קודם כל, אני לא בטוחה אם זה הזמן הנכון לך לשמוע. את עמוק בקושי, הבנתי מנה שכתבת למעלה שגם הטיפול בינתיים לא עוזר, זה באמת קשה מאוד.וברור שהמקום הזה קשה יותר לראות את הטוב בעולם. אני בכל זאת כותבת עכשיו כי לא יודעת אם תהיה עוד הזדמנות - את יכולה לקרוא עכשיו ולשמור בראש או בלב, או אם חשוב לך לשמור טכנית ולקרוא כשתהיי בעז"ה במקום אחר.
כי הנקודה היא, שרוב האנשים אני רואה סביבי הם מאושרים. אולי זה עניין של נקודת מבט אבל יש לי תחושה שאם תשאלי אנשים סביבך ויענו לך בכנות, גם מול עצמם, הם יגידו לך שבשורה התחתונה הם מאושרים. המשפחה שלי כאן יכולה להיות דוגמה, אם כבר כתבתי עליה - כמובן שחוץ מהצל הזה על החיים לכל אחד יש את הניסיונות שלו, כלכליים, בריאותיים... תיקים מכובדים לצערינו. ובסך הכל החיים של רוב האנשים הם כאלה. לא קל לחיות בעולם הזה, אבל לא קל זה לא ביטוי מקביל לאומלל. רוב האנשים שאני רואה סביבי, גם אם הטבע האנושי הוא לדבר יותר על הרע, מאושרים מאחורי כל הקשיים והדיבורים עליהם. ולכן לא רק שהם, בדוחק, לא היו מוותרים על להיוולד מתוך איזה הרגל או משהו, אלא שבאמת טוב להם. טוב להם בעולם הזה, שלצד הקשיים שבו יודע להביא הרבה שמחה וסיפוק.
אז אני באמת מאמינה שלילדים שלך יש סיכוי מצוין להיות מאושרים, כמו הרבה אנשים בעולם. להכיל את החיים האלה על כל השמחה והקושי שלהם ולצמוח איתם עם כל הלב. ובטח שהסיכוי גדל עם אמא אמיתית, לוחמת ומשקיעה כמוך.