תינוקת שנרדמת רק בעגלה, מתעוררת מלא בלילה, אני על סף שבירהמק"ר

צריכה כל כך את העיצות שלכן!

 

בת 8 חודשים,לפני כחודשיים מסיבה כלשהי היתה צריכה לישון בעגלה כמה ימים, התרגלה לזה וזהו.

נרדמת רק בעגלה,מה שלא ניסתי לא עבד.

מילא זה שתרדם ואני אעביר אותה, אבל היא גם ישנה הרבה יותר טוב בעגלה, בלילות שאני לא מעבירה יש ל מרווחים יותר גדולים (ועוד רגע פירוט על המרווחים) ובלילות שכן ישנה בלול- מתעוררת המון.

 

ועכשיו פירוט על ה"מרווחים":

היא מתעוררת המון המון המון בלילה, ברמה שזה כבר נהיה לי קשה, אני לא מתפקדת! יכול להיות גם כל חצי שעה, כל פעם יונקת או קצת או מלא וחוזרת לישון, אבל אני כבר לא מסוגלת נפשית...

כשהיא עושה איתי חסד היא נותנת לי מרווחים של שעתיים...

 

ניסינו: לתת ארוחה מוצקים לפני השינה, לתת דייסת שיבולת שועל (הגברת לא אוהבת), חשבנו שיניים אז לתת אקמול לפני השינה ולמרוח ג'ל, לא לתת לה לישון הרבה אחה"צ, להוציא אותה מהחדר שלנו, טקס שינה קבוע, כלום כלום לא עזר!!

 

אולי כתבתי קצת מבולגן אז ככה:

1. יש רעיון איך להרגיל אותה לישון בחזרה בלול?

2. איך אתן מוציאות את הקטן התורן מהחדר? היה לי ממש קשה נפשית וטכנית (כל פעם ללכת לדחוף מוצץ, להניק, לראות שלא מכסה את עצמה וסתם לעבור לראות שהכל בסדר...), אשמח לטיפים בעניין.

3. מה אתן עושות עם טקס שינה במקרים שיש דברים שוברי שגרה? (עשתה קקי אז מקלחת אותה יותר מוקדם, יוצאים אז המקלחת והשעת שינה משתבשים, אכלה משהו מלכלך וצריכה מקלחת הרגע וכד', זה קורה הרבה...)

4.מה עושים עם הלילות, זה בעיקר הבעיה שלי, יש לכן רעיונות שלא חשבתי עליהם עדיין? או טיפים איך ליישם את מה שכתבתי למעלה שניסתי?

5. זה עובר מתישהו? הצילו אני עייפה, זה כל מה שישי לי במוח!

 

ואגב, בעלי מנסה לקום אליה הוא, זה לא עוזר, היא צורחת עד שאני לוקחת אותה...

 

תודה מראש, תבורכנה!
 

לדעתי אין דרך להרגיל אותה בלי לקחת בחשבון שהיא תבכה הרבהלמה לא123

אבל בסוף זה ישתלם לכם ולה

זו לא באמת שינה נורמלית בעגלה

הייתי שמה אותה במיטה כשהיא עייפה מאד,יושבת לידה קצת ויוצאת מהחדר,כל כמה דקות נכנסת מלטפת ויוצאת

היא פשוט רגילה שאת נשברת בסוף ומוציאה אותה.היא צריכה להבין שזה לא יקרה

זה ייקח כנראה כמה לילות והיא תתרגל,את צריכה סבלנות והנבנה עמוקה שזה הכי טוב בשבילה,גם אם היא בוכה הרבה

ברוב המוחלט של הלילות היא נרדמת בעגלה ואני מעבירה אותה ללולמק"ר

מיד.

אני לא טיפוס שיכולה לעבוד בשיטה הזאת  

 

תודה על המענה

תראי,היא בת 8 חודשים היא לא מבינה מילים,היא מבינה מעשיםלמה לא123

נוח לה בעגלה והיא לא מבינה מה הבעיה בזה

אחרי שהיא תראה שאת מתעקשת,היא תבין שאין ברירה. מה עדיף 2 לילות קצת קשים עם בכי ואח"כ שתיכן ישנו נורמלי?או חודשים שלמים של חוסר שינה לאמא ולילדה ואמא שלא מתפקדת ומתמוטטת?

אבל אשמח להחכים אולי יש איזשהו פתרון אחר?למה לא123


מבחינתי זה פתרון אחרון, אולי יהיה פה למישהי רעיון אחר....מק"ר

תודה רבה!

עוקבת .. אשמח גם להחכים ולך מק"ר מאחלת בהצלחה!!!אמא לגוזלים
אמן! גם לךמק"ר


רק לוודאחצי שליש

את בטוחה שיש לך מספיק חלב?, כי תינוקת שיונקת מספיק לא אמורה לקום בתדירות כזאת.

לפעמים זה מראה על חוסר בחלב או ירידה באיכות שלו ממילא הוא פחות משביע.

תנסי להעשיר את האוכל שלך. לאכול כף שקדייה כל יום וכדומה.

בנוגע לטקס השכבה - אני סבורה שזה גיל קצת צעיר בשביל טקס קבוע וסדיר לגמרי, ובוודאי שנורמלי שינויים כמו שעת מקלחת וכדומה. לדעתי היא עדיין קטנה קצת בשביל סדר יום קבוע לגמרי.

בנוגע לשינה בלול - צר לי, זה קשה לשנות הרגלים וזה באמת יכול להיות כמה לילות קשים של בכיות...

אם החלב שלך בטוח בסדר, הייתי מנסה לשלב את ההעברה בחזרה ללול ביחד עם להרגיל אותה להפסקות מסודרות.

כמובן שתהיי חייבת לגייס את בעלך בשביל לעשות את זה כי אחרת תתמוטטי. אחרי שהיא אוכלת ארוחה כמו שצריך, לא נותנים לה לאכול שוב לפני שעברו 3 שעות.

אבל כן הייתי בודקת את עניין החלב, כי ילד שבע כמו שצריך לא אמור לקום בתדירות כזאת.

בהצלחה והרבה כוח. תתפללי גם על זה...

וואי כמה אני מתפללת על זה...מק"ר

אף פעם אני לא בטוחה... אבל בשאיבות בעבודה יש ב"ה מספיק, וגם ביום יום היא רגועה ושמחה וחייכנית כרגיל. (נגיד בימי שישי ושבת כשהיא איתי בבית, היא יונקת כל 3 שעות ואפילו יותר (כי אוכלת קצת גם מצוקים). אז לפי זה אין כל כך הגיון שדווקא בלילה לא ישביע אותה, נכון?

 

מה את מתכוונת בלהרגיל אותה להפסקות מסודרות? תוכלי קצת לפרט, בדיוק את זה אני צריכה לשמוע... טיפים מעשיים.

 

ואגב, היא לא בהכרח בוכה בלול, היא מתהפכת, משחקת, מחייכת, קוראת לי אם אני יואצת ולפעמים גם בוכה אם עזבתי את החדר (גיל של חרדת נטישה), ואם היא הולכת לישון כשאני בעצמי כבר במיטה בדרך לישון, אני לא מסוגלת להרדם כשהיא עדיין לא ישנה...

אני מתכוונתחצי שליש

למה שאמרה ברכת ה'. אם יש מספיק אוכל היא לא אמורה לינוק כל חצי שעה/שעה.

היא התרגלה שאת המוצץ שלה, ואת חייבת להרגיל אותה שאת לא כי אחרת זה לא ייגמר.

אין ניסים בתחום הזה..

מה שאני מציעה זה כך: היא מתעוררת פעם ראשונה, אם עבר 3 שעות מאז שאכלה בפעם הקודמת - קדימה להניק אותה.

(יש ילדים שאוכלים כל 3 שעות עד גיל מאוחר גם אם אוכלים מספיק לפני השינה).

אם לא עברו 3 שעות - אל תתני לה, ואם את מתמוטטת ולא מצליחה להרגיע אותה - שבעלך יחליף אותך, ואל תישברי לפני שעוברים שלוש שעות.

אז יהיו כמה לילות קשים והיא תתרגל.

והכי חשוב, כמו שציינה ברכת ה' - הילדה מרגישה כמה את שלימה עם עצמך. אם לך ברור במאה אחוז שעכשיו לא מגיע לה אוכל והיא צריכה לישון, היא תבין את השדר, זה דברים שעוברים בתת מודע ואני מאוד מאמינה בהם.

הרבה הצלחה.

אני מבינה, אבל...מק"ר
מה עושים כשהיא צורחת כל כך?
היא יודעת לעשות את זה... ואם היא לא נרגעת? לתת לה לבכות 3 שעות? אם היא תרדם מתוך בכי אני זאת שלא ארדם מהמצפון...

תודה על הפירוט! אני כנראה צריכה חיזוקים בעניין
ראי תגובתה של ברכת ה. אין לי מה להוסיף. בהצלחה חצי שליש


תודה גם לךמק"ר


הנקה זה לא צורך אוכל בהכרחברכת ה
העובדה שהיא קמה הרבה וגם יונקת כשקמה זה לא אומר שהיא רעבה או שיש בעיה בחלב.
היא קמה כי אין לה הרגלי שינה טובים. והיא התרגלה לקבל הנקה בתור משהו מרגיע ומנחם.
ולפותחת- אישית לא הייתי נותנת הנקה בכל פעם שמתעוררת.
בגיל זה לרוב לא צריך לאכול יותר מפעמיים במשך הלילה. נניח אולי 3 פעמים אבל לא כל חצי שעה או שעה!
לא אציע איך לעשות את השינוי כי אני דוגלת בשיטה שאת לא, אבל לדעתי זה צריך להיות הכיוון. שאת תהיי בטוחה ורגועה לגבי הצרכים שלה- שטוב ונכון לה לישון במיטה ולא בעגלה, שטוב ונכון לה לאכול איקס פעמים בלילה ולא יותר. כשלך יהיה ביטחון ואמון מלא בצרכים שלה וביכולת שלה לחזור לסדר תקין יקל עלייך לפעול בדרך שמתאימה לך להשגת המטרה.
בהצלחה!
אני אשמח אם תוכלי כן לפרטמק"ר
מה את מציעה?
קשה לי עם בכי של תינוקות בקטע שהוא ממושך ושהתינוק נראה כבר גמור מזה...
אני אשמח לשמוע עיצות איךלא להגיע למצב כזה או מה אתן עושות אז?
ובכל לשמוע מה את מציעה במקום הנקה? מוצץ?
שיר/נדנוד/ליטוף לא מזיז לה כשהיא מתוך שינה ורוצה אותי...
תראיברכת ה
לא מזיז לה זה עניין של שדר והתרגלות. זה היא לא מגיבה לזה כי היא למדה שעי המשך בכי בסוף היא תקבל את מה שהיא רגילה. ברגע שתבין שלא, ציק צק היא תתרגל למשהו אחר.
מה שאני עושה זה לשבת לידה ליד המיטה, בחדר החשוך, מדברת, מלטפת, מסבירה, מציעה מוצץ (כשהבכי חזק זה לא עוזר אבל באיזשהו שלב מתחילים להרגע ומוכנים לקחת). נכון בפעם הראשונה זה יכול להיות ממושך מאוד 40 דקות או שעה, אבל בסוף נרגעת, נשכבת, נרדמת.
אז יש בכי, אבל לא התעלמות שלי ממנה ומהבכי. אני לידה מדברת ומסבירה ומלטפת וכו.
פעם הבאה באותו לילה כבר יהיה אולי קצר יותר ותוך 2-3 לילות מנסיון שלי זה מסתדר.
ואני חושבת שהייתי עושה ביחד את התהליך גם מעבר למיטה וגם אי מתן הנקה.
ומנסיון שלי קל יותר בחדר אחר ולא בחדר ההורים.
בהצלחה!
תודה על הסבלנות והמענה! נראה שגם אני וגם היא צריכותמק"ר

לעבור איזשהו תהליך...

מעייף.....למה מפריע לך שהיא תישן בעגלה?יעל מהדרום
כרגע לא מפריע לי כלום.. העיקר שתישן, אבל זה נורמלי?מק"ר

צפוף בעגלה ולא נוח ולא נראה לי שבריא כל כך לישון שם...

מה את חושבת?

לפי דעתי זו בעיה התנהגותיתלמה לא123


אני הייתי משאירה שם, כדי לישון טוב....יעל מהדרום
אם נח לה ולך מה אכפת לך מה נורמלי?דבורית
טוב לה בעגלה שתישן שם
יכול להיות שהצפיפות תורמת לה לבטחון, כמו כירבול כזה. ואילו הלול רחב לה מידי
ותינוקות יונקים אכן קמים בלילה, זו תופעה נפוצה..
אולי כדאי ייעוץ שינה..?rm

אהלן,

לגבי ההתעוררויות כל חצי שעה שעה לינוק- היא לא רעבה.. היא פשוט יודעת להירדם רק ע"י הנקה- אני טועה?

אם כן- היא מתעוררת בלילה (כל תינוק מתעורר בלילה, השאלה אם יודע לחזור לישון) ומשום שהיא יודעת להירדם ע"י הנקה, היא מחפשת לינוק... לכן היא צריכה ללמוד להירדם לבד.. 

גם אצלי זה היה ככה, התעוררה כל חצי שעה- שעה לינוק וזה היה סיוט.

 

אני הלכתי על פי שיטת "לילה טוב" זו שיטה שמלמדים את התינוק להירדם לבד ולא נותנים לו לבכות! בניגוד לשיטת החמש דקות וכד'.

אפשר כמובן ללכת עם יועצת שינה שתלווה אתכם, ואפשר לנסו לבד.. (אני עשיתי לבד, עדיין לא הגענו ללילה מושלם, אבל יש שיפור מטורף, יונקת פעם אחת או פעמיים בלילה, ולא נרדמת עם הנקה בתחילת הלילה..

 

אז יש תקווה.. תנסי אולי קצת לקרוא על שיטת לילה טוב..

דווקא במקרה שלנו לא ככה, היא נרדמת לבד, בלי הנקהמק"ר

אני מניחה אותה בעגלה אחרי שהיא מקולחת ושבעה, מחשיכה את החדר והיא נרדמת תוך מספר דקות לבד. 

ב"ה למדנו כבר מגיל צעיר, בעלי ואני, לזהות אצלה עייפות ולא לגרור את זה.

 

אני דווקא חושבת שההתעוררויות שלה בלילה והרצון לינוק זה כאב שיניים, לפי איך שהיא מוצצת ונושכת אותי.

 

תודה על התגובה, סתם מעניין לשמוע עוד על השיטה אני אנסה לקרוא.

 

את יכולה לכתוב קווים כלליים של השיטה?למה לא123


זה נשמע גם שיניים - קשה קשה, אבל עובריפעת 177


כמה נקודות על השיטהrm

קודם כל השיטה טוענת שתינוק מגיל חמישה חודשים יודע להירדם לבד, לכן אפשר מגיל חמישה חודשים להתחיל ולא לפני.

הרעיון הוא לעשות טקס שינה קטן, אחרי האוכל, לכבות את האור, להגיד לילה טוב ולהכניס למיטה. 

אם התינוק בוכה- להרים, לחבק, להרגיע ולהחזיר למיטה (ולא מדברים עם התינוק בשלב  הזה) אם בוכה שוב- להרים וככה יויו, עד שהוא רגוע במיטה ונרדם. אז בפעמים הראשונות התינוק לא רגיל לזה, וזה יכול לקחת זמן.. ואחכ משתפר פלאים..

לשיטה יש ארבעה שלבים- שלב ראשון, מניחים יד על תינוק, יש מגע, כל הזמן עד שהוא נרדם.

שלב שני- יושבים לידו בלי מגע, שלב שלישי- יושבים על יד הדלת, שלב רביעי- מניחים במיטה ויוצאים מהחדר.

ואם מתעורר במהלך הלילה- מחזירים לישון באותה שיטה- מרימים, מרגיעים ומחזירים למיטה- אלא אם כן זה הזמן לאכול ואז מאיכלים. 

זה בגדול..

 

נשמע מעניין השיטהמק"ר
ממש כאילו אני כתבתי..ושוב אתכם
גם לי נשמע שהיא לא רעבה, תינוק בגיל הזה לא מתעורר כל כך הרבה מרעב.
היא מחפשת את ההנקה בשביל צורך אחר- אם בשביל להירדם חזרה, או לפחות להירגע; יכול להיות שבאמת כמו שאת כותבת היא כן נכנסת ללול ערה ונרדמת לבד, אבל היא רגילה להנקה לפני כן שמרגיעה אותה, ובעצם היא לא מכירה אפשרות שלא להירגע בלי זה כשהיא מתעוררת. כי עד היום תמיד כשהיא התעוררה בלילה הנקת אותה.

אנחנו עשינו תהליך מדהים עם יועצת בשיטת "לילה טוב" ואני מאוד מאוד ממליצה.
התינוק לומד להירדם עצמאית לגמרי, וזה משפיע פלאים גם על היום וגם על הלילה. זה אגב גם ממש עוזר דווקא בזמנים שהשגרה נשברת - יש לו איזשהן עוגן והוא מבין מתי מצופה ממנו להירדם, הוא לא בחוסר ידיעה מה קורה..
מה שיפה בעיניי בשיטה הזו היא שלא עוזבים את הילד. כשהוא בוכה- את איתו. והוא יבכה, כי קשה לו לשנות את ההרגלים ובהתחלה הוא לא מבין מה קורה. אבל את איתו ומחבקת אותו וגם אם זה לא קל, הוא מרגיש שלא עזבת אותו.
דבר שני שיפה זה ההדרגה. השיטה עובדת ב4 שלבים כך שהיא מאוד הדרגתית והילד מהר מאוד נכנס לזה כי זה לא ב"בום".
אנחנו ממש ראינו שיפור תוך כמה ימים, זה היה לא יאומן.

לגבי שיניים, קשה לדעת שזה זה. אנחנו כבר מספר פעמים בחודשים האחרונים ראינו סימנים שנראים כאבי שיניים, ועד היום אין עדיין שן אחת
כך שלא הייתי מסתמכת על זה, אלא אם כן היית אומרת שכששמתם ג'ל היה שיפור משמעותי.
גם אנחנו כבר הרבה זמן עם שיניים והן לא יוצאות....מק"ר
החניכיים נפוחות מאוד, גם רופאת ילדים שבדקה אותה באזור החגים, בלי קשר, ציינה את זה.

הג'ל עוזר כמו שהוא עוזר, חכמה דקות וזהו...
גם אצלינו, נפיחות והכלושוב אתכם
לדעתי הג'ל אמור לעזור יותר אם זה שיניים. מה שהוא עוזר לכמה דקות זה פשוט כי זה טעים להם..
אני לא חושבת שתקופה כזאת ארוכה היא מתעוררת מזה.
מה גם שאת מתארת שזה תקופה ארוכה שהיא מתעוררת הרבה..
באמת בעיניי שווה לכם כ"כ לעשות איתה תהליך בנושא הזה, בין אם יחד עם יועצת ובין אם לבד, זה פשוט הבדל עצום לפני ואחרי. מגיע לך להיות עם כוחות בבוקר! וגם לה מגיעה שינה טובה איכותית ורצופה..
אל דאגה היא משלימה את השינה מצויין אצל המטפלת מק"ר


זה מעולהושוב אתכם
אבל זה לא תחליף לשנת לילה..
וגם בשבילך זה כדאי..
חבל לוותר. ממליצה להשתמש באחת השיטות שנתנו פה, rm, ברכת ה' וכו'. הכיוון הוא אותו כיוון
אני אשמח לשמוע מה דעתכם גם לגבי להוציא אותה מהחדרמק"ר
כמה עוזר?
ואיך אתן שורדות את זה טכנית?(עזבו נפשית)
גם אני מאוד חששתיושוב אתכם
אבל המעבר לחדר אחר היה יחד עם התהליך של השינה כך שמספר הקימות בלילה פחת משמעותית במקביל.
אם זה ללכת עוד כמה צעדים אבל לקום רבע מהפעמים- זה עדיף
למה להוציא?דבורית
זה מפריע לך?
אני ישנה טוב יותר כשהם קרובים אליי כל תקופת ההנקה. עד גיל שנתיים לערך
גם בעלי וגם אני בתחושה שהשינה שלה מאוד קלהמק"ר

כל תזוזה שלנו בחדר מעירה אותה...

לא קראתי הכל,מוריה
אבל אני לא רואה בעייתיות שהיא ישנה בעגלה.
כנראה שזה מה שטוב לה כרגע.
ואם היא מצוננת, אז בכלל ממש הגיוני שנח לה שם.
היא לא מצוננת, אבל טוב לשמוע שאתן לא חושבות שזה משונהמק"ר


רגע. לא הצלחתי לעקוב- בעגלה היא ישנה טוב מבלול?מוריה
או שגם שם היא לא ישנה טוב?
היא ישנה יותר טוב, בוא נגיד שבלילות שכן השארתי אותה בעגלהמק"ר

היא נתנה לי מרווח של שעה וחצי- שעתיים

אז לא הייתי רצה להוציא אותה.מוריה
לפחות עד שלא יהיה לך ממש כח לעבוד על זה..
לדעתי כדאי להרגיל למיטהrm
ולא לעגלה.. בעגלה לא נוח לה, לא יכולה להסתובב וכדומה..
אגב, מאז השיטה, היא התחילה לישון גם על הבטן- מעצמה..
אבל שיקול שלכם כמובן, ולדעתי, כשיש החלטה על משהו, תלכו על זה בכל הכח, גם אם לתינוקת יהיה קשה, ואתם יודעים שזה טוב לה, תאמינו בדרך שלכם, תהיו רגועים, והיא תלך אתכם..
לגמרי מסכימהושוב אתכם
אם תלכי על שיטה שמתאימה לך מתוך ביטחון שזה טוב לה ולך, יהיו לך בע"ה מרווחים הרבה יותר גדולים משעתיים..
זה יעשה לכם רק טוב, בטח אם כמו שכתבת בשרשור אחר, אתם מנסים להכנס שוב להריון.. הריון מצריך כוחות
את קוראת את המחשבות שלי? מק"ר
זה מה שעבר לי בראש אתמול בלילה.... מה נעשה אם נגלה עכשיו הריון...

ב"ה יש ילדה מהממת ורגועה שבמשך היום מפצה על החוסר שינה בלילה.... אבל בלילה החוסר מורגש וזה לא קל

אני אתן לבעלי לקרוא מה שכתבתן, יש לנו עבודה עצמית לעשות.

נקודה מעניינת, הילדה בתור תינוקת קטנה, למעשה עד שחזרתי מחלד, ישנה בין 7-9 שעות רצוף בלילה! מגיל חודש וקודם לכן 5 שעות.

אח''כ ירדה לשלוש והיו תקופות שגם ריווחה לימד שעות, אבל ככה לא היה...
אולי היא מפצה על הזמן שאתן לא ביחד ביוםיעל מהדרום
לק"י

גם הגדול שלי היה מתעורר מלא, אבל לא נראה שכמו שאת מתארת.
חחושוב אתכםאחרונה
אני לא יודעת מתי חזרת מהחלד, היועצת שאנחנו נעזרנו בה, אמרה לנו שסביב גיל 4 חודשים הרבה פעמים יש פתאום משבר והילד לא ישן רצוף כמו שהיה רגיל.
ואז מניקים אותו כל פעם שהוא מתעורר, כי ככה רגילים מכשהוא קטן, ומכאן הדרך להתעוררויות רבות- קצרה ביותר.
אני כל כך מתעקשת להמליץ כי זה באמת שינה לי את החיים ונתן לי כוחות. אין לי אינטרסים
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !