חיפושית~כי מי שבורח מהכבוד..
חסדי היםעם כבוד לא קונים במכולת (קלישאות אמתיות, שם)
בושה.
)אם היה בא אלי הרב עובדיה בזמנו ומציע לי לשחק איתו בלגו או תופסת לא חושב שהייתי מתעסק בשאלה איזה מהם לבחור. אבל אולי.
אין בטחון שהייתי עושה איתו רק דברים טובים, אולי הייתי נופלת בזה.. אבל עם כבוד אין לי בחירה בכלל..
גם התאווה לכסף וגם התאווה לכבוד הם ממניעים הישרדותיים, מהרצון הבסיסי לחיות,
אלא שיש לחקור האם הכמיהה לכסף היא כדי שיהיה מכובד יותר בעיני הבריות וכך ישנם יותר סיכויים שיחיה, או שמא המניע יותר פשוט - יותר כסף, יותר אוכל ורווחה, יותר חיים. ללא קשר לחברה.
לצד הראשון - הכבוד הוא השורש של המרדף אחרי הכסף, ואם הוא יותר שורשי לכאורה הוא יותר יעיל ויותר עדיף. ולצד השני - נראה ששקולים הם הכסף והכבוד, שבאמצעות שני אלו יוגדלו סיכוייו לשרוד, אם כי יש העדפה מסויימת לכסף, שההשפעה ההישרדותית שלו יותר זמינה וישירה מאשר כבוד, וזה כנראה האינסטינקט של רוב המגיבים שענו כסף.
ועי' בקידושין (מט.): (האומר לאשה: הרי את מקודשת לי) על מנת שאני עשיר, אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו. ע"כ. משמע מזה שתכלית העושר היא הכבוד וזה כמו צד א'. אלא שיש לדחות, שאדרבה, באה הגמרא להשמיענו שגדר 'עושר' לעניין קידושין איננו בגדר אובייקטיבי, אלא בהתאם למעמדו בקרב החברה, ובאמת עושר כזה שאינו אובייקטיבי אלא סובייקטיבי, הוא מישני לכבוד המתלווה אליו. אך עושר אמיתי, יתכן שיש לו ערך בפני עצמו ללא כל קשר לחברה, ועולה מעלתו אף על כבוד.
מה יש לי לעשות עם כבוד?
זה מגעיל אותי
ארץ השוקולדשיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.
ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.
איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.
בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......
בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!
לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??
אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!
שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין
ספרים כאלה.
פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:
איך בונים אמונה.
נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר
משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)
ואת הרמח"ל (דעת תבונות).
חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.
שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.
לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא
תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)
הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח
את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.
בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין
אותך בנושא.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
