דכתיב " ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו." ואף הוסיף עליו הרמב"ם בגנות הכעס, שנאמר  ": כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ומתבסס הוא על הנאמר במסכת שבת: " הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה"- בלא ביעור שתי מידות אלו אין יכול הוא להפטר ממידת הקנאה, כפי שיבואר בהמשך.
מכאן אנו למדים את נזקיו הרבים של הכעס, ותוצאה ישירה מן הכעס הינה הקנאה. נוסף על כך, גם לקנאה עצמה ישנם חסרונות רבים. ואף יש דעה במדרש, לפיה, לאחר שיהושוע החליף את משה בתפקידו ולא הסכים לגלות לו מה אמר לו הקדוש ברוך הוא, פנה משה לקב"ה וביקש ממנו "מאה מיתות ולא קנאה אחת", כיוון שידע עד כמה ניתן להתדרדר בגלל קנאה (מדרש רבה דברים) .
 

המאירי מוסיף על ארבעת הדרגות של הגאווה באומרו כי הגאווה אומנם פסולה, אבל לשררה ולהתנשאות- יש ערך. המנהיגים צריכים להשתמש בהם כדי להשליט סדר על העם, וכדי שיוכלו לכוון אותו לדרך הנכונה. ענווה לא סותרת התנשאות! זהו החידוש הגדול שמביא לנו המאירי. משה רבנו היה הענו מכל אדם, אבל גם היה לו כח לקנא להשי"ת בעת הצורך . אף לתלמידי חכמים יש צורך ב"גאווה"- יקרת רוח. רף בסיסי של כבוד עצמי, שלא יתנהגו בבוטות וקלילות אלא מתוך הכרה בערך עצמם, "שמינית שבשמינית של גאווה", לעטר את עצמו כתג שבקצה השיבולת. נקיות הדעת היא תכונה הראויה לכל אדם. אדם צריך להכיר את עצמו, להבין את מעלותיו, "אל תהי רשע בפני עצמך". אדם לא צריך להחזיק מעצמו גדול הדור, אבל כן להכיר בערך עצמו. 
 

כלומר, ההבדל בין צניעות לענווה , מתבטא בעיקר במישור הפרקטי. עמדה זאת עומדת בסתירה לדעת הרב שרלו, האומר כי "ענווה קשורה בתפיסת האדם את עצמו... לעומת זאת צניעות עוסקת בשאלת ההופעה החיצונית של התנהגותו של האדם..". שתי הדעות הנ"ל מסכימות כי ענווה היא מידה פנימית יותר ואילו צניעות חיצונית. אך הבנתם את הדברים שונה; לעומתו הגורס כי צניעות היא הביטוי הטכני היבש של הענווה, בעוד שהרב שרלו מגדיר אותן כשתי מידות שונות שלא בהכרח חופפות. אם כך, צניעות וענווה דומות אך לא זהות, כך שצניעות מתבטאת בעיקר כלפי חוץ וענווה, שהיא הפך "הגאווה", פנימית ועמוקה יותר, אך הן לא בהכרח נובעות אחת מהשניה.
 

רם שוכן במרום, הלבש עני ערום, למדני תורתך

פורים, נבואה, מקדש

אחת שא-לתי

---

(מילים אין\

רק נפש ילד דוממת בציפי'ה/

רטט של התרגשות|

)

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.

מעניין אם זה יעבוד