מסכים לי גם להצטרף אליהם?  @קוד אבל פתוח 

אפשר להשתפר בזה, מנסיון.

לוקחים מישהו שהולכת להיות לך שיחה כזו איתו ומשקיעים 5 דקות לחפש 3 נושאי שיחה שתוכל להעלות. נגיד- אח שלי הקטן, במה הוא מתעניין? הוא אוהד בית"ר. אז 1. כדורגל. והוא בכיתה יא', אז 2. לימודי נהיגה. גם היה לו צו ראשון לפני כמה חודשים, אז 3. מה רוצה להיות בצבא.

או נניח, הרב שלי מהישיבה, במה הוא מתעניין? בתורה, מן הסתם. בטוח גם במצב של חבר'ה שלומדים אצלו (להיזהר מלשון הרע), וסיכוי לא רע שגם בפוליטיקה- אם להצביע לבית היהודי או לבנט או לחרדים. 

בדרך כלל כשמעלים נושא האדם שמולך מגיב והשיחה מתפתחת בטבעיות, ככה שזה לא יוצא רובוטי ומתוכנן. ואחרי כמה וכמה נסיונות כאלה הנושאים נשלפים בצורה אוטומטית.

ולסיום- זה ממש נורמלי ובטח לא אומר שאתה משעמם. זו רק נקודת חולשה בלפתח שיחה, אפשר לשפר את זה. הכל טוב אצלך בהצלחה!

לפעמים חלק מהתקיעות בקשרים ובנושאי שיחה עם אנשים, קורים בגלל שאדם חסר ביטחון או שיש לו תפיסות שליליות על עצמו. לדוגמא- אני משעמם. ואז ממילא הקשרים יתקעו ולא יזרמו. כי אני משעמם, ואין לי מה להגיד, וזה לא מעניין וכו'.

למצוא נושא שיחה זה חשוב, אך מעבר לכך צריך לברר מהן התפיסות השליליות, מה תוקע אותי. ואת זה לפתור. 

איך לפתור? (לפותח)

לענות לעצמך בשכל מה התפיסה הנכונה והאמיתית שצריכה להיות לי.

אם התפיסה השקרית היא "אני משעמם".

אז התפיסה האמיתית היא "אני מעניין". למה אני מעניין? 

כי אני בן אדם שיש לו אוצר פנימי עשיר ועמוק, ואני מלא חוויות, מחשבות ורעיונות וחיים! ממילא אני מעניין! 

ואז יעלו כל מיני התנגדויות בראש. תענה להם. עד שיתברר אצלך שאתה מעניין ואי אפשר יהיה לסתור את זה.

וצריך להזכיר לעצמך את זה כל פעם. ולהאמין בזה בכל הלב! הטוב שלי לא תלוי באם הצלחתי לעניין מישהו!! הוא קיים בלי קשר לאף אחד ולמה חושבים עלי.

ויש מצב שכשתגדל עוד קצת, יחד עם התפתחות המוח שלך, (כי אינו דומה גיל 18 לגיל 30 למשל) תקלוט ותעבד דברים באופן מלא יותר ועמוק יותר.

אבל בכל אופן ל עצתי היא - אל תשאף להעמיק מעבר ליכולותיך - תשאף להיות אתה!

עושה על זה הרבה עבודה

קודם כל תפסיק לחשוב שאתה משעמם!

אתה לא!!

אנחנו בדך כלל משדרים את מה שאנחנו חושבים על עצמינו.

דבר שני תנסה בהדרגה כל יום להתקדם המשהו לעומת אתמול 

לדוגמא:

יום א' - הי מה קורה?

יום ב'- מה נשמע? איך הייתה הנסיעה? אני שכחתי את הרב קו על הבוקר

וכו

וכו

ודבר אחרון - תעקוב אחרי מה שאנשים אחרים מדברים לדוגמא באוטובוס או בעבודה

אתה תגלה שהם לא תמיד מדברים על דברם ברומו של עולם 

ברוב במקרים זה יהיה דברים מאוד יומיומיים

תרגיל את עצמך פשוט לדבר על מה שנראה לך

אל תחליט על עצמך החלטות!

אלא אם כן זה החלטות טובות!

בהצלחה!!

שאתהצריך לחזק לעצמך את הביטחון ואת העני העצמי שלך...

ובמקביל לזה לקבל איתותים מהסביבה, כלומר להיות קשוב למה שהם משדרים לך, ולראות שאתה לא באמת משעמם אותם

אולי לאמן את עצמך להרגיש מתי אנשים לא מעוניינים לשמוע/חסרי סבלנות ובזמן כזה לא להתחיל בסיורים ארוכים

לגבי הפיסקה הרראשונה - הדרך לעבור מ'שלום-שלום' לשיחה קצת יותר ארוכה היא לשאול על פרטים שרלוונטיים (שוב, בקטנה, לא להעיק). למשל, אם אתה פוגש חבר מהכיתה והיה לכם מבחן יוםקודם - לשאול אותו איך היה המבחן. אם אתה פוגש מישהו שידוע לך שאחיו התחתן לאחרונה - לשאול איך היה. למצוא נושאים שרלוונטיים למי שאתה מדבר איתו, ולפתח את השיחה סביבם

מעבר לכלל העצות שקיבלת פה לפניי שנראות לי לא רעות בכלל -

כשהייתי חייב (דייטים), הייתי אוסף אנקדוטות מעניינות ביומן שלי. ומשתמש בהן.

כשזה מרובה משתתפים הרבה פעמים זה מוחצן ורדוד, ולפעמים זה יכול לא להועיל (להעיק ע)ליהם במקרים מסויימים, וכמעט תמיד לא מביא לידי ביטוי. ואחד על אחד זה עמוק, ושקט, ומביא לידי ביטוי את העולם הפנימי . 

אני תוהה אם מותר לי לשאול... (בשם האאוטינג\האנונימיות)

"זה כמו שפותח השרשור אמר..."

את מרגישה בעיה בזה שזה כך?

אם כן למה זה בעיה?

כי זה תמיד יושב על פחד שיושב על חוויה, ולפעמים, כמעט תמיד, הפחד הזה מנהל בעוד הרבה מישורים בחיים, ולא תמיד לטובה. 

"אני לא יודעת לנהל שיחות חולין עם אנשים, על שאלות בסגנון איך את מרגישה אני לרוב אענה במילה-שתיים, זה די בעייתי בקשרים חברתיים..."

מה רע בזה שאת עונה במילה-שתיים, ?                        כי אז מה?

מה רע בזה שאת לא יודעת לנהל שיחה עם אנשים?       כי? 

אם היתי שואל אותך 

 מ1-10 כמה יש לך ביטחון לבטא את מה שאת מרגישה?

מ1-10 כמה את מאמינה שייתייחסו אל מה שתגידי?

מה היית עונה?

אני אענה.. 

למה זה נצרך?

מה היית רוצה שיקרה?

אני לא יודע אם מותר לי לשאול, ואיןו לי מושג אם את רוצה לענות,

אבל מעניין אותי מה היה קורה אם היתי שואל אותך את השאלה הבאה -

מ 1-10 כמה את בוטחת במי שאת?

- מעניין אותי מה הית עונה...

על השאלה של הקשר לפחד ולפעולות שהוא מנהל, אבל זה ארוך ואין לי זמן כרגע, אז בהמשך, אם אוכל. 

אוקיי.. 

איך זה מתבטא חברותיות \ אדם חברותי?

אפשר לשאול אם את מאמינה למשפט הזה?

"לתת מקום לעצמי זה אומר לקחת מקום של אחרים"

אם אוכל, בכייף.

נערך - אגיב בהמשך כשאוכל. 

1. אל תדבר אם לא בא לך. אתה מרגיש שאתה רוצה לשתוק, תשתוק. נקודה. זה שאתה מדבר או לא מדבר לא אומר עליך כלום. אתה רוצה לדבר, תדבר, אתה רוצה לשתוק תשתוק. תקשיב לרצון שלך, לא למה שאתה חושב שאתה צריך להיות כדי לא להיות משעמם. 

2. זה גם (הכללה) ברמת הזהות שלך. ("אני אדם משעמם") זה אומר שזה מדד על הערך העצמי, (ערך עצמי תלוי בככל שאני מדבר ומשוחח, אני ראוי לאהבה מהאחר ככל שאני משוחח ולא משעמם)  ואז זה גורם לפחד, שגורם לשיתוק של האיזור היצירתי והחושב במוח, שגורם לחוסר דיבור או חשיבה, או יכולת עשייה בנושא.

3.  אם תעשה את מה שאתה רוצה ומרגיש בצורה משוחררת הדיבור יבוא מאליו, בלי להחנק. 

4. יכול להיות שיש דברים מעבר. אבל אולי משהו במה שכתבתי נכון.

בהצלחה @דודודו

ואני נהנה מזה

לא מביא את הקול הפנימי שלך לידי ביטוי וכיצ"ב

וגם לא יוצא מהפה.

אבל אני בהחלט מסכימה איתך שלא רק.

ואם תעקוב אחרי הודעות שהשארתי כאן תראה שלדעתי עיקר העניין הוא להכיר במתנות שמקבלים עם תכונת המופנמות. והכי כדאי להכיר בהם.

זה אולי חוסר יכולת להתבטא בע"פ. 

אם יש לזה סיבות היסטוריות אז אפשר לטפל בזה. 

אתה אדם מופנם. 

וזה ממש אבל ממש בסדר!

השם ברא מוחצנים והשם ברא מופנים. לא צריך להפוך את עורך בכח.

בעז"ה כשתתחתן כנראה שיתאים לך מישהי יותר מוחצנת. אני מכירה כמה זוגות כאלה!

(גם יכול להיות שלא. אני לא נביאה...)

גם תקן אותי אם אני טועה - אבל יש לי הרגשה שיש לך עולם פנימי עשיר ושאתה מהטיפוסים החושבים והמתבוננים. נפלא!

אני ממליצה לך לקרוא את הספר "אדם רגיש מאוד". יש מצב שתמצא את עצמך שם ותבין ותכיר במתנות שהשם הביא לך.

אם תרצה להגיב - אני פתוחה להמשך תגובות בעניין.

סוזן קיין: כוחם של המופנמים

היא כתבתה גם  ספר מדהים על זה. 

אני מכירה אותו מחברה שלי ונתקלתי כבר בכמה אנשים שקראו אותו.

אפשר להשיג אותו בחנוייות ספרים כמו סטימצקית וצומת ספרים.

לדעתי - מה שנכון כרגע הוא לבנות את עצמך.

וחלק ממה שזה אומר במקרה שלך (ולא רק שלך) זה להכיר במתנות שיש לך ובאופן כללי לפתח מודעות עצמית. עם דגש על המתנות המופלאות שהשם נתן לך.

(רגיש, חכם, מעמיק, אמפטי, עין טובה, יודע להקשיב, חבר טוב, אולי ניחנת בכישרון כלשהו? נגינה? כתיבה? שירה? טיפול? או משהו אחר? אולי אתה מצליח במקצועות ריאליים כמו מתמטיקה?)

נתתי כל מיני דוגמאות בסוגריים כאן שאני בטוחה שאתה ניחנת בלפחות חלקם.

תעתיק אותם לקובץ וורד ותסמן אותם בעיגול- תוסיף עוד דברים טובים שיש בך שלא ציינתי - תדפיס - . תתלה את הרשימה על המראה בחדר שלך - ותסתכל מידי פעם כדי לראות את הדברים החיוביים שיש בך.

זה שלב חשוב בבניית כל קשר שיהיה לך בחיים. הכרות במתנות שיש בך.

הכיוון הוא כזה - וזו רק הצעה לעניות דעתי - תתרגל לחשוב באופן הבא:

כל פעם שעולה לך בראש משהו כמו "אוף אני כ"כ משעמם / מופנם / לא שווה (חלילה) מיד תתרגל להשמיע לעצמך בראש אחרי זה משפטים כמו:

המופנמות שלי באה יחד עם מתנות אדירות שהן רגישות/ חכמה/כישרון (וכל מה שתציין לעצמך ברשימת המתנות שיש לך). מופנמות היא חלק מאופי מהסוג הזה.

אני רוצה לומר לך שמשפטים שכאלה  מאוד עוזרים לי בחיים. התחלתי לראות את החסרונות שלי מזווית אחרת לגמרי וב"ה התחזק לי הביטחון העצמי.

(וכשיגיע הרגע הנכון לחתונה בעז"ה יום אחד, הלוואי ותראה כמה אתה בעצם עשיר וכמה יש לך לתת לאישתך.)

בהצלחה!

זה דבר שקורה.

תתענין בעצמך בנושאים שמעניינים אותך, תעסוק בדברים טובים שמתאימים לך - עם הזמן יהיו לך באופן טבעי יותר נושאי שיחה.

בינתיים, תשתדל להקשיב בסלנות אם מישהו אומר לך משהו, לנסות להבין אותו, קצת "להרגיש" אותו; טוב לבין אדם לחבירו - וטוב גם בשביל העבודה העצמית שלך.

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!