1. בשביל להבין את רצון ה' צריך להתייעץ עם רבנים, לא יותר מזה...
2. איך אתה מגדיר תנאי מחייה נאותים?
מבחינה תורנית לעניות דעתי יש ביטול איכות לערכים שתקדם אם אתה לא פועל בהתאם לתורה... אתה יכול לעשות הרבה חסד מסוג ג' אבל הקב"ה רוצה שתעשה חסד מסוג א' גם אם זה בא על חשבון כמות של סוג ג'...
הערך היחיד שיכול לבוא במקום חתונה זה לימוד תורה וגם הוא עד גיל 24 לפוסקים המקלים ביותר...
השיקול הזה של איכות חיים גשמית לא נכונה כי היא יכולה להשפיע בצורה משמעותית על מי שיהיה מעוניין להתחתן ואז ההשפעה תהיה הרבה יותר משמעותית. מלבד זאת שמעתי שערכו מחקר בארה"ב וגברים נשואים מרוויחים הרבה יותר, וכנראה זה בגלל שהם בעלי מוטיבציה רבה יותר לעבוד.
על בניין אישיותי אני לא חולק, ברגע שאדם בוגר מספיק ובשל שיתחתן, לרוב האנשים זה יוצא בסביבות גיל 20 ויש הבדלים בין גברים לנשים וכו' ולא נאריך.
4. כוונתי מבחינת מוטיבציה לעבוד, איכות העבודה ומהירות העבודה ביחס למה שהם בעצמם היו עושים בידה ולא היו נשואים.
אז אתה מסכים שאדם שלא מתחתן אין משמעות לעשייה שלו? השאלה רק מתי?
אבל היום תנאי המחייה הרבה יותר טובים, בזמנם אנשים היו רעבים ללחם ומתחתנים, זה שאדם רוצה קריירה בשביל מכונית פרטית זו בעיה שלו. אתה מוזמן לעיין ברבנים בני זמננו, ואל תוכיח מיחידי סגולה שהם בבחינת בן עזאי, כל עוד אתה לא כמוהם מבחינה תורנית אז אין לך זכות לטעון את זה...
שלחן ערוך הרב, הלכות תלמוד תורה פרק ג' סעיף א':
וכל מי שדעתו וכח זכרונו יפה, שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבעל פה כולה, הרי זה לא ישא אשה(א) עד שילמוד תחילה תורה שבעל פה כולה, שהן כל ההלכות בטעמיהן בדרך קצרה, שהן פירוש כל התרי"ג מצות בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים; ואחר כך ישא אשה, ויעסוק אחר כך כפי הפנאי שלו בעיון ופלפול כל ימיו כפי כחו. שאם ישא אשה תחילה, יהיו ריחיים בצווארו טרדת פרנסת אשתו ובניו, ולא יוכל לעסוק בתורה כראוי כל כך ללמוד ולזכור כל ההלכות בטעמיהן, שהן פירוש התרי"ג מצוות ועיקר התורה שבעל פה. ולכן נדחית מפני לימוד זה מצוה רבה של פריה ורביה, אף שהיא גדולה מכל המצוות. והוא שאין יצרו מתגבר עליו ויוכל ללמוד בלא הרהורי עבירה, רק שרוצה לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה, והרי הוא פטור ממנה כי היא נדחית מפני מצות תלמוד תורה השקולה כנגד כל המצות.
ולא אמרו שמבטלין ומפסיקין מתלמוד תורה כדי לקיים מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים, כמו שיתבאר, אלא להפסיק לפי שעה וזמן מה שאין בו אלא ביטול מצות העסק, ולימוד התורה תמיד; אבל לא ביטול מצות מידיעת התורה באר היטב בפירושה שהן ההלכות כולן בטעמיהן בדרך קצרה.
ולכן בימיהם, שהיו לומדים עם הנערים מבן עשר שנים ואילך, חמש שנים משנה וחמש שנים תלמוד, שהם הטעמים בדרך קצרה, אם לא היה נושא כשעברו עליו עשרים שנה היה עובר על מצות עשה של תורה פרו ורבו. ותחילת זמנה הוא מבן שמונה עשרה, כי גם אחר הנישואין יוכל ללמוד ב' או ג' שנים בלי טרדה גדולה כל כך בטרם יוליד בנים הרבה:"
1) מודגש ראשון - כמות החומר הבסיסית שצריך ללמוד, זה יוצא ידיעת הלכה, ולא ידיעת תנ"ך / לימוד גמרא וכו'.
2) ראיתי רב שכתב שאין בדורנו אנשים שיחיו כמו בן עזאי בלי הרהורים.
3) כידוע בשנים הראשונות אין עדיין עומס גדול כל כך והוא יכול ללמוד תורה חוץ מזה שהוא יכול לעסוק במקצוע תורני...
איזה משמעות יש להישגים שלו?