תגידו...שרון.
זה הגיוני שמצד אחד אני ממש אוהבת מישהו (לא בהכרח אהבה רומנטית...) ורוצה להתקרב אליו ומצד שני, אני גם כ"כ שונאת אותו וכועסת עליו? למשל,-אני נפגעת ממנו הכי מהר, כי הוא חשוב לי, וחשוב לי מה שהוא אומר, אבל אני נפגעת ממנו ממש הרבה?? או שאני יורדת עליו בלי סוף(ולפעמים גם מתכוונת למה שאני אומרת)אבל רוצה לדבר איתו רציני ולהיות החברה הכי טובה שלו??שלפעמים אני מרגישה שאני ממש ממש אוהבת אותו,ואם לא ראיתי אותו והוא לא ראה אותי היום, אז זה היה יום מבוזבז,ולפעמים אני מרגישה שהוא סתם דפוק ושכדי שאני אתרחק ממנו ממש מהר ואפסיק לחשוב עליו....
זה הגיוני הניגוד הזה ברגשות??
אה, ולאו דווקא בן...זה סתם כתוב בלשון זכר... הכוונה כללית...
 
 
 
 
 
 
אישית -אח..
אני לא מאמין בזה.
 
זו הדוגמא הטובה של "התאהבות".
 
אם את מכירה , הייתה פעם פרסומת של "זכויות הנשים" או משו כזה -
שהבעל הכה שם את האישה - ו...אז היא כעסה עליו. אחרי כמה זמן הוא באה אליה ואומר לה משו כמו "מאמי , אני אוהב אותך אבל אל תעצבני אותי". ו...היא חוזרת [כמודמני] להיות אוהבת אותו.
 
לעניות דעתי - זו לא אהבה.
 
אהבה זו "התקשרות הנשמות" [לא במובן המסובך של המילים...]
ו - את לא רוצה להתחבר עם נשמה שצוחקת על הנשמה שלך.
 
זו "התאהבות" ו...לא מומלץ.
או יותר נכון - מומלץ לברוח הכי מהר שאפשר.
 
 
כלל לחיים - על מי שצוחקים או נפגעים ממנו - לא אוהבים אותו אהבה אמיתית.
[אלא אם כן זו "אהבת ישראל" או אהבה מיוחדת של "אב לבן" וכדו'.]
 
אהבה זה לא משחק ילדים.
התאהבות - כן. ו...חבל.
 
 
בשורות טובות.
המון בהצלחה!
שבת שלום!
אח... אלב זה לא הבכרח בן!!שרון.
זו יכולה חברה!! אתה אומר שהתאהבתי בחברה שלי?? אייכסס;)
נכון.אח..
בבן זה מתבטא כך - ב"התאהבות".
בבת זה מתבטא בחברות לא אמיתית. [תקראי לזה איך שלא תקראי לזה...]
 
העיקר - הוא אחד -
זו לא אהבה אמיתית!
 
 
מקוה שהובנתי.
שבת שלום!
אאמממ... לחידוד הדברים:שרון.
אני אוהבת אותו. אני יורדת עליו. אני פה עם כל הרגש. הוא פשוט הוא.  לא צוחק עלי, לא שונא אותי, מצידו, הכל כרגיל. אני עוד מישי שהוא מכיר... כאילו, יש פעמים שאני רואה ויודעת שהוא 'מת' להתחבר אלי,ויש פעמים שזה גם הולך לו, אבל אני מרגישה אליו דברים!!! לפעמים ממש לא סובלת את הבנאדם, מאוכזת ופגועה ממנו, למרות שהוא לא הכי אשם, ולפעמים אני כ"כ מלאה באהבה אליו!!
 
ושוב, לא בהכרח אהבה רומנטית, ולא בהכרח מדובר בבן. יותר נוח לי לכתוב בלשון זכר.
  
בן / בת ? "נדלקת" , "נכבת".אח..
אם את רוצה את העניין - האם זו אהבה או לא?
לא משנה בן , לא משנה בת - זו לא אהבה.
 
אבל אם את רוצה מעבר , זה משנה - בן או בת.
החברות בין בת לבת , שונה מהחברות בין בת לבן.
ו...החברות בין בן לבן , בונה מהחברות בין בן לבת.
 
הנה הנה הנה הנה הנה -
ה - רגש.
נוו...הדלקת אותו. אז הוא - "נדלק". ו...."נכבה".
"נדלק" ו..."נכבה".
כי רגש זה דבר לא החלטי. בכל החיים. [ו...תבדקי את זה.]
 
תוצאה ישירה -
"אהבה" "נדלקת". "אהבה" "נכבת".
 
היום - "וואוו...אני אוהבת אותו" [כמובן בלב , שאף אחת לא תשמע...]
מחר - "חח הוא לא כזה...קצת מכוער..." [מול כולן...על חשבון ההוא.]
 
התוצאה שלך - היא ב-ד-י-ו-ק תוצאת המעשה שאת עושה.
את הולכת באהבה ברגש - לכן , הוא לפעמים כך ו - לפעמים כך.
 
אי לכך ובהתאם לזאת -
את "מאוהבת". "מתרגשת" - עוד תופעה של גיל ההתבגרות.
את לא אוהבת אותו. שכחי מזה.
 
[ו...באונה , באלך שמישו שהיה כבר עם כולן - שכבר את "אחת מן השורה" בשבילו , שהוא יהיה חבר שלך?! לא יודע מה איתך , זה נשמע לא כיף...]
 
אם לא תשתלטי על הרגש שלך עכשיו -
א. תבזבזי אותו ו...חבל. תפסידי כיף.
ב. תהיה ב"תהפוכות" בנשמה שלך. ו...חבל מאוד.
 
זה היה על בן.
 
על בת...
אז אמרנו שאת לא אוהבת אותה.
מה עוד? שאלת האם הניגוד הזה הגיוני?
לא.
אלא אם כן את לא מדברת על אהבה...
 
 
עוד משו:
אשמח אם תסבירי לי איך אפשר לצחוק על מישו/י?!
כאילו...למה?! הוא/היא לא עשו לך כלום...
היה לך כיף שיצחקו עלייך?! תעני על זה. ו...עכשיו תחשבי על זה.
ו - אפילו אם הם עשו לך משו , זה סתם מזיק לך.
קחי "אהבת ישראל בנשמה".
קחי. קחי. קחי.
קבלת?
וואלה , זה פשוט כיף.
באמת מומלץ. זו עבודה לא פשוטה , אבל באמת שווה.
 
 
בקיצור -
שיהיה לך בהצלחה בחיים!

מקוה שהובנתי.
שבת שלום!
*אבלשרון.
לדעתי.להבת-כוח
יש מצב שאת מצפה מאותו האדם להכי הרבה, את מחזיקה ממנו יותר מאחרים- ולכן כל פעולה שלו כנגדך או לטובתך עוברת תחת מליון בחינות וזכוכיות מגדלת מבחינתך. את מצפה ממנו להמון- וכגודל הצפייה גודל האכזבה.
זה מבלבל ההרגשות האלה, מצד אחד אהבה מצד שני שנאה. לי זה דווקא ניראה טבעי. אנחנו רבים עם אנשים שקרובים לנו, מגיעים להתחככויות איתם, וזה בסדר גמור. צריך רק למצוא בעצמך את המקום לקבל אותם למרות הכל. גם ככל שאתה קרוב לבנאדם, אתה לפעמים צריך הפסקה. לפעמים לא בטוח בטיב הקשר, לפעמים לא בטוח עד כמה הוא חיובי. המון לבטים! וזה בסדר, צריך להכניס את הלבטים לפרופרוציה, מה באמת דורש התייחסות, ותיקון אם יש אפשרות כזו, ומה זה סתם הדרך של המוח שלך להתעלל בך קשות.
בטוחה שזה שנאה?!יעל~אחרונה
גם לי זה נשמע הגיוני ממש שיש התאכזבות כלשהיא מכל דבר הכי קטן שאדם שאת אוהבת יעשה.. אבל זאת לא שנאה! זאת מן התעצבנות שעוברת...
יכול להיות שכן אבל לפי מה שנראה לי זה פשוט קצת כעס כי ציפית ליותר...
ואני בהחלט לא חושבת שזה אומר שהקשר לא טוב.
יש פה מה לתקן אבל עדיין  זה לא אומר שצריך לנתק קשר ולהמשיך הלאה..
לפי דעתי. 
לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים

לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf

שכוייעח עצום. עבודה חשובה מאדההרהמורניקאחרונה

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

אםההרהמורניק

אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.

בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.

#יש לי סילברדו#

 

אני שוב לא חדשההרהמורניק

אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????

למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????

כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורום (גם אתה ככה…)Gini
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורוםGiniאחרונה
יש כאלה שערים עכשיו?אהבה 18
כלומר?הרשפון הנודדאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אולי יעניין אותך