איך היה היום:
אחרי כל השבת ארגון התעוררתי ב9:30,התלבטתי היום מלא,הבנתי שרוב בני האדם לא ברמתי,אז שוב השתעממתי וכו...אחרי שקראתי כמה דברים הבנתי שאני צריך להגיד תודה על כ"כ הרבה דברים,אני שוב מתעצבן על השקיעה המוקדמת.
שיר: אותם השירים הרגילים,לא לכאן.
תובנה: אנשים תפסיקו להתנהג כמו זוינוקים.
תיוגים:
@כל מאן דבעי.
סיכום יומכם,תובנות מהחיים,שירים יפים,טקסט יפים וכו...
מי שרוצה תיוג שיגיב לתגובה הנ"ל.
לא ככה?
פשוט מיותר....
סריוס בלקא.זה משהו שאתה יכול לשלוט בו(אנוכי...)
ב.כי מותר גם להתבטל,לא כל הזמן,אבל לפעמים זה חשוב.
ההרגשה הזאת לא נכונה.
נכון,אני רק אומר שזה בסדר ומותר לבזבז את הזמן.
שאני צודק תמיד אז דעתי היא הנכונה.
אני ממש חפרן...🤦♂️
נסיעה
לימודים
בוקריפורטטט
שביזות יום א'
אולי נספיק עוד משו בהמשך..
ממש ארוכים ומפורטים!!
קמתי מאוחר, יום חופש, האולפנה מתחילה בשני
חברה באה לביקור, יוצאנו לצלם קצת, ארגונים למחר בסה"כ יום חביב ב"ה.
מסקנה?- הבחירות שלי הן קשות ומורכבות אבל אחרי הכל אני גאה בהן.
ואני צריכה ללמוד יותר תורה. והזנחתי את זה בזמן האחרון לצערי.
שיח סודקמים ויוצאים מוקדם
תפילה וחתת בדרך
הסתברות
הסתברות
מימון
מימון
מימון
התנהגות צרכנים
התנהגות צרכנים
התנהגות צרכנים
אנגלית
אנגלית
פספוס אוטובוס כרגיל
מריחת חצי שעה במרכזית
נסיעה משעממת
בית
ואני רעבה אז אלך לראות מה יש, ואני גמורה אז להתקלח ולזוז לכיוון המיטה.
וכן, זה לגמרי עדיף מאשר לשבות.
שיגרה מבורכת...
כי זה נותן לי משמעות וסיפוק בחיי היום יום.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
