מי שזוכר משירשורים קודמים... מי שלא , מוזמן לבדוק.
בכ"א עבר לו עוד חודש ועוד חודש, ונשואים כבר עוד מעט חצי שנה, ציינתי כאן כבר בעבר שהכל טכני בזוגיות, לי בכ"א אין רגש (אולי קטן אבל זה רגש כמו לכל בנדאם לדאוג לו שלא יהיה עצוב) יש בעיה בקיום היחסים, בכל ההסתכלות על הנושא הזה מצידה, בהתחלה לא הבנתי מה זה, כי איך אפשר לא לרצות דבר כל כך בסיסי ומובן מאליו, העלו כאן כל מיני השערות, הטרדה מיני בעבר וכדו'..
אז ככה היינו אצל 5 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, סקסלוגיות, מטפלות מיניות ,פסיכולגית קלינית, פזיוטרפסטית רצפת האגן,
יש בעיה, שפשוט לא ניתן לקיים כרגע יחסים הבעיה היא בעיקר בראש כל מה שהיא גדלה עליו, היא מעולם לא נחשפה למין , הפעם הראשונה ששמעה זה לפני ההדרכה (אנחנו די גדולים יחסית כך שזה מפתיע) לא היה לה צורך גופני ונפשי למין, תמיד הדירו אותה מלדבר על הנושא, לחקור, ושהנושא הזה הוא שפל ושבוז- מה שיוצא שהגוף בכלל לא רוצה את זה, ולא מגיב למגע כלשהו בצורה תקינה, אלא בצורה חרדתית נורא. אז צריך לפתוח את זה רק כדי שיהיה אפשר לקיים יחסים קודם כל, אם בצורה נורמלית או לא, זה לא יודעים עדיין...
פסיכולגית קלינית שדיברה איתנו אמרה לי לאחר המפגש שזו בחירה שלה כמה אתה רוצה להשקיע, כי יש בה עקשנות בנושא, היא לא מבינה בכלל מה הקושי של הגבר בלהיות בלי זה, היא לא מבינה בכלל מה זה דחף מיני, וזו בעיה קשה מאוד שצריך לשחרר בראש יקח זמן, וגם לא מבטיחה לך שזה יהיה מאה אחוז, בוודאי לא כמו שאתה מצפה. סתם דוגמא היא אומרת "כל כך קשה לך אז תוציא אם זה מציק לך", או אחרי המקווה היא לא מציעה בכלל לקיים יחסים, הכל מתנהל רגיל.. זה מבאס נורא, שם זה עומד, בכ"א היא החליטה שלא מתאים לה פסיכולוגית כי היא חופרת לה מידיי, ועברה לפיזותרפיה כי זה מתמקד יותר בקטע של הלהרפות , כי בלי שום קשר היא טיפוס נורא חרדתי, אז היא מלמדת אותה איך לשחרר.. ואני חושב שזו טעות להפסיק עם הפסיכולוגיה המינית כי שם טמונה הבעיה כיון שזה עמוק יותר. בכ"א הפער בעולמות ברוחניות הוא לאין ערוך.... לא מוצא שום מכנה משותף יחד למשל דבר שאנחנו גדלנו עליו או אוהבים לעשות, הכל טכני ,בישול, נקיון , כביסה, אני לא יכול לצחוק איתה על משהו שאני אוהב/יודע, כי היא לא מהעולם הזה, והחרדתיות הזו משגעת אותי, כי תמיד הראש בסטרס, כסיסת ציפורניים, תמיד עצבנות כזו, זה מציק לי נורא, כמון שהזכרתי כאן כבר את הנושא הזה של היופי והטיפוח הנשי כשיוצאים בחוץ שזה לא מעניין אותה, הסברתי לה שזה בשביל לכבד את עצמה ואותי, אין עניין שנצא למסעדה והיא תנעל נעליים בלויות ותלבש משהו מסכן, זה משגע אותי. אבל ככה היא... זה מטריד אותי שבנדאם לא שם לב לזה בעצמו לבד, הרי כל אחד רוצה להיראות נקי מסודר, מטופח, זה ראש בריא! וגם הקטע של ה2 עולמות, תעשה אתה מה שאתה רוצה אני לא מפריעה לך, העיקר שתישאר איתי, אבל זה מרגיש לי שאני חי לבד, כי אין משהו משותף, בטח תגידו תיצרו משהו משותף, תעשה, תיזום, היא מעולם לא תיזום, (בוודאי לא משהו שכרוך בהוצאה כי הטבע הוא קמצן, משהו שגליתי לאחר החתונה) כל מה שאני יעשה היא תעשה איתי כי זה איתי, לא כי היא אוהבת ונהנית מזה. משהו כאן לא תקין.
אני חיי חיים טכנים למדיי, מרגיש מסורס, כי אני טיפוס שאוהב טבע, להשתחרר, לצחוק מלא, ים, מרחבים, אופק, לנשום אוויר צח וסתם לא לחשוב על כלום ולהנות...
יועצים, מדריכים, וכל מי ששאלתי, אמרו לי הכדור בידיים שלך... אבל לי, שגם ככה החיים שלי לפני כן לא היו דבש, לא טוב לי עכשיו, במיוחד שהרגש הוא אפסי..
קשה לי, ואני דוחה את הקץ ביום ועוד יום, וכבר עברו כמה חודשים ואני באותו מקום, הלב לא מרגיש כלום......


