ואת צודקת.

אבל באמת זה לא ככה, אפשר להיות גם דוס וגם פתוח. זה לוקח זמן, לוקח קצת למידה, אבל זה בהחלט אפשרי.

אם החברות החדשות מקלקלות אותך, נשמע שאת יודעת מה לעשות בעצמך. לא בבאת אחת, אלא לאט לאט, אבל אין סיבה להתחבר לאלו שפוגעות בך. 

ואם הזמן, אני מאמין, תצליחי להיות גם פתוחה, גם דוסית, גם חברה טובה ועם אהובה.

בהצלחה

המילה "מקלקלות" קצת צרם לי.

מה את גבינה שהם משאירות בחוץ?

לחשוב שהם לא אנשים רעים זה לא נקרא לקלקל?

לגרום לי לרצות להתאבד? 

התכוונתי שהמושג בנות "מקולקלות" נורא מזעזע אותי. זה כאילו בנות שזהו, הלך עליהם, הם החמיצו "התקלקלו" השלב הבא זה לפח. הארתי את צומת ליבך כי אני מודעת לזה שהרבה אנשים משתמשים בביטוי הזה. ולדעתי זה מחריד.  

כשאת דוסית ושומרת הכל וחושבת הכל כמו שאת יודעת שנכון,

את יכולה להיות גם זורמת וכייפית.

דברי איתי.

ואל תתיאשי.

בנות דוסיות שאפשר להיות חברה שלהם?

ואני בן אדם שבחבר'ה, אוהב אקשן.

קל ביותר!

אם רואים שזה או זה או זה.

מה חשוב לנו באמת. שאלה פשוטה מאוד.

מה חשוב יותר- להיות "אין" או ה' יתברך?

נכון, אפשר לומר שתמיד יהיה מקום שבו גם כדוסה תרגישי בנוח. אבל זו בריחה.

כי בינתיים- את רואה את זה כקונפליקט. ואם זה כך- ברור שהתשובה היא דוס.

אנחנו לא מותרים על אידיאלים שלנו. למה? כי זה מה שנכון.

והאמת שזו שאלה בכלל- מה שצריך או מה שנח? מה שצריך! לפעמים צריך לנוח. אבל כמה איך ומתי- לפי איך שצריך. הצריך הוא המניע אותנו ולא הנח.

נכון. זה כואב מאוד להיות לא "אין", אבל כמעט תמיד זה בר חלוף. אם זה לא בר חלוף- כנראה שגם אם את לא תהיי דוסה זה לא יעזור.

                                                                               ....

שיקול- נגיד ולאביך בבנק יש 300,000 ש"ח כולל חסכונות וכו'. ובאים אנשים מהמאפיה ל"ע חו"ח ואומרים לו להביא להם 50,000 ש"ח או, לחלופין. כנף מהציצית שהולך שלובש כעת, ובתנאי- ששאר הבגד ישאר עליו. מה עושים?

מפסידים את 50,000 השקלים. ככה זה. על מצות עשה מפסידים עד חומש.

שיקול ב'-

עוד חמש עשרה שנה ואת עובדת במשרד היי טק גדול. יש עובדת חדר לידך שאת לא ממש אוהבת אותה. יום אחד את שומעת אותה מדברת על הרכב החדש של הבוסית של שתיכן. כמה שזה לא יפה שהיא קנתה את הרכב הזה, ודי כבר לנסות בכח להוציא לאנשים את העיניים וכו'. למחרת- באה הבוסית שלך אלייך ושואלת אותך אם את שומעת דברים מהחדר לידך- כיון שענית שכן- היא שואלת אותך מה נאמר עליה ועל רכבה אמש. את מסמיקה ומנסה להתחמק. אבל היא יודעת טוב מאוד שאת מסתירה. אז היא מפצירה ולבסוף- "יש לך שתי אפשרויות

או- שאת מספרת לי מה בדיוק אמרה אותה עובדת

או- שאת לא עובדת יותר כאן. וכשאני אומרת 'כאן' אני מתכוונת בהיי טק בכלל או בכל העיר הזו בשום עבודה שהיא, כמה טלפונים- ושמך- לא שלא יהיה מבוקש בשוק- הוא לא יהיה בו בכלל. (היא יכולה, את יודעת).

מה עושים?

מותרים על העבודה. ככה זה. "ובכל מאודך" על מצוות לא תעשה מחוייב אדם אפי' להפסיד כל ממונו.

שיקול ג'-

את הולכת ברחוב יפו בירושלים, יום חמישי שעת צהריים עמוסה למכביר. את מקבלת טלפון מחברה- "-שומעת? החצאית שקניתי לך לפני שבוע- היא מחו"ל ולא בדקתי ו..." מפה לשם- זה שעטנז.

מה עושים?

כן. נכון. "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'" כך הגמ' אומרת. אפילו להתבייש ולא לעבור עבירות.

שיקול ד' ואחרון- 

רומאיו, הוא בכלל יהודי. כן כן. אולי לא ידעת. אבל רומיאו יהודי לחלוטין. והאמת- שבבית הם קוראים לו יוני. "יוליה" היא למעשה אמונה, והאמת- שהיא בכלל לא בקטע של שידוכין עכשיו בשירות. אבל לרומיאו נכנס ג'וק. כן. בהתחלה חשבו שזה משהו שעובר. התאהבות נעורים שוטה כשלא מבינים בכלל מהי אהבה ומהי סתם מחשבה עם משיכה. והג'וק הלך והחמיר. בהתחלה הוא הזכיר את זה כבדרך אגב. אחרי זה בכל הזדמנות. בסוף הוא הפסיק ללכת לישיבה, נשאר בבית. בשלב מסויים. כמובן שבשלב זה מספרי הטלפון שלו, של חבריו ושל משפחתו ושל בכלל כל מי שנמצא באיזור הרחוב של הבית שלו- סונן במכשיר הנייד של אמונה. אבל יוני- יוני נשאר חולה. חולה ממש. הגיע רב שהפנה לחבר שהפנה לפסיכולוג שהפנה לפסיכיאטר שהביא מרשם שדרש תרופות שלא עזרו ועשו רק כאב ראש. אולי שקט למשפחה.

ויוני- יוני עדיין חושב כל היום על אמונה. זה כבר ממש קליני והזוי. יוני, נמצא עכשיו לצערינו בבית חולים לחולי נפש. ה' ישלח לו רפואה שלימה. והאמת שהוא עוד הצליח לנתב את הרגש הזה הרופאים עוד מאמינים שיש לו תקוה. אבל מצבו הפיזי נחלש ונחלש. הוא אוכל ממש בכפיה. הכל דרך מכשירים. כל מערכות הגוף שלו נחלשות ובפיו רק מילה אחת "אמונה". מצב לא נעים. אבל אמונה אחרי כמה שיחות נפש עם חבירות ופגישה עם עובדת סוציאלית המשיכה הלאה בחיים. היא עוד רווקה, עדיין לא מחפשת מישהו. שנת מדרשה שאחרי שירות.

ביום שלישי שעבר הרופאים וכל המומחים הגיעו למסקנה- צריך לייצב את המערכות של יוני, במצבו- לא נשאר לו הרבה זמן ואפשר שחס ושלום....

מה עושים?

שיביאו את אמונה, לדייט אחד. אם אפשר לקרוא לזה דייט. שתבוא ותדבר איתו. לשעה! אפשר אפילו בטלפון. רק שישמע אותה. דיבור של שעה. 

אמונה אומרת- אני מוכנה, אבל קודם כל אני שואלת את הרב שלי. בלשכת ראש המדרשה נשאלה שאלה מוזרה ביותר שלשום, מה הרב ענה?

נכון. זו גדר שגדרו חכמים בעריות. ימות ואל תספר עמו מאחורי הגדר. זה נאמר באיסורי עריות.

                                                                                   ....

ואת- אוי לרשע ואוי לשכנו. בחברה רעה עלולים להכשל במצוות עשה וחו"ח גם במצוות לא תעשה ואפי' בעינייני צניעות. ככה שמעתי, עלולים להכשל בחברה רעה (אני לא יודע מה בדיוק המקרה שלך אבל אני מדבר בכללי). ומה את צריכה להפסיד? לא 50,000 שקל, ולא את כל ממונך ובטח שחס ושלום- לא את כל חייך. רק לא להיות "אין"- דבר שהיית מוכנה לותר עליו בתמורה לחיים, אפי'- בתמורה ל30,000 שקל...

ונקודה חשובה לא פחות:

ה' יתברך מצוה אותנו לקיים את התורה (שזה כולל הלכות שבת, לשון הרע צניעות וכו')  גם במחיר של חברתיות וכמו שאמרנו למעלה.

וה' יתברך- לא הגיוני שיעשה משהו שהוא באמת לרעתנו. השלך אל ה' יהבך. נותר לסמוך עליו שמה שהביא אותנו לצער בקיום המצוות הכל לטובה באמת.

וכיון שכך המצב. אפשר כעת, שברור מה נכון ואיפה אנחנו נמצאים (דוסים, בכל מחיר!) לחפש גם איך אנחנו מוצאים שלוה טוב ושמחה. חברים, נחת, בריאות וכו'

 המון בהצלחה!

אני מקווה (ולא כל כך בטוח) שאצליח לעמוד בכל הנסיונות הללו.

תשובה נהדרת וקולעת.

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

זה ממש לא עובד בניגוד אחד לשני אפשר להיות דוס ולא להיות סגור עד הסוף. כל אחד קובע לעצמו מה הגבול שלו מתי זה ניהיה פתוח מידיי

הצגת הרבה מקרים קיצון אבל בכללי התורה לא נוגדת את החיים לפחות לא אמורה אם אדם מרגיש שלא טוב לו כנראה שצריך לשנות משהו יש מקרים קיצוניים אבל "תורת חיים היא" וצריכה לחיות את האדם לא לחנוק אותו כמובן שהתורה מציבה גבולות אך באופן כללי נותנת מקום גם להנאות בקיצור יש כלל ופרט אתה התייחסת לפרטים.. שהם כמובן נכונים  אך הם לא הכל.. דוסים פתוחים זה שאיפה

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.