אבל עול לי מחשבה,

שבכוונה הרבנים מסתירים מהתלמדים שלהם דברים כאלה:השערת התעודות – ויקיפדיה

ב.אז בעצם לא לחשוף אותם לשאלות באמונה כדי שלא יפקפקו ח"ו בדרך של הרבנים...נורא בעיני.

ג..למה?

איך אפשר לשלוח להם שאלה?

אני מעדיף יותר לשאול רבנים...

מכללת אורות ישראל (מן הסתם כולם דתיים תורניים)

https://orot.ac.il/sites/default/files/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%9E%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%9D%20%D7%AA%D7%A0%D7%9A%20%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97_1_0.pdf

מכללת הרצוג (מן הסתם כולם דתיים, אבל יחסית ליברלים)

החוג לתנ"ך - המכללה האקדמית הרצוג

בר אילן: (מן הסתם לא כולם דתיים)

סגל אקדמי | המחלקה לתנ"ך ע"ש זלמן שמיר

הייתי ממליץ לגגל על מי שתפנה אליו/ה, כדי שתדע האם הוא/יא דתי/ה ותדע איך להתנסח.

ממנה...

מה הרעיון בלהחזיק צעירים באמונה כזאת?בלי הגיון....

אני לא חושב שיש לי יכולות לחקור...

אבל יש לי ספקות...

(גם בגלל האניטרנט

מהם כלים?

אני אנסה.

אבל אין רב שאני חושב שאני יכול לשאול אותו ככ הרבה שאלות וללמוד איתו באופן רצוף...

ולדעתך,אין בעיה בחקירת המקרא?

אגיב בקצרה, גם כי אין לי זמן כרגע וגם כי לצערי אני די חלוד.

בגדול השערת התעודות טוענת שהתורה מורכבת ממקורות קדומים שונים ששולבו בשלב מאוחר למקור אחד בסוג של ריצ'-רצ', ככל הנראה ע''מ ליצור אחדות בין המסורות וליצור חזות של חיבור אחיד.

א. לגבי הטענה על שינוי שמות ה', לכאורה הוכחה למסורות שונות שכל אחת השתמשה בשם אחר - להבדל בין שמות ה' השונים שמו לב גם חז''ל (והתפתח הרבה בקבלה), הטענה שיש התייחסויות שונות לקב''ה בשמות שונים מוסכמת גם על היהדות, המחלוקת היא בהסבר לתופעה - השערת התעודות מסבירה זאת במקורות שונים והיהדות מסבירה זאת בשינוי התנסחות מכוון, השערת התעודות טוענת שההקשר (כלומר שהשמות השונים חוזרים באותם הקטעים שיכולים להתקבץ יחד לסיפורים נפרדים) תומך בהסבר שלה והיהדות טוענת שהיא הנותנת ועצם זה שהחזרה על השם בהקשר שמציג פן נוסף של הסיפור מעיד על כוונת מכוון (שהרי יכולת שימור השם לאורך כל החיבור הוא כמעט לא אנושי, ואם היה אנושי הוא הפוך מההיגיון של להסוות את העובדה שמדובר במקורות שונים. ולכן מוכרח שיש פה כוונה).

לסיכום - שינוי שמות ה' אינו ראיה להשערת התעודות אלא מוסכמת גם על היהדות.

ב. לגבי החלוקה לסיפורים נפרדים (למשל הסיפור של מכירת יוסף, שלכאורה כל שלב חוזר על עצמו פעמיים כל פעם בווריאציה קצת שונה), 'קפיצות' בין תוכן ספרותי שונה (עלילתי, פואטי או חוקתי), והבדלים בניסוח (כדוגמת שני ה'נוסחים' של הבריאה בתחילת בראשית) - גם לגביהם יש למסורת הסברים תוכניים, והטענה היא שמדובר בהבדלים מכוונים כדי ללמוד מהם, גם בדרך פשט וגם בדרך רמז ודרשה, בין אם ע''י השוואה (כשיש פער או סתם חזרה או חזרה לקטע שכבר נכתב) ובין עם מהסמיכות (למשל במקרה של קפיצות תוכן ספרותי או שיבוש סדר העלילה). מה גם שהטענה שמדובר בהרכבה לא עונה על הקשיים האלו כי יצירת ספר עם אין ספור סתירות פנימיות, שינויי גירסאות ובלבול עלילתי הוא לא אינטרס של מי שמנסה ליצור חזות אמינה ואחידה. ובנוסף מלאכה מאוד מאוד קשה כשמדובר בחיבור כל כך גדול, הרבה יותר קל לכתוב מסודר מאשר לכתוב מבולבל ועוד לשמור על עקביות בין הבלבולים (ראה בתמונה המצורפת), כל שכן אם האינטרס הוא הפוך כאמור.

לסיכום - הבדלי ה'גירסאות' ותכנים הם לא רק לא ראיה להשערת התעודות אלא קושי עליה שכן הטענה היא שהמטרה הייתה לטשטש את קיום המסורות השונות.

ג. כמו בהרבה מקרים בחקר המקרא, החיפוש אחרי סיבה ותוצאה מתהפך ומזין את עצמו - ההנחה היא שאין אלוהים ומישהו כתב את התורה בעצמו מתוך אינטרס כלשהו, מה הוא אותו אינטרס? ואז מוצאים בתורה קטעים שהם אינטרס יהודי (של שבט יהודה) שבטח שייך לתקופת מלכות בית דוד בסוף בית ראשון, אינטרס של ממלכת ישראל ובני יוסף משלהי בית ראשון, ואינטרס כוהני של כוהני בית שני. ואיכשהו טוענים שהאינטרסים נשמרו כולם בבת אחת - גם אם הקטע של מלכות ישראל מלכלך על יהודה (תוך סיפור מכירת יוסף ועלייתו לגדולה) כדי להעצים את יוסף על חשבונו, אבל זה שרד את סופרי בית דוד למרות שהאינטרס של יהודה הוא לטשטש את זה וללכלך על אהרון שגרם לחטא העגל, וגם זה שרד למרות שהאינטרס של הכהנים שערכו את התורה הוא לטשטש את זה כדי לקדש את אהרון להצדיק זכויות לכהנים (ולמרות זאת איכשהו נישלו אותם מהזכות הכי גדולה - ירושה בארץ, והצריכו אותם להיות מקבצי הנדבות הלאומיים).

בתמונה: הדגמה למלאכה המורכבת והמאוד לא מוצלחת שעשו עורכי התורה לפי השערת התעודות.

סליחה שיצא מבולבל וחלקי, אולי בעתיד אכתוב תגובה מסודרת יותר.

נ"ב

דווקא את התיוג הכי חשוב שכחת.

@עוד סתם אחד, אשמח להתייחסותך לעניין (וגם לתגובה שלי, אם יש לך הערות ועד כמה כתבתי שטויות 😬).                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 

תודה על התגובה.

אקרא ברצינות מתי שיזדמן לי...

ויש לי עוד שתי שאלות:

א.איך להתמודד עם ספקות באמונה?

ב.מהם ספרי אמונה שאפשר ללמוד? (אני בן 14.....)

תודה על התגובות ועל ההסברים!

כל השרשור הזה הגיע בול בזמן!

תודה לכל המגיבים!

סוף סוף! - בית המדרש

לדעתי עדיף תשובה גרועה, ולומר שהיא גרועה ולא מספקת, מאשר לא לתת תשובה כלל כי השאלה טובה יותר.

כלומר, התוצאה אולי זהה (הבחירה בין הסקת המסקנה שהשאלה כנראה נכונה, או הבחירה לא להכריע ע''פ הנראה לך כרגע) אבל ההבדל הוא בגישה. ההתעלמות מהתשובה הגרועה היא לא אמירה שאין לי תשובה מספקת כרגע, אלא שאני מוותר על תשובה שכלית בכלל.

אז אני ממליץ לך לקרוא את הספר הזה -  עד היום הזה - אמנון בזק | ידיעות ספרים שאוהבים

אגב, תלוי מאוד מה הרצון שלך, יש הבדל בין רצון למצוא טיעונים בעד מי שאתה, או לחקור כדי לדעת מה האמת - בשכל הישר שה' חנן אותך. בראשון המוטיבציה למחקר היא הזהות שלך, בשני זה שכלך הישר -  ויש בין השניים תהום פעורה שלא ניתנת לגישור.

היתי כותב על המשמעות של האמונה המסורתית, היתי גם כותב על שיטת הבחינות, היתי גם כותב על חוסר ההלימה בין השכל הישר לאמונות בססיות בנושא (לדעתי), אבל זה לא למקום וירטואלי.

קישורים שכדאי לך לפתוח 

https://hashiloach.org.il/wp-content/uploads/2017/12/2-5-hashiloach_7-berman-web.pdf

ספר שלו בנושא באנגלית Inconsistency in the Torah אתה יכול גם לגגל עליו בגוגל.

אתר מדהים - לדעת להאמין

ארכיון Questions - הרב מיכאל אברהם

והשתעממתי כהוגן.

עוד תיאוריה שאין לה שמץ של בסיס מוצק.

אבל הדבר החשוב שצריך לזכור זה את התשובה של ליבוביץ' לביקורת המקרא.

בגדול התשובה היא כזו 

"אנשים מקיימים את היהדות כי זו החלטה ערכית שלהם, לא בגלל שמישהו אחד כתב את התנ"ך או חמישה אנשים או שלושים."

זה מה שהם רוצים לעשות, אז הם עושים.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

קראתי השתכנעתי

נחמד מאוד

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.