אבן העזר סימן כא סעיף א
"*צריך* אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. (משמעות המילה צריך זה- צריך.)
ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. (בגלל שכולן נידה היום, ממילא כולן עריות- ואסור)
ואסור ל*שחוק* עמה, להקל ראשו כנגדה (חוסר רצינות) או להביט ביופיה. (במילים אחרות- קירבה בין המינים בצורה הזו אסורה!)
ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור.
ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה.
ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. (על בגדים שלה אסור להסתכל, ק"ו בה)
פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. (על זה ראיתי היתרים של האחרונים שלא צריך לעבור כביש בגלל זה)
והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה.
ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה.
והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין.
סעיף ב
מותר להסתכל בפנויה, לבדקה אם היא יפה שישאנה, בין שהיא בתולה או בעולה, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן. אבל לא יסתכל בה דרך זנות, ועל זה נאמר: ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה (איוב לא, א).
יש היתר להסתכל על יופי של רווקה ל*שם נישואין*. יש היתר!! (הראבד כותב שלא דרכו של צורבא מרבנן אפילו לראות אותה).
נקודה תחתונה, השולחן ערוך מביא היתר. (האם מותר להקל ראש ולשחוק? לא יודע, לא מספיק עיינתי)
סעיף ד
מותר לאדם להביט באשתו, אף על פי שהיא נדה והיא ערוה לו, אף על פי שיש לו הנאה בראייתה; הואיל והיא מותרת לאחר זמן, אינו בא בזה לידי מכשול. אבל לא ישחק ולא יקל ראש עמה.
(מותר לו להביט באשתו, לעומת רווק שאסור לו להביט ביופי של העומדת מולו אם היא אחת מהעריות, אבל עדיין לבעל אסור לשחוק או להקל ראש.)
סעיף ו
אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו על ידי שליח, ואפילו על ידי בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה:
סעיף ז
המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, **אף על פי שאין לו שום הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טיפשים, שאין קריבים לערוה כלל, בין גדולה בין קטנה, חוץ מהאב לבתו והאם לבנה**
סיכום
צריך להתרחק מהנשים, וכן הנשים מהגברים.
אסור מדרבנן לגברים ונשים (בגלל שכולן נידות או נשואות)
לקרב דעת אחד אל השני, דרך קריצות שפה של רמזים בידים, בדיחות, או חוסר רצינות.
אסור להביט ביופי שלה, וכן לה אסור להביט בו אם הוא חתיך.
אסור לו להריח את הבושם שלה, וכן היא את שלו, מכיוון שזה איסור דרבנן מצד "לא *תקרב* לגלות ערווה, תסתכל בשוע סימן ריז סעיף ז.
(לכאורה גם לא להסתכל על הבגדים הצבעוניים שלה, לגביה אולי מותר)
אסור להסתכל לשם הנאה.
מוסיף לך, שבהלכות תשובה פרד ד הלכה ד הרמבם כותב שאסור *להסתכל* על העריות. (לא מדובר על גילוי עריות, אלא על נשים נשואות, נידות)( ואולי גם גיסות ודודות- עוד נושא)
אסור להתבונן ברווקה שלא לשם נישואים (שלא לדבר אם היא נידה:/)
אסור לשאול בשלום אישה כלל! וגם לה אסור!
המדובר על כל שאילת שלום, בלי חילוקים. (תראה בנושאי כלים דוגמה) {אם הכוונה באישה אשת איש, אז יהיה מותר בשאר נשים}
ונסיים בכך שהשולחן ערוך אוסר לחבק ולנשק את האחות הגדולה... (אמנם חיבוק ונישוק, אבל נותן פרופורציה לאיסורי עריות)
אז למה שיהיה מותר להפגש?
התשובה הקלאסית:
לא יהיה קלות ראש (סעיף א) השיחות יהיו רציניות (סעיף א)
הבנים לא יביטו ביופי של הנשים (סעיף א), וכן הנשים לא בהם.
לא יביטו בכלל ברווקות(דיוק ראשוני מסעיף ב- וזה פשוט מה נאסר אעפכ בסעיף א)
ואם כן אז כמובן עושים זאת לצורך חתונה (סעיף ב).
הבנות לא ישימו בושם(סעיף א)
כמובן שהבנים יהיו עסוקים בלתת מכות אחד לשני, וממילא הם טרודים בעבודתם- אז מותר.
הסיכום הזה עוד לפני ההרהורים ששייכים לגבר ולאישה, והאיסורים ששייך רק לגבר.
נ.ב. מאיפה לומדים שאסור לרמוז לקרוץ להקל ראש, לשחוק? המגיד משנה מביא מקור לרמבם,
מקור מספר "עצות טובות קמ"ל " הלכות איסורי ביאה פרק ראשון הלכה ב. והעונש זה מכת מרדות! (מלקות דרבנן)
2 מקורות
1) אל תרבה שיחה עם האישה.
2) אבות דרבי נתן, שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה
שטות. לא למדת. - נסיונות פעיליםשטות? ככה אתה פוטר את הטענות כלפיך?
הנהגה כללית? השולחן ערוך כותב להתרחק מאוד מאוד, הנהגה כללית??
הנהגה כללית=? יאללה תפגשו בנים בנות/ בנים בנות יחד חופשי.
לא כתוב צריך להזהר,-
כתוב *להתרחק*!
לא מבין את הלוגיקה.
(שתבין, רק 3 לאווים נאמר בהם *מאוד מאוד*.)
- לקראת נישואין וזוגיות