שלשתם הלכו, ולמשך כמה שעות
נדמה היה כי אין עוד רעות
הרי, אם שלשתם הולכים כך יחדיו
כנראה שבן דוד מקדים את צעדיו
בודאי בשמים המלאכים נבהלים
הנה, גם פה "זה אל זה שואלים"
גם פה נותנים באהבה רשות להקדיש
למחזה כזה קשה להישאר אדיש.
והיה נדמה כי רוח הקודש מהללת
שכינה שוחקת, "בניי הם" מתפארת
והיה ראוי שיפרחו מדבריות,
שכאב יבטל עם שיעבוד מלכויות
אך במקום שכל לב יצהל וינתנו ארכות
החלו ההולכים- ללכת מכות.
כל אחד- זה אומר בכה וזה בכה,
שלשת ההולכים- הולך ילך ובכה
ומלאכים בוכים ושכינה נבוכה
משבר בדרך? או אולי הפיכה?
מדת דין קופצת מדת רחמים מתגלגלת
מדת בשר ודם, מה עושה? מתפללת.
אופנים גוזרים כך ושרפים עומדים ממעל
מלאכים חרצו, חיות מתנו. מה אל פעל.
אין צדיק בארץ, אין תורה גם נביאיה,
אין מלך בישראל אין מגיד אין משמיע
זקנים משער שבתו, נמלכו בעצמם
הללו אומרים הלכה כמותינו, ההליכה כמותם?
בתי דינין של מעלה ושל מטה, נתמהו כולם
הלכו לשאול את אשר אמר והיה העולם
שלחו אחד ויעף וידאה לכסא כבודו
שאל את פני מלך כאשר ישאל עבדו
שחק ואמר הבורא המנהיג "אל יבהלוך!
הילוך, אף ע"י הדחק- שמיה הילוך."
)