אני כרגע סיימתי את השישית שלי
עריכה:7
שתיים יספיקו להיום
אני כרגע סיימתי את השישית שלי
עריכה:7
שתיים יספיקו להיום
כולן עם ריבה? (:
מים מינרלים
סופגניות בגימטריה זה 615
ודאבה זה 12
אולי זה מרמז על ..יש לי
משיח ואליהו שיבואו ואז נוכל לקיים את כל המצוות בשלמות
![]()
היית חייב לקחת ביס אחרי שהאח לקח חצי?
מה אנשים יעשו בשביל חתיכת סופגניה..
כח הרצון כח הדיאטה..
העיקר שהיה שם כח


ופנק את עצמך בסופגנייה מלאת שמן
לא החלטתי אם בחנוכה כן או לא (תלוי בתוכניות)
בשביל לאכול סופגניה?
ואו..
יש אנשים ממש עסוקים בעולם
תלוי נסיבות. כלומר:
א. אם יהיה לי זמן למסיבת חנוכה ו/או להכין ספינג'ים.
ב. אם אהיה בכלל במקום שיש בו סופגניות (כלומר בארץ).
גימטריא אהבהחסדי הים
ה' אלוקינו ה' אחד
וגם אברהם יצחק יעקב =13 אותיות
רחל שרה רבקה לאה=13 אותיות
רק אחת??
עזבי לא בריא תאמיני לי כמעט כל דבר שאנחנו אוכלים הוא לא בריא
בעצם כמעט כל דבר שאנחנו עושים הוא לא כל כך בריא..
דיבור בפלאפון , צבעי מאכל , חומרים משמרים,ויש עוד מלא
כי שמגיע חנוכה כל יום רוצים לקנות סופגניות ואף אחד לא טורח לקנות
ואז יוצא שכבר אין זמן לאכול סופגניות והן נעלמות מהשווקים
לכן מקדימים למצוות
מצוות אכול ככל יכולתך
לא שמעת עליה?
"ושמחת בחגך מה קרה??"

בתוך בני ישראללא אוהבת את המאכל הזה ולא מבינה למה הוא צריך להיות בחנויות ממוצאי שמחת תורה...
שמישהו יעיף עליה עגבניות
מוזר תכלס..
לא חשבתי על זה
סופגניות זה שמחהה...
שאכלתי לפני כמה ימים
פלוס עוד 2 היום..
כן..זה די מעורבב לי ..
ולחשוב שנשארו לי 4 סופגניות..
בכל אופן לא נראה לי שעד מחר באותה השעה ישאר משהו
ואז יצא שאכלתי 11 סופגניות בשבוע אחד..הספק לא רע
אני לא מאמינה!!!
למשל פעם אחת הייתי כל כך רעב
שהזמנתי 3 המבורגרים שבאחד היו 3 קציצות
ובשני 2
ובשלישי רגיל
ואשכרה גמרתי הכל כולל הציפס
אני חושב שעוד נשארה לי במחשב תמונה שלהם
ואני חשבתי שבעלי שובר שיאיםםם
אכל כבר 3 סופגניות...
גם ככה לא נוכל להנות מכל הדברים האלה
ואני גם רזה ולא שמן ככה שלא אכפת לי
אחותי לקחה אחד
נשארתי עם 3 בלילה ואכלתי אותם
יוצא שאכלתי עד היום 10
אני עדין מרגיש את הריבה והמתיקות בגרון
אחח
אין כמו מים מינרלים אחרי הרבה סופגניות למצפון
כמו ..
כמו קולה זירו אחרי מגש שלם של פיצה
)
יעל מהדרום
ובאמת שלא הבנתי לאן נעלמו 20 תבניות של סופגניות בשנה שעברה!
הם בבטן שלך!!
רק חבל שאני לא עושה את החשבונות האלה....
בערך מאז שהתחילו הסופגניות במאפיות כל יום אכלתי סופגניה....
אמנם יש ימים שלא אבל בקושי.....
זה ממש לא בריא, אני יודעת.
אבל אני ממש אוהבת....
מה עושים?
תחשבי רגע
אם היית יודעת בוודאות שסוף העולם מתקרב
מה היית עושה?
אוקי אני אשאל את זה אחרת
אם זה היה היום האחרון שלך בח' כלומר בריבוע הזה בצבא..אה את בטח עשית שירות
לא חשוב.
מה שאני מנסה להגיד עזבי תאכלי ודי
מה סוף העולם קשור לסופגניות?
לא עשיתי שירות.... וגם זה מה הקשר?
אבל תודה בכל אופן על האישור להמשיך לאכול...
אמרת..
אין לי אפילו כח לכתוב אבל הינה אני יעשה את זה
את כתבת זה לא בריא אבל בכל זאת אני רוצה ומה לעשות
אז אמרתי לך מה שתעשי שתחשבי שאם הקץ מתקרב (ניבירו קרוב)
ואם נפסיק עם הבדיחות אז באמת הקץ קרוב מכל מיני מובנים
אז לא יקרה כלום אם תאכלי סופגניות כי בכל מקרה...זה לא ישנה
אז הנה- אני אוכלת.....
מבקש אמונה
אמא לנסיך קטןברור שזה וואו...
עם כל האהבה שלי לסופגניות אני מסכימה שלא צריך לעשות מזה סיפור כי זה עדיין לא קוסקוס עם ירקות וכו'...


אולי אחת של רולדין בשביל הקטע וגם כי הבצק שלהם טעים באמת.
בניגוד לגוש דבק הזה עם משהו ורוד זרחני ולא מזוהה בתוכו... (בלעכס)
נתאפק לפחות עד נר שלישי... 😅
ארץ השוקולדאחרונה
יואב גל
אז אתה מוסיף לזה קצת מרק מעל או משהו וזה הופך להיות נורמלי..
אבל ככה ? ריק בלי כלום?..זה פשוט לא טעים

יואב גל
מוריה
שכחתי לשים שמן והכל היה דביק..
ואז ניסיתי לתקן הוספתי שמן וערבבתי וחיכיתי קצת..
זה עזר..

אמא לנסיך קטן
יפרח למשל.. זה עלי גפן ממולאים באורז ובשר
אבל שסבתא שלך מכינה את זה..לא סתם מישהו שלא יודע
זה פשוט סוף הדרך
מחמוסה זה תפו"א בשר עם רוטב עגבניות
וגם מלדום שנדמה לי גם עיראקי
זה חצילים מטוגנים עם רוטב עגבניות
אמא לנסיך קטן
מים מינרלים
להתחיל לפרט?
אמא לנסיך קטן
אמא לנסיך קטן

אמא לנסיך קטן

(יאמי) |מלקק שפתיים|לא משהו מיוחד... פשוט הולכים לסבתא ויש בקבוע זלאביות....
גם אני אוכלת זלאביות
ולא סופרת כמה..
*שלי*
ואת מרגישה שלא ניצלת מספיק את הזמן המיועד וכל המילויים המיוחדים?
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
יש הרבה דברים שכשהם עומדים בפני עצמם אני מעריך מאוד בציבור החרדי.
אך השיטה הכללית מקיימת למעשה תפיסה נוצרית. אני רואה את זה בשמירה על אורח חיים בריא, ביחס לצבא ולמדינה, בזהירות בדרכים, באיכות הסביבה. כל דבר שהוא לא רוחני = לא מעניין. החול הרוח לא הולכים ביחד, יש ביניהם איבה והתנשאות.
אין קדושה, יש רוחניות. וההבדל בידיהם תהומי ומחבר את זה לתרבויות אליליות
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי
)
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.