מגע, שלב שלישי- יושבים על יד הדלת, שלב רביעי- מניחים במיטה ויוצאים מהחדר.

ואם מתעורר במהלך הלילה- מחזירים לישון באותה שיטה- מרימים, מרגיעים ומחזירים למיטה- אלא אם כן זה הזמן לאכול ואז מאיכלים. 

זה בגדול..

 

נשמע מעניין השיטהמק"ר
ממש כאילו אני כתבתי..ושוב אתכם
גם לי נשמע שהיא לא רעבה, תינוק בגיל הזה לא מתעורר כל כך הרבה מרעב.
היא מחפשת את ההנקה בשביל צורך אחר- אם בשביל להירדם חזרה, או לפחות להירגע; יכול להיות שבאמת כמו שאת כותבת היא כן נכנסת ללול ערה ונרדמת לבד, אבל היא רגילה להנקה לפני כן שמרגיעה אותה, ובעצם היא לא מכירה אפשרות שלא להירגע בלי זה כשהיא מתעוררת. כי עד היום תמיד כשהיא התעוררה בלילה הנקת אותה.

אנחנו עשינו תהליך מדהים עם יועצת בשיטת "לילה טוב" ואני מאוד מאוד ממליצה.
התינוק לומד להירדם עצמאית לגמרי, וזה משפיע פלאים גם על היום וגם על הלילה. זה אגב גם ממש עוזר דווקא בזמנים שהשגרה נשברת - יש לו איזשהן עוגן והוא מבין מתי מצופה ממנו להירדם, הוא לא בחוסר ידיעה מה קורה..
מה שיפה בעיניי בשיטה הזו היא שלא עוזבים את הילד. כשהוא בוכה- את איתו. והוא יבכה, כי קשה לו לשנות את ההרגלים ובהתחלה הוא לא מבין מה קורה. אבל את איתו ומחבקת אותו וגם אם זה לא קל, הוא מרגיש שלא עזבת אותו.
דבר שני שיפה זה ההדרגה. השיטה עובדת ב4 שלבים כך שהיא מאוד הדרגתית והילד מהר מאוד נכנס לזה כי זה לא ב"בום".
אנחנו ממש ראינו שיפור תוך כמה ימים, זה היה לא יאומן.

לגבי שיניים, קשה לדעת שזה זה. אנחנו כבר מספר פעמים בחודשים האחרונים ראינו סימנים שנראים כאבי שיניים, ועד היום אין עדיין שן אחת
כך שלא הייתי מסתמכת על זה, אלא אם כן היית אומרת שכששמתם ג'ל היה שיפור משמעותי.
גם אנחנו כבר הרבה זמן עם שיניים והן לא יוצאות....מק"ר
החניכיים נפוחות מאוד, גם רופאת ילדים שבדקה אותה באזור החגים, בלי קשר, ציינה את זה.

הג'ל עוזר כמו שהוא עוזר, חכמה דקות וזהו...
גם אצלינו, נפיחות והכלושוב אתכם
לדעתי הג'ל אמור לעזור יותר אם זה שיניים. מה שהוא עוזר לכמה דקות זה פשוט כי זה טעים להם..
אני לא חושבת שתקופה כזאת ארוכה היא מתעוררת מזה.
מה גם שאת מתארת שזה תקופה ארוכה שהיא מתעוררת הרבה..
באמת בעיניי שווה לכם כ"כ לעשות איתה תהליך בנושא הזה, בין אם יחד עם יועצת ובין אם לבד, זה פשוט הבדל עצום לפני ואחרי. מגיע לך להיות עם כוחות בבוקר! וגם לה מגיעה שינה טובה איכותית ורצופה..
אל דאגה היא משלימה את השינה מצויין אצל המטפלת מק"ר


זה מעולהושוב אתכם
אבל זה לא תחליף לשנת לילה..
וגם בשבילך זה כדאי..
חבל לוותר. ממליצה להשתמש באחת השיטות שנתנו פה, rm, ברכת ה' וכו'. הכיוון הוא אותו כיוון
אני אשמח לשמוע מה דעתכם גם לגבי להוציא אותה מהחדרמק"ר
כמה עוזר?
ואיך אתן שורדות את זה טכנית?(עזבו נפשית)
גם אני מאוד חששתיושוב אתכם
אבל המעבר לחדר אחר היה יחד עם התהליך של השינה כך שמספר הקימות בלילה פחת משמעותית במקביל.
אם זה ללכת עוד כמה צעדים אבל לקום רבע מהפעמים- זה עדיף
למה להוציא?דבורית
זה מפריע לך?
אני ישנה טוב יותר כשהם קרובים אליי כל תקופת ההנקה. עד גיל שנתיים לערך
גם בעלי וגם אני בתחושה שהשינה שלה מאוד קלהמק"ר

כל תזוזה שלנו בחדר מעירה אותה...

לא קראתי הכל,מוריה
אבל אני לא רואה בעייתיות שהיא ישנה בעגלה.
כנראה שזה מה שטוב לה כרגע.
ואם היא מצוננת, אז בכלל ממש הגיוני שנח לה שם.
היא לא מצוננת, אבל טוב לשמוע שאתן לא חושבות שזה משונהמק"ר


רגע. לא הצלחתי לעקוב- בעגלה היא ישנה טוב מבלול?מוריה
או שגם שם היא לא ישנה טוב?
היא ישנה יותר טוב, בוא נגיד שבלילות שכן השארתי אותה בעגלהמק"ר

היא נתנה לי מרווח של שעה וחצי- שעתיים

אז לא הייתי רצה להוציא אותה.מוריה
לפחות עד שלא יהיה לך ממש כח לעבוד על זה..
לדעתי כדאי להרגיל למיטהrm
ולא לעגלה.. בעגלה לא נוח לה, לא יכולה להסתובב וכדומה..
אגב, מאז השיטה, היא התחילה לישון גם על הבטן- מעצמה..
אבל שיקול שלכם כמובן, ולדעתי, כשיש החלטה על משהו, תלכו על זה בכל הכח, גם אם לתינוקת יהיה קשה, ואתם יודעים שזה טוב לה, תאמינו בדרך שלכם, תהיו רגועים, והיא תלך אתכם..
לגמרי מסכימהושוב אתכם
אם תלכי על שיטה שמתאימה לך מתוך ביטחון שזה טוב לה ולך, יהיו לך בע"ה מרווחים הרבה יותר גדולים משעתיים..
זה יעשה לכם רק טוב, בטח אם כמו שכתבת בשרשור אחר, אתם מנסים להכנס שוב להריון.. הריון מצריך כוחות
את קוראת את המחשבות שלי? מק"ר
זה מה שעבר לי בראש אתמול בלילה.... מה נעשה אם נגלה עכשיו הריון...

ב"ה יש ילדה מהממת ורגועה שבמשך היום מפצה על החוסר שינה בלילה.... אבל בלילה החוסר מורגש וזה לא קל

אני אתן לבעלי לקרוא מה שכתבתן, יש לנו עבודה עצמית לעשות.

נקודה מעניינת, הילדה בתור תינוקת קטנה, למעשה עד שחזרתי מחלד, ישנה בין 7-9 שעות רצוף בלילה! מגיל חודש וקודם לכן 5 שעות.

אח''כ ירדה לשלוש והיו תקופות שגם ריווחה לימד שעות, אבל ככה לא היה...
אולי היא מפצה על הזמן שאתן לא ביחד ביוםיעל מהדרום
לק"י

גם הגדול שלי היה מתעורר מלא, אבל לא נראה שכמו שאת מתארת.
חחושוב אתכםאחרונה
אני לא יודעת מתי חזרת מהחלד, היועצת שאנחנו נעזרנו בה, אמרה לנו שסביב גיל 4 חודשים הרבה פעמים יש פתאום משבר והילד לא ישן רצוף כמו שהיה רגיל.
ואז מניקים אותו כל פעם שהוא מתעורר, כי ככה רגילים מכשהוא קטן, ומכאן הדרך להתעוררויות רבות- קצרה ביותר.
אני כל כך מתעקשת להמליץ כי זה באמת שינה לי את החיים ונתן לי כוחות. אין לי אינטרסים
ירושלמיות עזרתכןניק חדש2

לא קשור להיריון ולידה אבל אין לי איפה לשאול

אנחנו יוצאים מחר בע"ה לטייל קצת במדרחוב בירושלים.

איפה אפשר לחנות עם רכב?

חניון אגריפס עוד קיים?

לא נסעתי שנים לירושלים

אני חונה בחניון ממילא בד''כמתיכון ועד מעון

משם יש רכבת לאן שרוצים

בעיה שאין לי רב קוניק חדש2

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אפשר לשלם באפליקציהמתיכון ועד מעון

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

את יכולה לשלם באחת האפליקציות פנגו, מוביט וכוחילזון 123

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

אני חושבת שאפשרהשם שלי

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

עקרונית אפשר לשלם ברב קו אחד על שני אנשיםמתואמת

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אפשר לקנות רב קורקאני

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

בעיקרוןבשורות משמחות

אם אין חוזה מיוחד ברב קו אז כן

מעבירים במכשיר ומוסיפים )יש סימון של +( על עוד נוסע

באפליקציה של מוביט יותר נוח לשלם על 2 גם לא צריך להעביר במכשיר בכלל

אפשר לחנות לאורך הרכבת בכיכר דניה ןעד הר הרצל ששם יש חניון ייעודי לנוסעי הרכבת

וגם אפשר לחנות בתוך שכונות שקרובות לרכבת כמו קרית יובל

לדייק: אין תחנת רכבת קלה בממילא. רק אוטובוסים.אלישבע999

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

תודה לכולןניק חדש2

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

יש מלא חניונים בעיר, יש באגריפס, יש שוקניון, לאבית פרטי

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

אוקיניק חדש2

תודה רבה

בגבעת המבתררקאני

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

מקווה שלא מסוכן שםניק חדש2

למה מסוכן?רקאני

ערבים וכוניק חדש2

לא זה לא איזור בעייתי...טארקו

רציתי להמליץ על זה גם

ואם מגיעים מדרום אז בהר הרצל גם יש חניון חנה וסע גדול

ראיתי שכתבת שאין לך רב קו

אפשר לשלם עם מלא אפליקציות(רק תורידי מראש ותראי שעובד לך כי ברכבת אין זמן להתחיל להוריד וכו לפני שמגיע פקח)

מוביט/פנגו/סלופארק/אג/יש עוד אבל נראה לי שזה מספיק

החניונים במרכז העיר יקרים.. בהר הרצל יש בחינם וגםאוהבת את השבת

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

אני לא אשכח בע"הניק חדש2

היום הפנגו חכם כבר חחח

הכוונה ברכבת הקלה, הרבה שוכחים ונקנסים...אוהבת את השבת

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

חניה בהר הרצל חינם.יהושבעט7אחרונה

מי שמשתמש ברכבת יכול לחנות בחניון בהר הרצל

משם הגעה ברכבת.

איך פוגשים משפחה כ"כ קרובה אבל כ"כ רחוקה?אנונימית בהו"ל

שאני לא מסוגלת להסתכל להם בפנים בכלל

בגלל שאנחנו עוברים תקופה לא פשוטה עם אחד הילדים ונמצאים

הרבה בבתי חולים

והם-מתעלמים.

לא טלפון,לא הצעת עזרה

זה פוגע במקום הכי עמוק שיש.

ויש לנו כמה מפגשים שחמי וחמותי יוזמים בחופש ואנחנו אמורים להגיע

ולא מסוגלת לשבת ולצחוק איתם כרגיל כשהם מתעלמים בצורה כזו מופגנת.

כולם יודעים כמובן מה אנחנו עוברים.

כמה אפשר להיות מגעילים?

רק מעירה בזהירותדיאט ספרייט

שלפעמים אנחנו בטוחים שאנשים יודעים ומכירים ובסוף לא.

למשל בהריון הראשון שלי (שהיה באמת לפני הרבה שנים) הייתי בטוחה שאמא שלי סיפרה לאחים שלי ולא הבנתי למה אף אחד לא מתקשר לאחל לי.

כשבדיעבד הסתבר שאמא שלי לא סיפרה לאף אחד כי לא הבינה ממני במפורש שניתן כבר לשתף.

יכול להיות שחמך וחמותך יודעים, אבל לא שיתפו את האחים של בעלך.

אולי שווה להתעניין בנושא.

לא! הם יודעים זו תקופה ארוכה מאודאנונימית בהו"ל

ומשהו שקשה עד בלתי אפשרי להתעלם ממנו

אני מבינהדיאט ספרייט

אין לי תובנות

שולחת חיבוק

הם מבינים עד הסוף את המשמעות? שצריך עזרה?ירושלמית במקור

(אני בטעות עלולה הייתי לחשוב שצחוקים כרגיל זה אולי מה שאתם צריכים ושאין הרבה מה לעשות...)

כן מבינים מאודאנונימית בהו"ל

נוח להם להתעלם. אופי כזה

וואו. דבר ראשון חיבוק ענק על התקופה!!!אוהבת את השבת

בע"ה שיהיה לכם מלא בריאות מהר מהר!!!!!

דבר שני, זה ככ קשה בלי תמיכה,

וברור שלפגוש את המשפחה מציף את זה....

זה באמתצורך ככ בסיסי, אבל כנראה שצריך להשלים שלא יגיע מהמשפחה, ואולי כדאי להשקיע, ובטוח שזה קשה, בלמצןא עמותות שיכולות לעזור בליווי ותמיכה רגשית... להבין שישלך כאן צורך אמיתי ולדאוג למלא אותו...

וכמה שזה קשה לעשות את זה אבל זה חשוב!!!!

ואם לא עמותה, אז ליווי מקצועי של איש מקצוע שנותן כלים ועוזר למצוא דרך ...

ודבר שלישי, יכול להיות שלנתק את הקשר עם המשפחה,

או לבוא למפגשים המשפחתיים יכביד עליכם יותר...

בסוף להיות חלק מהמשפחה נותן הרבה לכם ולילדים

ונתק מכביד ילדכם ועליהם

ולכן עדיף אולי ממש לנסןת לחשוב חכם ולא לחשוב צודק ולהתעלם מההתעלמות...

אפשר לנסות, וזה ממש קשה.. להגיד לעצמךשבעצם אי אפשר לדעת אם עובר עליהם משהו, סוג של "אל תקיןאדם עד שתגיע למקומו" וברור שזה ממש ממש קשה אבל יכול אולי דווקא לעזור לך להתמודד עם ההתעלמות....

מקווה שהועלתי

וחיבוק ענק!!

וואו כמה שזה קשה!!!!

אפשר תשובה קצת אחרת?דיאן ד.

אני מהצד השני,

גיסתי עוברת תקופה מאוד מורכבת עם הרבה בדיקות ואשפוזים חוזרים ונשנים.

אני בעצמי מתקשרת 'יחסית' הרבה להתעניין ולשמוע מה שלומה.

אני יודעת ששאר המשפחה פחות. אבל אני מבינה אותם.

גיסתי הזאת לא מתקשרת כמעט בחיים לאף אחת מהגיסות.

היא לא מתעניינת באחרים והיא גם לא משתפת על ההתמודדות שלה.

היא ובעלה בחיים לא משתתפים באירועים משפחתיים, תמיד מבריזים, לפעמים עם תירוצים, לפעמים אפילו לא טורחים לתרץ את עצמם.

פשוט לא מגיעים ולא עונים אח"כ לטלפונים.

פעם דיברתי איתה ואמרה לי מה כולם יודעים...

אמרתי לה שממש לא. אף אחד לא יודע.

כי אם היא לא מתקשרת לספר ולשתף אז לא יודעים.

חמותי לא משתפת וגם בעצמה הידע שלה די מוגבל, כי הם לא משתפים אותה.

אז הם מתמסכנים ומרגישים שכולם מתעלמים מהם

אבל סליחה הם די הביאו את זה על עצמם.

סליחה שנפלתי על השרשור שלך,

אם זה לא המצב אצלכם אז אני אמחק...

רק רציתי להאיר נקודת מבט קצת שונה מהצד השני.

בעיניי אם את רוצה שיתעניינו אז בכל פעם שאתם מאושפזים תכתבו בקבוצה המשפחתית,

אנחנו בבית חולים X עם Y.

Y מאוד ישמח לטלפונים וביקורים.

את תראי שפתאום יתקשרו אלייך וישלחו הודעות התעניינות.

פשוט תזמינו את זה ואל תהיו פסיביים.

אני יודעת שזה הפוך על הפוךבשורות משמחותאחרונה

אבל יש אנשים פאסיבים שמחכים לקבל אור ירוק לפעולה

את יכןלה למראש לבקש עזרה או בקבוצה משפחתית או שאם למשל אתם עוברים בסביבתם ורותים לצאת ולהשאיר את הילדים אז לשאול בפרטי אם אפשר לבייביסיטר

לוח חופשאונמר

הילדים בני 5 ו2 וחצי.

אני רוצה לעשותלהם ליתרת החופש לוחופש שיהיה כל יום משהו אחר.

אז יום אחד יהיה מתנפחים פה בישוב ונלך.

יום אחר קיטנת סבתא.

יום אחר בנודודות יגיעו ויעשו ארוחה ביחד.

אשמח לעוד רעיונות מהמנוסות פה, שאתן עושות (או שלא חח) דברים פשוטים שמשמחים ילדים...

תודה!!

רעיונות124816

עיסת נייר,

בצק משחק,

אוהל משמיכות בסלון,

להנביט קטניות ולעקוב אחרי זה,

לבנות מגדל הכי גבוה שאפשר מקפלות/לגו/מגנטים וכדו,

פקניק,

ללכת לגן משחקים שונה מהרגיל,

אמבטיה עם קצף/משחקים/צבעי ידיים, אם לובשים בגד ים ומשקפת אפשר למתג כבריכה.

בריכה קטנה אם יש.

צבעי גואש.

לשטוף רצפה ולהרטב תוך כדי,

להכין עוגיות/עוגה/חלות לשבת,

להכין לחם פרצוף לארוחת בוקר/ ערב (את שוטפת וחותכת ירקות, הילדים מסדרים בצורת פרצוף על פרוסה עם גבינה/טחינה וכדו)

להזמין חברים.

אני בגיל הזה לא הייתי בונה לוח חופש אלא אוספת רעיונות לעצמי ושולפת לפי מה שמתאים לי כל יום.

ולא חייב כל יום משהו, עדיף ללמוד להנות גם מסדר יום רגיל בלי משהו מיוחד.

תודה!!אונמר

את הלוחחופש הוא הביא מהגן שעשו להם כל יום ציור ביום שלו ולפי זה הם חיכו למחר..

יום מים, יום עוגיות, כאלה..

תודה!

רעיונותרק טוב!

פיקניק בפארק קרוב או גן משחקים או אפיחו במרפסת

להכין כדורי שוקולד

בר בצק/פלסטלינה

פארק מזרקות אם יש באזורכם

אוהל בבית- אם יש אוהל של טיולים שקל לפתוח זה הכי פשוט

ספר ילדים עם המחשה או יצירה בהקשר

שיפודי פירות

וואי מעולה! תודה רבה!!אונמראחרונה

דברים שקונים לפני לידה- משאבת הנקה?הרמה

אני יודעת שיש בבית החולים אםיש צורך

אבל אין כמו משהו שהוא משלך נקי

השאלה אםכדאי להשקיע כל כך הרבה כסף ולקנות מראש ולבוא עם זה לתיק אשפוז.

אין צורךמקקה

אם צריך קונים חלקים משלך ורק את המנוע לוקחים מבית החולים

חבל ממש לקנות מראש

לא. קונים אם רואים צורך בהמשךיעל מהדרום

לק"י

נראה לי שרוב אנשים לא זקוקות לזה מיד אחרי הלידה.

לדעתי לא כדאי לקנות מראששלומית.

בד"כ לא צריך מיד אחרי הלידה לשאוב, ואם כן- יש את של בית החולים.

אני חושבת ששווה לחכות שההנקה קצת מתבססת ואז יותר בהיר מה הצרכים ואיזו משאבה הכי מתאימה

אני רק מוסיפה כיוון אחרכנה שנטעה

לפעמים (אצלי נגיד ככה היה) הייתי צריכה לשאוב כדי להתחיל הנקה, להגביר ייצור חלב וזה. תכלס קניתי משאבה יום אחרי שהשתחררתי, הייתי רגועה יותר אם היתה לי לפני.

אז לא יודעת אם כדאי לקנות מראש כי אולי באמת לא תצטרכי אבל כן הייתי ממליצה לבדוק מאיפה נוח לך לקנות ואיזה סוג מומלץ לאישה צורך כדי לייעל אח''כ את הקניה. זה לפעמים יכול להיות לא פשוט להתעסק בזה אחרי לידה, תלוי במצב שלך, של התינוקי ושל מי שסביבך.

לדעתי שווה שתהיה משאבה ידנית למקרה הצורךרק לרגע 1

כן כדאיבשורות משמחותאחרונה

יש לי ידנית פשוטה פשוטה מאליאקספרס

ונוחה מאוד

גם השאיבה היא לא כמויות מטורפות זהמיותר לעיסוי פטמות אומגירןי להנקה בימים הראשונים

לבית כדאי חשמלית שנוחה לך לשאיבות לכמויות

לא בכל לידה צריך אבל קרה לי ב2 הלידות האחרונות שהייתי צריכה

יחסים מול אבאמדפדפת

אשמח לעצות שלכן

אני מרגישה שאבא שלי לא אוהב את בעלי וזה כל הזמן מתבטא בעקיצות וכעס כלפיי

זה קשה לי כי באמת חשוב לי להיות ביחס טוב איתם והם גם עוזרים המון

ואילו מבחינת אבא שלי אם אנחנו נוסעים לצד השני זה מוזר והוא לא מאמין לי אף פעם שאני בסדר עם המשפחה של בעלי

כל היחס והעקיצות כל הזמן מאוד יושבות עליי

ממש לא נעים!!!🫤😣❤️שיפור

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

היינו ביחסים ממש טוביםמדפדפת

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

היה לי ככה עם אמא שליאונמר

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

זה ממש קשהמדפדפת

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לא חושבת שאת צריכה להפחית רק לסנןעל הנס

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

אצלי אישית כןשלומית.

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

נכון.אונמראחרונה

זה באמת קשה. אבל אפשר נראלי להפריד ברמה כלשהי בין אבא לאמא.

מצד שני גם לא כזה משנה שזה קשה. אם זה מה יש, מה אפשר לעשות?

אין לנו איך לשנות את ההורים שלנו. יש לנו לבחור איך להתנהל מולם.

לשתף את אמא, רלוונטי?באתי מפעם

אמא יודעתמדפדפת

היא לא רוצה להתערב בינינו

חיבוק. נשמע כואב מאוד ❤️באתי מפעם

ניסית להראות לאבא שאת נפגעת?

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

את השראה שתדעיאורוש3

המון המון בהצלחה

חיבוק גדול!!!

מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקה

עזרת לי מאוד

☺️❤️Doughnut

עונה מניסיוןבשורות משמחותאחרונה

יש לי של בוש התלהבתי בהתחלה ממש אבל בקושי השתמשתי כי זה ככ לא יעיל השטיפה השימוש...

ואז קניתי מנדולינה וזה כ"כ פרקטי הרבה יותר!

גם בשימוש, באחסון, בניקוי במחיר

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימי

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חודש זה כלוםםםםםאוהבת את השבתאחרונה

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך

אולי יעניין אותך