כמה בקלות כבר נגסתי בפיתיון, התחלתי לצעוד על אותו מסלול, מסלול החכמים, מסלול של מי שבאמת מבין את הבעיה פה בעולם, מסלול הבאמת, לא הפשוט הנאיבי.
בעיניי - מסלול-האבדון.
והנה, תראו אותי, מנסה בכל כוחי להאמין,
מחזיק בקצות האצבעות, 'גם אם זה יכאב'.
מנסה לבטא בכתב את מה שאני מאמין.
אופטימי.
נאיבי?
מאמין.
לא בעד גן עדן של שוטים. אני חושב שאם זה באמת גן עדן, אין בו שיטיון. הוא פשוט עמוק,יותר ממה שהוא נראה.
- לקראת נישואין וזוגיות