זה שוב אני....eyal007

מי שזוכר משירשורים קודמים... מי שלא , מוזמן לבדוק.

 

בכ"א עבר לו עוד חודש ועוד חודש, ונשואים כבר עוד מעט חצי שנה, ציינתי כאן כבר בעבר שהכל טכני בזוגיות, לי בכ"א אין רגש (אולי קטן אבל זה רגש כמו לכל בנדאם לדאוג לו שלא יהיה עצוב) יש בעיה בקיום היחסים, בכל ההסתכלות על הנושא הזה מצידה, בהתחלה לא הבנתי מה זה, כי איך אפשר לא לרצות דבר כל כך בסיסי ומובן מאליו, העלו כאן כל מיני השערות, הטרדה מיני בעבר וכדו'.. 

אז ככה היינו אצל 5 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, סקסלוגיות, מטפלות מיניות ,פסיכולגית קלינית, פזיוטרפסטית רצפת האגן,

 

יש בעיה, שפשוט לא ניתן לקיים כרגע יחסים הבעיה היא בעיקר בראש כל מה שהיא גדלה עליו, היא מעולם לא נחשפה למין , הפעם הראשונה ששמעה זה לפני ההדרכה (אנחנו די גדולים יחסית כך שזה מפתיע) לא היה לה צורך גופני ונפשי למין, תמיד הדירו אותה מלדבר על הנושא, לחקור, ושהנושא הזה הוא שפל ושבוז- מה שיוצא שהגוף בכלל לא רוצה את זה, ולא מגיב למגע כלשהו בצורה תקינה, אלא בצורה חרדתית נורא. אז צריך לפתוח את זה רק כדי שיהיה אפשר לקיים יחסים קודם כל, אם בצורה נורמלית או לא, זה לא יודעים עדיין...

פסיכולגית קלינית שדיברה איתנו  אמרה לי לאחר המפגש שזו בחירה שלה כמה אתה רוצה להשקיע, כי יש בה עקשנות בנושא, היא לא מבינה בכלל מה הקושי של הגבר בלהיות בלי זה, היא לא מבינה בכלל מה זה דחף מיני, וזו בעיה קשה מאוד שצריך לשחרר בראש יקח זמן, וגם לא מבטיחה לך שזה יהיה מאה אחוז, בוודאי לא כמו שאתה מצפה. סתם דוגמא היא אומרת "כל כך קשה לך אז תוציא אם זה מציק לך", או אחרי המקווה היא לא מציעה בכלל לקיים יחסים, הכל מתנהל רגיל.. זה מבאס נורא, שם זה עומד, בכ"א היא החליטה שלא מתאים לה פסיכולוגית כי היא חופרת לה מידיי, ועברה לפיזותרפיה כי זה מתמקד יותר בקטע של הלהרפות , כי בלי שום קשר היא טיפוס נורא חרדתי, אז היא מלמדת אותה איך לשחרר.. ואני חושב שזו טעות להפסיק עם הפסיכולוגיה המינית כי שם טמונה הבעיה כיון שזה עמוק יותר. בכ"א הפער בעולמות ברוחניות הוא לאין ערוך.... לא מוצא שום מכנה משותף יחד למשל דבר שאנחנו גדלנו עליו או אוהבים לעשות, הכל טכני ,בישול, נקיון , כביסה, אני לא יכול לצחוק איתה על משהו שאני אוהב/יודע, כי היא לא מהעולם הזה, והחרדתיות הזו משגעת אותי, כי תמיד הראש בסטרס, כסיסת ציפורניים, תמיד עצבנות כזו, זה מציק לי נורא, כמון שהזכרתי כאן כבר את הנושא הזה של היופי והטיפוח הנשי כשיוצאים בחוץ שזה לא מעניין אותה, הסברתי לה שזה בשביל לכבד את עצמה ואותי, אין עניין שנצא למסעדה והיא תנעל נעליים בלויות ותלבש משהו מסכן, זה משגע אותי. אבל ככה היא... זה מטריד אותי שבנדאם לא שם לב לזה בעצמו לבד, הרי כל אחד רוצה להיראות נקי מסודר, מטופח, זה ראש בריא! וגם הקטע של ה2 עולמות, תעשה אתה מה שאתה רוצה אני לא מפריעה לך, העיקר שתישאר איתי, אבל זה מרגיש לי שאני חי לבד, כי אין משהו משותף, בטח תגידו תיצרו משהו משותף, תעשה, תיזום, היא מעולם לא תיזום, (בוודאי לא משהו שכרוך בהוצאה כי הטבע הוא קמצן, משהו שגליתי לאחר החתונה) כל מה שאני יעשה היא תעשה איתי כי זה איתי, לא כי היא אוהבת ונהנית מזה. משהו כאן לא תקין.

אני חיי חיים טכנים למדיי, מרגיש מסורס, כי אני טיפוס שאוהב טבע, להשתחרר, לצחוק מלא, ים, מרחבים, אופק, לנשום אוויר צח וסתם לא לחשוב על כלום ולהנות... 
יועצים, מדריכים, וכל מי ששאלתי, אמרו לי הכדור בידיים שלך... אבל לי, שגם ככה החיים שלי לפני כן לא היו דבש, לא טוב לי עכשיו, במיוחד שהרגש הוא אפסי..

 קשה לי, ואני דוחה את הקץ ביום ועוד יום, וכבר עברו כמה חודשים ואני באותו מקום, הלב לא מרגיש כלום......

אולי איזה חברה דוסית שתדבר אתה על זה, זה יעורר אותה יעשה להחבובוש

משהו?

היא תספר לה כמה היא נהנית, כמה זה טוב, כמה בונה ומקשר...

תגובהeyal007

הצעתי, התגובה שלה - " חס וחלילה לדבר על זה עם אנשים אחרים, זה ניבולי פה"

תעשה לה את זה בהפוכהחבובוש

שחברה, בת משפחה, תבוא ותספר לה תשתף אותה.

זה קצת מסובך, כי לך תמצא..., אבל זה יכול לעשות שינוי בחשיבה ותפיסה של הנושא, שגם נורמליים ושמורים מקיימים ונהנים...

תגובהeyal007

קראת את כל השירשורים הקודמים? זו רק בעיה אחת, יש עוד בעיות לא רק זה...

זוכרת אותך מהשרשורים הקודמיםיפית8

אני רוצה לאמר מאד בזהירות שלדעתי כדאי לך לדבר עם רב שמבין בשלום בית ומנוסה מאד בייעוץ לזוגות ולבדוק איתו לעומק אם יש מבחינתך טעם להמשיך

 

תגובהeyal007

דיברתי עם רב שמבין שהוא גם מו'צ, אמר לי בזהירות זה תלוי בך, מה שאתה מחליט כאן, זה רגיש. אני לא אגיד לך בפה מלא לפרק בית

הרמז מובן...

הרמז מובן מאד. הוא רוצה שאתה תיקח את ההחלטהיפית8

ולא הוא, ולא תאשים אותו אחר כך ברגעי משבר..

 

עם הטיפול של הפיזיותרפיה היא כן משתפת פעולה? אתה רואה איזושהיא השפעה של הטיפול?

 

כל כך כואב הסיפור שלך.. ממש נסיון קשה.

איך הקשר שלך עם ההורים שלך - תהיה לך תמיכה מהם, הם יתנו לך גב?

תגובהeyal007

משתפת, אבל זה עדיין לא קרה כלום כי זה לא עזר, אז צריך לחכות....

אבל שוב זה רק פיזי, היא צריכה משהו פסיכולוגי יותר,לאחות, לתקן את כל היחס לנושא, לשחרר בראש את הלחץ הזה, האישיות הלוחצת הזו, את כל מה שתפוס שם חזק..

 

 

לגבי ההורים שלי הם יהיו איתי בכל מצב,כל המשפחה ממש מדהימה, הכי בעולם !

ושיתפת את ההורים שלך בעניין?יפית8


תגובהeyal007

אמא שלי, מלמעלה, היא אמרה לי זה באמת מוזר שהתחתנת בשידוך כזה מהר, מה אני אגיד לך, תעשה מה שנראה לך טוב

 

אבא אין...

שאלתי אם אתה שיתפת את ההורים שלך במה שאתה עובריפית8

לא שאלתי על ההורים שלה

תגובהeyal007

אכן, ערכתי את ההודעה, תודה.

לא הבנתייפית8

בהתחלה אמרת ההורים שלי יהיו איתי בכל מצב עכשיו אתה אומר שאין אבא

 

מה שאני מנסה לאמר זה שאולי הגיע הזמן לשתף מישהו מהמשפחה, מישהו שיהיה מספיק חזק כדי לתת לך גב ותמיכה במה שתחליט, ולשתף ממש בפרטי המצב, שיעזור לך להגיע להחלטה.

אם אין אבא אז יש אולי אח/ות או גיס גדול שסוג של ממלא את המקום של האבא?

 

כי זה די נשמע שהמצב עם הזוגיות לא הולך להשתנות בצורה משמעותית ואתה צריך לבחור אם אתה רוצה ככה לראות את עצמך גם עוד 20 שנה

 

תגובהeyal007

ההורים היא האמא, היא עושה את 2 התפקידים

 

אין אבא כן.. סורי שלא ציינתי קודם

 

אנשים קרובים ששיתפתי אמרו לי שאני סובל ושאני אחתוך כי חבל לחיות כך

 

יש לי אנשים טובים שיהיו איתי בכל מצב שבעולם, כך שלבד אני לא אהיה !

אז מה משאיר אותך עדיין?יפית8

למה אתה לא חותך?

תגובהeyal007

הפחד לעשות את הצעד, שעכשיו התחתנתי ואני נכנס לסיוט... משהו שבכל החלומות שלי לא דמיינתי.

הפחד ממה יהיה...

וגם זה שהיא אומרת שהיא אוהבת אותי נורא, ואני זה שבא ואומר לה זה לא את זה אני.. זה פשוט סתירה לפנים

באמת נורא קשהיפית8

אם למשל היית יודע שהיא מוכנה לטפל בקושי שלה בצורה רצינית עם פסיכולוגית והכל וייקח לה שנתיים לפתור את זה - היית יכול לחיות עם זה או לא? 

 

אם אתה חושב שטיפול אמיתי יכול לסדר את זה אז אולי אתה צריך לנסות לפתוח איתה שיחה על זה, להסביר לה שלא שייך להמשיך חיי נישואין בלי חיי אישות נורמליים.

ולהתחיל להכין אותה שאתה לא תוכל להבליג על העניין הזה לאורך זמן ככה שזה לא יפול עליה כרעם ביום בהיר

ואולי זה יגרום לה להבין שזה או טיפול אמיתי או גירושין

 

אם אתה מרגיש שבכל מקרה כבר אין טעם או שאתה לא מאמין שבאמת אפשר לטפל בקושי הזה כמו שצריך אז תבקש תמיכה מהמשפחה הקרובה שיתנו לך את הכח לעשות את הצעד.

תתנחם בזה שלפחות אין ילד בתמונה. 

 

באמת, גם אם אתה מחליט לתת לזה עוד צ'אנס נראה לי שכדאי לדאוג למניעה, לא חכם להכנס להריון כשהעתיד עדיין לוט בערפל

 

תגובהeyal007

שנה כבר לא הייתי מוכן, כי צריך חיבור אמיתי בלב כדי להגיע למצב של להכיל, ואין את זה....

 

בדרך מהעבודה לבית אני אומר לעצמי אני הולך לנהל את השיחה הזו עכשיו של די נגמר..

 

ואז שאני מגיע לבית אשתי בשיא התמימות באמת תמימה ולא יודעת כלום, "מה שלומך חיימשלי?"

 

ואז אני אומר לעצמי wtf מה אני עושה עם זה? איך אני הולך לנפץ את כל זה עכשיו בפרצוף... זה קשה קשה !!

 

 

ולגבי מניעה כרגע בכלל לא קיימנו יחסים, אבל היא לוקחת מניעה גם ככה, אמרה לי לפני החתונה שהיא לא רוצה בנתיים להיכנס

תגובהeyal007

אני רואה כאן נשים שמתרגשות מליל טבילה, שאלות על שמנים, צימרים וכו'...

 

איפה זה ואיפה אני...

 

זה עצוב לי כל כך

באמת קשהיפית8

תשאל את עצמך - "מה צריך לקרות בשביל שאצליח לקיים את השיחה הזאת היום בערב?"

תגובהeyal007

מה שצריך לקרות זה שאהיה רובוט לכמה שעות

 

לא לתת לדמעות להשפיע, לסגור את הלב ולדבר רק מהשכל...

 

 

אז תעשה את זה..יפית8

תנסה לתכנן מראש מה אתה הולך להגיד, אולי גם תעשה חזרות עם מישהו קרוב, עדיף מישהי - אחות/אמא

שיתנו לך פידבק ממבט של אישה אם אתה מספיק מובן ומספיק עדין

 

תגובהeyal007

נכון זה פשוט 

 

Just do it

 

 

כל כך קל לומר..אבל כן צריך לקפוץ

 

תודה....

ממש ככה. קל לאמר, קשה לעשותיפית8

באמת נשמע מפחיד לבוא לאישה שכל כך לא קולטת איך אתה מרגיש והיא אוהבת אותך באמת, בדרך שלה ואתה צריך לנפץ לה את זה בפנים.

תתחזק באמונה שזה הנסיון שה' הביא לך ותנסה לעשות את הכי בעדינות שאתה יכול

אני חושבת שממקום של מידות טובות באמת עדיף לעשות את זה בהדרגה.

 

למשל תחליט שמהיום במשך שבוע אתה אומר כל יום את המסר שאי אפשר להמשיך ביחד בלי חיי אישות נורמליים

אחרי שבוע שתטפטף לה את זה, אז תתקדם למסר עוד יותר ישיר

 

תגובהeyal007

איך אמר לי יועץ מטעם הידברות, אם היית שואל אותי לפני החתונה הייתי אומר לך בשום פנים ואופן לא להתחתן עם פערים שכאלו , ותחושות כאלה.אבל עכשיו צריך לטפל... 

 

ממש מעודד לשמוע את זה.

 

והכי משגע אותי, שהיו רבנים שאמרתי להם אני לא מרגיש כלום בלב, לא משיכה לא כלום, ואמרו לי זה יבוא זה יבוא... ותכל'ס מה? זה לא בא

זה ממש נורא ההדרכה הזאתיפית8

אני גם מכירה זוג כזה שככה התייעצו וככה אמרו להם וזה לא בא בסוף

בסוף התגרשו אחרי שנה ומשהו כשכבר היה להם ילד

 

ועוד זוג אני מכירה ככה שחיים ביחד עד היום, כבר 6 ילדים יש להם והזוגיות שלהם על הפנים כל השנים האלה, כל הזמן עליות ומורדות בין מריבות לשלום קר לעצבים ומתחים והילדים תכל'ס אפשר ממש להבחין עליהם שהם חיים בבית שאין אהבה ושלום בית אמיתי בין ההורים

תגובהeyal007

יפה, אז אני לוקח את כל המכלול של הדברים חושב וחושב, יתרונות חסרונות, מה הלב מרגיש

לוקח את הזמן קצת לסדר, ופשוט לעשות את זה..

כתבתי לך פה כמה תגובות למעלהיפית8

על להתחיל להעביר את המסר בהדרגה בשבילה, ראית את זה?

תגובהeyal007

כן ראיתי, רעיון טוב

תודה

איך יבוא אם אין בניכם את הדבר הכי בסיסי??כלה נאה
יחסי אישות מקשרים מאוד נפשית ולא רק פיזית.
עוד לא התחברת אליה באמת בשביל שתדע איפה היא נמצאת בלב שלך.
רק מה .. להשאר ככה אסור.
או טיפול רציני או שלום.
צריך לטפל אם יש שיתוף פעולההסטורי
לפרק בית זה צעד אחרון באמת.
לפני כן צריך למצות את אפשרויות הטיפול. אבל זה רלוונטי רק אם יש רצון. אם היא מבינה שהכניסו לה לתודעה מושגים מעוותים, או יותר נכון הקצינו מושגים שיש להם שורש נכון, עד שהם נהיו מעוותים. ועכשיו עליה לעשות עבודה נפשית לטהר את המושגים וההתנהלות הנובעת מהם - יש טעם.
אם אין טעם, אם היא אכשהו מוכנה לטכני, אבל 'אנוסה' נפשית - אז סיכוי נמוך שהטיפול יועיל.
תגובהeyal007

זה מה שקורה עכשיו הכל טכני, כדי שלא יהיה לי קשה ואני "אתלונן"

 

זה רע

זה לא שייךהסטורי
התנהלות כזאת פוגעת בשנייכם. זה יכול להחזיק זמנית - אם היא עובדת על תיקון התודעה שלה, בנתיים כדי להסתדר אפשר שמידי פעם יהיו 'בשבילך'. לאורך זמן זה לא יחזיק, במיוחד עם היא מרגישה מושפלת מזה.
מצער טל ואור
כואב הלב על שניכם.
מסובך...כלה נאה
תשב לשיחה רצינית.
אין מה לעשות שתבכה.
אם היא אומרת שאתה חיים שלה והיא אוהבת אותך במה זה מסתכם?
היא צריכה אולטימטום ולעשות כל מה שהיא יכולה. אם חשוב לה הנישואים.
למה היא חושבת שהיא התחתנה?
רק להכין ארוחת צהרים?
גם אם היא תתחתן עם מישהו אחר הוא יברח לה אחרי תקופה.
היא חייבת להבין שיש לה מחוייבות לחיי אישות. ואישה שמונעת מבעלה יכולה לצאת בלא כתובה.

ושזו תיהיה שיכה רצינית ושתבכה
ותחליט באותו הרגע לקבל על עצמה כל טיפול שצריך. ולא מתגרשים.
תהייה חזק..
תגובהeyal007

תודה אנשים טובים על הדברים, ההקשבה, הקדשה מהזמן  שלכם לא מובן לי מאליו

 

אקח את הדברים..

אם אתה כ"כ מרחם עליהיוניס

תדבר איתה דוגרי בפנים את כל מה שאתה מרגיש לטובתה...

 

נ.ב.            ליבי ליבי איתך כואבעצוב

אני גם מצטרף לרמזהסטורי
בד"כ אני מאוד בעד לדחות את הקץ, כאן היא לא רוצה. טיפה ליוויתי משהו עם סימפטומים שחלקם היו דומים (היו גם חלק שונים), אבל היה הבדל מהותי - האישה הבינה שהיא הלא נורמלית ורצתה לשנות. עדיין זו היתה עבודה קשה, שישבה על קשיים נוספים - אבל היא עבדה.

עריכה: עדיין יש סיכוי שההבנה שהיא הולכת לפרק את הבית ועל אחריותה המלאה - אולי תזעזע אותה ותגרום שינוי.
איך מגדלים בצורה כזאת ילדים? יש לה אחיות נשואות?כלה נאה
לדעתי אמא שלה צריכה לדעת לאיזה מצב השיטה שלהם הביאה את הילדה שלה.
כי גם אם תתגרשו הם ידעו בסוף למה.
אולי עכשיו יוכלו להשפיע עליה?
תגובהeyal007

יש לה 4 אחרים מעליה, 3 כפופים לאבא כל מה שהוא אומר הם עושים, הנשים שלהם כפופות כאלה, תמיד הוא קובע והדעה שלו היא הדעה הכי חכמה, כל מה שקשור לעולם הזה, שיהיו מנותקים. אח 1 העז לצאת החוצה ז"א להתלבש מודרני לעבוד וזה, הוא היה פשוט מוחרם מהמשפחה, האבא כאילו נכשל בחינוך, לא דיברו וכו'.. הוא האח הבריא

יש עוד אח שהוא  קצת לא תקין, יש לו התפרצויות מוזרות ככה פתאום באמצע שהוא יושב בשקט, הם אפילו לא מטפלים בזה, עיוור מי שלא רואה את זה

נשמעטל ואור
שגם להורים יש שריטות דומות בעצמם אולי
אויש..מסכנה. היא גדלה לא בצורה בריאה בכללכלה נאה
נשמע מכת השאלים.
אז אם האח יצא החוצה, וההרגשה שהם נכשלו בחינוך. אז איך הם לקחו לבת הדוסית שלהם חתן כזה שגם מודרני ופתוח מהם?
נשמע מוזר.
מה גרם לך להתחתן איתה?ים...

איזה מין קשר היה ביניכם לפני, מה חיפשת באישה שגרם לך לבחור בה?

 

זה נורא מוזר בעיניי, מעבר לנושא המיני. אם אין כלום אז מה החזיק את הקשר ביניכם לפני, מה גרם לכם להתחבר אחד לשנייה?

 

תגובהeyal007

השאלה שכולם שואלים.

 

ראיתי תמימות שחשבתי שהיא טובה, אבל לא ידעתי שעד כדי כך...

 

ושוב לא הייתה לי משיכה או אהבה, כתבתי קודם לכן מה אמרו לי על זה.

 

טעות.

זה לא סתם טעותיפית8

זה פשע ממש של מי שמדריך ככה בחור שמתלבט בפגישות בנושא הזה.

אני עדין לא מבינה למה התחתנתםים...
בן כמה אתה אם אפשר לשאול?
איזה מין קשר היה ביניכם לפני החתונה, לא דיברתם, נפגשתם?
הבנתי שראית תמימות שאהבת, אבל איך מבססים על זה קשר. כמה זמן הכרתם לפני החתונה?
בכל אופן תחליט מה שנכון לך (תתייעץ לפני עם אנשים שקרובים אליך. גם גירושים לא מבטיחים חיים חדשים ואושר. אבל חשוב ללמוד לא לחזור על טעויות אם תחליט להתגרש ולהתחתן שוב)
תגובהeyal007

31- הכרנו 3 חודשים, פגישות רגילות כמו שמקובל, דבר שמאוד היה חדש לי,הייתי רגיל להכיר לפני כן קשר חברי לצאת בילויים סרטים, לראות שיש כימיה, כאן הכל קרה מהר כל כך.

 

"גם גירושין לא מבטיחים חיים חדשים ואושר" למה תמיד הפחד מהעתיד אומר שנמשיך לסבול בהוה?

 

יש הרבה כאלה שהפחד הזה ממה יהיה מונע מהם לעשות את הצעד, והם נשארים תקועים באותו מקום וסובלים

 

התכוונתי שבלי שינויים...
מה אומר לך שבפעם הבאה תדע לבחור נכון.
ציפיתי לגיל הרבה יותר צעיר, לא למישהו שיש לו כבר ניסיון חיים.
אפשר לשאול אם חזרת בתשובה? נשמע לי כמו מישהו שחיפש לברוח מדרך החיים הקודמת שלו ןעדין לא מצא את האיזונים הנכונים. שבגלל זה הוקסמת מהתמימות כדברך.
בכל אופן, שוב, מוזר לי כשאתה אומר שאין ביניכם כלום, כי בכל זאת החזקתם קשר במשך 3 חודשים והחלטתם להתחתן
תנסה שיטת "כינור לב"נפש חיה.
תגובהeyal007

תודה על ההצעה, 

 

אני שוקל בכובד ראש את כל הנתונים, והשם יעזור

בשמחה. תגגל על השיטה הזו.נפש חיה.
ייתכן שפסיכודרמה או פסיכותרפיה יוכלו לעזור.
האם היא נרתעת ממגע? פסיכותרפיה גופנית זו גם שיטת טיפול.
סליחה שאני אומרתיפית8

אבל במקרה שלכם זה נשמע כמו בזבוז זמן וכסף

שלום לךטל ואור
קראתי גם שרשור קודם שלך והמצב נשמע באמת לא פשוט.
נשמע שמקורה של הבעיה של אשתך (כמו כמעט כל הבעיות הרגשיות) היא בעיה תודעתית.
התודעה שלנו והאמונות שלנו הן מה שמנחה אותנו בהמון דברים, ובסופו של דבר גם ידע או ידיעה שישכנעו אותה פסיכולוגית או רב או חברה
יהיו חלשים מהם כל עוד בתודעה שלה צרוב שמין או נשיות או גם וגם הם טמאים או רעים או כל דבר אחר.

מאחר וטרם מצאת פתרון אצל בעלי מקצוע מציעה לך לנסות כיוון מעט שונה אך מנסיוני אני מאמינה בו מאד,
וזהו כיוון של טיפול שמתעסק בשינוי תודעתי.

השיטה הטובה ביותר שאני מכירה בנושא היא תטא הילינג (אין שום קשר להילינג והטיפול לא כרוך במגע אלא עוסק בתודעה ובגלי מח). ישנה גם שיטת מח אחד שיחסית טובה.

אם הנושא מדבר אליך מוזמן לפנות במסר ואנסה לעזור לך למצוא מטפלת באזור שלך.
חשוב מאד בתחומים הללו שנושקים לעולם הרוח ללכת למטפלים יראי שמיים.


לבינתיים לדעתי כדאי להחליט על פרק זמן שתיתן לנסיונות טיפול לדוגמא עוד חודשיים אחרי פסח לראות האם דברים מתקדמים ואם יש צפי לשיפור.

עד אז אני מציעה לך גם מצד ההגינות וגם כדי לרתום את אשתך למהלך ושלא יפול עליה כרעם ביום בהיר,
לשתף אותה בכנות בתחושות ובחויות שלך.
להתחיל מהדברים שטובים בה ולהמשיך ולתאר את הקושי.
וזה קושי שלא ניתן בעיני לקיים איתו חיי זוגיות לאורך השנים.
תתחיל בלשתף רק ברגשות בלי לדבר על אולטימטום וצעדים אופרטיביים.

ותשתדל להתייחס אליה יפה ובחמלה לצד הבהרת הצרכים והקשיים שלך.
במידת הצורך אם ח"ו תראה שאין התקדמות בעניין תלך עוד צעד קטן קדימה שהיא תבין במה דברים אמורים.

מצד שני כל עוד אתה נותן סיכוי לטיפול ושינוי תשתדל לעשות זאת בצורה שתעורר בה מוטיבציה.

ותתפלל!!!
נסיון לא פשוט וה' שגלגל אותך להכנס אליו בע"ה יעזור לך לצאת ממנו...
תגובהeyal007

נשמע מעניין בהחלט

 

נסינו מלא דבר, כסף נשפך כמים.

עוד לא הספקתי בכלל לחיות בתור נשוי טרי נורמלי, זה מייאש ומתיש, 

 

אז כמו שאמרתי, אני בודק את כל התמונה ואז אחליט

 

תודה רבה על הקדשת הזמן

מבינה לגמריטל ואור
ערכתי את ההודעה אז אשמח אם תקרא שוב.
^^^נריה -

הערה חשובה.

הבקשה להשקיע בטיפול על מנת לאפשר את המשך קיום הבית היא חשובה מאוד. לא כאולטימטום, אלא כשיתוף שיאפשר לה להבין עד כמה המצב הזוגי קשה, ועד כמה המאמץ שלה הכרחי. כך החלטה עתידית על פירוק הבית לא תיפול עליה בפתאומיות.

אחרי כמה זמן התארסתם?מגיבה חדפ
תגובהeyal007

חודשיים

עם איך שאתה מתאר את העניינים ביניכם...*אשתו של בעלי*
אין מנוס מגירושים...ועדיף כמה שיותר מהר.
מה שהיא בטוחה זה שהיא תפסה לה דג שמן ופראייר שלא יזרוק ולכן האדישות המתפרצת הזאת והביטחון הזה ממנה...
תחתוך את זה לטובתך!

יאלה עגבניות..
מה אתה צריך מאיתנו?הלוי מא
הכלה? עצה?

אין בסוף דבריך הקשים שום קריאה ברורה
תגובהeyal007

לא פייר לכתוב ככה

 

בנדאם כותב בעת צערו ובאים ואומרים לו, "תכל'ס מה אתה רוצה מאיתנו"

נשמה אני פשוט רוצה לדעת מה לכתוב לךהלוי מא
לא רוצה להיות פזיז.
עצוב לקרואגאולה אחת קטנה
מה עם תפתיע אותה לצימר? תזמין לה מישהי של טיפוח: תספורת חדשה/הסרת שיער/ציפורניים וכו. אחר כך תחמיא לה הרבה! תיכנסו לבריכה, תשתחררו ויכול להיות שזה יזיז משהו
עם איך שהוא תיאר אותה*אשתו של בעלי*
שום דבר לא יעזור.
חינכו אותה עקום,גדלה כטיפוס סגור ומופנם.
נראה לך שטיפוס כמוה ירצה להיכנס עם בעלה לבריכה?? נראה לך שמעניין אותה תספורת/טיפוח/ציפורניים??
תגובהeyal007

בדיוק...

סתם שאלהציפ'קה
האיום של גירושים לא עובד?

כי הרי בוא נהיה כנים זה מה שאתה מרגיש עכשיו. ואם היא דוסית באמת היא תרצה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה לא?
מסכנה... וגם אתה כמובן סובל מזה.ד.

ה' יעזור.

אולי זו התגובה הכי לא נעימה שקיבלת עד כה, אבל אולי זה כיווןנתנאל וייס
היי אייל יקר.

אני כותב דברים שאולי יהיו לא נעימים. אבל צריך להבין שאין פתרונות קסם כלל וכלל, ועם זאת, צריך לזכור שה' מזווג זיווגים ויודע בדיוק מה להתאים ולמי.
הרבה מאוד פעמים ככל שהצפייה מצד הגבר יותר גבוהה, נשים שמגיעות מרקע שמרני וסגור - יותר נסגרות וננעלות.
אני לא יודע מה הרקע שלך בתחום המיני והצניעותי, מה אתה יודע, מה חווית, מה עברת.
ועם זאת, ככל שתנסה אתה להתמקד בעבודה האישית שלך של שמירת הברית והקודש, לרוב האישה נפתחת בהתאם.

מה עוד, שלגשת לכזה רצף של טיפולים תוך חצי שנה, זה הרס של הזוגיות. הנושא הזה מאוד חדש לאשתך, במיוחד אם היא מגיעה מבית שמרני וסגור. אתה צריך להעריץ אותה, פשוט להעריץ אותה על הנכונות לגשת לכל הטיפולים והפסיכולוגים הללו, בשבילך!

לפי מה שאתה אומר, בתכל'ס אין לה סיבה ללכת לכל הטיפולים הללו. היא לא מבינה את הצורך בזה, זה גורם לה לדחייה, לפחד, לחשש, וכו'. מבחינתה היא אוהבת אותך ומספיק לה לשמח אותך בדרכים אחרות.

סליחה ממש ממש על הבוטות והגועל, אבל זה נדרש - היא לא מבינה מה הסיבה שהאיבר ממנו שיוצאים ממנו הצרכים שלך צריכים למלא אותה בהפרשות שלך. זה מגעיל, זה דוחה ואם תחשוב בצורה שפוייה - אתה גם יכול להבין אותה...

היא הולכת לכל הפסיכולוגים והיועצים - כי היא מבינה שלך זה חשוב. אבל כנראה שאתה משדר לה לחץ, ותסכול, ואכזבה ממנה שהיא לא עומדת בציפיות שדמיינת שיהיו לך כשתקים את הבית....
סליחה על הדברים הקשים, הם נכתבים באהבה גדולה ובתקווה שדברים שיוצאים מן הלב גם ייכנסו אליו.

לכן העצה הכי טובה שאני יכול להציע לך, כחבר, כאוהב וכמנחה זוגות (אני לא יועץ ואין לי התמחות בתחום המיני, אבל באמת מתוך איטואיציה שלרוב עוזרת) - השלב הראשוני הוא להרפות, לחלוטין!
תחזק את האהבה בבית בלי שום קשר למגע אינטימי.
תתחיל ללמוד מה עושה *לה* טוב.
צא מעצמך ותראה אותה.

מה משמח אותה? מה מרגש אותה? איך ומתי היא מגיבה בשמחה למעשים שאתה עושה?

ישנן "חמש שפות של אהבה", כל אחד מאיתנו מבין שפה אחרת, הבעיה שלרוב אנחנו מדברים את השפה שלנו, ואז זה כמו זוג שאחד מדבר צרפתית ואחד מדבר רוסית ושניהם אומרים זה לזו הם אוהבים האחד את השניה - אבל היא לא מבינים זאת.
השפות הן מגע, שותפות מעשית בבית, מילים ומחמאות, זמן איכות זוגי ומתנות. מה מרגש את אשתך? מה משמח אותה? מה ממלא את מיכל האהבה שלה?

תתחיל להשקיע בה ב100%, בלי אינטרסים! בלי לחשוב על כך שאתה עושה את זה כדי שהיא "תזרום", כי זה רק יותר גרוע!
תחשוב 100% עליה, ולאט לאט אתה תראה שהיא גם תתחיל לאט לאט להפתח אלייך.

זה עבודה, עבודה קשה לפעמים.

אבל זה תיקון מדהים לברית, לקדושה, ולהשראת השכינה בביתכם, בעז"ה.
תוגבהeyal007

"תיקון לברית" זה מה שאתה מכוון אליו? 

 

נראה אותך במצב כזה שאשתך אחרי המקווה בכלל לא רוצה, שבוע שבועיים, ואז תגיד תיקון לברית....

עם כל הכבודאוהב עד כלות
לזה שאתה מטפל אהבה בין בני זוג מושתתת על אהבה גופנית ואא ללא זה ,אני גם סובל מאותם דברים שהכותב מציין וניסיצי גם מה שהצעת לו ,סלח לי זה לא עוזרכלום ןהכיוון הזה .כמה שלא ניסיתי ,מתנות , יציאות,התעלמות מהנושא המיני ,ספייס ,שום דבר לא מקרב .אדרבה הוא נשארת הבועה שלה ולא מתקרבת .
נראה אותך ישן ליד אשתך ,מת לדעת בה והיא לא מוכנה .אפילו לישון שנה נורמלית אא ,יותר קל כשאסור .פת בסלון זה מושג שנותן לך רגיעה אבל כשיש לך מאפיה בבית ואסור לאכול זה הרבה יותר גרוע.
בהצלחה לכולם
אולי *זו* התגובה הכי לא נעימה שקיבלת עד כה...*אשתו של בעלי*
אבל חביבי אתה חי בסרט...
עם כל הכבוד למומחיות שלך להעצמת קשר רגשי,יש כנראה הרבה מקרים שהייעוץ שלך לא ממש עוזר(בלשון המעטה) ויעידו על כך הרבה אנשים מנסיונם.
אל תיתן לאנשים סתם תקווה לשיפור מצבם.
זה יכול לבאס את החיים עם עצות אחיתופל.
תגובהeyal007

אכן חי בסרט....

אין דרך לשפר את הזוגיותיוניס

בלי יחסים מינימליים

מסכימה מאדאורחת לרגע....
הפערים ניהוליים נשמעים לי חמורים יותר מהפערים בגישה ליחסים, אך בעוד היא מעריכה אותך למרות השוני הגדול, נשמע שאתה בז לכל מה שהיא מביאה מהעולם שלה..
וואוו, כתבת מקסיםוואוו
אהבתי את התגובה. לדעתי זה הכיוון הנכוןבתאל1

אתה נשוי כולה חצי שנה. אני לא יודעת כמה אחוזים אבל הרבה זוגות בכלל לא מצליחים בהתחלה לקיים יחסים.

ואם יש לה בעיה שכזאת אז בכלל.

חצי שנה של טיפול זה כלום. ממש כלום. אם אתה רוצה שהיא תפתח אליה- אתה צריך המון המון המון הכלה וסבלנות. המון סבלנות.

לחץ- גורם לסגירות! אפילו לחץ בתת מודע.

 

ממש לאתהילה שלום
לא ככה מוותרים! תנסה תעשה הכל היא אוהבת אותך! תדבר איתה תסביר לה שחשוב לך.. תעשה הרבה בשביל שתשארו ביחד! אם צריך עצות כתוב לי בפרטי אשמח לעזור
היי, לא קראתי את התגובות, אז סליחה אם לאוואוו
אחדש כלום.. אולי נתחיל מנקודת מוצא כזו - (בעבקות מה שאתה כותב שאין לך עניין איתה, לדיבור משותף וכו'..) - מה כן מעניין אותה? מה התחביבים שלה? מה העולם שלה? תתחבר לעולם שלה... ומשם תמצא חיבור לעולמך...
תשובה חד משמעיתזכיתי
שלום (תשובה מבעלי)
כמה קשה...
מכל הדברים הקשים והמתסכלים שהבאת, עולה כיוון עבודה אחד ברור- שהיא תלך לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. CBT.
זהו הטיפול הפסיכולוגי המרכזי הנפוץ באמריקה. טיפול יעיל וממוקד מאד.
במיוחד שיש פה עניין של חרדות- שהcbt מתמחה בפתרונן,
וגם יש פה עניין של מוטיבציה לשינוי -דבר שעובדים עליו בטיפול בגישה המוטיבציונית המדהימה, שהיא חלק מה cbt
וגם יש פה עניין של מחשבות- דבר שעובדים עליו מאד.
אני לא יודע מי המטפלת הקלינית שהיתה לכם ולא רוצה לזלזל בה, אבל cbtהוא הרבה יותר יעיל במקרה הזה ובמקרים רבים אחרים.
בדוק באתר איט"ה למציאת מטפלת באזור מגוריך. חפש עליה המלצות.
לא רוצה להבטיח פתרון קסם במצב מורכב כזה, אבל ברור לי שזה כיוון העבודה

בהצלחה!
תגובהeyal007

למה להיכנס לכל זה? בגלל שהתחתנתי כבר? אני כבר נשוי אז ננסה לתקן? מה עם מקח טעות מישהו שמע על זה?

אחרי החתונה עוד לא חויתי שום דבר, אז להתחיל לרוץ ולקוות ולשפוך כספים, אם הייתי נורא מאוהב ניחא, אבל עכשיו שאין כלום

אין לי שום מוטיבציה.

כן. בגלל כל הנ"ל. כמה שקשה לשמוע. חתונה זה לאוואוו
סתם. בגלל זה כולנו פה בתגובות מנסים לעזור. כמובן הבחירה בידך.
תשובה מבעלייפית8

אני סיפרתי לבעלי את מה שכתבת פה והוא אמר שלפי הפרטים שאתה אומר לדעתו זה נשמע לו מקח טעות

(לא היה קיום יחסים אפילו פעם אחת מהחתונה, נכון?)

 

ולגבי תהליך גירושין בגלל שכתבת שאבא שלה אדם מאד קשה - יש לבעלי כמה טיפים בעניין, בפרטי אם אתה מעונין.

תגובהeyal007

אכן לא היו יחסים עד עכשיו

 

תודה !

זה שיחסי מין טובים ותקינים*אשתו של בעלי*
חשובים לחיי זוגיות בריאים,זה ברור וידוע.
אבל מעבר לזה-איך בדיוק חושבת אישתך שאמורים להגיע ילדים לעולם??
בקיצור,לא נראה שיש לך הרבה ברירות במקרה הזה...
גירושין זה לא מילה גסה במקרה והם נצרכים.
כשאין ברירה אז עושים גם את זה.
😕 למה בכלל היא רצתה להתחתן??כלה נאה
שנה זה הרבה!
חיכית מספיק.
לא מבינה אותה למה התחתנה?
רוצה להיות נזירה אזלא מתחתנים!
קורה שאין להרבה זמן. אבל חייבת להיות השתדלות הדדיתמקרוני בשמנת
באמת שבמקרה כזה נשמע שהפחתרון ברור. לעזוב לפני שתסתבך עמוק יותר...
צר לי שזאת ההמלצה שלי, כי זה נורא לפרק בית יהודי. רק שנשמע שלא ממש בניתם בית, אפילו לא קצת.

תחפש ותברר- מה כן אתה אוהב בה? או לפחות אהבת? האם זה עוד קיים? האם זה שווה להישאר בשבילו?

יכולה לשתף שהאיש שלי עובר איתי התמודדויות לא פשוטות, אבל אנחנו תמיד בתקשורת וברצון הדדי ושיתוף פעולה. אני חושבת שבלי זה אי אפשר כלום, ועם זה אפשר הכל.
....אם ל2

לפי זה הייתי אומרת אולי היא רק אוהבת נשים....

אבל ברור שלא....

עם כל התובנות שלך למה אתה לא מתגרש?פרח שלג האבודה


תגובהeyal007

את באמת שואלת את זה? 

 

 

גמני שואלת את זה...*אשתו של בעלי*
למה לא באמת?? לא ברור...
אנשים יקרים ומתוקים - הזהרו הדברים!אורחת לרגע....
באיזה קלות אתם פוסקים לפרק בית בישראל?
כן. גם אני עקבתי אחרי השרשורים, קראתי, כאבתי והזדהתי.
אבל אני לא מכירה את האישה. וגם לא את האיש.
שומעת רק פרספקטיבה מאד מסויימת.
אם רבנים נזהרים - אחרי שמכירים מקרוב את המקרה - כדאי שגם אנחנו נזהר יותר.
לפסוק לך להתגרש אני לא מתיימרת, אז אני מחפשת סדקים במבנה השבור הזה, שאולי אפשר להדביק.
ממה שאתה מתאר נשמע שאתם מאד מאד שונים מנטלית - אתה איש העולם הגדול - מחפש הנאות, משוטט, לא מחפש עומק, וסלי לי - נשמע כמו אחד שאם לא יכריחו אותו להתאמץ, להתכנס פנימה ולעבוד על עצמו - הוא לא יעשה את זה.. א בל יש בך כמיהה ל
אז אולי תיזהרי את עכשיו בדברייך??*אשתו של בעלי*
מי שמחפש הנאות בחיים ו-"משוטט" כמו שציינת,זה אומר שהוא לא מחפש עומק??
מאיפה הקשקוש הזה??
מחילה. הייתי חריפה בשביל לתת תוקף לדברי.אורחת לרגע....
אני חוזרת בי מהחריפות.
אך מצטרפת לנתנאל וויס - מאד יתכן שזו הזדמנות שלך לתקן את עצמך. אם היית גיבור עד עכשיו ונשארת איתה - בגלל התמימות שלה - כדאי שתבדוק איך אתה יכול לגדול מפה..
אני מאוד מסכימה! גם איתך וגם עם נתנאל וויסhody

ברגע שמישהו אמר לו קצת לעבוד הוא זלזל בו ועבר הלאה... הוא לגמרי נעול על זה שהוא אומלל ומסכן, ואולי הוא באמת כזה, אבל אני מרגישה שלפני שמפרקים צריך לנסות הכל.

וכן, אחרי החתונה זה הרבה הרבה יותר מסובך מלבטל אירוסין או משהו כזה (הוא תהה על זה פה מתי שהוא..)

אבל הוא כ"כ נעול שאנחנו לא יכולים לשמוע רק אותו ולהחליט על סמך זה. 

אני הייתי ממליצה קודם כל לדבר עם אשתו ולהודיע לה שהוא חושב על לפרק... שמתם לב לזה שהיא אפילו לא יודעת?

כשהיא תבין את חומרת המצב אפשר להגיד לה שיש עוד כמה נסיונות שאפשר לעשות כדי לשקם את המצב, ואז לנסות לחשוב. 

אני חושבת שהיא בטוחה שאתה איתה ולכן היא לא מנסה. כשהיא תבין שהמצב חמור, תנסו שתיכם לחשוב מה אפשר לעשות כדי להציל את המצב. אני בטוחה שהיא כבר תהיה הרבה יותר נכונה לשנות ולנסות לטפל, והללואי שגם אתה תלך לקראתה ותתן לה הזדמנות לשנות.

לדעתי אתם מפספסים את הנקודהיפית8

הבעיה שלה חמורה מאד ועמוקה מאד

אפשר לטפל בבעיות עמוקות מאד וחמורות מאד אם האדם עצמו מבין את חומרת ועומק הבעיה ומעונין לעשות הכל בשביל לטפל בעצמו. אם מבחינתה אפשר להמשיך ככה וככה טוב לה, לה לא חסר כלום והיא לא מבינה למה בכלל חשוב לו כל כך שהיא תלך לטיפול.. התחילה טיפול והפסיקה כי היה לה קשה מדי..

אז מה עוד יכול בעל לעשות בכזה מצב?

 

אני בדר"כ מאד בעד לעשות כל מה שאפשר כדי להציל אבל יש תנאי בסיסי של שיתוף פעולה שבלעדיו אי אפשר להתקדם 

יש בהלכה עניין של מקח טעות, יש ביהדות מסכת גיטין. ויש מקרים ששם זה הדבר הנכון.

אנחנו יהודים, לא קתולים.

ומיותר להגיד שצריך כמובן לעשות את זה בהתייעצות עם אנשי מקצוע/רבנים גדולים שמבינים ורואים את כל התמונה ולא על סמך עצות אנונימיות בפורום, אבל התייעצות בפורום כן יכולה לתרום כיווני מחשבה חדשים או עצות ורעיונות שקל יותר לראות מהצד מאשר כשנמצאים בתוך הסיטואציה 

 

 

אבל היא הלכה וניסתה ועושה דברים כדי לטפלבתאל1

אפילו שהיא בעצמה ממש לא נהינת מזה. הכל רק בשבילו... אז מה? לא נחשב?

לחתוך אחרי שניה וחצי? חצי שנה של נישואין זה כלום שבכלום. עוד לא מכירים בכלל...

 

כנראה שלא קראתיפית8

את כל ההודעות שלו

חצי שנה שאישה לא נותנת לבעלה לגעת בה מהחתונה מעיד על בעיה רצינית אצלה, וזה גם ההתרשמות של הפסיכולוגית שהיא הלכה אליה. 

לא קשור בכלל לזה שחצי שנה זה לא הרבה זמן בשביל להכיר.

אני גם חושבת שזה נשמע שהיא לא מבינה בכלל את חומרת המצבhody

ולכן הצעתי לבוא ולהגיד לה על המחשבות להתגרש.

היא חושבת שהוא זורם איתה, הוא בכלל לא אמר לה שהוא חושב על גירושין.

מה שאני מציעה:

1. לדבר איתה! אחרי שהיא תבין שהוא חושב כבר להתגרש (אל תשכחו שהוא כתב שהיא אוהבת אותו מאוד ושהוא חשוב לה!)הם ינסו לחשוב ביחד על פתרונות.

אם היא אומרת שלא אכפת לה להתגרש או שהיא אומרת שבכל מקרה היא לא מתכוונת להשתנות זה כבר אחרת.

2. ששתיהם ילכו ליעוץ. שיגיד לה בשיחה שאם היא לא מסכימה ללכת לייעוץ אז מבחינתו המצב אבוד, אבל שגם הוא ילך לייעוץ. מבחינתו הוא המושלם פה בסיפור. ניסו לתת לו קצת ביקורת בנעימות והוא ישר זלזל "איזה חי בסרט". אז כן, לא בטוח שהוא דף חלק לגמרי (אני בכלל חושבת שהוא החמיר את הבעיה שלה. היה צריך ללכת איתה לאט לאט ונשמע שהוא נעול על "הכל או לא כלום". ידוע שהגבר צריך ללכת עם האישה בקצב שלה, אחרת האשה נסגרת עוד יותר. הייתה פה בעייה חמורה כבר קודם, והוא ממש לא תרם לפיתרונה...זה מה שהבנתי בין השורות, כמובן שיכול להיות שזה לא נכון).  הוא חייב גם ללכת ליעוץ! ללמוד איך להתנהג איתה, זה באמת מצב לא פשוט ואי אפשר להתמודד איתו בלי כלים!

ושהאשה תלך לייעוץ מיני אצל אישה דתייה, שתבין את המקום שלה ומאיפה הבעיייה הגיעה, ושתדבר איתה על זה שזה קדוש ולא בהמי וכו'. הוא כתב שהם הלכו לסקסולוגית וכאלה. יכולה לומר על עצמי- אותי זה בהחלט היה מרתיע.

היא צריכה ללכת למישהי שתבין אותה ושתדבר איתה בעדינות ובשפה דוסית.

3. אם כך זה לא עזר, אז להתייעץ עם רב ואנשי מקצוע ואז להתגרש.

איך את מחליטה דבר כזה? הם היו כבר אצל 5 אנשי מקצועכלה נאה
כן.. יש נשים עם בעיות קשות.
לא מפריע לי שהיא דוסית והוא לא.
אז מה, יש זוגות שהבעל חילוני והאישה דתייה. אבל המינימום מתפקד אצלהם.

הבעיה שגם אם היא הייתה מתחתנת עם דוס יותר מימנה הוא לא היה עובר על זה בשתיקה.
יש כאן בעיה של אישה שלא מבינה למה היא התחתנה.
יש פחד נורמלי לכל אישה. יש יותר ויש פחות.
היא בת 30!!
אני התחתנתי בגיל 18 והבנתי יותר מה התפקיד שלי. עם כל הפחד מהלילה הראשון שנמשך חודשיים.
אבל לא לנסות כלום?
והיא לא מבינה את הבעיה שלה?
אפילו מהמדריכת כלות התחמקה לדבר איתה.
יש כאן בעיה!
ואם היא לא תיהיה מודעת לזה שהוא לא מוכן יותר!
ושתבחר אם לטפל איפה שצריך ולא איפה שבא לה.
או להתגרש ולשחרר את הבן אדם.
למה לענות אותו?
אישה דוסית לא יודעת איזה עבירות הוא יכול לעבור בגללה??
יש לה אחריות פה.
חייב לתקן אותך.משוטט
יש לה אחריות על הזוגיות שלהם. אין לה אחריות על העברות שלו.
אשה לא שוכבת עם בעלה כדי שלא יחטא.
זה נכון,אבל...*אשתו של בעלי*
שלא תתפלא אח"כ למה הבעל שלה פוזל הצדה אם היא מסרבת לשכב איתו...
גם לא.משוטט
לגבר יש אחריות על עצמו בלי קשר למעשיה של אשתו.
לגבר שיש פת בסלו יש אחריות על עצמוכלה נאה
מצטערת.. היא לא התחתנה בשביל להגיד לו בוקר טוב ולילה טוב כל יום. וגם לא חימשלי כמו שהיא אומרת לו.
לא זה תפקידה.
יש לו אחריות אבל אי אפשר לצפותאמא לנסיך קטן
ממנו לא ליפול בזה. היא לא נותנת לו מן הסתם יגיע שחב שיתחיל לחפש בחוץ.
עזר כנגדו. אישה שמונעת מבעלה העוון שלה חמור מאוד!כלה נאה
ואפילו יכול לגרש אותה בלא כתובה.
ואם הוא לא יספק את צרכיה גם תגיד את זה??
המנטליות הדוסית פה היא קריטיתאורחת לרגע....
כי אם מבחינתה הוא פתוח פחות ממה שהיא חושבת שנכון, יכול להיות שהיא מקשרת את האישיות לדברים אחרים שהיא היתה מעדיפה שיפסיק איתם..
אם הוא היה רב גדול בישראל (אני לא מכירה אותו אבל הוא כל הזמן מתאר את עצמו כפתוח, היה חצי קלאצ' דתי והתחזק, ואוהב הנאות) היא היתה סומכת עליו שהשאיפות שלו נובעות אך ורק מטהרה ויכול להיות שהיחסים היה שונה.
מובן מאליו שהיא צריכה טיפול. אין ספק. אבל זה לא נראה שעשו הכל משני הצדדים כדי להציל את הבית ולכן אני לא חושבת שראוי לייעץ להתגרש
כניראה שלא קראת את כל השירשורים שלו מהעברכלה נאה
אישתו דוסית ויודעת עם מי היא התחתנה. ועוד אומרת לו שיעשה מה שהוא רוצה היא לא מפריעה לו.

איזו אישה מוזרה שלא מפריע לה מה בעלה רואה ועושה?
אני מאוד מקווה שיש טיפול. כי יש אנשים אי מינים. ואז אין לה שום צורך חוץ מלהביא ילדים אולי.
מה המטרה שלך?אורחת לרגע....
את יכולה לחתום שמה שאת עושה עכשיו יעניק יותר אושר לשני הצדדים?
הכי קל לפרק..
קודם כל תרגעו. יש הרבה דברים שלא נוגעים (!) בנשותיהם שלושה חודשים אחרי כל לידה. עם ישראל חזק וכיבור וגם האיש הזה חזק וגיבור וכנראה יכול לעמוד בניסיון הזה.
את חושבת שיש לך איך לעזור ולתקן - תייעצי.
בוא נשאיר את המילה האחרונה טהאיומה הזאת לאנשים שהבינו ומכירים את כל התמונה. כמו שאת אמרת - לא חסרים אנשי מקצוע שהם הלכו אליהם
השוואה ממש לא קשורהיפית8

איך אפשר להשוות בין זוג נורמלי שהמציאות של אחרי לידה כופה עליהם תקופה ארוכה לא לגעת אבל מצב החיי אישות שלהם באופן כללי בריא וטוב, יש לגבר הזה פת בסלו! הוא יודע שאשתו תטבול ותהיה מותרת לו ושניהם מחכים ומצפים לזה.

 

לעומת מצב שיש לאישה בעיה שהיא לא יכולה שבעלה יגע בה ובכלל לא מבינה למה זה אמור להיות חשוב לה. 

תיקראי את העיצות שנתתי לו עוד מזמן ותדבריכלה נאה
אני האחונה שמיעצת להתגרש.
אל תדאגי.. הפנתי אותו גם לבעל מקצוע שהוא התיעץ איתו כבר!

ובכלל את יכולה להיות הבת שלי. אז יש לי קצת יותר ניסיון ממך בנושא הזה.

קודם כל פה זה עבר חצי שנהאמא לנסיך קטן
שנית אף אחד לא מבטיח שאוטוטו זה יסתדר. זה יכול לקחת עוד חצי שנה וגם שנה.
מי יכול לשרוד את זה??
לי ניראה שההורים שלה יודעים על הבעיה שלהכלה נאה
וחיתנו אותה עם מי שבא.
כי הוא אומר שיש לה אח שהאבא החרים אותו כי הוא יצא קצת מהדוסיות שהם נמצאים.
אז איך הוא לוקח חתן כזה לבת הדוסית והצדיקה שלו??
לא מסכימה איתך. זה לא "להבין את התפקיד שלה"מקרוני בשמנת
תפקיד האשה הוא לא סיפוק מיני של האיש.
וגם לא למנוע ממנו עבירות.

אלא מה? זה חלק טבעי ובסיסי במערכת יחסים זוגית. אם היא לא רוצה בזה בכלל, אז משהו פה חסר. ואם היא אפילו לא מודעת או לא מקבלת את זה שמשהו חסר, אז כנראה שהוא תמיד יחסר.

לא כי זה התפקיד "שלה", אלא כי זה ביטוי פיזי לחיבור ואהבה. ביטוי חיוני לא רק להקמת משפחה, אלא גם לחיבור רוחני ונפשי עמוק יותר.
גם התפקיד שלה!! וחייבת לטבול בזמן!כלה נאה
ולא להכשילו בזמן נידתה..
והוא גם חייב לה. זה לא פה מה שבא לי.
תקראי ברמבם על אישה שלא נותנת לבעלה. היא אישה מורדת. בנושא הזה לפי התורה היא מקודשת לו ואסור לה למנוע ממנו.

הכי מעצבן אותי שאם הוא היה מןנע מימנה יחסי אישות איזה התקפות על הבעל היו כאן.

ברמב"ם הכוונה לאשה שלא נותנת בכוונה, לא לאשהhody

שקשה לה...

ואני חושבת שכולם פה מבינים שזה מצב לא נורמלי וקשה מאוד וכו' וכו'.

אבל עדיין יש צדדים אחרים שאפשר לראות וגם כאלה שאנחנו לא יודעים עליהם.

יש לי חברה שסיפרה לי שהם לא הצליחו להתחבר לגמרי חודשיים אחרי החתונה!

המזל שלה שבעלה הלך איתה צעד אחרי צעד, המתין לה בקצב שלה.

זה בסופו של דבר מה שהצליח לגרום לה לשחרר, בתוספת שיחה עם המדיכת כלות שלה.

נכון, אף אחד לא אמר שזה קל לבעל אבל אם יש מידות טובות והבנה שאנחנו כאן אחד עם השני גם כשקשה 

אז הבעל מצידו עוזר לאשתו לשחרר, ונותן לה להפתח בקצב שלה

והאשה מצידה מנסה גם כן לטפל בבעיה.

 אני בטוחה שאם זה היה קורה לנו בעלי לא היה מלחיץ אותי שאני מונעת ממנו, אלא מבין שזה מגיע מתוך קושי ועוזרים אחד לשני.

מהסיפור שלהם אפשר להגיד כמה דברים בבירור:

1. לאישה יש בעיה והיא צריכה לטפל בה.

2. בעלה לא מכיל את הבעיה שלה בכלל! רק רוצה להתפרק כבר. ממה שזה נשמע הוא רצה כבר בהתחלה "הכל או לא כלום", אין לו סבלנות ללכת בדרך שלה, בקצב שהיא מכתיבה. ברור שהיא נבהלת ונסוגה יותר.

גם אני אחרי החתונה היו דברים שהייתי נבהלת מהם ולאט לאט קיבלתי ואפילו רציתי. מזלי שבעלי לא כפה את עצמו עלי אחרת ברור לי שעד היום הייתי נרתעת.

נשים שהבעל שלהם רץ איתם יותר מידי מהר מרגישות שאונסים אותם, שהם בכלל לא רוצות את זה. זה רק מחמיר את הבעיה הרבה הרבה יותר.

בשורה התחתונה- שתיהםצריכים טיפול.

האישה צריכה לטפל בבעיה שלה והוא צריך ללמוד שכדי להגיע לזוגיות עם אהבה אמיתית צריך לעבוד!! ולעבוד קשה!

 

מעניין אותי מאיפה הגעת למסקנהיפית8

שהוא לא מכיל את הבעיה שלה בכלל

כי אני לא התרשמתי ככה ואולי אני זאת שטועה..

הוא מכיל מאוד. ואפילו לא רוצה לפגוע בה. וממשיך לסבולכלה נאה
מהתגובות פה ממש לא נשמע מכיל...בתאל1

ככה לא מכילים...אולי את עצמו הוא מכיל

תקראי שרשורים קודמים שלו.כלה נאה
באיזה עדינות הוא מנסה להסביר לה את הקושי. וגם עכשיו הוא לא יודע איך לדבר על זה כי זה יפגע בה.
ועוד שהוא התייעץ עם הרבה.
כמו המדריך שלו ושלה
רבנים. מו"צ
ומחכה שהיא תועיל בטובה להבין שיש לה בעיה.
אז מה לא מכיל??
זה נראה מדבריו למעלה שהיא מאד מבינהבתאל1

שיש לה בעיה.

מה נקרא להכיל בעיניך?יפית8


אבל אין הרבה סיכוייםאמא לנסיך קטן
שהיא תצא מזה. שנית. גם אם היא מבינה שיש לה בעיה הי הפסיקה טיפול אצל פסיכולוגית כי היא חופרת לה מידי.
אי אפשר לא כול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלימה.
בבקשהתהילה שלום
בבקשה תכתבו תגובות שמובילות לשלום בית! תמיד אפשר להשתדל ולהתאמץ! ככה אני מאמינה לפחות! יש הרבה דרכים לעזור !
אז איך מכילים?יפית8


תורה שלמה...בתאל1

צריך בשביל זה הרבה רגישות וראיית השני.

להיכנס קצת ל"נעליים" של השני ולנסות להבין אותו ואת הקושי שלו.

יש לה קושי אמיתי, היא לא עושה לו דווקא ולא בכוונה. זה קושי. 

יש עוד סוגי קשיים פיזיולוגיים שאי אפשר לקיים איתם את המצווה- ובכל זאת בעל לא יכתוב פה על אשתו ככה אם יש לה בעיה פיזית שצריכה טיפול, נכון? אז למה כאן כן? זאת בעיה בדיוק כמו, אם לא יותר קשה מזה (לדעתי הרבה יותר קשה).

אז כדי לפתור בעיה- צריך סבלנות. חצי שנה זאת לא סבלנות. צריך אורך רוח,צריך אמפתיה, וכו' וכו'

בקיצור צריך קצת כישורים חברתיים ומידתיים כדי להכיל בעיה. 

נראה שאת עצמו הוא מכיל מצויין. אבל זאת לא זוגיות... להכיל את עצמי זה נהדר אבל זה לא מספיק.

בשביל זוגיות צריך לראות את השני! 

אין דרך לעשות את זה בלי שיחות, לדבר ולדבר אחד עם השני. לפתוח דברים, ללבן אותם. לנסות להבין באמת. לא ללחוץ..כל דבר שקשור לאישות- אסור ללחוץ על האישה. זה תמיד יגרום ההיפך.

 

זו דעתי וזאת התגובה הכי ארוכה שכתבתי פה... 

סתם היה נראה לי מיותר.

בהצלחה

הכל נכון אם האישה הייתה מוכנה לטפל.כלה נאה
אבל אישה שמיצידה לחיות ככה. ולא מבינה למה צריך את כל זה. זה מצב לא תקין.
הטיפול הפסיכולוגי שהמליצו לה היא לא מעונינת בו חוץ מפיזיוטרפיה של ריצפת האגן.
וזה בשביל שישתוק.
אפילו מהמדריכת כלות שלה היא מתחמקת ולא עונה לה. למה?
ניראה לך נורמלי חצי שנה ללכת כל חודש לטבילה ואפילו לא לנסות?

ומה שאני רוצה להגיד זה לא להתגרש. אלא קודם כל לנהל שיחה רצינית. שזה טיפול או שלום.
לא מכיל??*אשתו של בעלי*
חצי שנה נשוי לה.
חצי שנה הולך לישון לצדה באותה המיטה ומקבל ממנה כתף קרה.
מה לא מכיל בזה?
ככה לא מכילים קושי...בתאל1

כנראה שאתה צריך לקבל כלים להתנהלות זוגית איתה. כמו שכבר אמרו.

לחיות איתה זה לא להכיל...

היא צריכה ניעור טוב מהיסוד*אשתו של בעלי*
היא לא טיפוס שיהיו לו איתה חיים טובים
מאיפה את יודעת?נתנאל וייס

מאיפה הקביעות האלה?........

למה להרוס בית בלי להניד עפעף?.....

לפי מה שהוא מתאר*אשתו של בעלי*
זה כבר די הרוס...
הוא מתאר טיפוס שיהיה לו קשה להסתדר איתו.
זה כבר קורה..
לפי מה שזה נראהנתנאל וייס

הוא מטיל עליה אלת כל האחריות ואת כל הצפייה להשתנות.

במצב הזה גם אני חושש שאין לזה סיכוי, אבל לא 100% באשמתה...

אישה במצב כזה צריכה לקחת את כל האחריותיפית8

לטפל בעצמה

 

יש לה בעיה קשה שהיא צריכה לטפל בה, לא מדובר על "להשתנות" במובן המקובל של המושג.

איזו אחריות הוא צריך לקחת?כלה נאה
היא הייתה צריכה לטפל בעצמה עוד ליפני חתונה.
היא הייתה אצל מדריכת כלות. למדה הכל ואם לא מתאים לה לעשות דברים כאלה וזה תועבה אז שלא תתחתן!
זה ממש להפיל בן אדם בפח.
הייתה לפחות אומרת לו ליפני שהיא לא הולכת לעשות את זה. ושזה לא בשבילה.. למה אחרי החתונה?
הוא לא צריך להתחנן אליה שתטפל בבעיה שלה.

זה ממש כואב לי שבן אדם סובל ועוד מפילים עליו את האשמה. למה??

אין פה שום בית עדייןלמה לא123

ככה שאין מה להרוס,תכלס אין בינהם שום דבר

וגם אם יטפלו,הבעיה כ"כ עמוקה שלדעתי ייקח כמה שנים לפתור אותה

לא כולם מסוגלים לעמוד בזה,א"א לשפוט אותו

שרוי בלא אישה שרוי בלא חומהיפית8

חוץ מכל העניין שזה חלק טבעי ובסיסי במערכת נישואין והכל יש פה גם את העניין שאישה צריכה לדעת שהיא חומה בשביל בעלה

ואם יש לה קשיים בנושא צריך להיות אכפת לה לרצות לטפל בזה.

לא מדובר שהיא תכריח את עצמה לעשות משהו שהיא לא מסוגלת אבל שכן תבין כמה זה חשוב וכמה היא צריכה לעבוד עם עצמה כדי שיהיה לה טוב עם זה, ולבקש עזרה מקצועית אם צריך כדי להגיע בסוף למטרה - שחיי אישות יהיו משהו שמשמח וטוב לשני בני הזוג ביחד.

נשמע שצריך להתגרשl666
ולא למשוך זמן אבל לעשות את זה מהר. ונשמע שיש בעיות שהם הרבה מעבר לרמה דתית הרי בכל הקהילות הכי דתיות וסגורות כן עושים מה שצריך ומביאים ילדים. אם היא החליטה על מניעה מההתחלה וגם לקחו חתן שלא תואם אורך חיים שלהם זה מעיד על בעייה. אולי משהו גנטי כי גם לאח נוסף יש בעייה.
אני יודעת שבמקרה ויש בחור או בחורה בעייתיים או חולים בחברה חרדית מנסים לשדך לחוזרים בתשובה שלא מבינים מה קורה וגם כנראה נחשבים סוג ג'.
אם הייתם חיים כמה שנים ואז היא הייתה חולה אז היית מחויב לה אבל לא במקרה כזה. ולהבא לא צריך לשאול את אף אחד אם להמשיך, לפרק, להתחתן, צריך להחליט לבד לפי הרגשה שלך.
תגובהeyal007
עבר עריכה על ידי eyal007 בתאריך כ' באדר תשע"ט 15:33

תודה לכולם, לוקח את מה שנכון,ומה שצריך להעשות יעשה.

 

נשמח לעידכון. שולחת תפילות שההחלטחת הנכונות יתקבלו.מקרוני בשמנת
אולי תעזור אמפאטיהסודית
להגיד בשקט, בלי כעס ובלי להרגיש 'מתפוצץ':
אני מבין שעברת תקיפה מינית. תדעי לך שאני אוהב אותך, ואף פעם לא אהיה נגדך. תודה שאת עושה פיזיותראפיה. תגידי לי מה אני יכול לאמר לך כדי שתרגישי איתי יותר בטוחה.

היא לא עושה פיזיותראפיה של רצפת האגן כדי להרפות לחצים בראש... היא מבינה שאתה תתייאש ותתגרש אם הנושא לא יפתר. בטוחה שהיא בחרדה, אולי יהיה לה קל יותר לדעת שאתה יודע את הסוד הנורא ומאמין שהיא תוכל להחלים בעזרתך.
היא עברה תקיפהלמה לא123

מינית? איפה הוא אמר את זה?

הסימניםסודית
1. פחד והימנעות מיחסי מין
2. הזנחה, ניוול של הגוף עד אי שמירה על הגיינה.
3. ***הסכמה מודעת*** שיהיה עם אשה אחרת, רק שלא יבקש ממנה לשכב איתו.
4. חרדתיות בלתי פוסקת
היא לא עברה תקיפה מינית.אמא לנסיך קטן
הבחורה לא יודעת מה זה מיניות. היא לא מודעת לתהליך בכלל. לא יודעת מה מושך גבר ולא יודעת דברים בסיסיים ביחסי מין.
היא גדלה בבית חנוק חנוק וסגור שאני מתפלאת שלהורים שלה יש בכלל ילדים.
הוא גם כתבלמה לא123

שלא ידעה איך באים ילדים לעולם עד גיל גבוה

זה לא הוכחה לכךיפית8

שהיא לא עברה תקיפה מינית

ילדה שעוברת תקיפה בגיל צעיר לא מקשרת בין זה לבין ההבנה איך באים ילדים לעולם.

במיוחד אם התקיפה מושתקת ולא מטופלת

תקראי את הקטע השנילמה לא123

שלו.אני חושבת שהוא כתב בעבר,שהיא לא עברה תקיפה

הוא כתב שלא עברה.אמא לנסיך קטן
לא בטוח שהיא בעצמה זוכרתיפית8

או שהיא לא מגדירה את זה ככה כי היא לא מבינה את מה שהיה

אבל ההתנהגות שלה צועקת טראומה מינית

לא פגשת אותהלמה לא123

שמעת הכל דרך בעלה,שנגוע אישית בדבר

אני מאמינה שהסיפור מהצד שלה נשמע קצת שונה

היא גדלה בבית סגור שהתייחס למין בזעזוע,ככה היא גם מתנהגת כיום.יש שם איזו חסימה

מה זה לא מבינה? היא בחורה. גם אם מישו נגע בהאמא לנסיך קטן
בחזה כשהייתה קטנה היא אמורה להבין שזה בעיה. אם היא לא מבינה אולי יש בעיה שיכלית.
כנראה שאת ב"ה ממש לא מבינה בנושא הזהיפית8

פגיעה מינית זו הגדרה כוללת לקשת של פגיעות החל מהטרדה ועד לאונס ממש, עם המון אפשרויות ביניים באמצע

יש גם עניין של הדחקה, יש טראומות שנמחקות מהזכרון מסיבות שונות.

אבל הן נמחקות רק מהזכרון המודע, בתת מודע הטראומה גוררת תגובות שהבנאדם לא מבין מאיפה זה בא לו כי הוא "לא זוכר" שעבר משהו

וזה בקושי נגיעה על קצה המזלג מה שכתבתי פה..

 

ממ.. לצערי אני כן מבינה בנושא הזה.אמא לנסיך קטן
היא לא נשמעת כמו משהי שעברה תקיפה.
יש לה הרבה בעיות אחרות כמו הבית שהיא גדלה בו ושילוב של עוד כמה בעיות נפשיות
יכול להיות, אני לא מאבחנת אותה על סמךיפית8

מה שבעלה אומר בפורום

אני התיחסתי למה שכתבה פה מישהי על זה שהיא לא ידעה איך באים ילדים - אמרתי שזה לא מעיד

וגם העובדה שמישהי לא זוכרת או שמשהו קרה בגיל צעיר מכדי שהיא תבין בדיוק את המשמעות - זה לא אומר שהיא לא נפגעה.

אם רואים כמה סימנים שאופיניים למי שעברה פגיעה מינית יש מה לבדוק לעומק גם אם היא אומרת בשיחה הראשונה שלא היה כלום, לוקח זמן לבנות אמון ולהפתח

צריך מאוד מאוד להזהר מאבחנות סרקנתנאל וייס
גם כשאני כתבתי את הדברים כתבתי אותם לבעל לפי מה שהוא כתב.
האשה לא לפנינו, בלי לשמוע ולהכיר אותה לקבוע הנחות יסוד או לקרוא לו להתגרש בטענות שיש לו אישה מזעזעת ושהחיים שלו הולכים להיות גרועים ממש ממש יכול להיות עוול נוראי.
ברור..אמא לנסיך קטן
וברור שזה לא מעיד כלום. יצא לי לשוחח עם הפותח ויש כמה נקודות שהבהירו לי שהיא יותר חסרת מודעות.
פגיעהחלושי
אמרה לי פעם פסיכולוגית שעוסקת בנושא של תקיפות מיניות שיש סימפטומים שדומים לפגיעה אצל נערות שגדלו באופן סגור מאוד.
הגיונייפית8


לעניות דעתי הדי מנוסה זה לא נשמע תוצאה של פגיעה מיניתמקרוני בשמנתאחרונה
אולי בנוסף לדברים אחרים היא גם עברה פגיעה. אבל זה לא נשמע כמו תגובה נורמלית למצב כזה.
לא מאמינה לה!כלה נאה
לי היא נשמעת אי מינית.
יש אנשים שהחלק הזה לא מתפקד.
או שזה כן טאומה שצריך לטפל.
גמני חושבת שיש פה סןג של א-מיניות..*אשתו של בעלי*
אני לא חושבתלמה לא123

א מיניות אצל אנשים שגדלו בסביבה שמדברת על מין,אבל אליהם זה לא מדבר ואין להם שום דחף כזה.היא לא גדלה בסביבה כו בכלל.בזו לכל הנושא ואין לה שום דחף,עם הזמן והטיפול זה יכול להתפתח

אני מאמינה שכולנו מתפתחים בנושא הזה עם הנישואין,הזמן והגיל.בהתחלה סגורים יותר ואח"כ נפתחים לאט לאט

אצלה זה קיצוני יותר

עדיין,זה בהחלט יכול להיות אצלה...*אשתו של בעלי*
הזוי שבחורה כזאת רצה להתחתן בלי שום בסיס וידע במין
יש מגזרים מסוימים שבהם זה לא כל כך הזוייפית8

לא אומרת בקטע רע בכלל..

במגזר החרדי זה תופעה לא נדירה שאין לבנות ידע מוקדם והבנה במין וזה לא מפריע להן לפתח יחס בריא כלפי הנושא של חיי אישות אחרי החתונה,

יש גם הדרכת כלות לפני החתונה שנותנת את הידע החסר והגישה הנכונה והבריאה ועל הדרך גם לאתר בעיות כמו רתיעה קשה מהנושא או פגיעות מהעבר שלא טופלו - ולהפנות לטיפול מתאים.

 

 

יחסים כאלה בחיים לא יהיו מובנים לי*אשתו של בעלי*
גם אם בני זוג כאלה חיים יחד עד 120
די ברור שהיחסים ביניהם לא פתוחים כמו שצריך,בגלל הסגירות שבנושא הזה.
אל תהיי בטוחהלמה לא123

נפתח להם עולם חדש

יש כאלה שיודעים,אבל גם אלה שיודעים וגם אלה שלא,לא מתנסים עד לחתונה.הבעל והאישה מתפתחים ביחד

ממש לא נכון ולפעמים אפילו בדיוק להפךיפית8

דוקא בגלל שהם באים מרקע נקי, בלי ידע מוקדם, בלי דעות קדומות בלי תמונות ישנות בראש - דוקא בגלל זה היחסים יכולים להיות הרבה יותר מופלאים, הרבה יותר טהורים ופתוחים וקרובים ממה שאפשר להגיע בחברה מתירנית

 

ואני, בניגוד אליך כנראה, מכירה כאלה באופן אישי.. 

אז תני לי להפתיע אותךאמא לנסיך קטן
לא צריך לפרט כדי להבין נכון?
מה שתגידו..אבל..*אשתו של בעלי*
זה תמיד יהיה בהרגשה של ללכת על ביצים יותר מדי...לדעתי!!
דעתך נובעת מבורותיפית8

חוסר היכולת שלך להבין הוא די מובן. זה כל כך שונה מתפיסת העולם שלך.. 

לפחות תדעי שיש אנשים שתפיסת העולם שלהם שונה לחלוטין משלך וטוב להם מאד!! 

אני בספק*אשתו של בעלי*
ומותר לי לחשוב כך..
מותר לך מה שאת רוצהיפית8

אבל את רק חשה ככה, אני מכירה באופן אישי ויודעת

מבטיחה לך שאני מכירה זוגות חרדיים שהתחתנו ככה ואפשר רק לקנא בזוגיות שלהם כולל החלק האינטימי

 

 

רק הזוג עצמו יודע מה קורה באמת בחדרי חדרים*אשתו של בעלי*
ולא משנה עד כמה חברה/אחות/שכנה סיפרה לך על הסקס בינה לבין בעלה,את לויודעת אם זה באמת נכון ואמיתי...
מי שיש לו קצת הבנה בבני אדםיפית8

בדר"כ יכול לזהות על בנאדם אם טוב לו או לא טוב לו

אם הוא אמיתי או מורח אותך, לא צריך לספר כל דבר בשביל להבין את המצב

 

אבל עזבי, לא באמת מעניין אותי לשכנע דוקא אותך

היה חשוב להדגיש את הצד הזה של הדברים בשביל להעמיד דברים על דיוקם לטובת שאר הקוראים

 

את יכולה להשאר בדעתך כמה שבא לך, זה לא משנה לאף אחד

נשמע ממך שאת לא באמת מכירה את החרדיםכלה נאה
החיים יפים. הקשר הזוגי אצל הרוב מצויין.

אני יכולה להגיד לך שהתחתנו בלי ניסיון בכלום והכל היה חדש ומרגש היינו בהיי מכל העסק אפילו שלא היה לנו עבר בנושא. ואפילו שהכל היה חדש ויש דברים שבאמת הייתי תמימה ולא ידעתי ליפני ההדרכת כלות . ואפילו הייתי בשוק. תחשבי שההדרכה מעשית הייתה ביום חמישי ובראישון התחתנתי. זה טרוף!
היום כבר מדריכים אחרת.

אבל יש את היצר הטיבעי שמתגבר על הכל.
ופה בסיפור שלו נשמע שיש לה בעיה עם עצמה או טראומה או שהאמא קטלה לה כל רגש בנושא. לשמוע על כל דבר
לא צנוע לא צנוע בזעזוע היא חסמה לה משהו במוח.



נכון מאוד!!כלה נאה
כןלמה לא123

יש מגזרים שהבנות מתארסות וחושבות שהולכים לשחק באבא ואמא

מכירה בעצמי כמה נשים כאלה

הן גילו את זה בין האירוסין לחתונה

זוועת עולם!!*אשתו של בעלי*
מה הבהלה לחתן ילדונת שלא מבינה מהחיים שלה שום וכלום??
העיקר להתחתן?? זה מה שחשוב?
שומו שמיים!!
היא מבינה מהחיים שלהלמה לא123

רק לא בנושא הזה

מבחינתם לא דחוף לספר לילד עד שהוא יצטרך להשתמש בנושא הזה.רוצים שישארו תמימים

זה לא רק תמימות כנראה*אשתו של בעלי*
לפי מה שהוא מספר..
זה הרבה יותר מזה.
לא טיפוח
לא סקס
לא פתיחות
לא זרימה
תקיעות/סגירות/מופנמות
לא נראה שככה מבינים בחיים...
טובלמה לא123

היא יוצאת דופן

אם לא היו מספרים בין האירוסין לחתונהאורחת לרגע....
אני גם לא הייתי רוצה להיות ביחד לפחות חצי שנה.
פחד מוות
מספרים בין האירוסיןלמה לא123

לחתונה

נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום

(איני נשוי)

מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.


האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות


תודה!

באופן כלליפשוט אני..

אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?


 

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

 

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

 

ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.


שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת"  ובתוך גבולות הגזרה.

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.


(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)


הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.


ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.


בהצלחה.

בתור מי שבסטטוס שלךadvfb

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

כמה יפה!נחלת

אומרים שרק נישואין הוא הקרקע הנכונה ו האמיתית לתיקון המידות...שלנו.

 

שני אנשים שונים: הוא איש היא אשה. מנטליות שונה, הרגלים שונים.....

 

הרי גם עם חברים לחדר יכולים להיות "תקלים". אלא שבמסגרת של נישואין

זה יכול להיות הרבה יותר נוגע וחריף; לטוב  ולמוטב.

 

אם לא טועה, נדמה לי שהאור החיים הקדוש אומר שהטוב ביותר

שאדם ישא את בת עירו: מנטליות דומה, הרגלים דו מים, זכרונות

דומים - פחות הרגלים שונים.....

 

שמעתי פעם: כל אחד הוא חצי. אבל החצי הזה צריך  להיות...שלם.

וזו עבודה בפני עצמה; חושבת שככל האדם יותר שלם עם עצמו

בשלום עם עצמו, חי את עצמו באמת - הוא יותר רגוע ואז יש פחות

קונפליקטים פנימיים שעלולים להקשות על ראייה אובייקטיבית.

 

יש שיעורים רבים ביוטיוב על יחסי זוגיות: הרב אבנר קוואס למשל,

ומי שמבין אנגלית: הרב מניס פרידמן. ועוד.

אבל לא שאלתי על הדברים הטובים, ברור לי שהם קיימיםצדיק יסוד עלום
ושהם העיקר.

שאלתי על שכיחות ודרמטיות הדברים הרעים...

אתה מסתכל על זה בצורה חיצוניתadvfb

ולכן אתה יכול להפריד בין רע לטוב

אבל אם מסתכלים על נישואין כמכלול זה הכל מעורבב ביחד וגם הדברים הקשים יכולים להתרש אח"כ לטובה.

מריבה ומשילימים ומגיעים לרמה יותר גבוה אח"כ, הכל תהליך אחד.

 

אתה יודע הלך החשיבה שלנו הפוך בקטע הזה.חתול זמני
מרוב אימה אני כבר לא חושב רק חושש וחושדצדיק יסוד עלום
ריב ואי הבנהרקאני

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

 

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

 

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

נכון. נכון מאוד.נחלת

זה הדבר הכי חשוב ששכחתי  לציין:

 

תקשורת פתוחה. לא לברוח מדיון, משיחה משמעותית.

שיעופו צלחות אבל שתהיה התייחסות וכובד ראש לכל

ויכוח....

 

שמעתי בשיעור שחייבת להיות  מריבה כדי להגיע לשלום בית אמיתי.....

 

לא לצפות לנישואין נוסח הוליבוד. זה תעתוע ושקר ודמיון....

אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

 

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

יפה.נחלת
שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.


ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

חייבת להגיד שכנשואהאונמר

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

 

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

 

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

 

מתוקה! שיהיה לך רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טובנחלת
תשובה נהדרת ונפלאה! תודה רבה!צדיק יסוד עלום
ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.


שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.


כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

 

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

יפה. תודה.נחלת
דרך האמצעלאחדשה

יש מקרי קיצון הזויים מוגזמים.

זה לא אומר שכל זוגיות כזו חלילה, ולא אומר שכל זוג ייתקל המשברים כ"כ עמוקים במהלך חייו.

עם זאת כדאי להגיע לנישואין עם הבנה של מורכבויות, מוכנות לאתגרים, קבלה של קשיים מאוד לא נעימים שמרגישים כל אחד עם עצמו ועם בחיר/ת ליבו מול צמתים שדורשים מהם לשאול שאלות כואבות, לגעת העצבים חשופים ולהתמודד מול מציאות לא פשוטה.

זה לא חייב להיות דרמטי, טרגי נוראי,

זו כן עבודה, יש מורכבות. כשמתחתנים תמיד מגלים דברים חדשים על בני הזוג שלנו על עצמו ועל הדינמיקה שלנו.

זוגיות בנישואין הם עבודה עצמית גדולה.

יש לה הרבה פולסים,

יש הרבה דברים נעימים, נפלאים ונהדרים, ובע"ה הם הרוב המכריע.

בנוסף למה שנאמרהעני ממעש

אתה תבנה בית אחד ותשקיע בו

מה משנה לך מה קורה אצל שכניך

השאלה שלו באה ממקום אמיתי, מרצון טבעי להבין מהזמירות
 קורה בחיי הנישואים בין זוגות רגילים ונורמליים

לא ממקום של סקרנות, אלא מרצון להכיר גם את הדברים, שמדברים עליהם בפורומים, שמציגים אירועים פחות נעימים בחיי הנישואים.  לומר "מה זה משנה מה קורה אצל שכניך" מתעלם ממציאות החיים. 

השאלה שלי באה ממקום חטטני, מרצון מאולץ לחקור מהצדיק יסוד עלום
סתם.

הנימה שלך היתה מעצבנת יקירי, אני אופטימי לגבי הבית שיהיה לי בעתיד אבל בהחלט קיבלתי רשמים רבים מקרוב ומרחוק לכך שיש התמודדויות לא פשוטות מאוד ושכיחות מאוד בזוגיות, ותהיתי האם אני הוזה או מטפח הדהוד סלקטיבי של המגרעות לשם העצמת החרדה, או שאני דווקא התרשמתי נכון בנוגע לנושאים הלא פשוטים ועדיין הם מתכללים בצורה טובה בתוך הקשר.


קיבלתי תשובות טובות, ואני נעזר בזה בתור רושם כללי.

נאמנות בעיני זה א,בחיוך2019
רגשות קשים בטח שעולים במערכת אינטימית כי זה המקום לעבד אותם. וגם מריבות, זה כדי לאזן ולפתור דברים
גם אני איני נשוי אבל תראה:חתול זמני

עובדות:

 

– בישראל אנו עומדים על 40% גירושין בערך (פחות מזה במגזר הדתי אך גם לא מבוטל בכלל)

– מתוך אלה שאינם מתגרשים אני מניח שיש המון שפשוט סוחבים את זה מכל־מיני סיבות

– רוב הגירושים נגרמים בגלל: בגידות, בעיות כסף, אלכוהוליזם/שימוש בסמים, התעללות (רגשית או פיזית)

 

מחשבותיי:

 

– רוב הזוגות שראיתי או גרושים או גרועים

– אבל גם רוב האנשים שראיתי הם מטומטמים למדי (בלי להעליב)

– כמעט לכל האנשים החכמים (לא בידע כללי אלא חכמת החיים) שראיתי זוגיות מצוינת 

 

דעותיי האובייקטיביות:

 

– תאר לעצמך חניון תת־קרקעי גדול וסבוך עם הרבה קומות ועמודים. עכשיו תאר לעצמך שתי מכוניות שצריכות לצאת משם. בתוך שתי המכוניות האלה תאר לעצמך נהג ונהגת. עכשיו אומרים לך שהנהג והנהגת האלה מעולם לא למדו נהיגה, אין לזה מושג מה זה רכב, בנוסף לזה העיניים שלהם קשורות במטפחת עבה, ויש להם אובססיה גלויה להתנגש בדברים. אה, ויש גם מכוניות אחרות שנוסעות בחופשיות, וכל־מיני חלקים נעים ושערים נפתחים ונסגרים אוטומטית. זאת לדעתי נקודת המוצא של זוג נשוי בימינו, סבבה לאורך המטר הראשון, איזה כיף אני נוסע באוטו! .......

 

– עכשיו במקום זה, תאר לעצמך שכל־אחד מהם למד קצת נהיגה. תיאוריה לפחות. ותאר לעצמך שאמנם העיניים שלהם עדיין קשורות, אבל יש להם חבר שעוזר להם קצת ואומר להם קדימה קדימה אחורה אחורה סטופ. או, תאר לעצמך שהעיניים שלהם לא קשורות, אבל הראייה שלהם בערך -8 ואין להם משקפיים. אז הם רואים קצת אבל הרוב מטושטש מאוד. עכשיו תאר לעצמך שהם מרכיבים משקפיים, רואים גם אחד את המכונית של השני, ומשתדלים לא להתנגש.

 

=> אם יודעים מה עושים, יוצאים מנקודת מוצא של אמונה למידה שיפור סבלנות מתייעצים הרבה עם רב קרוב כו' כו' כו' אין שום סיבה שזה יהיה כל־כך גרוע.

 

=> אם עושים מה רוצים ומחזיקים בהשקפות גרועות (מגיע לי / אני מצפה / תאוות / חוסר אחריות / חוסר אמונה) אין מה להתפלא. השתייכות למגזר מסוים אינה אינדיקציה לכך שמחזיקים בכל הקלפים.

 

=> כן יכולות להיות התנגשויות שריטות שאלות ובעיות אבל יש הבדל בין מי שנע בעדינות ואחריות לבין מי שחושב שהוא מכייף במסלול מכוניות מתנגשות (למרבה הצער רוב האנושות. אבל: רבים בני שוממה מבני בעולה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו. רוב העולם צועד על עיוור ונתקל בפחים ופחתות מי שתורה בידו נר בידו).

 

=> לפעמים יש מקרי קיצון beyond our control כמו מחלות קשות כיו"ב זה באמת אין מה לעשות אבל באותה מידה יכול היה לקרות אם היית לבד בבית. אם הקב"ה רוצה שתסבול אל תדאג אתה תסבול.

מאיפה הנתון של 40%? חשבתי שפחותברגוע
לא זוכר מהיכן הנתון ייתכן שקצת פחות אבל גם אם 25%חתול זמני

זה אותו עיקרון

יכול להיות גם שפשוט פחות מקובל תרבותית להתגרש לאו דווקא שהנישואין יותר מאושרים

או כאמור, הסיבות המרכזיות לגירושין פחות נפוצות בקרב הציבור הדתי/חרדי וזה מאזן

מזה מעודד.....נחלת
העידוד הוא בזה שאין ללמוד מן השוטיםחתול זמני

ורובו המוחלט של העולם לא כולל יראי ה' נחשבים לשוטים

אתה מכיר מישהו שהוא עצמו תמיד נחמד וכיף לו?מרגול

מישהו שאף פעם אין לו תקופות קשות/מאתגרות?


אני לא מכירה. כי החיים, באופן טבעי, מזמנים קשיים שונים והתמודדויות שונות.

בנישואים, שבע"ה מחזיקים עד 120, זה מאוד אינטנסיבי. אתה חי עם אישה ובעצם בוחר לחיות את חייך איתה.

אז כפי שבכללי בחיים יש קשיים, כך גם בזוגיות. השאלה היא האם כמכלול היחסים טובים או שכמכלול הם רצופים מריבות והסתרות.


אמרו לפניי ביושר, יש הבדל גדול בין ויכוחים ותקופות של ריחוק, ובין הסתרות וחוסר אמון.

תקופות מאתגרות ומבאסות מניחה שלכל זוג יש.

חוסר אמון והסתרות זה כבר שונה לגמרי. וזה לא קיים אצל כל הזוגות, אבל כמובן לא יודעת להגיד לך סטטיסטיקה. מניחה שיותר נפוץ אמון ופתיחות, אבל לא עשיתי מחקר אמפירי בנושא

כתבו לך יפהגפן36

באמת הפורום לא משקף את שכיחות המקרים בזוגיות נורמלית.


יש קשרים זוגיים שיש בהם יותר קושי ויש שפחות.

לכן חשוב מאוד לשים לב מראש במי אתה בוחר, ואיך אתה בונה בעצמך יכולת לעבוד על מידותיך.


אני חושבת שהדבר שיותר משקף הוא מבט למציאות סביבך.

אתה מכיר זוגות, נכון?

לפעמים קשה, לפעמים קל, לחלק קשה בתדירות גבוהה יותר, ולחלק פחות.


יכולה לומר ממקום אישי- אני כמעט ולא כותבת כאן בפורום. את כמות הפעמים שהיה לנו קשה אחד עם השניה בשנות נישואינו אפשר לספור על יד אחת.


כשקשה אז קשה, אין ספק.

אבל זה זניח ממש לעומת כמות הכח והעוצמה שזה נותן, גם מול התמודדויות מורכבות מול המציאות. והיכולת ליצור יחד ולהתקדם יחד ולהשתפר כל הזמן היא ממש מתנה.


לצורך העניין- גם עם אחים יש לפעמים ריבים ועצבים, ועדיין הם עוגן מאוד משמעותי בחיים.


ככה זה יחסים קרובים בין אנשים. 

הכי חשובנגמרו לי השמותאחרונה

שנזכור ונזכיר לעצמינו כל הזמן שזוגיות היא לימוד. כמו כל דבר.

באמת באמת שאף אחד מאיתנו בני האדם לא נולד יודע זוגיות.

תורה היא ולימוד היא צריכה.

וככל שיותר נעמיק בלימוד הזה, זה ישפיע עלינו ויקדם אותנו גם במצבי חיכוך וקונפליקט.

וזה באמת כ"כ חשוב לזכור זאת ולחזק את עצמינו שזה לא שמשהו בנו או בשני/ה "דפוק" ו"למה כולם מצליחים ואנחנו לא", אלא שאנחנו פשוט צריכים ללמוד ולהתקדם.

 

ריבים או ויכוחים / חילוקי דעות / קונפליקטים / רגשות קשים / מועקות / מנגנוני הגנה שפועלים וכן הלאה הם נחלתם של כל הזוגות באשר הם.

הרי כולנו בני אדם, ובכל מערכת יחסים שהיא, אפילו אדם עם עצמו, לא יתכן לעבור חיים שלמים ללא חיכוך.

קרה לך לפחות פעם אחת בחייך שאתה עם עצמך לא היית בשלווה ושלום?

עם הוריך?

עם אחיך?

עם חברך?

ודאי.

אין שום מערכת סטרילית לחלטין כיוון שאנו כאן בעולם להשתלמות, לגדול, לצמוח.

ובמערכת הנישואין הקב"ה יצר באמת פלא עצום שדרך כולה בכלל ודרך חילוקי הדעות והקונפליקטים בפרט נוכל להתקדם בתנועה שתוביל אותנו גם לעומק וגם למעלה וקדימה, 

עוד לגדול בעצמינו, באדם שאנחנו, וגם בזוג שאנחנו

ועוד לצמוח ולהתפתח.

ובאמת השמים הם הגבול.

אז לא רק שלא צריך להיבהל ולפחד מהריבים, אלא להבין ששורשם עם פוטנציאל עצום לגדילה אישית וזוגית,

וללמוד איך "לריב נכון", 

ללמוד את השורש של הדברים. מה מניע אותנו, מה מטרגט אותנו, מה מכאיב ופוצע אותנו, איך אנחנו פועלים, למה זה הכאיב לנו, איך עוד אנחנו מחווטים, איך פועלים מנגנוני ההגנה שלנו, מהם הצרכים שלנו, מהם הקשיים שלנו, איפה זה פוגש את השני/ה, וכל השאלות הללו כנ"ל גם לצד השני ובעיקר בנקודת המפגש בין שנינו.

אז בעיקר ללמוד את עצמינו לעומק

וללמוד את בן הזוג שלנו לעומק

וללמוד את הזוגיות שלנו לעומק

ואת ניהול הקונפליקטים לעומק

ללמוד מה זה בכלל קשר ואיך עושים קשר טוב ואיך שומרים על קשר ואיך מעמיקים בקשר.

ובתוך הדבר הזה, ממש כמו ספירלה, ניתן לעלות ולהעמיק עוד ועוד.

גם להינות ולשמוח בכל הטוב הגדול שבביחד ב"ה, וגם לצמוח מהאתגרים.

ואותם אתגרים יכולים להיות מגוונים, כתבו לך נפלא כאן, שלרוב מה שאתה פוגש בפורום הם מקרי קצה ולא בהכרח מייצגים.

ונכון גם שיש חלוקה בין אתגרים שכיחים לבין אתגרים פחות שכיחים כדוגמת חוסר אמון והסתרות,

אבל שוב חשוב לזכור שכך או כך יש לנו מה לעשות עם זה, זה המון בידיים שלנו ובלימוד שלנו של הזוגיות.

אפשר להגיע לקירבה גדולה גם לאחר ריחוק גדול, אפשר להגיע לריפוי ב"ה, לתיקון ולצמיחה גם במקרים קשים.

וכמובן שבכל האתגרים השכיחים ניתן לגדול מהם, להתקדם, להעצים את מה שיש לנו.

 

אז מה בתכל'ס?

לדייק בחיפוש בן//בת הזוג בעיקר את הלב הטוב, המידות הטובות, האישיות והאדם שנמצא מולנו. שיהיה אדם טוב.

בנוסף, לצאת יחד שנינו מנקודת מוצא שזוגיות היא לימוד ואנחנו כאן כדי ללמוד אותה ולא לקחת אותה לעולם כמובן מאליו או כמשהו ש"או שיש לנו או שאין לנו", כי כמו כל דבר בטבע זה לא עובד ככה בלי השקעת אנרגיה אקטיבית במשהו שרוצים שיצא ממנו פירות.

וכמובן להשקיע ספציפית בלימוד ניהול נכון של קונפליקטים / ריבים / חילוקי דעות וגם בתקשורת מקרבת.

ואז כרגע יש איש ואישה שהלב שלהם במקום הנכון, אוהבים ומכבדים אחד את השנייה, לא לוקחים כמובן מאליו גם לא לאחר שנים רבות, לומדים זוגיות, עם רצון ומוכנות ללמוד ולהשקיע אקטיבית, לומדים גם על חיכוכים וחילוקי דעות ונמצאים כל הזמן בתנועה מתמדת של צמיחה והתפתחות.

להציע לחבר?נתקה

זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )

 

רציתי לשאול.. 

אני רוצה לשדך לחבר מישהי..

עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי

ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..

 

1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?

2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)

3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?

 

הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרום

אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?

אם האבא סובל מתסמונת טורט עם  קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.

החבר בסדר? זה מה שחשובהסטורי
הוא לא אבא שלו.

סביר שעל רוב החברים (אם הם לא מהשכונה הקרובה) אינך יודע איך אבא שלהם מתנהג.

לא מסכים עם הנאמר בתגובות. יש להתייחס בכובד ראש להעני ממעש
סקרנתנתקה

מה זה אומר 

לפערים יוצאי דופן במשפחה איתה מתחתניםהעני ממעש
מסכים שצריך להתייחס בכובד ראשהסטורי
לא מסכים עם הכיוונים של הפותח
לדעתי אבא זו בעיה רציניתשלג דאשתקד

מצד שני מותר לבחור הזה להתחתן.

אישית לא הייתי מציע בחור כזה אם הוא צעיר ובקשר רציף עם בית הוריו. מצד שני אם אתה יכול לחשוב איך לתווך דברים שיהיה ברור, אולי כן אםשר להציע ושהבחורה תבחן בעצמה את הדברים.

סביר להניח שהיא תגלה את אופי האבא מתישהו (תמיד יש שכנים וחברים או מגיעים לביקור וכדו)

בחורה שלךחתול זמני

1) אבא של אברהם היה תרח... ואבא של רחל ולאה היה לבן... אם יש בחורה רגישה שזה יכול להפריע לה אולי כדאי להציף את זה. או לבדוק מ־1 עד 10 כמה הבן יכול להתמודד עם זה מבחינת להתרחק מהאווירה הזאת או להיות קונטרה/מגן משמעותי מספיק כדי להגן על אשתו.

 

2) לא אבל זה יכול לשמש כאינדיקציה הוא צריך בעצמו לדעת מה הוא רוצה ומה הוא יכול או לא יכול לעשות.

יכולים להיות הורים קשים אבל יכולים להיות גם ילדים חזקים שפשוט פחות בקשר או יודעים להציב גבולות ברורים מאוד (או כאלה שלא מזיז להם).

 

3) שילמד להתמודד איתם או להתרחק מהם לא חושב שזה רעיון טוב להכניס בחורה לתוך קושי.

אם הבחור מודע שזה בעייתירקאני

אז אני לא רואה בעיה לשדך לו

אם הוא עמוק בתוך הקשר בלי מודעות אז זו קצת בעיה

אולי כדאי לדבר איתו על זה שישתף את הבחורה בנושא הזה

 

לא מבינה מה הקשר לאבא שלו. העיקר הבחור. שהוא לאנחלת

יהיה גס רוח ובוטה....כל אחד מאיתנו מכיר לפני ולפנים את ההורים של הצד השני?! תמהני.

תודה לכםנתקהאחרונה

תודה על התגובות המחכימות

אמת

מסכים שהוא זה לא משפחתו

ומצד שני מסכים שכל אחד מקבל מה את ההתמודדויות שלו 

ועם זה הוא צריך לעבוד ולפעמים מגלים שלא כמו שחשבנו

 

פשוט מעניין אותימה לדעתכם הגבול בתרבות גסה

והאם למשל יש בחורות שלא להציע כלל או משו כזה שזה לא ממש יתאים להם

והאם זה אומר עליהם טוב או רע? שהם לא מוכנות למצוא את הטוב ברע?

 

טוב זה ממש כללי אז אחרי זה נראה לי שאפשר לסגור את הפיד

תודה לכם

שאלת המאורסים החופרת😅אוי טאטע!

רעיונות למקומות באזור המרכז המורחב שיש בהם קהילה דתית תורנית עם זוגות טריים גם, ושהשכירות שם לא מאוד יקרה עד כמה שאפשר במרכז?

בלוד יש כמה קהילות שיכולות להתאיםפשוט אני..
אתה יכול לפרט טיפה?אוי טאטע!

השמות של הקהילות?

באיזה שכונות בערך?

לודז'חתול זמני

הידועה בשם הפחות פופולרי לוד

מזל טובהסטורי
איפה שיש ערבים, זה מועיל לשכר הדירהמשה
למשל,לוד.
קולולוש - נחלת יצחק?נתקהאחרונה

אם תשאלי אותי

נחלת יצחק

רמה גבוהה אומר מראש

אבל גן עדן בשנה הראשונה

לדעתי

אולי יעניין אותך