סוג של שאלת המשך לשירשור הקודם שלי.
להביא ילדים לעולם זה דבר נכון וטוב או שזה
לקחת נשמות טהורות ולעשות להן עוול בשביל
ש*לי* יהיו ילדים?
למה להביא ילדים כשרוב הסיכויים שהם לא יהיו מאושרים?
זאת שאלה תיאורטית כי אני גם ככה לא רואה את עצמי אי פעם
רוצה עוד ילד גם בשביל עצמי
אבל התחשק לי לפתוח דיון בעניין
"אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף" - כך נאמר במקורות והגוף הוא כינוי לאוצר הנשמות.
יש בשמיים כמות מסויימת של נשמות שצריכות להגיע לעולם למלא בו תפקיד, ונשמות שכבר היו כאן וצריכות לחזור לתקן משהו.
ומשיח לא יבוא ולא תהיה גאולה עד שכל הנשמות הללו תחזורנה/תגענה לעולם.
ולנו יש את הזכות לעזור להן להגיע לעולם, ואת האחריות לדאוג שתקבלנה את התנאים האופטימיים על מנת למלא את תפקידן.
מעבר לזה, ילדים הנהרים באופן טבעי הם "תוצר לוואי" של קיום מצוות עונה.
במצוות עונה מחויבים כל זוג נשוי, ואין היתר לקחת מניעה סתם כי לא בא לי להביא ילדים., אלא רק בפסיקת רב בהתאם לנתונים.
יש אלוקים, והוא מחליט מתי ייוצר ילד כתוצאה מהמצווה, וזה ממש לא בשליטה של אף אחד בעולם!!
גם תחת מניעה יכול להיווצר הריון ברצון האלוקים, ואפשר לא להיות תחת מניעה ולא ייוצר ילד גם כשהכל תקין לכאורה.
מבחינתי, הביטוי "להביא ילדים" פסול במהותו.
אין כזה דבר להביא ילדים, ואנחנו לא בוחרים האם ייווצר הפעם ילד או לא.
אנחנו כן אחראים לילד שנוצר (מדגישה - שנוצר!! לא שיצרנו...), ולכן לקיים יחסים כזוג לא נשוי שלא באמת מעוניין להקים משפחה - זה עוול כלפי הילד שעלול להיווצר.
אבל למה זה טוב שיהיו ילדים??
באמת שואלת
אולי כי אני דווקא לא מאוד שמחה שנולדתי
ocd שכרגע ב"ה מתבטא רק בדיכאון קליל
(אני זוכרת כל מי שכותב פה על ocd...)
אבל קצת מרגישה שטוב שאני לא מרגישה רצון לעוד ילד
כי ככה אני לא נאלצת להתמודד עם הדילמה הזאת,
בסופו של דבר אני כן חושבת שהסיבה שאנשים עושים את זה
זה בגלל באושר שילד מביא, אני ממש מתקשה להבין איך אפשר
להביא ילד כי זאת מצווה, מרגישה שזאת לא מצווה חיובית
ואני חושבת שהרבה דתיים רוצים הרבה ילדים לא רק בגלל המצווה אלא
בגלל שכשגדלים וחיים ככה זה גורם להרגיש שזה המצב הטבעי
ולרצות אותו, כשהיו לי ילד אחד או שניים חשבתי שארצה 10 ילדים
ולא הרגשתי שזה בגלל מצווה אלא כי זה מה ש"בא לי" בשביל עצמי
האמת שאני די בשוק לקרוא פה שיש כאלה שעושים את זה בגלל המצווה
אני חיה בסביבה דוסית טרור ובחיים לא חשבתי שזה ככה
ובע"ה שהכל יהיה רק מתוך בריאות.
לי אמרו שה' ציוה את הגברים כי:
בכל מצווה שה' נותן יש בחירה חופשית - הגברים מחליטים מתי להוציא את הזרע.
אותנו הוא לא ציוה מכיון שההריון והלידה כואבים וכל אישה תחליט אם היא רוצה ללדת ולהביא נשמות לעולם.
כמובן שמתי שתביאי ילד לעולם זה מאד ישמח את ה'..
מקווה שהייתי ברורה.. תקנו אותי אם כתבתי לא נכון
כך שמעתי
בעבר גבר התחתן עם כמה נשים,אז נשים לא היו חייבות
זה לא ציווי ה' להביא ילדים..
באמת אני לא מבינה למה יש בעיה הלכתית בזה..
מישי.. עזרה??
בדיוק אמרתי לבעלי שמזל שזה קרה אחרי שנולדו לנו ילדים,
אחרת אולי לא היו לנו
למה שלא יהיו מאושרים? כך הסטטיסטיקה אומרת
וזה לא שאני "מרגישה" אלא שזאת המציאות, אז באמת חבל שזאת המציאות
לא יודעת את המניעים לרצן אבל אני יודעת שבא לי גם את האהבה המיוחדת הזו וגם למשיך את השולשלת המשפחתית והיהודית וגם הברכה המיוחדת שילדים מביאים, וגם לתת למישהו שהוא ממש חלק ממני, וגם מרגיש לי שנותן חיבור מיוחד בין הזוג,
בקיצור יש לי מלא רצונות בזה...
אני לא יודעת אם הם נכונים ובטוח יהיו כאלה שיחלקו עלי אבל ככה זה אצלי.
מיואשת******ובכ"ז היום לא מאושרת בנסיבות שלא היו תלויות באיך שגידלו אותי
ולא בשום דבר חיצוני או ניתן למניעה
רק הסקרים מהסוג הזה פתאום נורא חשובים, כאילו חשוב מה חושבים רוב בני האדם.
עיין ישעיהו מ'.
סקרים שבהם לנבדק אין צורך למצוא חן בעיני הסוקר, כמו בסקרים הפוליטיים, הם יותר אמינים.
כששואלים בסקר "האם תסכים לסיפוח שטח תוך איזרוח כל יושביו הלא-ישראלים, או להצהרה על סיפוח - תוך התחמקות פאתטית מכך שבאותה מסגרת יאוזרחו יושביו הלא-ישראלים - רק כדי להציג זאת כניצחון גדול" - בין אם התוצאה תהיה הסכמה גורפת או התנגדות גורפת של הנסקרים - ההתייחסות לכך כאן תנוע בין "אנחנו לא מוטרדים ממה שחושבים יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות או שדעתם בנוגע ליישוב ארץ ישראל איננה עולה בקנה אחד עם דעתנו, שלא לומר מה שחושבים לא-יהודים", לבין "לא ברור מה פתאום עדיין יש אזרחים ישראלים לא-יהודים וברור לחלוטין שדעתם כלל לא אמורה להיכלל בסקרים".
אבל כששואלים בסקר "האם אתה מרוצה מההתנהלות הנוכחית של ממשלת ישראל, על כל הדמגוגיה בענייני איראן והפופוליזם בעניין העברת השגרירות האמריקנית לעיר שאפילו מחלקת המדינה לא מכירה בה באופן רשמי כבירת ישראל ובוודאי לא בשטח שסופח ושעליו ממוקם הבניין, ושבאופן צפוי לגמרי אליו גם הועברה פעילות הקונסוליה מרחוב אגרון, כך שיש הרבה סיכוי שבעתיד זו בכלל תיהפך לשגרירות האמריקנית לפדרציה הישראלית-פלשתינית המאוחדת שבירתה ירושלים, ואת כל זה מטייחים רק כי נוח יותר להציג זאת כניצחון גדול ועצום ובומבאסטי ולהתפאר ולהתרברב", אז פתאום נורא חשוב לנפנף באחוז הגבוה של ישראלים שחיים בכל מיני אשליות.
הייתי מנתקת. ובטוח לא היתה לי סבלנות להקשיב עד סוף השאלה!!!!
אושר וביטחון גם להורים אבל גם לילדים עצמם.
וא"א לחזות אותם מראש
ואם בן אדם לא מאושר אפילו רק בגלל קשיים נורמטיבים
אין שום טעם לחייו, לי מאוד קשה לחיות כדי לעבוד את ה'
ולהביא ילדים כדי לעבוד את ה' כשזה בלי שמחה,
בסופו של דבר גם אם העולם הזה הוא רק עולם הזה, צריך לעבור אותו בטוב
האלוקים נתן את האושר בלבו של כל אדם ואדם, איש ואיש באשר הוא.
אבל אני תמה על סכלותם של בני האדם. שאילו היו יודעים גודל האושר המצוי בלבם היו כל ימי חייהם מלאים נקודות נקודות של פז ועיניהם נוצצות כשני כוכבי נוגה ורגליהם קלות כאיילות.
ועתה שאינם כן שמח אני ומאושר כאילו נתנו לי כולם איש איש חלקו ועל כן עיני מאירות כשני שמשות הממיסות כל עצב ועננת יגון אצל הנמצא בקרבתם, כל שכן אצל המביט בהם עצמם.
אנוכי המשורר חי כאדם חרדי, ועל כן אני מאושר. מי שמקיים את התורה והמצוות בצורה מקסימלית כפי יכולתו אין מאושר ממנו עלי אדמות. אבל מי ששבוי ביד יצריו מה לו כי ילין אלא על נפשו ועל כן אם נגדל בנינו על ברכי התורה והיראה הם יודו לנו כל ימיהם על שהם באו לעולם נפלא כ"כ.
שחווים קשיים כ"כ גדולים שאין להם אפשרות להיות מאושרים
וגם אם הם מצליחים איכשהו להיות מאושרים הקשיים שלהם
עדיין בלתי נסבלים, וכשיש חסר בחומרים במח שום תורה ושום מצוות לא יעזרו
אנסה להחליף/להוסיף מינון/להוסיף עוד סוג
החזון איש כידוע היה איש בעל מכאובות גדולים מילדות עם אשה לא בריאה בנפשה בסוף ימיה וללא ילדים, וכל מי שקורה את כתביו רואה שהוא היה אחד האנשים המאושרים בעולם. לא מובן מה זה התירוץ של חסר במוח, אני לא דן ולא שופט בל מאוד קל להיות עצוב ומסכן ובדיכאון. זה אולי מביא תשומת לב, אבל זה לא עוזר לא נפשית ולא פיזית. אני לא מבין איך מישהו עם חבלי מוח מסוגל לכתוב.
ואני עדיין לא בדרגת החזון איש
יש לי מח שנותן לי יכולת כתיבה אבל לא נותן לי יכולת אושר
זה לא הכל או כלום
אבל זה אומר שזאת המציאות אז מה אכפת לי שתיאורטית
זה נכון כשאני לא מרגישה את זה במציאות?
אם למשל את חולה במחלה תורשתית קשה הגורמת סבל,
או חושבת שאדם אדם מרושע שיגדל ילדים מרושעים,
זה עניין אחד,
אבל רוב המעלים טיעון זה - סובלים מבעיות מינוריות וקלות לפיתרון,
ודווקא הרשעים - לא בוחלים מריבוי ילדים סובלים.
אם את סובלת מדיכאון, את עלולה להצטער שנולדת.
אבל הבעיה אינה זה שנולדת - אלא הדיכאון.
ופיתרון הבעיה יגרום לצער הפוך - על שלא הולדת.
עניין נוסף הוא התיקון: תיקון נשמתך ותיקון דרך עשיית מצוות,
אם ילדותך גרמה לך כאב נפש, גידול ילד לחיים מאושרים יאפר לך גם לתקן את צערך, וגם להביא טוב לעולם.
אבל,
אם כבר הולדת, והשאלה היא ריבוי ילדים,
אין חכם כבעל נסיון,
ההלכה דורשת בן ובת - מינימום של 2 ילדים,
ואם את מעידה שיש לך עכבה נפשית עזה מילודה - בהחלט ייתכן שאת צודקת.
(למרות שאני כן מרגישה קצת ככה אבל לא זאת הסיבה)
אלא בגלל שכך העולם בנוי, הקב"ה ברא עולם קשה
עם אנשים לא מאושרים, למה? לא יודעת, אבל אנחנו צריכים להתמודד
עם המציאות הזאת ולהחליט אם לקחת סיכון שילדינו לא יהיו מאושרים
או פשוט לא להביא אותם
שמאוד קשה לי לחיות ולהביא ילדים בלי אושר מתוך אמונה
שזה מה שנכון וזה המסלול שלנו
זה מתבטא למשל בחוסר חיות ורצון לצאת, לפגוש חברות, ולעשות דברים שפעם אהבתי
אבל זאת לא ההגדרה של אושר אלא חלק מהביטוי שלו, אצלי לפחות
אז אני לא יודעת להגדיר אבל כן יודעת שפעם הרגשתי שטוב לי ולא חסר לי כלום
ורציתי לחיות כי זה היה נראה לי הדבר הטוב ביותר שיכול להיות
והיום אני כן מרגישה שחסרים לי דברים (ההסתכלות על המציאות השתנתה)
ורוצה לחיות רק כדי לא למות, בתור ברירת מחדל ובגלל יצר החיים ולא יותר מזה
האם לילדים שלך יהיה מה לעשות פה? יהיה משמעות ותכלית פה?
זה ממש לא אומר שהם יהיו מאושרים
ומבחינתי חיים ללא אושר, גם אם הם עם תכלית, הם לא חיים
"איזהו עשיר, השמח בחלקו". אושר הוא דבר סובייקטיבי. לא עלינו, גם בגטאות האנשים לא היו במצב של דיכאון תמידי.
כמעט בלתי אפשרי לבן אדם שלא שמח בחלקו לנצח את זה
ויש גם קשיים שלא תמיד ניתנים לפתרון ולפעמים הם בלתי נסבלים
אפילו יותר מלא להיות מאושרים, עברתי גם את זה
באמת!
אני לא חוששת על הילדים שלי בגלל מה שעובר עלי, זה לא משפיע עליהם
בצורה דרמטית ב"ה ולא בגלל זה אני לא רוצה עוד ילדים, אני חוששת בלי קשר
כי אף אחד לא מבטיח לי שהם יהיו מאושרים
את הקושי הגדול כבר עברתי, עכשיו זה רק השאריות
מסכימה מאוד עם מה שכתבת אבל רק ברמה השיכלית
כלומר- זה שזה נכון שיכלית לא עוזר לי אם אני לא מצליחה *להרגיש* את זה
ולהרגיש הרבה הרבה יותר קשה מלהבין שיכלית
יש פה הרבה חכמים שכותבים כל מני רעיונות ועידודים מבלי להכיר את הכותבת,
ובוודאי שלא יודעים מה עבר עליה שגורם לה להרגיש כך,
מנסיון, כשמישהו מנסה לעודד אותך בזמן שלו לא היה נסיון דומה, זה לא רק לא מרגיע אלא אפילו גובל במעצבן...
דבר אחד חשוב לזכור (זה עזר לי מאד בזמנים הקשים בחיי)!
כשהקב"ה נותן למישהו נסיון, קושי, אתגר או איך שלא תקראי לזה, אלוקים גם נותן איתו את הכח להתמודד עם האתגר ולהתגבר עליו!
אנשים עם הרבה קשיים, הם אנשים חזקים!
אם למישהו לא היה את הכח להתמודד עם הקושי, אלוקים לא היה נותן לו אותו...
וברגע שאת יודעת שיש לך את הכח, זה כבר מוריד חצי אבן והחצי השני כבר לא סיפור, כי יש לך את הכח!
(אגב, לפי מה שכתבת את בכל מקרה לא מתכננת עוד ילדים, אבל כל ילד שנולד, נולד עם הכוחות להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו)
תמיד חשבתי שאני בן אדם חלש ולכן לי לא יקרו דברים.
אז מסתבר שקרו ומסתבר שאני יותר חזקה משחשבתי
אבל זה לא חוזק שמגיע מאמונה וכו אלא יותר מחוסר ברירה
כלומר- מההבנה שזה פשוט עדיף לי על פני לשקוע במצב
ודווקא לא הרגשתי שהיו פה תגובות שלא נעמו לי, אבל אני מבינה
על מה את/ה מדבר/ת
קראתי הכל גם אם לא הגבתי
הריון ולידהמי יכולה לשפוך לי קצת אור ולעזור לי להחליט איפה ללדת?
עד עכשיו ילדתי בירושלים והפעם זה לא רלוונטי. למרוצ שהנטיה היא לעשות שיהיה רלוונטי ולחזור למוכר, אבל זה לא שהיה לי מדהים שם, זה פשוט מוכר...
לא אספיק להגיע לסיור בשום מקום 😵💫
בלינסון, שיבא, אסף הרופא?
איך הצוות? איך חדרי הלידה? הגישה טבעית בגדול? איך האשפוז אחרי הלידה? הצוות? החדרים?
שבת וכשרות - יש אפשרות למהדרין בלי להרגיש מסכנה שאוכלת מחמגשית? יש קצת אווירת שבת בשבת? דלתות ומעברים על מצב שבת או שכלואים בחדר?
תודה רבה רבה 🧡
העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.
ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...
השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים
חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅
ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך
הייתה לי חוויה שחורה שם ...
חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)
להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...
אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..
אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..
בקיצור....
לא ממליצה....
ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.
ילדתי שם 4 פעמים
לידה אחרונה תאומים
מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.
צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.
יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.
מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.
יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.
התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !
ילדתי שם פעמיים.
הם בהחלט מקצועיים.
לגבי החוויה האישית..
לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.
השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.
כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.
בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.
בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.
היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!
הייתה חוויה מתקנת 💖
לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.
לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).
לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..
ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.
תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.
המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓
יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..
הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.
יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).
האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).
בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.
(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)
מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:
לינה למלווי חולים בשבתות וחגים
יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.
לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע
יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.
ארגון חסד למתן ארוחות
בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.
אבל קשה לי לשנות מבלינסון
ושמעתי שיש שם מנתח פצצה
איכילוב לוקח בפער את כולם
לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך
שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג
לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון
7 לידות ב"ה
מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.
בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד
עם כמה נשות צוות חדשות
הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול
הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים
והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.
אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם
הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.
מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.
לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף
אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי
האוכל נחמד.
שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם
אז לא יודעת איך האווירה
אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה
כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה
שבוע 9 ב"ה!
הריון מורכב בסיכון, נצטרך יותר בדיקות מהרגיל ויותר חשש לעובר.
יש לי נפיחות ממערכת העיכול+ בטן הורמונלית מהממת, באמת בטן מהממת! אבל עדיין לא סיפרנו אפילו להורים, תכננו לחכות לפחות לשקיפות.
לא נעים לי להסתובב ככה. כי אני אוהבת מאוד ללבוש בגדים שמחמיאים לי ובגדים רחבים פחות יפים עליי (יש לי כמה בודדים כאלה)
מצד אחד בא לי להסתובב בגאווה עם הבטן שכל כך משמחת אותי, מצד שני עדיין מפחיד אותי לקבל מזל טובים...
איך מסתירים בלי שזה ירגיש מתאמץ?
אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?
לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח
המון מזל טוב
אפשר לא לספר
אבל לא להתאמץ להסתיר.
בצורה בולטת מאודדד
מוכר ככ!!
האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..
שיהיה קצת סודי לבינתיים..
אולי סריגים?
או סרפנים?
בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה
אנונימית בהו"ל(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣)
גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,
הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!
רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן
קטנה וחמודה
ונראית הריונית
כשזה לא הריון....
אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה
לא הזוי
הי, אני ההיפראמזיס.
מעדכנת שכרגע קיבלתי שמירה ואישור הפסקת עבודה עד להודעה חדשה.
ההריון כבר מוגדר כהריון בסיכון בזכות ההיפראמזיס. טררם רציני.
נלחמת לשתות ולאכול ומידי פעם מקבלת עירוי נוזלים לוריד.
אבל חיה ונושמת.
לא ברור מאליו.
תופעת הריחות הקשוחים בהריון מוכרת לכולן כאן אני מניחה.
היה שאני פשוט לא מסוגלת לשאת את הריח של בעלי.
גם אם הוא מקולח ומצוחצח והולך לישון אני לא נרדמת מהריח.
נשארת ערה עם בחילות שיא עד שעוברת חדר.
אם לא בדיוק התקלח אז בכלל... נגיד בצהריים נכנס לחדר אני לא נושמת שלא להקיא.
יש למישהי פתרון לזה?
משהו שעשיתן ועזר?
זה רעיון מצוין! באמת עבד, אבל המחיר היה כבד...
(וזה גם לא חסם לגמרי את הריח שלו אז משני הכיוונים לא נשמתי)
תודה על החיבוק.
בחיים לא הייתה לי תחילת הריון קשוחה כל כך.
או למצוא ריח אחר עדין יותר?
ויכול להיות שזה הריח של הכביסה ולאו דווקא שלו?
או שילוב של השניים?
אולי שווה לנסות להחליף את החומרי כביסה?
זה ממש מאתגר.
מאחלת שבע"ה ישתפר בקרוב.
בבריאות, שמחה, וידיים מלאות.
אין לי עצות, רק חיבוק 🫂 ( או אולי עדיף שלא חחח )
לי גם ממש הפריע אבל לא ברמה כזאת
כנראה שגם זה תפס גובה עם ההיפראמזיס הפעם.
לא קל.
1. לקנות בעצמך דאודורנטים, משחת שיניים, סבונים וכו' שמריחים לך סבבה ולהחליף מגבת גוף בתדירות גבוהה יותר.
2. לישון עם מאוורר לידך.. אפילו על מצב 1 זה עוזר.
3. להתפלל לה' 🩷
ושיעבור כבר!!! חיבוק!
זה לא ישפיע על הבל פה
עזר מאוד החלפת משחה+מברשת ושימוש במי פה.
אבל צריך לצחצח טוב.
וזה ריח נורמלי כנראה.
נגיד שהוא אכל בצהריים מאכל שמסריח לי אז עד אמצע הלילה יש ריח (ויש מעט מאוד מאכילים שלא מסריחים לי. זה לא הגיוני שאבקש ממנו להימנע מזה)
אם הוא יאכל מיד לפני שהוא מגיע לחדר משהו שהריח שלו לא מפריע לך? או יש כזה דבר
אולי איזה חולצה עם ריח של כביסה ספציפית שאהבת,
להסניף אותה חזק ולישון עם זה...
נשמע סופר מאתגר גם לך וגם לבעלך... חיבוק
בעלי היה מתבאסת שהוא רק נכנס הביתה ואני ישר מקיאה...
אין לי פתרונות.. שולחת כוחות♥️♥️
לא יודעת באיזה הריון את, אבל זה תופעה מוכרת מאוד.
מציעה קודם כל לדבר על זה, ושיבין שזה לא אישי,
אלא תופעה שהמון נשים סובלות ממנה.
(זה משפיע על עוד תחומים, ואם זה לא מדובר בינכם, אז זה גם לשאת לבד את העניין הזה)
אח"כ תוכלו לחשוב ביחד על פתרונות.
כמו: שלא יתבשם יותר מידי, או שיתקלח יותר.
חיבוק, הלוואי שיעבור לך מהר.
בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות, אמא בריאה ותינוק בריא.
אבל בחיים לא עד כדי כך קיצוני
מאוד מאוד קשה לי להיות איתו באותו החדר.
כולל מאוורר וחלון פתוח וזה פשוט לא עוזר לי.
אצלי הייתי עוברת חדר (או מבקשת ממנו לעבור)
כבר מההתחלה ולא מחכה עד לשיא הבחילות כדי לעבור.
לדבר אפשר בשיחת ווידאו ולהיפגש אפשר בחלל פתוח ולא מקרוב מדי.
אין מה לעשות..
אבל כן להקפיד לשמור על קשר ביניכם?
אולי לצאת החוצה שתוכלו לדבר?
ואם לא שיחות וידאו ושיחות טלפון..
ממש לא לוותר על הקשר ביניכם! להילחם על זה..
כמובן בהתאם לכוחות ולא משהו שלא אפשרי אבל כן לזכור שצריך לתחזק כדי לשמור על הקשר
אבל אם לא אפשרי- אז אין מה לעשות, להשלים עם זה ולהסתפק בהודעות מדי פעם..אוהבת אותך.. תודה על **
והוא כל כך עמוס בגלל שאני ככה, שבאמת לא מגיעים לדבר.
אבל הודעה פה ושם זה רעיון ממש!
ולא הבנתי מה עובר עלי ומה הז השטות הזאת...😱😱😱😱
סליחה שלא מעודדת,
אבל אני לא מצאתי פתרונות
כל דבר אבל כל דבר עשה לי ריחות נוראיים
סבונים שמפואים, מרככי כביסה - רק מהריח הייתי טסה להקיא.
והריח בחדר שינה גמר אותי!!
לא הייתי מסוגלת לישון
אולי אולי אולי עזר לי לפתוח חלון שיהיה רוח ממש חזקה.
אבל האמת, גם לזה היה ריח נוראי.
בגדול חייתי בתוך מזבלה כמה חודשים ופשוט ניסיתי לנשום רק מהפה.
בעלי היה יוצא מהקלחת והייתי צורחת לו שהסבון שלו מסריח ורצה להקיא.
בת דודה שלי אמרה לי שאחת השיטות היא להחליף לסבון אחר.
ככה דלא תהיה התנייה אוטומטית.
תביני- אני 6 שנין אחרי ההריון האחרון ועדיין יש ריחות שמוגדרים 'ריח של הריון' בבית.
סבון כחול לא נכנס אלינו
בקיצור- נסו להחליף סבונים ואחרי ההריון תנסו לחזור לישנים. אולי יעזור.
סבונים, שמפואים, מרככים, מרככי כביסה, סבון כלים, דאורדורנטים, משחות שיניים, מי פה, ואסור להשתמש בבשמים..
זה משהו שהוא מעבר לזה..
תודה על התגובה ❤️
הייתי מנסה מח 1
לבת דודה שלי זה עזר עם היפאמזיס
ונשמע לי מתאים למצב הספציפי הזה.
חיבוק ענק
חזקי ואמצי!
אין לי עצה טובה יותר ממה שנתנו פה אבל רק להגיד לך שזה באמת סיוט ועברתי את זה גם. לא הייתי נושמת.
חיבוק גדול!!
וכל מה שהרחתי היה ריח הגוף שלו
רציתי למות והקיא! אבל לא יכולתי לקום כי הבת שלי הופיעה.
כיסיתי את האף עם היד ואחר כך גם עם טישו
אדם נורמאלי לא היה מריח אותו כזה חזק כלומר לא היה מדובר באדם מסריח
אבל אני מריחה הכל כך כל חזק ופשוט סבלתי סבלתי
בקיצור ממש ממש מבינה אותך
אבל נשמע שהמצב הרבה יותר קשה מזה ואין לזה סיכוי..
דרך קופח נראה לי שיש הרבה המתנה (אבל שווה לנסות לבדוק). זה אמור להיות זול משמעותית, אבל לא יודעת אם את יכולה לבחור את המטפלת. זה נקודה שכדאי לבדוק.
בפרטי בעיקר דרך המלצות.. תנסי לכתוב אזור וסגנון/מה חשוב לך ואולי יהיו כאן המלצות בשבילך
די מתייאשת מלמצוא.
אולי אאזור אומץ מתישהו
תודה
לקופת חולים יש רשימה של מטפלים שעובדים איתם בהסדר וזה זול משמעותית.
גם ככה וגם בפרטי צריך להתקשר, לנסות להבין אם מתאים, ולפעמים אפילו מגיעים לטיפול ומבינים שזה לא זה..
אבל כשמוצאים את המטפלת המתאימה זה פיס!! מתנה ככ משתלמת לעצמך
מקושרת לכל מיני קבוצות ממקומות שונים
אם את רוצה יכולה לשלוח לי בפרטי מה את מחפשת ואנסה לעזור בתיאום
פעם אחת לקחתי המלצה ממישהי,
פעם אחרת לקחתי דרך הקופה ובחרתי לפי תמונה בחיפוש בגוגל, היא היתה נראית לי אמפתית.
אם את ברשתות - מישהי שאהבת את התכנים שלה.
וכל אחת כותבת בקצרה את התחום שהיא מתמחה בו, תראי מה מדבר אליך.
מישהי היתה לאחרונה בהדסה בייבי?
איך היה שם?
שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה
אני ממש נהנתי.
אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.
אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש
אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם
ואיל האוכל שם?
צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!
מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.
גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.
הוא פשוט לא נראה טוב! לא פזור ולא אסוף
אני מסתובבת עם כסרש בבית לא רק בגלל צניעות ונוחות אםא כי אני לא אוהבת את מה שאני רואה מתחת.
וגם כשאני הולכת לאימון כושר יש איתי נשים שמורידות את הכיסוי ונראות רווקות נחשקות אין שום סממן על השיער שהוא מכוסה
ושלי אבוי אם אני יוריד הוא לא נראה טוב וגם הוא מעוך לי על הראש כאילו שמתי קסדה על הראש
מה עושים עם זה? לא באלי החלקה
לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,
לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה
אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...
יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי
ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה
יש משו שאת ממליצה?
אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני
החלקה
גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...
וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר
כלי ועפה בעברו לפחות
וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר
שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר
אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח
יחסית קצר.
יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי
שגרת טיפוח טובה לשיער.
שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,
אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..
כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים.
אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.
גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.
וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.
אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),
אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד
החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.
(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)
אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),
אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד
[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]
החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.
(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)
אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.
רוזמרין - לוונדר נוכח מאד
רוזמרין אישית יותר נעים.
זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה
את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג
כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה
הוא שיחק היום בצהריים ונפל. ממש בכה מאז לא יכול לדרוך, להזיז.. אפילו לגעת באיזור ממש כואב. וגם נפוח לו בפיקה הזאת של כף הרגל
בעלי עובד לילה ואין לי עם מי להשאיר את הילדים.. בנתיים הוא הלך לישון
אולי למישהי יש ניסיון? כמה זה דחוף לקחת אותו לבדיקה ואם זה יכול לחכות למחר בבוקר?
אצלנו כשהיה אותו דבר נשברה לו עצם בכף רגל.
ממש כאב לו והוא לא הצליח לדרוך.
לדעתי לא כדאי לדחות.
שירגיש טוב!וחיבוק
אז דווקא מעולה שתישנו ותצברו כוח ותטפלו בבוקר...
זה שהוא נרדם זה סימן שזה לא כזה כואב לו..
ולהיות במיון בלילה זה גם רופאים פחות מומחים וגם טרטור וסיוט שאפשר להיות חולים רק מזה..
בהצלחה גדולה!!!
רק מניחה את זה כאן.
לפעמים ככ כואב והילד ככ בכה שנהיית אפתיות מסוימת.
ראיתי במו עיני ילד ישן עם שבר מסובך... העצם שזזה היתה ממוקמת כך שלחצה מסביב על רקמות אחרות בצורה מסוכנת שהכניסו לניתוח דחוף.
מה שלומכם הבוקר?
הי אולי למישהי תהיה עצה טובה. אני קצת מעל גיל 40. עם התקן לא הורמונלי. אחרי הרבה בדיקות וניסיונות זה הדבר היחיד שטוב לי. החסרון- דימום ארוך ומסיבי מאוד בווסת. לוקח לי לפחות שבוע עד שאני מצליחה לעשות הפסק. וגם כמה ימים לפני שמתחיל הווסת כבר יש כתמים קטנים. אבל עיקר הקושי זה שפשוט יש יומיים שלושה עם כמות דימום ממש גדולה! זה פשוט סיוט! מחליפה תחבושות בקצב ועדיין יכולה לשבת ולגלות שהדם עבר לכסא
לא יודעת אם יש מה לעשות או שאני רק רוצה לפרוק פה.
הוצאתי רק מפני שרצינו הריון.
אין לי מילות עידוד חוץ מזה שאולי זה היה לי הכי נוח מהבחינה שהורמונים לא שיגעו לי את הגוף. אז העדפתי מחזור ארוך .. ואפילו כתמים לפני מחזור מאשר להתמודד עם ההשפעות השליליות של ההורמונים מהאמצעי המניעה האחרים
זה מאתגר, גם אני ככה
כל מחזור זרמים של דימום כמו אחרי לידה
הלוואי שהיה פתרון טוב יותר וללא הורמונים
יכולה אולי לנחם שעם הזמן, אחרי תקופה ארוכה עם ההתקן המחזור המסיבי ירד ליום אחד.
🫂
למה תחבושות ולא טמפון?
בדימום כבד טמפון הרבה יותר נוח
הייתי מסתובבת עם טמפון + תחבושת, שניהם מהסוג הכי סופג שיש.
הייתי מחליפה טמפון כל שעה-שעתיים, אבל גם אם פספסתי קצת זה לא היה כל כך נורא כי היתה גם התחבושת להגנה.
וממליצה בלי קשר, לבדוק המוגלובין. כי לי הדימום החריג הזה פגע עם הזמן במאגרי הברזל.
כמה זמן את איתו?
יכולה לשתף שזה ככה בהתחלה(הייתי עם התקן כמעט 3 שנים) אחרי 4 חודשים בערך המצב השתפר והגוף שלי חזר לעצמו. אם את בטווח הזה אז תדעי שעוד מעט הגוף שלך יתרגל להתקן ויהיה בסדר.
אני סבלתי מדימום וסתי מוגבר מאוד כמו שתיארת אבל ב''ה זה השתפר, ואחרי שהגוף מתרגל זה לפי דעתי אמצע מניעה מעולה!!
