בואו נדבר לרגע על משהו קצת שונה,
קצת אחר.
נדבר על אומץ.
זה לא סוד שכל אדם צריך שיהיה לו מאגר של אומץ,
כל אדם צריך שתהיה לו פינה שבה הוא מתגלה כאמיץ.
אומץ לזמנים, לרגעים, לפעמים שהוא זקוק לו, חייב אותו.
בטח חושבים שבכדי לדבר על אומץ, יש צורך לדבר בראשונה על הפחד.
אני לא יודעת מי צודק.
בגלל שלפעמים הפחד הוא לא באמת ההפך של האומץ.
פחד בא לשמור עלינו, הוא מנגנון מדהים, יש לנתב אותו לטוב, ליעילות, שלא יקפיא אותנו בטעות, כן?
יופי. אז אומץ,
לפעמים אומץ זה להרים אצבע בשיעור סינית של מרצה נמרץ,
ולומר - לא הבנתי, אשמח שתסביר.
לפעמים אומץ זה ללבוש זוג גרביים לא תואמות, פשוט כי מתחשק ולא משנה מה תגיד משטרת האופנה.
לפעמים אומץ זה לצעוק את האמת שלך בים של שקר מתוק.
לפעמים אומץ זה גם, לשתוק.
לפעמים אומץ זה לקום מהמיטה, או להמשיך בחיים למרות שאתה בחתכת משבר.
לפעמים אומץ זה לשיר, ולא רק לדבר, ולא רק באמבטיה, אפשר גם בחצר.
לפעמים אומץ זה לספר לנפש אחרת שאני אוהבת אותה.
לפעמים אומץ זה לבקש ממך סליחה.
אומץ זה להתפלל עוד תפילה גם כשאני ממש עייפה.
אומץ זה לנסות שוב ממש מהתחלה, חדשה, כבראשונה.
אומץ זה לתת ביס בעוגה כשאתה לוקח את האחריות שלא, היא לא תישאר שלמה.
אומץ הוא קפיצת הבנג'י של החיים.
אומץ הוא הפעם הראשונה שקפצתי למים העמוקים.
אומץ הוא להיות הכי יהודי שיש והכי קרוב לאבא שיש גם מול פרצופים.
אומץ הוא ממש משמעות החיים.
זה אומץ לוותר על קוביית שוקולד אפילו שרוצים.
אומץ מגיע כשאתה מגשים חלומות.
אומץ מופיע כשאתה לומד להיות.
אומץ הוא ממש כל הדרך, לא רק מטרה.
אומץ הוא מילה מאתגרת שדורשת הפנמה.
אומץ זה לצעוק קוקוריקו כשאתה לא יודע את מילות התפילה.
אומץ זה לוותר על הרגשה ממכרת לטובת הרגשה נכונה.
אומץ זה להסכים לעצמי להרגיש חלשה.
אומץ נמצא ממש בכל דבר, ממש בכל שניה,
כל מה שאתה צריך זה לב שמסכים לפעום עוד פעימה.
ודופק שלא מפחד לדפוק עוד דפיקה,
ונשמה. נשמה ששואפת לאוויר הכי הכי נקי שאפשר להשיג.
מה עוד צריך? צריך תפילה. כי הכל צריך תפילה.
אומץ.
אומץ זה לפעמים לקחת מספריים ולגזור לעצמי את הקצוות, לקחת סיכון שאולי לא יצא הכי ישר או מדוייק,
ולגזור כי מתחשק לך להסתפר.
עשיתי את זה אתמול. אחרי כמה ימים שכבר חשבתי שאני רוצה להסתפר, לבד, ועוד לא העזתי.
ואז אתמול, מול המראה גזרתי לי שיער עם חיוך סופר מאושר.
איך יצא? יצא מהמם. למה? ככה, כי אומץ הוא מהמם.
אתם יודעים, לחזור בתשובה, כל יום מחדש, זה אומץ.
להכיר בחטא שלך ולבקש תיקון זה אומץ.
להאמין שאין יאוש בעולם כלל,
ולהיות רק בשמחה, זה אומץ, אומץ של קדושה.

אז מתי לאחרונה הית אמיץ? הית אמיצה?
אני רוצה לבקש ממך, וגם ממך,
בואו נהיה יהודים של אומץ, של אומץ דקדושא.

שנזכה להתאמץ ממש מתוך שמחה, ולבקש להיות אנשי אומץ בתוך חשיכה, שנזכה להיות בכל רגע נתון כבריאה חדשה שטועמת את העולם לראשונה, וכולה נקייה נקייה.
רוצים לשתף באומץ שלכם?
קחו קצת אומץ ושתפו אותנו גם❤️.

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם

הא?